שלום לכולם.
יש לי הודעה קטנה להודיע, בעזרת ה', הפינה תעבור שינוי צורה בשבוע הבא, היא אמורה גם להפוך למעניינת יותר.
אבל אני אסביר על זה בהזדמנות אחרת.
פרשת השבוע פרשת כי תצא*:
הפרשה שלנו היא פרשה שהיא טיפה לא נעימה.
כמעט כל הנושאים בפרשה מדברים על נשאים עצובים מאוד או לא כל כך נעימים או גם וגם.
יש מעט נושאים שהם מדברים על נושאים לא טעונים (כמו איסור כלאיים), ומעט שמדברים על נושאים מכובדים ויפים(כמו צער בעלי חיים ומשפט).
תחילת הפרשה מדברת על אדם שיוצא למחמה (כן, הפעם מדובר על מצוות של יחידים בניגוד לפרשות הקודמות) ורואה בשבי אישה גויה (לא יהודיה) ויפה.
אותו אדם מחליט לקחת אותה לאשה.
התורה אומרת לו להעביר אותה סדר מסויים של פעולות כמו, החלפת בגדים מבגדי השבי, גזירת ציפורניים, גילוח הראש.
כל זה נועד לשנות אותה ממה שהוא ראה בשבי ולבדוק האם הוא עדיין ירצה אותה.
אחר כך היא בוכה על משפחתה חודש ואז האדם יכול להחליט האם הוא רוצה לקחת אותה לאשה, או שהוא משחרר אותה (אסור לו למכור אותה).
זאת אינה מצווה, חז"ל מפרשים לנו את הציווי הזה ומזל שיש את רש"י: "לא דיברה תורה אלה כנגד יצר הרע. רש"י: שאם לא יתירו לו לקחת אותה, יקחנה באיסור."
התורה גם מזהירה בעקיפין את אותו אדם שרוצה לקחת את אותה אשה, תראו איך.
הנושא הבא בפרשה, אם לאדם יש שתי נשים, את האחת הוא אוהב ואת השנייה מתעב. אבל מה לעשות, הבן הבכור הוא של השנואה.
ביהדות הירושה מתחלקת כך שהבכור מקבל פי שניים.
למרות שהוא לא רוצה לתת לבן השנואה פי שניים, אסור לו להעדיף את הבן של האהובה.
הנושא הבא חושף אותנו למושג של "בן סורר ומורא".
אדם שבנו לא מקשיב לו ולאימו, אם גנב ואכל כמות מסויימת של בשר בקר ושתה כמות מסויימת של יין איטלקי (ודווקא בשר בקר ולא דבר אחר, ודווקא יין ולא שום משקה משכר אחר) אז ההורים מביאים את הילד לבית דין ואז שוקלים אותו.
בגמרא מתבאר שאין שום סיכוי שיהיה מצב של בן סורר ומורא באופן מעשי וגם מדובר על דברים נוספים שאמרו שמעולם לא היו.
"בן סורר ומורא, לא היה, ולא עתיד להיות, אלה רק דרוש וקבל שכר (כתבנו את זה כדי שתוכל ללמוד ולקבל שכר שאתה לומד)... רבי יהונתן אומר: אני ראיתי בן סורר ומורא שנסקל, וישבתי על קברו (כמובן שלא באמת, וגם זה מאוד תמוהה מאוד, הוא לא חי בתקופה של סנהדרין, ואסור גם לשבת על קבר)."
לומדים מכאן שאם אדם לוקח אשת יפת תואר, סופו שישנאה, וסופו שיצא לו ממנה בן סורר ומורא.
כך שהתורה לא מנסה לאסור לגמרי (דבר שהיה בלתי אפשרי בתקופה של אז) בגלל שזה לא יצליח, היא בעצם מגבילה וגם יוצרת מעיין מצב של תיסבוך נוראי לאותו אדם כך שבסופו של דבר זה אפילו יעיל יותר (ואם יש עדיין שאלות אז זה יהיה בסוף).
מכאן אל סוף הפרשה, אני רק חייב להגיד שהפרשה מאוד מעניינת ומדברת על דברים לא שגרתיים, אבל יהיה קשה להכניס את כולם.
סוף הפרשה (נושא לפני אחרון) מדבר על נושא של מידות ומשקולות בשוק.
"לא יהיה בכיסך אבן ואבן, גדולה וקטנה; לא יהיהלך בביתך איפה ואפיה, גדולה וקטנה;"
זהלא מפורט כמו שזה מופיע במקום אחר, אבל זה מדבר על שתי סוגי מידות, אבן=משקל, איפה=מדד נפח, בעיקר לקמח.
התורה מזהירה אותך שלא לרמות בשוק, שיש לך אבן שהיא לא בדיוק במשקל אבן... איפה שהיא טיפה יותר קטנה מאיפה...
למה הביאו את זה כאן, בגלל הנושא שמגיע אחריה: "זכור, את אשר עשה לך עמלק... אשר קרך בדרך... לא תשכח".
מיד אחרי פרשת מידות ומשקולות מגיע פרשת עמלק, רש"י מסביר.
עמלק מגיע בגלל חוסר האמונה בה', אם אתה מאמין בה', אז אין לך סיבה לעבוד על אנשים בשוק במידות אחרי הכל ה' דואג לך לפרנסה , אין מצב שה' יתן לך להתפרנס יותר בזכות רמאויות, אתה יכול רק לפגוע בעצמך.
ועכשיו לחבר את זה.
הפרשה (אם אתם לא מאמינים לי תבדקו בעצמכם) מדברת על כבוד האדם בעיקר.
אולי תופתעו לדעת השהמקום היחיד שחיוב מלקות (לחוטא) מוזכר רק בפרשה שלנו בתורה, ואיך זה מוזכר? כי התורה אומרת שאסור להלקות את אותו חוטא יותר מארבעים מלקות. בעצם רק בגלל שאסור יותר אנחנו לומדים שבכלל יש.
התורה רוצה לדאוג כמה שיותר לדוגמא לכבוד אשת יפת תואר, היא רוצה לבדוק האם בעלה יכבד אותה גם אחרי השינוי, ואם לא אז שיתן לה את הזכויות המגיעות לה.
יש עוד סוג של נושאים בפרשה, כמו זאת שהבאתי על איסור רמאות במידות ובמשקלות.
יש גם את האיסור להשאיר את האדם שנהרג (על ידי בית דין) תלוי עד הערב, בגלל שהאדם דומה לה' ובכך אתה מבזה את ה' שנדמה כאילו ה' תלוי.
שמעתם את טקסט השוליים? האדם דומה לה'! אפילו אם אין בו עוד שום חלק רוחני.
אם ככה, איך יכול להיות שאדם מתנהג בביזיון? זה גם כבוד האדם כלפי עצמך וגם זה מסיק אל אחרים. (וגם הרבה חוזר בפרשה "כי תועבת ה'...")
כמו שהתורה אומרת לך להיזהר בכבודך וכבוד אחרים, כך אל תהרוס את זה ושנלמד לכבד אחרים.
שבת שלום.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
*פרשת כי תצא- הפסוק הראשון בפרשה:"כי תצא למלחמה על אויבך. ונתנו ה' אלוקיך בידך, ושבית שביו".
אשמח לתגובות.