נושא: פרשת ראה- שמיטה חברתית.

מה קורא כולם? שוב אנחנו כאן בפינה השבועית שלי על פרשת השבוע.
כמו תמיד אני אנסה לעשות את זה כמה שיותר מעניין, כדי שגם אלה שנכנסו בטעות ולא נעים להם לצאת, עדיין יתעניינו.
טוב, אז נתחיל.
פרשת השבוע פרשת ראה*:
הפרשהב מתחילה בנושא הברכה והקללה.
טוב, אולי זה לא היה ההסבר הברור ביותר שיכול להיות. ננסה שוב.
בתחילת הפרשה משה מציב (אולי באופן מטאפורי) לפני בני ישראל שתי אפשרויות, ברכה וקללה.
ברכה, אם ישמעו למצוות ה', וקללה, במקרא שלא.
משה אומר לבני ישראל שכשהם יכנסו לארץ, הם צריכים "לשים" את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל (דבר שקורא בסופו של דבר בספר יהושע).

המשך הפרשה מחולקת בצורה די יחודית.
בכל נושא אומרים בהתחלה מה לעשות ומה אסור, אחר כך אומרים בתוך מה שמותר מה מותר ומה אסור.
לדוגמא: צריך לבנות בית מקדש לעבודת ה', אסור לעבוד עבודה זרה.
גם אם עובדים בשביל עבודת ה', לא מקריבים קורבנות בכל מקום. מותר להקריב רק בבית המקדש, אסור בכל מקום אחר. וכן הלאה.

אבל החלטתי לדבר על דבר אחר, נושא אחר שמופיע בפרשה.
רגע לפני שאתם ממשיכים הלאה, תחשבו לעצמכם מה אתם יודעים על שנת שמיטה. מה הנושא הראשון שעולה לכם לראש אם יעלו לדייון את הנושא "שמיטה" (אני אשמח גם לקרוא את התגובות בסוף).

אז ככה מופיעה מצוות השמיטה בפרשת ראה:
"מקץ שבע שנים תעשה שמיטה; וזה דבר השמיטה, שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו. לא יגש את רעהו ואת אחיו, כי קרא שמיטה לה'."
הציווי של שמיטה כאן משמעו, עזיבה וויתור על חובות שאנשים חייבים לך. בעצם הם כבר לא חייבים לך...
איזה טוב יצמח מזה? ה' מבטיח שהמצב הכלכלי יהיה בשמיים בזכות המצווה הזאת "אפס(=מובטח לגמרי, מאה אחוז שיהיה, אין אפשרות אחרת)! כי לא יהיה בך אביון(=עני)." לא יהיו עניים.

אולי אפשר לחשוב על זה בתור הבטחה שהיא אמורה להיות "ניסית" כמו עזרה משמיים, וברור שזה כזה, אבל זה ממש לא העיקר.

מצטער, אבל אני חייב להכניס כאן קצת הסטוריה על כלכלת מדינות, זה אמור להיות קצר, עימכם הסליחה.
במהלך המאה השומנה עשרה, אדם בשם אדם סמית', פילוסוף כלכלן, חשב על רעיון גאוני על מנת לפתח את הכלכלה.
הרעיון נראה "שוק חופשי", שאומר, לכל אדם יש את הזכות לקנות מאיפה שבא לו ולמכור איך שבא לו, בניגוד לשיטה שקדמה לה שטענה שיש לפקח על המסחר כדי להביא לעושר של המדינה והחברה.
שרעיון התפתח והפך לקפיטליזם שכולנו מכירים וחיים. העיקרון שלפיו רווח של אדם הוא שייך לו.
זה נשמע רעיון נהדר, עד שנזכרים מה קורה למי שלא מצליח.
בשיטה הכפיטליסטית יש מניע להשתדל ולהשקיע, ולכן זאת שיטה בריאה ביותר למדינה. אבל בשיטה זאת מי שיש לו רק ירוויח יותר ומי שאין לו... רק נהיה עני יותר וזה גם לא מעניין אף אחד.

