הדרך לאינדיגו -מסעו של אוהד

**NivX10** · 08-30-2011, 08:31 PM

אהבתי מאוד אוהב, כל הכבוד גבר..למרות שגלעד צודק.
היית צריך לרשום להבים, מקסימום שישים אותם אנחית וככה זה לא ישרוט אותך.. ככה אני דימיינתי את זה לפחות..

**Master Po** · 08-30-2011, 08:35 PM

פורסם במקור על ידי NivX10

אהבתי מאוד אוהב, כל הכבוד גבר..למרות שגלעד צודק.
היית צריך לרשום להבים, מקסימום שישים אותם אנחית וככה זה לא ישרוט אותך.. ככה אני דימיינתי את זה לפחות..

בסתר, בלי ששמתם לב, ערכתי את זה ככה שישמע אלים XD
פרק ההבא יפורסם כנראה היום בערב

**סת' קינגלר** · 08-30-2011, 08:55 PM

פורסם במקור על ידי ohadklein

חח איזה קטע
בהתחלה רציתי לרשום שעל הלהבים שלו, אבל אז חשבתי שזה אלים מדי שהוא ינעץ בו את הלהבים שלו ויהרוג אותו באכזריות כזאת...
בכל ממקרה, אתה תעקוב?

אתה באמת צריך לשאול אם אני אעקוב. אני בהחלט אעקוב.

**Alice** · 08-30-2011, 09:12 PM

פרקים טובים מאווד!!!!!!!!!!!!!

**~~tchtk1~~** · 08-30-2011, 11:44 PM

עליליה נפלאה, זה מרגיש כאילו הסיפור נפל לתוך ים סוער והתנפץ על האבנים החדות...
זה נפלא!!!!!!!!!!!
תמשיך לכתוב עוד פרקים!

**Master Po** · 08-31-2011, 08:37 PM

פרק שישי- מכון פיוטר! ניצחון והפסד!

