הדרך לאינדיגו -מסעו של אוהד

**dvirbs** · 09-02-2011, 10:40 PM

התחלתי לקרוא וקראתי את כולם ברצף
מאוד אהבתי אבל ממש אהבתי את השביעי, אני אעקוב
אני בד"כ אוהב גם לדמיין את זהxd, אז הקטע האחרון עם הראקרוס יכולת לעשות "ופתאום כיסה אותנו צל גדול שממנו נשמע קול מוכר, "הראק!", ואז ראינו את החיפושית הכחולה והגדולה מזנקת לעבר שני האנשים מצוות רוקט , "הראקרוס?" צ'אד אמר"

זה לדעתי יהיה יותר יפה

**Combusken** · 09-02-2011, 10:44 PM

ואו, אהבתי מאוד את סגנון הסיפור שלך!

אני מנחש שלהרקרוס הזה יש מספר מתקפות לחימה טובות שיעזרו להם נגד צוות רוקט. צ'אד בהחלט יהנה איתו.

**Master Po** · 09-03-2011, 08:58 PM

כן... זה יכול להיות נחמד...
פרק הבא בקרוב!

**סת' קינגלר** · 09-03-2011, 11:10 PM

יפה, אתה לאמספיק עקבי.
אני לא יודע איך לא שמו לב לזה אחרים, אבל כתבת בטעות "צא צ'ארמדר, סיזור." במקום סייט'ר.
וגם לאלקזאם יש כפית בכל יד, לא כפית אחת ביד.
חוץ מזה מאוד יפה.
ואמרתי לך שהביצה השלישית מהאמצע זה סנסרט!

**The BIG BANG** · 09-03-2011, 11:12 PM

יאללה עוד פרק!!!!

**Master Po** · 09-03-2011, 11:14 PM

הסיפור הזה לא קשור לאנימה בשום צורה.
ובקשר לסיזור, תיקנתי.
שמח שאתה עירני.

פרק הבא ייצא כנראה(לא מבטיח) מחר

**Monkey D Luffy** · 09-06-2011, 11:00 PM

קארתי אני יעקוב מתי הפרק הבא?

**The BIG BANG** · 09-06-2011, 11:04 PM

יאללה עוד פרק תעשה כבר!!!!!!
העם רוצה - פרק של אוהד!!!

**Master Po** · 09-06-2011, 11:50 PM

חח
מחר אני חוזר בחמש ורבע אחה"צ מבצפר,
ואני מבטיח לכם שאני אכתוב עוד פרק.