שיטה כלכלית נוספת, שהומצא על ידי יהודי בשם קראל מארקס, היא הסוציליזם (והקומוניזם).
הרעיון הוא שיש צורך בשמירה על הגינות ושיוויון, לכן אין לך הון פרטי, הכל של המדינה. אבל גגם שום דבר לא חסר לך.
זה רעיון מעולה, אבל שכחו בו דבר אחד קטן, מוטיבציה. הרעיון יכול להחזיק רק אם כל האנשים הם אידיאליסטים. אם הם לא, באיזשהו שלב אנשים יתחילו להבין שגם אם הם עובדים כמו חמורים, וגם אם הם כל היום יושבים על הטוסיק בלי לעשות כלום, הם מקבלים בדיוק אותו דבר, לכן אין להם שום סיבה להתאמץ והכלכלה צונחת בשנייה.

השמיטה נותנת לנו צורה שונה של השקפה על הדברים. צורה שדומה יותר לשיטה הכפיטליסטית, אבל עם נגיעה קטנה שמשנה הכל (וזה נכתב כשלושת אלפים שנה לפני שאותו אדם סמית' אמר "אבא" בפעם הראשונה).
ההתחלה, כמושציינתי, דומה לקפיטליזם. אומרים לאדם שמגיע לארץ (שמיטה מהתורה נוהגת רק כאשר רוב ישראל בארץ) קדימה! יש לך אדמה (שקיבלת מהשבט או בירושה, בעבר אדמה היה מקור הפרנסה המרכזי), תתחיל לעבוד ולהתפתח (ולאגור כסף)! כמובן שצריך לשמור על הגינות במסחר, אבל חוץ מזה תתפרע.
כאן קיבלנו את אלמנט התחרותיות והרצון להשקעה.
אבל יש כאלה שלא הצליחו, הם לקחו הלוואה מאדם כדי להתחיל בעסק ושום דבר לא צמח.
הוא פונה לאדם אחר ומלווה ממנו כסף כדי לאכול והוא בקושי חי בעזרת צדקה מועטה שהוא מקבל מהצד.
כל דבר שהוא קונה בסופר הוא מבקש מהמוכר שירשום לו. הוא כבר לא מצליח להביא אוכל הביתה בכלל.
בסוף גם האדם חנוק, ואומנם הוא עדיין יקבל צדקה, אבל הלוואות רציניות בשביל להשקיע כבר אף אחד לא יתן לו מרוב חובות (וזה אפילו במצב שבו אסור להלוות בריבית לפי התורה).
בעולם שלנו יש את אנשי "השוק האפור" שמחכים לו מעבר לפינה בשביל לתת לו הלוואה "נדיבה" עם לפעמים אפילו 70% ריבית.

מגיעה התורה ואומרת: די!!
הגיעה שנת שמיטה, עזבו את האדם במנוחה! עכשוי הוא כבר לו חייב לכם כלום, יש לו הזדמנות חדשה.

וכאן אנחנו מקבלים את האלמנט השני, איזון ושיוויון הזדמנויות. שבע שנים הוא נכנס למעגל של עניות, עכשיו הוא מתחיל מדף חלק, מין נקודת אפס של הזדמנות שווה לכולם.

אם תרצו גם תוכלו לקשר את זה למחאה כדי שזה יהיה אקטואלי, אני לא רואה בזה צורך.
בברכת שבת שלום.
גלעד.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ ~~~~~~~~~~
*ראה- המילה הראשונה בפסוק הראשון בפרשה: "ראה אנכי נותן לפניכם היום, ברכה וקללה."
תגובות יתקבלו בברכה.

לשימטה יש עוד הרבה צדדים.
בשמיטה לא עובדים את האדמה (זה כמעט כמו להגיד שלא עובדים בכלל בעבר).
בשביעית עבד עברי יוצא לחופשי (גם עבד עברי זה פיתרון נהדר של התורה לדברים אחרים חברתיים).
ועוד.
תודה רבה על המחמאה. אתה לא יכול לראות את זה אבל אני כולי מחייך מאחורי המסך.
נחמד לקבל תגובות, גם תגובות רעות עדיפות על אי תגובות, בגלל שכשלא מגיבים לך אתה לא יודע אם אתה צריך לשפר דברים, או איזה דברים, ומה כדאי להשאיר. זה כמו לשחק בול פגיעה בלי הנקודות השחורות והלבנות בצד.