"הגענו למכון!"קרא צ'אד, שמאוד התרגש מביאתם שלו ושלי, למכון העיר פיוטר. עמדנו בכניסה למכון, רועדים מהתרגשות. אף אחד מאיתנו לא העז לפתוח את הדלת.
לבסוף, צ'אד אמר "זוכר שהבטחת שאני אלחם במנהיג המכון ראשון? אז ראוי שאני אפתח את הדלת".
הסתכלתי עליו, והנהנתי. הוא ניגש לעבר הדלת, ופתח אותה. קול חריקה נשמע, ובאמצע הזירה הגדולה שהתגלתה לפנינו, עמד יצור, שנראה כנחש עשוי מאבנים, שנגרמו אחד על השני. הוא נראה חזק ועצמתי, והסתכל על איש אחד, שנראה מתוח. לפתע, בלי שום התראה, הנחש המוזר תקף את האיש.
"לא, עצור!!" קראתי, והוצאתי את צ'ארמנדר מהפוקדור. הלטאה הכתומה נגלתה בפני, מוכנה לקרב יותר מתמיד. "גחלת על הנחש!!" צעקתי, וצ'ארמנדר טען את כדורי האש החמים, שכבר ביצבצו מפיו. אך שניה לפני שירה אותם על נחש האבן הענק, האיש שהותקף ממנו צעק "עצור!".
"אבל היצור הזה מתקיף אותך, וחייבים לעשות משהו בקשר לזה!!" קראתי. צ'ארמנדר כבר לא יכל להתאפק, וירק את כל האבנים הלוהטות מפיו. האבנים התפזרו על הרצפה, והתקררו.
"זה אוניקס, והוא הפוקימון שלי. אני מאמן אותו עכשיו!" קרא האיש.
הסתכלתי עליו. הוא היה בעל שיער קוצני וחום, ועיניים עצומות. הוא היה מוצק, וצבע עורו היה מעט שחום.
"היי, רגע אחד! אתה ברוק, מנהיג מכון האבן!" קרא צ'אד. האיש הנהן כאות הסכמה.
"כן, אתה צודק. ברוכים הבאים למכון פיוטר!" אמר ברוק, "מי מכם יאתגר אותי ראשון?"
"אני!" קרא צ'אד בהתלהבות, "אני אהיה הראשון!"
"מצוין," קרא ברוק בשילוב ידיים, "זה יהיה קרב של אחד על אחד, תוציא את הפוקימון שאיתו תילחם!"
"תתכונן לחטוף הלם!" קרא צ'אד בשחצנות, "צא, סקווירטל!"
צ'אד זרק את הפוקדור האדום לאוויר, וכשמפתח, אור אדמדם יצא ממנו, והתגבש לצורתו המדויקת של הצב התכול. כשהתפוגג, עמד במקומו סקווירטל, נחוש ומוכן להילחם.
"אוניקס, קדימה, הולכים להביס כמה ילדודס היום!" קרא ברוק, ושלח את אוניקס שניצב בקצה הזירה, מתפאר בגדלו העצום.
"סקווירטל, תתחיל במתקפת התקלה!" קרא צ'אד לסקווירטל, שרץ אל אוניקס, נכנס לשריון והתנגש בו, אך במקום שלאוניקס יכאב, סקווירטל נפל על הרצפה. הוא קם, ויצא משריונו, כועס על מה שקרה.
"חשבת שבהתקלה עלובה אפשר להביס את אוניקס? חה!" קרא ברוק, "אוניקס, תקשור אותו!"
אוניקס ליפף את עצמו סביב סקווירטל המסכן, שלא הבין מה קורה. אוניקס היד את אחיזתו, וסקווירטל פלט צעקת ייאוש.
"לא, סקווירטל, אסור לך לוותר!" קרא צ'אד בקול, "אתה חייב לנסות! תנסה להשתמש בבועות! אני יודע שעדיין לא למדת איך, אבל אני בטוח שתצליח אם רק תנסה!"
סקווירטל הסתכל על צ'אד בהערצה, והסתובב לאוניקס בנחישות. עכשיו הוא היה בטוח בעצמו.
סקווירטל נכנס לשריון, ומתוכו התחילו להישמע קולות פצפוץ. השריון התחיל להוציא בועות מכל חוריו. לאחר שהבועות התפוצצו, שריונו של סקווירטל נהיה חלק. שריונו של סקווירטל החל להסתובב, כשהוא מוציא בועות מכל חוריו.
אוניקס שאג מכאבים.
"לא, אוניקס, אל תוותר! אתה יכול לנצח!" קרא ברוק, אבל אוניקס לא הצליח להחזיק את השריון של סקווירטל, שנעשה חלקלק יותר ויותר. לבסוף, הרפה מאחיזתו.
"סקווירטל, זו ההזדמנות שלך!" קרא צ'אד, "קפוץ על אוניקס ותירה עליו את הבועות שלך! והפעם, במהירות המירבית!"
סקווירטל הנהן, והחל לטפס על אוניקס במהירות, אוניקס, שהתחיל לפחד מסקווירטל, לא העז לגעת בו.
סקווירטל הגיע לראשו של אוניקס, וירה בועות על פניו. לאחר כמה נסיונות, בהם אוניקס ניסה להעיף את סקווירטל מראשו בעזרת זנבו, נכשל ונפל, כשהוא אינו מסוגל להילחם.