**Master Po** · 09-07-2011, 09:18 PM

פרק שמיני- התקרית המפתיעה והקרב הכפול הראשון!
"הראקרוס?" קרא צ'אד בהתלהבות.
"כן, זה אני..." אמר הראקרוס.
נתקפתי הלם. הראקרוס מדבר?? ממתי זה הגיוני? פוקימונים לא מדברים!!
"הראקרוס, איך אתה מדבר?" שאלתי את הראקרוס.
"אוהד?" אמר צ'אד, "אנחנו באמצע קרב, אל תפריע להתלהבות שלי על הראקרוס עם קריאות ה-הראק!- שלך. זה מעצבן!
"על מה אתה מדבר?!" שאלתי, "ההראקרוס הזה מדבר!"
"זה הכל בראש שלך..." אמר צ'אד, שהתריס את דברי ולא ייחס להם משמעות.
"הראקרוס! מה אתה עושה כאן?" שאל צ'אד בהתלהבות.
"באתי לעזור לך להילחם, ראיתי מה שני אלה עושים לפוקימונים, והם עומדים לשלם!" קרא הראקרוס באומץ
"ראי...ראיתם?" אמרתי, "הוא מדבר!! ליירה, את בטח שמעת, נכון?" שאלתי בתקווה לתשובה כנה.
"מצטערת, אבל כל מה ששמעתי היה הקולות הסטנדרטיים של הראקרוס" אמרה ליירה.
לא הבנתי מה מתרחש כאן. הייתי בטוח ששמעתי את הראקרוס מדבר בשפה שלי!
"ועכשיו..." אמר צ'אד בהתלהבות, "בואו נכסח אותם!"
"סטיליקס, השתמש בזריקת סלעים על סייטר, וגנגר, הפנוט על סקווירטל ואז אכילת חלומות!" קרא גרי בחיוך מרושע.
"אלאקזאם, כדור הילה על צ'ארמנדר, ומצ'אמפ, אגרוף רעם על הראקרוס!" קרא בארי בנימה מרושעת.
"הקרב הכפול הראשון שלי!!!" קרא צ'אד בהתרגשות, ולאחר מכן התעשת וקרא לסקווירטל בקול "תעצום את העיניים, ואחרי קצת זמן תשתמש בבועות!!"
סקווירטל עצם את עיניו בחזקה, והפנוטו של גנגר לא הרדים אותו. לאחר שגנגר התייאש, סקווירטל הוציא את ראשו משריונו, וירה מטח בועות ההישר על פניו של גנגר. הבועות התפצפצו הישר בתוך עיניו הזוהרות של גנגר, שעצם אותם בחזקה, ונעלם. הוא הגיח מאחורי סקווירטל, הרים אותו וזרק אותו על האדמה בחזקה.
"סקווירטל, לא!!" קרא צ'אד לסקווירטל הפצוע.
בינתיים, סטיליקס וסייטר נאבקו קשות.
"סייטר, מספרי איקס!" קראתי בקול, וסייטר, שהסתכל עליי והנהן, זינק לעבר סטיליקס.
"סטיליקס, קשירה!" קרא גרי לסטיליקס, שזינק לעבר סייטר.
שניהם נאבקו קשות, כבר ללא הוראותיהם של המאמנים שלהם. יריבות גדולה ניצתה בין שניהם. סטיליקס קשר את סייטר, ולחץ בחזקה, אך סייטר לא ויתר, ושיסע את הסלע הגדול ביותר שהיה לידו. סטיליקס שאג מכאבים.
צ'ארמנדר הסתכל על אלאקזם, שירה כדור כחול וזוהר לעברו. צ'ארמנדר עמד בהיכון, חיכה לרגע המתאים, וכששמע מפי את המילה "התחמק!", הוא זינק מעל כדור ההילה, ולא נפגע. צ'ארמנדר אזר את כל כוחותיו, וזינק לעבר אלאקזאם, כשהוא יורק עליו אבנים לוהטות. אלאקזאם גנח מכאב, אך התעשת ונעלם. הוא הופיע מאחורי צ'ארמנדר, זרק אותו על האדמה והתחיל להטיח כדורי הילה בפניו. הוא הסתכל עליו במבט מרושע, וקרא בקול "מבט מרושע! עכשיו לעולם לא תברח ממני!"
