הקדמה:
גריי דניאלסון, אדם בעל כוחות מיוחדים מעל הממוצע המבוקש ב12 מדינות שונות יוצא למסע בכדי להוכיח את חפותו, בנוסף לכך העולם כולו החל שורר שדים חסרי אישיות הנקראים וורטלס בהם יכול לטפל רק אדם אחד.
אסיר משוחרר או פושע נמלט? כל זה תגלו בהמשך.
פרק 1:גריי דניאלסון
"גריי דניאלסון, אני גאה לומר זאת, כעבור עשרה שנות מעצר בפועל, אתה משוחרר!" נשמע קולו הצייתני במיוחד של הסוהר מתא המעצר המעופש והמסריח.
אדם בעל שיער חום, מכנס ג'ינס וז'קט אדום פתוח החושף שרירי בטן וגוף חטוב במיוחד חייך לו.
"תודה רבה לך" אמר אותו אדם שכביכול עונה לשם גריי.
הסוהר חייך חיוך נוקשה שכזה, "אני מניח שהחיים בכלא לימדו אותך נימוסים" אמר.
גריי נאנח, "דיברתי על המקטרת" הוא אמר ומשך מתוך פיו של הסוהר מקטרת חומה והניחה באחד מכיסי הז'קט.
הסוהר ניגש לתפוס באקדחו אך גריי הקדים אותו וכיוון שני אקדחים שחורים ובוהקים אל ראשו.
על אף שיכל היה לעצור אותו, נאנח הסוהר, "בכל מקרה, אתה זוכר את העסק?, אתה משוחרר אם כי כעת אתה מבוקש בשתיים עשרה מדינות שונות, רק אם תעבור ממדינה למדינה בחודש הקרוב ותוכיח בכל אחת מהן את חפותך, אתה תזכה להיות חופשי, אם לא..." מלמל הסוהר אך גריי קטע אותו.
"עונש מוות, אני יודע, אבל אני אוהב אתגרים..." חייך גריי נעלם מן המקום כלא היה.
הסוהר חייך, "אתה משהו מיוחד-גריי דניאלסון".
~~~~~
*כעבור יום
"אז..." מלמל גריי כשהוא נח לו על גג פתוח של גורד שחקים עצום באמצע העיר ניו יורק.
"מאיפה להתחיל..." אמר והביט במקטרת החומה שנחכה בידו.
"כנראה שמהתחלה" אמר ובאופן מדהים צנח מן גורד השחקים העצום היישר אל הקרקע של סמטה מוארת במקצת.
"כפי שכבר טרחו להציג אותי, אני גריי דניאלסון, פושע נמלט" אמר גריי ועישן מן המקטרת.
"רגע, פושע נמלט זה לא טוב לדמות שלי נכון?, אז תיקון, אני גריי דניאלסון, אסיר משוחרר" הוא אמר, "כן אסיר משוחרר...זה נשמע טוב, אתה גאון גרי..." הוא מלמל.
"בכל מקרה חיי עצמם לא היו קלים, אבא שמכור להימורים, אמא שמתה בלידה, בלה, בלה, בלה, כל זה קרה לטובה, בכדי להפוך אותי לאדם החזק שאני היום, למדתי במהלך החיים שלי לא לסמוך על אף אחד, אפילו לא על עצמך מדי פעם. מותר להתקרב לכולם, להתחבר רק עם חלק, לאהוב רק מעטים ולא לסמוך על אף אחד" אמר גריי.
"מגיל קטן התחלתי לראות יצורים מוזרים כאלה, סוג של שדים, אבי, כשהיה עוד אדם בריא, חכם וצלול מחשבה, אמר לי שהשדים האלו נקראים 'וורטלס' –חסרי ערך, מכיוון ששדים אלו חסרי ערך ויעודם בחיים הוא רק להרוס הכל, כל מה שבא לידם, אין להם שכל, חוץ מלכמה בודדים בעלי דרגה גבוהה יותר אם כי הם אינם נפוצים בעיר שלנו" אמר גריי.
"אלו למשל סתם וורטלס חסרי ערך" אמר גריי והצביע על שלושה שדים לבנים בעל ראש דמוי נחש וגוף של ציפור אשר התקרבו אליו במהירות.
"קצת אקשן אף פעם לא מזיק" חייך גריי והניח את המקטרת בכיס הז'קט בעודו שולף את אקדחיו ובאופן מרשים פוגע באחד השדים ומחסל אותו בקלילות.
"פחות אחד יותר נחמד" הוא מלמל.
מיד לאחר מכן שני השדים הנותרים החלו רצים כל אחד מצד שונה אל כיוונו של גריי אשר קפץ אל עבר עמוד חשמל הקרוב לאזור וצפה בהנאה בשני השדים אשר חיסלו זה את זה בשוגג.
"פחות שתיים נחמד כפליים" הוא מלמל ונחת על האדמה.
"היי!" נשמע לפתע קול מכיוונו של גריי, "זה האיש מן המודעה!" קרא אחד מתושבי העיר בעודו מנופף במודעת מבוקש אשר דמותו של גריי מופיעה עליה.
"תפסו אותו!" קראו ההמון והצטרפו אל האיש.
"אופס...הגיע הזמן שלי ללכת" חייך גריי ובדיוק שנייה לפני שנתפס, הוא נעלם מן המקום.
~~~
*שעה לאחר מכן
גריי התבטל שוב על אותו גג של גורד השחקים העצום כשהוא מעשן את המקטרת החומה שלקח כמזכרת.
"גיבור שהאנושות אינה רוצה בו..." הוא מלמל ובהה בשמיים התכולים.
"כנראה שזה גורלי" נעמד גריי על רגליו.
"אל תדאגו אני לא מתלונן" חייך גריי וניגש לצנוח שוב מאותו גורד שחקים, "הרי אני..." מלמל שניה לפני שצנח, "גריי דניאלסון".