שלום לכולם.
דבר התורה הוקדם בעקבות ראש השנה שמתחיל מיום רביעי אחרי השקיעה, נמשך עד ליום שישי ומשם כבר שבת מגיעה.
לא, זאת לא הפרשה האחרונה בתורה, פרידה ממשה בגלל דבר אחר.
רוצים כבר לדעת מה? אז נתחיל.
פרשת השבוע פרשת *האזינו:
רוב הפרשה היא בעצם שירה.
איך אני יודע שזאת שירה?
טוב, חוץ מזה שזה די מוזכר קודם (פרשת וילך) וגם אחרי השירה, הפרשייה של שירת האזינו כתובה בתורה בצורה מיוחדת של שירה.
המושג הזה של הכתיבה המיוחדת נקרא, לבנה על גבי אריח, ואריח על גבי לבנה, וזה נכתב בצורה הזאת:
השירה בעצם מדברת
על מה
שנאמר בפרשה הקודמת
פרשת וילך.
מבנה זה מתאר שירה, גם שירת הים כתובה כך וכן גם שירת דבורה.
יש עוד סוג של כתיבה מיוחדת בתורה, לא ניגע בה.
השירה מתחילה במספר הבהרותלגבי ה', לגבי היחס בינו לישראל וכאלה.
אחר כך מדובר על תחילת הקשר של ה' לעם ישראל, שלא, הוא לא מתחיל באבות אלא במצרים ובמדבר.
אחר כך מדובר על כל הטוב שה' הביא לעם.
אחר כך מסופר על "וישמן ישורון (ישראל), ויבעט. שמנת, עבית כשית (נהיית מאוד מאוד שמן). ויטש אלוה עשהו, וינבל צור ישועתו:"
עם ישראל, בגלל כל הטוב מרד בה'.
אחר כך מסופר על כל הדברים הרעים שה' יעשה לישראל בגלל שהם שכחו אותו.
וכך בעצם הוא רוצה לפטור את בעיית אי האמונה בה' בזמן של קשיים, כי כשישראל יקראו את השירה הם יזכרו למה רע להם.
לא בגלל שאין ה', אלא בגלל שעם ישראל עזב את ה'.
בשירה ה' מפציר בישראל להבין את המסר ולקבל אותו: "איכה ירדף אחד אלף? ושניים, יניסו רבבה?! אם לא כי צורם מכרם, וה' הסגירם;"
במילים אחרות, אתם לא רואים שזה לא נורמאלי איך שמתנהלים כאן הדברים? זה הגיוני שכשבאים להרוג אתכם את נשחטים בלי מאמץ? האפשרות היחידה היא שה' מעניש אותם, לא שאין ה', כי אז זה לא הגיוני, זה נגד הטבע, ולא שזה אחד מהאלים האחרים (כי אותם הם כן עובדים) אז זה חייב להיות מה'.
החלק האחרון בשירה מדבר על כך שה' הוא המעניש, ולכן הוא גם המציל והמרפא.
לכן הוא הולך להיפרע מכל האוייבים שפגעו בישראל בזמן הקללות ולפייס את ישראל ואת הארץ.
סוף הפרשה מתארת את זה שה' קורה למשה לעלות להר נבוא בשביל למות שם.
עכשיו, האם גם אתם מרגישים שטיפה הנושא של "להוכיח את ישראל שלא לחטוא בעבודה זרה" חוזר על עצמו יותר מדי בפרשות האחרונות?
אז יופי, גם אני מרגיש ככה.
אבל יש לזה סיבה מוצדקת, אם שכחתם, בתחילת הספר כתוב שכל החומש הזה אלו הדברים שמשה אמר לבני ישראל לפני מותו, כנראה עד לנקודה הזאת.
ואם תבדקו לאורך ההיסטוריה התנכ"ית, תראו שכל נביא בערך, מה שהוא עשה לפני מותו היה לנסות לעשות לעם ישראל קצת "ריגשי" ואיזו הבטחה לפני מותו כדי לנסות ולמנוע מהם ליפול לעבודה זרה, אז מובן לגמרי למה משה מזכיר את זה כל כך הרבה פעמים עכשיו.
אפשר לשאול אותנו (לא להקשות על הפרשה), אם אנחנו צריכים את השיר הזה בשביל לזכור את ה', למה לחכות לדברים הרעים? אפשר גם להיזכר שהכל מה' עוד בדברים הטובים.
ככה אני מאחל לכולנו שניזכר בדברים הטובים ושנדע להעריך אותם באמת ןלדעת להכיר על זה טובה.
שבת שלום, ושנה טובה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
*האזינו- הפסוק הראשון בפרשה: "האזינו השמים, ואדברה. ותשמע הארץ אמרי פי;"
אשמח לתגובות.