איך הוא מדבר?! חשבתי לעצמי.
"צ'ארמנדר, אתה חייב להתעשת!!" קראתי בקול נואש, אך צ'ארמנדר נשאר על האדמה, גונח מכאב, כשאלאקזאם מתאכזר בו.
בינתיים, ליירה קראה בקול "אמנם אף אחד מהם לא תקף אותי, אבל זה לא הדדי!". היא נתנה הוראות למגנמייט ולארבוק, ושניהם ההתחילו לעזור לסקווירטל ולסייטר. הם העדיפו לא לעזור לצ'ארמנדר, מכיוון שהם פחדו מתגובתו של אלאקזאם. עם זאת, הם הצטערו על כך, והבטיחו לעצממם שהם יבואו לעזור לו בקרוב.
"הראק!" קרא הראקרוס, שבעט בחזקה בבטנו של מצ'אמפ, שניסה לתת לו אגרוף. מצ'אמפ הסתחרר, ונפל על הרצפה. הראקרוס עלה על מצ'אמפ ששכב על הרצפה, והטיח בו אגרופים ובעיטות, כשהוא מותיר את מצ'אמפ מעולף. בארי הכניס אותו לפוקדור, כשהוא רוטן מעצבים. הראקארוס זינק לעבר צ'ארמנדר, אך ראה את פניו של אלאקזאם, והתחיל לפחד. אך הוא מיד התעשת, אזר אומץ וזינק לעבר צ'ארמנדר, כשהוא קורא בקול "אני יציל אותך!".
"הראקרוס שוב דיבר!!" אמרתי, אך התאכזבתי מתגובותיהם של חבריי, "תפסיק לבלבל בשכל!"
החלטתי שאני לא אדבר על זה, לפחות עד שנסיים את הקרב הזה.
צ'ארמנדר כבר לא יכל לעמוד בזה, והתעלף. הראקרוס זינק על אלאקזאם, כשהוא מפיל אותו על הרצפה. שניהם התגלגלו על האדמה, נאבקים אחד בשני.
בינתיים, סטיליקס תפס את סייטר בזנבו, והטיח אותו על האדמה. סייטר כמעט ולא יכל לעמוד בזה, אך לפתע זינק מהאדמה, כשהוא אוחז בזנבו של סטיליקס, ומטיח אותו על ראשו. ראשו של סטיליקס רעד והסתחרר כמו מחבט שפוגע במשהו. סייטר הסתובב סביב סטיליקס המסוחרר, והתקיף אותו במהירות מכל הצדדים. הוא זינק במהירות ממקום למקום, גורם לראשו של סטיליקס להסתחרר אפילו יותר. לבסוף, סטיליקס לא יכל לעמוד בזה, והתעלף.
"חזור, פוקימון עלוב..." קרא גרי, "אחרי הקרב הזה אני אזרוק אותך לעזאזל...".הוא הכניס את הפוקדור לכיס, כשהוא רוטן מכעס.
"שניים הלכו, עוד שניים ואנחנו מסיימים!" קרא צ'אד, שהורה על סקווירטל לירות בועות בפניו של גנגר. סקווירטל, יחד עם מגנמייט וארבוק, תקפו את גנגר חסר האונים מכל הכיוונים. בכל פעם שהוא נעלם והגיח מאחורי אחד הפוקימונים, השניים האחרים תקפו אותו במיידי, וכך ידע השלישי היכן הוא.
גנגר כבר לא יכל לסבול את זה. "גם בועות, גם חשמול וגם עוקץ רעל?? אני כבר לא יכול לסבול את זה!!!" קרא, ונעלם. לאחר שניות ספורות, הוא הופיע ליד הפוקדור של גרי, ונכנס לתוכו. גרי צעק לתוך הפוקדור, ושמעתי אותו אומר "אני עוד אזרוק אותך לעזאזל, פוקימון עלוב!".
ושוב תהיתי, איך שמעתי את גנגר מדבר? מילא פוקימון אחד, שניים זה כבר הרבה, אבל שלושה?! זה לא יכול להיות צירוף מקרים!!
הסתכלתי על כל הפוקימונים, וחשבתי לעצמי, מה קורה לי?...