"יש! ניצחנו!" קרא צ'אד, שרץ אל סקווירטל, חיבק והרים אותו. שניהם צחקו.
"קרב טוב!" אמר ברוק, "ואוניקס, נלחמת באומץ. אתה זקוק למנוחה קצרה!". רוק הכניס את הנחש העצום לתוך הפוקדור, ואני, ישבתי בצד, ותהיתי איך יצור כזה עצום נכנס למכשיר כל כך קטן.
"אני הולך למרכז הפוקימונים, וכשאחזור, אלחם במאמן הבא!"
לאחר כמה דקות, בהם אני וצ'אד דיברנו על פוקימונים שנרצה לתפוס בהמשך המסע, שמענו את קולו של ברוק, "ועכשיו... אוהד! אתה רוצה לאתגר אותי לקרב?"
"בטח!" עניתי, ורצתי לעבר הזירה. כשעמדתי שם, נזכרתי שיש לי רק צ'ארמנדר וסייטר, ששניהם לא חזקים כל כך על פוקימוני אבן. לפחות לא כמו צ'אד, ואפילו לו היה קרב קשה.
מה לעשות? חשבתי לעצמי. החלטתי שאני אשתמש בצ'ארמנדר, בדיוק כמו שצ'אד השתמש במתחיל שלו.
"בחרת את הפוקימון שאתה רוצה להשתמש בו בקרב שלנו?" אמר ברוק.
"כן, צא!" קראתי, "צ'ארמנדר!!" זרקתי את הפוקדור לאוויר, ותוך כמה רגעים הלטאה הכתומה עם הלהבה על הזנב ניצבה לידי, מוכנה כמו תמיד.
"ג'יאודוד, צא!" קרא ברוק, והוציא פוקימון שנראה כסלע בגודל בינוני, רק עם פרצוף קשוח ושני ידיים שיצאו משני צדדיו.
"אז, תתחיל עם המהלך הראשון!" קרא ברוק.
"בסדר, צ'ארמנדר, גחלת!" קראתי.
"ג'יאודוד, תתחמק ותתקוף מהר עם זריזות!" קרא ברוק.
צ'ארמנדר ירה גחלת לעבר ג'יאודוד, אך הוא התחמק מההתקפה במהירות, שנראתה לא אפשרית לפוקימון כבד כמו ג'יאודוד. ג'יאודוד זינק ממקומו, והתנגש בצ'ארמנדר בכח. צ'ארמנדר נפל, כשהוא אינו מסוגל להילחם.
"צ'ארמנדר, לא!" קראתי, ורצתי לעבר צ'ארמנדר, שנראה תשוש ופצוע מההתקפה העצמתית.
"מה שאני לא מבין," אמר צ'אד, שישב בצד והסתכל על הקרב, "זה איך פוקימון כמו ג'יאודוד יכול ללמוד מתקפה כמו זריזות?"
"אימנתי את ג'יאודוד קשה," אמר ברוק, "אבל שום דבר לא הצליח לו. לבסוף, ניסיתי לעבוד איתו על המהירות שלו, וגיליתי שהוא מהיר במיוחד! יותר מכל פוקימון אבן אחר שפגשתי בחיי! אז התחלתי לאמן אותו, ולאט לאט הוא נהיה מהיר יותר ויותר, ותראו אותו עכשיו!". ברוק הצביע לעבר ג'יאודוד, שרץ במהירות כמעט בלתי אפשרית, ועוד על שתי ידיו.
"תצטרך להתאמן קצת לפני שתאתגר אותי שוב!" אמר ברוק בנחישות, "ובפעם הבאה, אני מצפה ממך לניצחון!".
"בסדר, אני אתאמן. ואתה עוד תשמע ממני!" אמרתי בנחישות, בזמן שהכנסתי את צ'ארמנדר התשוש לתוך הפוקדור שלו. ברוק הנהן.
אני וצ'אד יצאנו מהמכון, ודיברנו על אסטרטגיות שאני יכול להשתמש בהם כדי לנצח בקרב.
"אני חושב שכדאי שנאמן את הצ'ארמנדר שלך להשתמש בטופר מתכת, כי זו התקפה שיש לה יתרון על סוג אבן. כך, תוכל להביס את ג'יאודוד בקלות!" אמר צ'אד בהתלהבות.
"כן, אני יאמן אותו עד שילמד את זה!" אמרתי, אך פתאום אני וצ'אד נפלנו בפתע לתוך בור עמוק.
"מה קורה כאן? תנו לנו לצאת!!" אני וצ'אד צעקנו.
"תפסנו אותם, עכשיו נוכל ללכוד את הפוקימונים שלהם" אמר איש מסתורי, שהיה לבוש בשחור.
"מצוין, עכשיו, בוא ונשחרר את האקנס, וכשהאקנס יחסלו אותם, נרד למטה וניקח את כל הפוקימונים שלהם!" אמר איש שעמד לידו, גם לבוש בשחור, אבל צבע עורו היה שחור.
"אני חושב שאני יודע מי הם!" לחש לי צ'אד, "אותם אנשים שהכניסו אותי לתוך השק!"
"מה נעשה?" אמרתי בחשש.
"יש לי תכנית," אמר צ'אד, אך לפני שאמר לי על מה הוא חשב, קבוצה גדולה מאוד של אקנס, שהכילה לפחות עשרים פרטים, נפלה לתוך הבור.
"אנחנו אבודים!!" קרא צ'אד, שרעד מפחד.

המשך יבוא...
תגובות!

**סת' קינגלר** · 08-31-2011, 09:19 PM

יפה מאוד. וגם מותח.
אם אתה עיקבי עם האנימה אז יוצא שהתחלת את המסע שלך לפני אש.
אחרי שברוק הלך עם אש אבא שלו נהיה מנהיג המכון, אחר כך ב"פוקימון דברי הימים" מראים שברוק מוכשר במיוחד גם בלחימה נגד פוקימוני מים (שהיו של אמא שלו) ואז הוא שם את פורסט למנהיג המכון והשאיר לו את ג'אודוד ואוניקס, פורסט פיתח את אוניקס לסטיליקס.

**Alice** · 08-31-2011, 09:32 PM

כל הכבוד אהבתי מאוד את הפרק!

**VodkaTrump** · 08-31-2011, 09:33 PM

פרק טוב
היית צריך למתוח יותר את הקרב של צ'אד וברוק
גם אם הוא פוקימון מים

**Master Po** · 08-31-2011, 10:50 PM

וואו, תודה רבה על התגובות!
שמח שאהבתם!
פרק חדש יפורסם כנראה מחר.

**The BIG BANG** · 08-31-2011, 11:51 PM

סידרה מופלאה!!!! ממש אהבתי, עלליה טובה והכל טוב,
אבל יש לי הארה על פרק 5.
אני לא כל כך אהבתי את הדרך שהתייכסת לסיזור, כיאילו הוא ישר בא לתקוף אותו, אולי הוא חברותי...
וגם זה מוזר שבכל הפרקים חוץ מהאחרון הכל הצליח להם, ובנוגע לסיזור, לי יש המלצה להמשך הכתיבה,
אם יש קטע שנראה יחסית בילתי אפשרי כמו הקרב בין סייטר לסיזור, הייתי ממליץ שסייטר יפסיד פעם אחד, ואז הוא יתאמן וינצח אותו בקרב ששני, למרות שנראה שזה מה שאתה מנסה לעשות במכון הראשון.

**VodkaTrump** · 09-01-2011, 12:02 AM

שכחת מהראקרוס חזק אה?
ראית תתגובה שלי מקודם

**Master Po** · 12:11 AM

בקשר לסייטר ולסיזור, סיזור בדרך כלל עצבני, ומי שפולש לשטחו חוטף.

בקשר להראקרוס, אני לא מגלה

פרק הבא מחר!

