נושא: עידן הפסים- "חלומות"

מן הסתם..
שיניתי בינתיים, עד שיהיה עוד שם שיימצא חן בעיניי יותר

יפה. אהבתי.
סיפור ממש טוב.

תודה רבה

פרק טוב מאוד
גם מצחיק

תודה [=
יש הצעות לשיפור/קטעים שאהבת?

יש לך כמה פרטים שגויים בסיפור, אם אתה מתכוון לכתוב אותו על אקס מן-
1.השם של מיסטרי הוא מיסטיק.
2.השם של טייפונאקס הוא הגולש הכסוף,והוא לא נכלל באקס מן, אלא הוא גיבור בפני עצמו+הוא לא מוטנט, אלא חייזר.
3.מיסטיק אמורה להיות עם מגנטו לפי הקומיקס.
בכל מקרה סיפור יפה אני אעקוב.

פורסם במקור על ידי YuseiFudo

יש לך כמה פרטים שגויים בסיפור, אם אתה מתכוון לכתוב אותו על אקס מן-
1.השם של מיסטרי הוא מיסטיק.
2.השם של טייפונאקס הוא הגולש הכסוף,והוא לא נכלל באקס מן, אלא הוא גיבור בפני עצמו+הוא לא מוטנט, אלא חייזר.
3.מיסטיק אמורה להיות עם מגנטו לפי הקומיקס.
בכל מקרה סיפור יפה אני אעקוב.

טייפונאקס הוא לא הגולש הכסוף.לגולש הכסוף שי כוחות אחרים. טייפונאקס הוא מטאנט שהוא אמר לי שהוא המציא. מיסטרי בחלק מהמקרים נקראת גם מיסטיק,אבל זה לא השם שלה. ולפי יקום האולטימייט מארוול, מיסטרי עדיין לבד.

אני המצאתי את טייפונאקס, הוא לא קשור לגולש הכסוף.
כמו שיואב אמר על הכל..

פורסם במקור על ידי Tigraro

תודה [=
יש הצעות לשיפור/קטעים שאהבת?

אני בינתיים לא מוצא משו לשפר
ואהבתי תחלק של הנפילה

תודה רבה P=

פורסם במקור על ידי Tigraro

אני המצאתי את טייפונאקס, הוא לא קשור לגולש הכסוף.
כמו שיואב אמר על הכל..

אופסי XD

פורסם במקור על ידי Machine X

אופסי XD

על..?
והוא דומה רק בזה שגם הוא על גלשן כזה, אבל חח אחים קטנים ככה זה, המצאתי אותו עם אח שלי שהוא בן 5.. ולא הוא לא יודע מי זה הגולש הכסוף XD

פרק חדש יהיה השבוע, יש למה לצפות!

פורסם במקור על ידי Tigraro

על..?
והוא דומה רק בזה שגם הוא על גלשן כזה, אבל חח אחים קטנים ככה זה, המצאתי אותו עם אח שלי שהוא בן 5.. ולא הוא לא יודע מי זה הגולש הכסוף XD

פרק חדש יהיה השבוע, יש למה לצפות!

התכוונתי שהייתי צריך לתת לך להסביר לו XD

ומחכה בקוצר רוח

ציקלון

טוב, כשחשבתי שאצטרף לאקסמן חשבתי שזה יפתור אותי מכל דבר שקשור ללימודים.
אבל... ברור שטעיתי, אבל היה שיעור אחד שאהבתי במיוחד.
לא היה לו שם, זה מעין שיעור שבו בוגרי האקסמן עוזרים לקטינים ללמוד לשלוט בכוחותיהם.
הלכתי לי לשיעור לתומי, אך פתאום חשתי משב רוח שורט את עורי בחזקה.
''מה לעזאזל?!'' הסתובבתי, מולי עמד ילד קטן, כבן עשר, שיער לבן ארוך שאסוף מאחור באיזו תסרוקת מאנימה עמד לפניי.
עינייו ברקו והוא צחקק, והחל לברוח, הכאב החל להתפשט בי באותו רגע.
''אאאאארררררגגג!'' שאגתי מכאב, דם טפטף על רגלי הימנית, חתך רציני היה פעור בזרוע ימין שלי.
''אני אהרוג אותו!'' נוריתי, כמו חץ מקשת, בעקבותיו, הילה חומה התעטפה סביבי, נעתי מהר כמו שלא נעתי בחיי, לפחות במה שאני זוכר מהם.
הילד הופיע לפניי, כאשר ראה את המבט הזועם בעיניי, מיד הסתובב והתחיל לרוץ, למרות שלא היה כל כך מהיר, גלי הדף חדים נוצרו מכל תנועה קטנה שלו.
הילד שדיבר איתו, שהיה נראה בגילו, היה דומה לו מאוד, שיערתי שהם קרובי משפחה.
''ציקלון?! רוץ!'' הילד הזהיר את הילד שפצע אותי, שיערו היה לבן קצוץ, וניצוץ שובב, היה בעייניו.
ציקלון, הילד שפצע אותי, החל להתרומם לאוויר, והחל לעוף אל על, פורץ מבית הדלתות לחצר האחוזה.
'הוא לא ייתחמק!' חשבתי לעצמי, ודהרתי בעקבותיו, כופפתי את ברכיי, ואז מתחתי בפתאומיות, בזינוק אדיר לעבר ציקלון.
טפריי נשלפו, ידי השמאלית והבריאה נשלחה ושספה את האוויר בכיוונו, אך לפתע נעצרתי באוויר, מטח אנרגיה חזק הפריד ביני לבין הילד.
ההילה החומה שעטפה אותי נעלמה, עיניי נעצמו, וצנחתי למטה.
~~~~~~~~~~~~~
''כבר ביום הראשון שלך אתה כמעט הורג תלמיד? צריך ללמד אותך לשלוט בזעם שלך'' שמעתי את הקול של פרופסור איקס אומר.
לא התחשק לי לפתוח את עיניי, לא רציתי שיידע שאני ער, אבל הוא ידע.
אני רק אגיד שכל שאר היום עבר בשיעורי יוגה עם סייקלופס.
~~~~~~~~~~~~~
היום למחרת היה כבר יותר טוב, פתחתי את היום באימונים עם פרופ. איקס.
''תשלוט בשאגה, השאגה לא תשלוט בך'' צ'ארלס אמר אליי ''תמקד את השאגה, שגר אותה אל הבובה, ורק אליה''.
לפניי עמדה בובת אימונים מסכנה, ידעתי שהיא תתפוצץ כשאפגע בה לרסיסים.
שאגתי, גל ההדף נורה אבל פספס את הבובה, הוא היה מפוזר מדי.
''שוב'' הוא אמר לי, שאגתי שנית, הפעם הבובה נרתעה אחורנית, סדק נפער בצד הימני שלה.
''מעולה'' הוא אמר ''עכשיו נסבך את זה''.
סטורם וסייקלופס נעמדו ליד הבובה, סטורם מימין וסייקלופס משמאל.
''תשאג'' הוא אמר ''ואל תפגע בסייקלופס או בסטורם''.
שאגתי, בשניה האחרונה סטורם ירתה משב רוח שהסיט את גל ההדף ממנה, פחדתי לטעות.
סטורם אישרה לי לנסות שוב, שאגתי שוב, הפעם היה זה סייקלופס ש''פצלח את הצורה'' לגל ההדף במטח אנרגיה מעינייו.
ניסיתי שוב, הפעם סטיתי לגמרי מן המטרה.
''אתה יכול!'' עודד אותי פרופסור איקס ''אתה תצליח''.
שאגתי שוב, שוב הגל טס אל סטורם, שעצרה אותו בקלות.
התיישבתי, מותש, פרופ. איקס נסע אליי.
''קדימה, אתה יכול''
''זה לא הולך'' עניתי, ניגבתי את מצחי למרות שלא הזעתי, הפרווה הדקיקה שצמחה שם לא הייתה רטובה כלל.
''עוד אחד'' צ'ארלס אקסבייר המשיך לדרבן אותי להמשיך.
''בסדר...'' גירדתי בראשי, הנחתי שיש לי פרעושים ''אני מניח שאפשר עוד שאגה אחת''.
שאגתי, המטרה נפגעה, אני חושב שפגעתי גם בסייקלופס, אבל הוא לא רצה להרוס לי את היום והתעלם מזה.

פרק יפה!