פרק הבא יפורסם עוד תגובה אחת של מישהו! הפרק כבר מוכן!
תגובות בונות!

**scizor-x** · 09-07-2011, 09:33 PM

אחי הסיפור כתוב טוב והכל והוא לא כיפי לקריאה לדעתי.
אני יודע מה כולם אמרו.
אבל א כל הכבוד זה לא מענין. הם תמיד מנצחים. אתה נותן להם פוימונים סופר חזקים.
ארבוק ומגנמייט על ההתחלה לליירה,כן זה יהיה כיף.
אה אולי ניתן גם סקווירטל עלוב לצ'אד בישביל איזון.
אה ולא נשכח צ'ארמנדר שלא מפסיד וסייטר סופר חזק שאיכשהו צ'ארמנדר ניצח אותו.
אבל זה כלום סטיליקס אלאקזאם וגנגר בישביל 6 פוקימונים עלובים כמו שיש להם. אה רגע,לא?
תחשוב על זה רגע.
אני לא בא להעליב. אני רוצה שתתיחס לזה ברצינות.

אה ואחי,באמת? הוא שומע פוקימונים מדברים ובסוף אומר מה קורה לי?
בסיפור שלי,שהתחיל לפני הסיפור הזה (ואני די בטוח שהוא הסיבה שרצית לכתוב את זה) הגיבור רואה את העתיד והגיבור תוהה בסוף הפרק "למה אני רואה את העתיד?"
לא דומה?

**Master Po** · 09-07-2011, 09:37 PM

פורסם במקור על ידי scizor-x

אחי הסיפור כתוב טוב והכל והוא לא כיפי לקריאה לדעתי.
אני יודע מה כולם אמרו.
אבל א כל הכבוד זה לא מענין. הם תמיד מנצחים. אתה נותן להם פוימונים סופר חזקים.
ארבוק ומגנמייט על ההתחלה לליירה,כן זה יהיה כיף.
אה אולי ניתן גם סקווירטל עלוב לצ'אד בישביל איזון.
אה ולא נשכח צ'ארמנדר שלא מפסיד וסייטר סופר חזק שאיכשהו צ'ארמנדר ניצח אותו.
אבל זה כלום סטיליקס אלאקזאם וגנגר בישביל 6 פוקימונים עלובים כמו שיש להם. אה רגע,לא?
תחשוב על זה רגע.
אני לא בא להעליב. אני רוצה שתתיחס לזה ברצינות.

אה ואחי,באמת? הוא שומע פוקימונים מדברים ובסוף אומר מה קורה לי?
בסיפור שלי,שהתחיל לפני הסיפור הזה (ואני די בטוח שהוא הסיבה שרצית לכתוב את זה) הגיבור רואה את העתיד והגיבור תוהה בסוף הפרק "למה אני רואה את העתיד?"
לא דומה?

חחח צירוף מקרים אדיר!
חבל שאתה לא כל כך אהבת... העניינים מתגלגלים בצורה שונה בפרק הבא.
חבל, אל תשווה כל הזמן בין הסיפור שלי לסיפור שלך. אלו שני סיפורים שונים, ואין טעם להשוואה.
ולא לקחתי את הרעיון ממך, אין לך מה לדאוג.
ד"א בכלל חשבתי על הסיפור לפני שפתחת בכלל את האשכול, כתבתי כמה פרקים לפני שפרסמת...
לפי דעתי, מוסר ההשכל מכאן הוא לשפוט את האדם קודם כל לטובה, ולא לחפש את הדברים הרעים.
בכל מקרה, אני מפרסם עכשיו עוד פרק, תקרא ותגיד לי מה דעתך!

**scizor-x** · 09-07-2011, 09:40 PM

בכל מקרה.
תחשוב על מה שכתבתי.
אין אויבים חזקים.