**Master Po** · 11:13 PM

פרק שביעי- צוות רוקט והחרק המסתורי
"אנחנו אבודים!!" קרא צ'אד, שרעד מפחד.
חבורת האקנס הסתובבו סביבנו, חיפשו נקודה בה יוכלו לתקוף.
"מה אנחנו עומדים לעשות?" קראתי.
הסתכלתי למעלה. שני האנשים המסתוריים כבר לא היו במקום.
"יש רק פתרון אחד, והוא..." אמר צ'אד, אך לפתע קטע את דבריו קול של נערה צעירה, "לתפוס את כולם!"
הסתכלתי למעלה. ראיתי נערה צעירה, עם שיער בצבע בלונדיני. היא הייתה בערך בגובה שלי, והיא נראתה ממש בשיא יופיה.
הנערה זרקה פוקדור לעבר אחד האקנס, והוא נכנס לתוכו. הכדור האדום הבהב, עד שהפסיק. האקנס נלכד.
הנערה הוציאה מגנמייט מפוקדור שהיה בידה, והוא מגנט את הכדור הקטן ישירות אליו. היא לקחה אותו, והוציאה את אקנס.
"קח את זה," אמרה, והושיטה לו סוכריה כחולה, קטנה ונוצצת. הנחש הסגול בלע אותה, ולפתע, זהר באור לבן בוהק. הוא שינה צורתו, גדל ומתח את צווארו, והוציא ממנו שני קרומים גדולים. הוא גדל וגדל, עד שהאור דעך, ואז הוא קרא "צ'אאאררבוק!"
"הוא כבר התפתח?!" אני וצ'אד קראנו בהלם.
הנערה הנהנה, ושלחה את ארבוק לעזור לנו. הוא הגיח למטה, ונראה מאוד מאיים. אפילו אני וצ'אד חששנו ממנו. לפתע, הוא זינק ותקף את חבורת האקנס, וכולם ברחו. הנחש הגדול הניח את ראשו על פסגת הבור, והנערה הבלונדינית קראה "תטפסו!"
צ'אד סירב לעלות ראשון, ואמר "נשים קודם!". "לפני דעתי, אתה הבחורה כאן!" אמרתי, ועליתי בלי לחשוש. הגעתי למעלה ברגע. לאחר מכן, גם צ'אד עלה, כשהוא רוטן ואומר, "אני שונא נחשים...". ארבוק הסתכל עליו במבט זועם, ונכנס לתוך הפוקדור של הנערה.
"שלום, קוראים לי ליירה, ואני מאמנת פוקימונים. איך קוראים לך?" הנערה שאלה אותי.
"לי קוראים..." אמרתי, אך לפתע נדחפתי על ידי צ'אד, שאמר בקול מתלהב "אני צ'אד, מאמן פוקימונים! ואני חולם להתאה---להיות מאסטר פוקימונים!".
"שלום, צ'אד, נעים להכיר! אני ליירה, ואני רוצה להיות המנצחת של ליגת תחרויות הסרטים, שתתקיים בעוד חודש מהיום!" אמרה ליירה, והושיטה יד לצ'אד, בכוונה ללחוץ את ידו.
צ'אד נלחץ, ובקושי רב, כשידיו רועדות, לחץ את ידה של הנערה הבלונדינית, שחייכה אליו.
"לי קוראים אוהד," אמרתי, "ואני רוצה להיות מאסטר פוקימונים, אבל יותר טוב מצ'אד!"
"בחלום!" אמר צ'אד בלגלוג.
"אתם יודעים, אנחנו חייבים לתפוס את האנשים שכלאו אתכם!" אמרה ליירה, והוסיפה "ואני יודעת בדיוק היכן הם נמצאים! בואו אחרי, אם תוכלו!"
הלכנו אחריה בלי להסתכל אחורה. אבל מאחורינו, עמד חרק גדול, כחול ועם קרן על הראש. "הראק!" קרא החרק, כשהוא מטפס על עץ שעמד על יד הבור העמוק אליו נכנסנו שניות ספורות קוד לכן. הוא דילג לעץ אחר, וכך המשיך, עוקב אחרינו, כשלנו, אין שום מושג על קיומו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אז," שאלה ליירה, "כמה פוקימונים כבר יש לכל אחד מכם?"
"לי יש שניים," אמרתי, "צ'ארמנדר וסייטר. שניהם מאומנים היטב, אך משום מה אני לא מצליח להביס את ברוק, מנהיג המכון של פיוטר".
"לי יש את סקווירטל, אבל אני כבר הבסתי את ברוק, והשגתי את התג שלי!" אמר צ'אד בהתרברבות.
"לי יש כרגע שני פוקימונים, לפחות מעכשיו. יש לי את מגנמייט וארבוק, את שניהם כבר ראיתם".
"דרך אגב," שאלתי, "מה הסוכריה המוזרה הזאת שהבאת לאקנס, ואיך הוא התפתח מיד לאחר מכן?"
"למה שנתתי לו קוראים סוכריה נדירה," אמרה ליירה, "זה דבר מסתורי ומיוחד, שלא פוענח עדיין. הוא כאילו מקדים את הזמן לחזק את הפוקימון בצורה משמעותית, ולעיתים אפילו גורם להתפתחות!"
"וואו" אני וצ'אד התפעלנו, ולפתע צ'אד הציע רעיון, "אולי תתני לצ'ארמנדר של אוהד סוכריה כזאת, ואז הוא בטוח יוכל לנצח את ברוק!"
"רעיון מצוין!" קראה ליירה, והכניסה את ידה לכיסה. לפתע, הבעת פניה השתנתה משמחה למבוהלת. היא הכניסה את ידה השנייה לכיסה האחר, וחיטטתה בעצבנות. לבסוף, לאחר יותר מדקה ב ליירה בדקה בכל כיסיה, אמרה בקול בכייני "נגמרו לי הסוכריות..."
"יופי, עכשיו אוהד יצטרך לתאמץ קצת, נכון אוהד?" אמר צ'אד בחיוך, וטפח לי על השכם.
"זה לא כזה משמח..." אמרתי, "אבל לפחות ככה אני וצ'ארמנדר נוכל להיקשר אפילו עוד יותר!"
"תקשיב, זה סתם בזבוז זמן בשבילי," אמר צ'אד, "אולי אני וליירה נלך ביחד לעיר סרולין, ונפגוש אותך שם?"
"אין דייטים במסע!" אמרתי, וליירה חייכה בהסמקה.
"אל תשכחו שיש לנו עבודה לעשות," אמרה ליירה, "לתפוס את הפושעים האלו וללמד אותם ל..."
היא הסתכלה קדימה, ופערה את פיה. הסתכלתי לאן שהיא הסתכלה, ולא האמנתי. שני האנשים המסתוריים שכלאו אותנו בבור שורץ אקנס, התגלו לפנינו בלבושם השחור, כשהם מדברים אל מחשב נייד, שהונח לידם.
"... צוות רוקט סומכים עליכם, שתביאו את כל הפוקימונים המתחילים שהתגלו עד היום, אך לבינתים, אנחנו צריכים שתביאו את באלבאזור, צ'ארמנדר וסקווירטל, המתחילים של המחוז הזה. בארי, גרי, בהצלחה."
"תסמוך עלינו, בוס!" אמרו שניהם, כשהם מרימים את ידיהם מעל מצחם, כאות הסכמה.
"זה... הם!" לחשה ליירה, ובזווית עיני הבחנתי שהיא וצ'אד מגדילים את הפוקדורים שלהם. עשיתי כמוהם. הוצאתי את הפוקדורים של סייטר וצ'ארמנדר, והתכוננתי.
"אז אני רואה ששני עלובי הנפש האלה השתחררו מהמלכודת הקטנה שהרגנו להם, נכון?" אמר האיש השחור, שהתגלה כבארי. הוא הסתכל עליי ישירות, והגדיל את הפוקדור שלו.
"אוי, נראה לי שהם עלו עלינו!" אמר צ'אד בחשש.
"עלית על זה!" אמרתי, וזרקתי לאוויר את שני הפוקדורים שהיו בידי, "צאו! צ'ארמנדר, סייטר!"
הפוקדורים הוציאו אור אדמדם מתוכם, שהתפשט, עד שקיבל את הצורה של שני הפוקימונים שהיו בפנים. כשהתפוגג, שני הפוקימונים עמדו במצב מוכן ללחימה.
"צאו, מגנמייט, ארבוק!" קראה ליירה, והוציאה מהפוקדורים שלה את שני הפוקימונים. כדור מתכתי גדול, ששני מגנטים צמודים אליו, ונחש סגול וגדול.
"צא, סקווירטל!" קרא צ'אד, והוציא מהפוקדור שלו את הצב התכול, שהסתכל על שני חברי צוות רוקט במבט כועס.
"זה הכל? חה! בואו תראו אילו הפתעות יש לנו!" אמר גרי, האיש הלבן.
"צאו, גנגר! סטיליקס!" קרא, והוציא שני פוקימונים מאיימים. האחד, נחש מתכתי ענק, והשני, יצור פרוותי בצבע סגול כהה, עם עיניים אדומות וזוהרות.
"צאו, מאצ'אמפ! אלאקזאם!" קרא בארי, והוציא מהפוקדורים שלו שני פוקימונים מאיימים. האחד, ברווז שרירי בעל ארבע גפיים גדולות וחזקות, והשני, ייצור צהוב ומשופם, שהחזיק כפית בידו.
התחלנו לחשוש. "אין לנו סיכוי..." אמר צ'אד, אך לפתע, שמע קול שהוא אהב במיוחד.
"הראק!" קראה חיפושית גדולה וכחולה, בעלת קרן גדולה.
"הראקרוס?" קרא צ'אד בהתלהבות.

המשך יבוא...
תגובות בונות!!

**The BIG BANG** · 09-02-2011, 08:21 PM

איזה פרק מעניין.
אהבתי מאוד, טוב ומעניין.
אהבתי גם איך שהעניינים מתגלגלים.
תמשיך לכתוב פרקים מעניינים וטובים!! D:

נושא: הדרך לאינדיגו -מסעו של אוהד

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות