נושא: סיפור הכלב

משתתף בצערך, גם שהכלבה שלי מתה היה לי קשה

רגע.. קרה משהו לכלב או לחבר שלך?

שלא תדע עוד צער...
כלבים הם ממש חברים טובים, קשה לאבד אותם.
זה כמו שחבר שלך ימות(ואני יודע את ההרגשה).

תודה.
איך אתה מכיר את ההרגשה? מה משהו קרה לחבר/כלב שלך?

משתתף בצערך, גם שהכלבה שלי מתה היה לי קשה

תודה על העידוד.

פורסם במקור על ידי ZiGzAg

תודה.
איך אתה מכיר את ההרגשה? מה משהו קרה לחבר/כלב שלך?


תודה על העידוד.

חבר טוב מאוד שלי מת מסרטן..
הייתי חולה באותו יום אז לא באתי לבית הספר וכשאמא שלי בישרה לי על מותו אני בכיתי איזה שעה.

אלון אני מבין אותך. קרה לי משהו בערך אותו דבר, אולי אפילו יותר, לא יודע.
אתה מבין, שנולדתי, בערך חודש אח"כ ההורים שלי קנו ארנבת גורה, וקראנו לא אפצ'י כי אהבתי את השיר "השפן הקטן שכח לסגור הדלת הצטנת המסכן וקיבל נזלת לה לה לה אפצ'י".
מאז אני ואפצ'י ממש נקשרנו, והיא הייתה לי כמו תאומה כי היא הייתה בערך באותו הגיל שלי, תמיד חגגתי יחד איתה יומולדת בכאילו חח.. תמיד שהיו לי סודות או משהו הייתי מספר לה, ותמיד שהייתי עצוב הייתי מוציא אותה ומשחק איתה מחוץ לכלוב בתוך הבית (היא הייתה מתחבאת חח, והיינו מוצאים אותה והכל).
בערך שהייתה בת 7 (זה הגיל שבו בערך ארנבות ננסיות מתות) היא פיתחה גידול בלחי, זה הגעיל אותי בהתחלה אבל שום דבר לא היה מפריד ביני לבין אפצ'י, לפחות ככה חשבתי. אחרי שנתיים שהייתי בן 9 ישנתי אצל ההורים שלי בלילה. שקמתי אבא שלי אמר לי:"אפצ'י מתה".חשבתי שהוא צוחק ונסיתי להיתכחש ולנסות לגלות שהוא עובד עליי. עד שיצאתי החוצה לכלוב של אפצ'י וראיתי אותה עם עיניים פתוחות מתוחה ולא זזה, ניסיתי לגעת בה והיא הייתה קרה. ניסיתי לקרוא לה והכל והיא לא ענתה. התחלתי לבכות ממש, הסתגרתי בחדר ולא יצאתי משם עד שאבא שלי הציע שנלך לקבור אותה. אני והאחיות הגדולות שלי הכנו לה ציורים לקבור אותה איתם, אני ואבא שלי הלכנו למקום לעד הבית וקברנו אותה עם הציורים, רשמתי בציור שלי ש"אפצ'י אני לא יודע מה אני עושה בלעדייך"
ומאז אני כל פעם בוכה שאני מספר את הסיפור, אפילו עכשיו זה העלה לי דמעות בעיניים. אני מתגעגעה אלייה אבל רציתי לספר לכם ולך אלון שתבין שאני יודע את ההרגשה. כל יומולדת שלי אני חושב עלייה ותמיד יום לפני יש לי חלום שאני איתה, בסלון כמו פעם.
סליחה שהסיפור ארוך,אבל זה באמת מה שקרה והיא הייתה יחסית בגיל מיוחד בשבילה.
סליחה על החפירות..
משתתף ב צערך אלון.

וואו חתיכת סיפור.
תקשיב אלון,זה בסדר להיות עצוב אבל אתה תתגבר על זה. האוגרת שהייתה לי שפיתחה גידול הייתה החיה הראשונה שלי. כל-כך הייתי עצוב כשהיא מתה אבל התגברתי כבר.

משתתף בצערך!
ליפני איזה 6 שנים היה לי כלב, כלב האסקי סבירי שקראנו לו ג'ו.
הוא היה אצלי בערך 4 כאילו מגיל של עד 10 והוא מת לי ביום-הולדת, יצאנו לחגוג כאילו.. ובזמן שיצאנו פרצו לנו לבית.
הוא כנראה התאמת עם הפורץ/פורצים ולפי מה שאמרה המשטרה ירו בג'ו! (כי הם מצאו קליע וההורים שלי העידו שאין נשק חם בבית)

לאחר מכן דוד שלי, אח של אימי אימץ מ- "אס.או.אס" גור קטן של גולדן רטריבר, שהיה כמעט לא מעובר (האמא הייתה מעורבת של גולדן ועוד משהו והאבא גזעי)

אז עכשיו כשאני מבקר את דוד שלי אני משחק עם הכלב וגם לו קראנו ג'ו (אני בחרתי את השם)

פורסם במקור על ידי Sasuke Kun

חבר טוב מאוד שלי מת מסרטן..
הייתי חולה באותו יום אז לא באתי לבית הספר וכשאמא שלי בישרה לי על מותו אני בכיתי איזה שעה.

ואו, מתי זה היה?

פורסם במקור על ידי Element

אלון אני מבין אותך. קרה לי משהו בערך אותו דבר, אולי אפילו יותר, לא יודע.
אתה מבין, שנולדתי, בערך חודש אח"כ ההורים שלי קנו ארנבת גורה, וקראנו לא אפצ'י כי אהבתי את השיר "השפן הקטן שכח לסגור הדלת הצטנת המסכן וקיבל נזלת לה לה לה אפצ'י".
מאז אני ואפצ'י ממש נקשרנו, והיא הייתה לי כמו תאומה כי היא הייתה בערך באותו הגיל שלי, תמיד חגגתי יחד איתה יומולדת בכאילו חח.. תמיד שהיו לי סודות או משהו הייתי מספר לה, ותמיד שהייתי עצוב הייתי מוציא אותה ומשחק איתה מחוץ לכלוב בתוך הבית (היא הייתה מתחבאת חח, והיינו מוצאים אותה והכל).
בערך שהייתה בת 7 (זה הגיל שבו בערך ארנבות ננסיות מתות) היא פיתחה גידול בלחי, זה הגעיל אותי בהתחלה אבל שום דבר לא היה מפריד ביני לבין אפצ'י, לפחות ככה חשבתי. אחרי שנתיים שהייתי בן 9 ישנתי אצל ההורים שלי בלילה. שקמתי אבא שלי אמר לי:"אפצ'י מתה".חשבתי שהוא צוחק ונסיתי להיתכחש ולנסות לגלות שהוא עובד עליי. עד שיצאתי החוצה לכלוב של אפצ'י וראיתי אותה עם עיניים פתוחות מתוחה ולא זזה, ניסיתי לגעת בה והיא הייתה קרה. ניסיתי לקרוא לה והכל והיא לא ענתה. התחלתי לבכות ממש, הסתגרתי בחדר ולא יצאתי משם עד שאבא שלי הציע שנלך לקבור אותה. אני והאחיות הגדולות שלי הכנו לה ציורים לקבור אותה איתם, אני ואבא שלי הלכנו למקום לעד הבית וקברנו אותה עם הציורים, רשמתי בציור שלי ש"אפצ'י אני לא יודע מה אני עושה בלעדייך"
ומאז אני כל פעם בוכה שאני מספר את הסיפור, אפילו עכשיו זה העלה לי דמעות בעיניים. אני מתגעגעה אלייה אבל רציתי לספר לכם ולך אלון שתבין שאני יודע את ההרגשה. כל יומולדת שלי אני חושב עלייה ותמיד יום לפני יש לי חלום שאני איתה, בסלון כמו פעם.
סליחה שהסיפור ארוך,אבל זה באמת מה שקרה והיא הייתה יחסית בגיל מיוחד בשבילה.
סליחה על החפירות..
משתתף ב צערך אלון.

חיב ראשונה היא תמיד מיוחדת, אבל הדבר הנוראי ביותר זה לראות את חית המחמד שלך מתה, לא זזה, לא נושמת.
סיפור עצוב בהחלט, אם אני לא טועה גם חית המחמד הראשונה שלי היו שתי ארנבות, שוקו ו-וניל אם אני זוכר נכון..
כשהייתי בן 3-5 הם היו, לבסוף הן ברחו אם אני לא טועה.

פורסם במקור על ידי scizor-x

וואו חתיכת סיפור.
תקשיב אלון,זה בסדר להיות עצוב אבל אתה תתגבר על זה. האוגרת שהייתה לי שפיתחה גידול הייתה החיה הראשונה שלי. כל-כך הייתי עצוב כשהיא מתה אבל התגברתי כבר.

טוב תודה.

פורסם במקור על ידי NivX10

משתתף בצערך!
ליפני איזה 6 שנים היה לי כלב, כלב האסקי סבירי שקראנו לו ג'ו.
הוא היה אצלי בערך 4 כאילו מגיל של עד 10 והוא מת לי ביום-הולדת, יצאנו לחגוג כאילו.. ובזמן שיצאנו פרצו לנו לבית.
הוא כנראה התאמת עם הפורץ/פורצים ולפי מה שאמרה המשטרה ירו בג'ו! (כי הם מצאו קליע וההורים שלי העידו שאין נשק חם בבית)

לאחר מכן דוד שלי, אח של אימי אימץ מ- "אס.או.אס" גור קטן של גולדן רטריבר, שהיה כמעט לא מעובר (האמא הייתה מעורבת של גולדן ועוד משהו והאבא גזעי)

אז עכשיו כשאני מבקר את דוד שלי אני משחק עם הכלב וגם לו קראנו ג'ו (אני בחרתי את השם)

ואו, באמת מסכן ג'ו (הסבירי),הוא ניסה לעזור ולבסוף ככה הוא מת.
זו דרך נוראית למות..
תודה על העידוד.

פורסם במקור על ידי ZiGzAg

ואו, מתי זה היה?

חיב ראשונה היא תמיד מיוחדת, אבל הדבר הנוראי ביותר זה לראות את חית המחמד שלך מתה, לא זזה, לא נושמת.
סיפור עצוב בהחלט, אם אני לא טועה גם חית המחמד הראשונה שלי היו שתי ארנבות, שוקו ו-וניל אם אני זוכר נכון..
כשהייתי בן 3-5 הם היו, לבסוף הן ברחו אם אני לא טועה.

טוב תודה.

ואו, באמת מסכן ג'ו (הסבירי),הוא ניסה לעזור ולבסוף ככה הוא מת.
זו דרך נוראית למות..
תודה על העידוד.

בכיתה ד' בערך...

פורסם במקור על ידי ZiGzAg

ואו, באמת מסכן ג'ו (הסבירי),הוא ניסה לעזור ולבסוף ככה הוא מת.
זו דרך נוראית למות..
תודה על העידוד.

כן.. בכיתי הרבה וחיבקתי אותו נסיתי לנער אותו ולשרוק והוא לא הגיב, שתבין שהוא מת לי ביום-הולדת!
קברנו אותו בחורשה ליד הבית הישן (אני כבר לא גר באותו בית).
הייתי מטייל איתו שם הרבה, הייתי עושה איתו שם תחרויות ריצה. למדתי אותו לתת לי פור כאילו, אני רץ ומסמן לו עם היד עד 5 ואז הוא מתחיל.

אבל מה שאני מנסה להגיד זה שעם תביא כלב חדש הביתה, אתה תקשר אליו והוא ישמח אותך וימלא בקצת את המקום של קודאק.
תראה למשל, אפילו שהכלב של דוד שלי לא היה גר אצלי הוא כן היה ממלא לפעמים את מה שחסר לי, חבר שנאמן בכל מצב ללא תמורה חוץ מאהבה הדדית.
זה שתמיד ירצה לשחק איתך, שתמיד יעניק חום והגנה... אני בטוח שעכשיו זה עוד כואב, אבל אני רוצה שלאחר שזה יעבור תנסה לחשוב על להביא אחד קטן הביתה!

פורסם במקור על ידי Sasuke Kun

בכיתה ד' בערך...

אז היית צעיר מאוד, זה קשה בגילאים כאלה..
בטח היה לך מאוד קשה, וזה עבר לך רק לאחר כמה חודשים.

פורסם במקור על ידי NivX10

כן.. בכיתי הרבה וחיבקתי אותו נסיתי לנער אותו ולשרוק והוא לא הגיב, שתבין שהוא מת לי ביום-הולדת!
קברנו אותו בחורשה ליד הבית הישן (אני כבר לא גר באותו בית).
הייתי מטייל איתו שם הרבה, הייתי עושה איתו שם תחרויות ריצה. למדתי אותו לתת לי פור כאילו, אני רץ ומסמן לו עם היד עד 5 ואז הוא מתחיל.

אבל מה שאני מנסה להגיד זה שעם תביא כלב חדש הביתה, אתה תקשר אליו והוא ישמח אותך וימלא בקצת את המקום של קודאק.
תראה למשל, אפילו שהכלב של דוד שלי לא היה גר אצלי הוא כן היה ממלא לפעמים את מה שחסר לי, חבר שנאמן בכל מצב ללא תמורה חוץ מאהבה הדדית.
זה שתמיד ירצה לשחק איתך, שתמיד יעניק חום והגנה... אני בטוח שעכשיו זה עוד כואב, אבל אני רוצה שלאחר שזה יעבור תנסה לחשוב על להביא אחד קטן הביתה!

אני אחשוב על זה.
ובאמת, אם הוא מת ביום ההולדת, אי אפשר לדעת מה לעשות, אתה בטח הרגשת מאוד מבולבל ועצוב.

משתתף בצערך אחי שלא תדע עוד צער

תודה תומר.

פורסם במקור על ידי ZiGzAg

אז היית צעיר מאוד, זה קשה בגילאים כאלה..
בטח היה לך מאוד קשה, וזה עבר לך רק לאחר כמה חודשים.

אני אחשוב על זה.
ובאמת, אם הוא מת ביום ההולדת, אי אפשר לדעת מה לעשות, אתה בטח הרגשת מאוד מבולבל ועצוב.

נכון..

באמת סיפור עצוב זה גורם לי להיזכר בדג שלי ג'ימי אנדריקס שמת