**Master Po** · 09-07-2011, 09:40 PM

פרק תשיעי- סיום הקרב, והתגלית המפתיעה
כל הפוקימונים ביחד רצו לתקוף את אלאקזם. הוא היה מוקף מכל הכיוונים.
הראקרוס, מגנמייט, ארבוק, סקווירטל וסייטר הקיפו אותו. רק צ'ארמנדר נשאר מעולף. ניסיתי להכניס אותו לפוקדור, אך לא הצלחתי. השפעת המבט המרושע של אלאקזאם עוד לא פגה.
כל הפוקימונים זינקו על אלאקזם, אך במקום להיבהל ולנסות לגונן על עצמו, הוא השתגר ונעלם. מכיוון ששרר כאוס במקו, וכולם זינקו על כולם, אף אחד לא שם לב שאלאקזאם נעלם, וכל אחד חשב שהשני הוא אלאקזאם, מכיוון שהוא הופיע לידם והשתש בבלבול.
הם התחילו לתקוף אחד את השני.
אחרי הרבה מאבקים, בהם אלאקזאם ישב בצד ונח, כל הפוקימונים היו מעולפים, חוץ מהראקרוס, שעדיין עמד איכשהוא, מסוחרר ופגוע.
אלקזאם ירה לעברו כדור הילה חלש וקטנטן, שפגע במצחו. מרוב פגיעותיו, זה כל מה שהראקרוס היה צריך כדי להתעלף. הוא נפל, כשהוא אינו מסוגל להילחם, בדיוק כמו כל שאר הפוקימונים.
"אני...אני לא..." גמגם צ'אד.
"מאמ...מאמינה..." גמגמה ליירה בעצב.
"וואו, הפוקימון הזה די מרשים..." אמר בארי בחיוך ניצחון, כשהוא מתקרב לעברנו עם שק גדול בידו, מתכונן לקחת את כל הפוקימונים שלנו.
"אולי נשמור אותו!" קרא גרי, שעמד לידו.
שניהם התקרבו, עם שקים גדולים, מתכוננים לקחת את כל הפוקימונים. אך לפתע...
צ'ארמנדר, ששכב בצד ללא תנועה, קם, כשידיו נוצצות בגוון מתכתי. הוא הסתכל על אלקזאם במבט רציני, ולפתע, טפרים ענקיים נשלפו מידיו, בוהקות בצבעם הכסוף. צ'ארמנדר התקרב באיטיות לעבר אלקזאם, שצחק על מראהו של צ'ארמנדר.
אני, צ'אד וליירה עמדנו מופתעים. צ'ארמנדר קם? והידיים שלו... נהפכו למתכת? מה מתרחש כאן??
"אתה... הולך... לשלם..." קרא צ'ארמנדר.
צ'ארמנדר!! הפוקימון שלי!! הוא מעולם לא דיבר קודם!!
ואז הבנתי. הבעיה היא לא בו, בגנגר, באלקזאם או בהראקרוס.
הבעיה נמצאת... בי.
זהו! חשבתי לעצמי, אני יכול להבין את שפת הפוקימונים! אני חייב לספר את זה לצ'אד ולליירה!
הסתכלתי על צ'ארמנדר, שהלך באיטיות ובדרמטיות, וקראתי לעברו "אתה יכול לעשות את זה! טפרי ברזל, עכשיו!!"
צ'ארמנדר זינק לעבר אלקזאם המופתע, ושרט את פניו בכוח. אלקזאם נפל, וצ'ארמנדר, שניצל את ההזדמנות, קפץ מעליו ושרט את פניו. שריטות עמוקות וחזקות. אלקזאם גנח וזעק, אך לא יכל לעשות כלום בנידון. כל גופו נחבל.
הוא כבר לא יכל לשאת את הכאב, וזעק זעקה אחרונה, לפני שהתעלף.
צ'ארמנדר התנשף, כשהוא מסתכל על ידיו. צבעם דעך, וחזר לצבע הרגיל. הטפרים נכנסו לתוך בשרו, כשהם לא מותירים סימן ממה שהיה.
בארי צעד בכעס, והכניס את אלקזאם לתוך הפוקדור שלו. הוא הסתכל עלי במבט רצחני, ולפתע, עשן שחור וסמיך הועף לעברנו. כשהתפוגג, בארי וגרי נעלמו.
עמדנו המומים. צ'ארמנדר התקרב אליי בצעדים איטיים, כשהוא מחייך אלי.
חייכתי אליו בחזרה, ורצתי לחבק אותו.
הרמתי אותו גבוה באוויר, וחיבקתי אותו. לא היה אכפת לי כמה חום הוא פולט מגופו, כי חשבתי לעצמי שכך הוא מראה את חיבתו למישהו.
"אני אוהב אותך, צ'ארמנדר," לחשתי לו, והוא ענה לי בחזרה "גם אני אוהב אותך!".
לארח שהורדתי אותו ממני, הסתכלתי על צ'אד וליירה בחיוך. הם חייכו אליי בחזרה, וצ'אד קרא, "הצ'ארמנדר שלך יצא גבר גבר, אה?". הוא ליטף את ראשו הקטן של צ'ארמנדר, שחייך אליו.
ליירה הסתכלה עליי בחיוך, ואמרה לי בלחש "כל הכבוד. הצלת את המצב. בלעדיך לא היינו שורדים. אה, ואולי תפסיק להסמיק כשאתה לידי?"
צ'אד וצ'ארמנדר צחקו, ואני עמדתי בפניהם.
"אתה באמת קצת מסמיק לידה!" קרא צ'ארמנדר והתגלגל מצחוק.
חייכתי, וחשבתי לעצמי שגם היא מסמיקה קצת לידי...
הסתכלתי על צ'אד. הוא הפסיק לצחוק, והסתכל על הראקרוס, שהנהן.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"צא, סקווירטל!!" קרא צ'אד בקול, וזרק את הפוקדור האדום לאוויר. הפוקדור נפתח, ומתוכו בקע אור אדמדם, שהתגבש לצורתו של סקווירטל. סקווירטל עמד, כשעל פניו התנסח מבט רציני ביותר.
"מוכן לקרב?" קרא הראקרוס. קצת הצטערתי בשביל צ'אד, שהוא לא יכול לדבר עם פוקימונים כמוני.
"סקווירטל, בועות!!" קרא צ'אד. סקווירטל ירה בועות קטנות במהירות לעבר הראקרוס, שעמד במקום, כשהוא סופג את הבועות. לא נראה שהוא דאג בקשר אליהם.
הראקרוס זינק, וטען כדור בוהק בצבע צהוב. צ'אד התסכל עליו בתדהמה, וליירה קרא "זוהי... קרן על!"
"סקווירטל, תברח!" קרא צ'אד בלחץ, וסקווירטל ההתכונן לרוץ, אך כבר היה מאוחר מדי בשבילו. הוא כוסה בקרן חום אדירה, שנורתה מקצה הקרן של הראקרוס. כשהתפוגגה, סקווירטל שכב שם, מעולף, כשמסביבו עיגול של אדמה. כל הדשא שהיה במקום התאדה, כתוצאה מקרן העל.
"אולי בפעם הבאה!" קרא הראקרוס, וקפץ על עץ שהיה לידו, מדלג מעץ לעץ, ונעלם מזווית העין של כולנו.
"אני מקווה שהוא יחזור אי פעם, וייתן לי הזדמנות נוספת!" קרא צ'אד באכזבה, והחזיר את סקווירטל לפוקדור.
"אל תדאג, הוא עוד יחזור..." אמרתי בחיוך, מרוצה מהעובדה שאני יכול לעשות משהו שהם לא יכולים, לדבר עם פוקימונים.
התחלנו ללכת בדרך חזרה לעיר פיוטר, ולמכון האבן, והפעם הייתי בטוח שאני עומד להביס את ברוק.
"תגיד לי," קראה ליירה, "על מה דיברת בקרב, שהראקרוס דיבר?"
"עזבי..." אמרתי בהתרסה, "זה סיפור ארוך..."
שמחתי לאור העובדה שאני יכול לדבר עם פוקימונים, והחלטתי לשמור את זה בסוד עם צ'ארמנדר, שעמד לידי וצחק. לאחר שסיים לצחוק, אמר "אפשר אולי לא להיכנס לפוקדור יותר? חשוך שם ומפחיד...".
"כן, בטח!" אמרתי, וליטפתי את ראשו הקטן.
"אוהד?" אמר צ'אד, שהסתכל עליי בצורה מוזרה.
"מה קרה?" שאלתי אותו.
"למה אתה אומר בקול ~צ'אר! צ'אר! מנדר-צ'אר!~??" אמר.
"סיפור ארוך..." אמרתי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסתכלתי על הדלת של המכון. דחפתי אותה ונכנסתי פנימה.
"ברוק! חזרתי, והפעם, אני עומד לנצח!" קראתי בחיוך מנצח.

**scizor-x** · 09-07-2011, 09:45 PM

פרק הרבה הרבה יתר טוב.
אהבתי נורא.
עדיין מפריע לי שהפוקימונים שלהם סופר חזקים אבל שיהיה.
לדעתי צ'אמנדר היה צריך להיות לא פעיל לפחות יומים.
זה מאוד מוסיף שהוא יכול לדבר עם פוקימונים.

נושא: הדרך לאינדיגו -מסעו של אוהד

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות