נושא: יום כיפור- היום השמח בשנה

כן, כן.
קראתם נכון! היום השמח בשנה!
לא מאמינים לי? בסדר, אני מניח שאני אצטרך להבהיר את עצמי.

זוכרים את הנושא על ט"ו באב? אז הינה מקור שלא פרסמתי שם מחשש לספויילרים:
"לא היו ימים טובים לישראל כחמישה-עשר באב וכיום הכיפורים" כך אומרת המשנה במסכת תענית (פרק ד', משנה ח').
למה ט"ו באב זה יום טוב כבר הבנתי, יש על זה נושא שלם, אבל לגבי יום כיפור?! הייתי חושב שזה היום העצוב ביותר בשנה מלבד תשעה באב, ואולי אפילו יותר, בתשעה באב יש מחשב...

זה הצום היחיד בשנה שהוא גם מתחיל מהערב וגם הוא כמו שבת, איזה יום יתחרה בזה?

טוב, חפרתי מספיק, אני בטוח שיש כאן מספיק כדי שכל אדם יזדהה עם משהו מזה, אז כדאי שאני אתחיל לתת תשובות.
אבל קודם מעט הודעות:
יום כיפור השנה יוצא על שבת, לכן אין השבת אוכל ואין קריאה בתורה של השבוע (יש קריאה מיוחדת ליום כיפור) וזאת הסיבה שפרשות ניצבים-וילך היו מחוברות כי יש לנו פחות שבת עם קריאה ולכן היינו צריכים להפחית במספר הפרשות.

אז נתחיל כהרגלנו מהמקור לחג (או יותר נכון לומר כאן ליום טוב).
התורה מתארת את הציווי על יום כיפור ומסבירה על חלק מעבודת הכהן הגדול במהלך היום, ושם היא מכניסה הסבר על היום: "כי ביום הזה יכפר עליכם, לטהר אתכם. מכל חטאתכם לפני ה', תטהרו;"
אז בעצם עיקר היום הוא כפרה על חטאינו, זאת בשורה די משמחת, אבל עדיין כנראה שצריך להיות עצובים בשביל להתכפר, אז זה עוד לא מובן.

אבל אם נביט רגע על המישור ההלכתי, בתשעה באב כתוב שלא טוב לעסוק בעניינים שמסיחים את הדעת מהצום כי העיקר בו הוא העצבות. לעומת זאת, בזמן הפנוי ביום כיפור מותר, נניח, ללמוד תורה שידוע שהיא משמחת ולכן אסור ללמוד תורה (חוץ מדברים מסוימים) בתשעה באב.
מותר גם לקרוא דברים משעשעים, רק שזה אולי לא הדבר הטוב, החכם והמתאים ביותר לעשות ביום חשוב שכזה.

מצד שני, אולי באמת יש חשיבות לעצב, לעינוי. התורה כתבה על יום כיפור "וע(י)ניתם את נפשותיכם."

אז זה יום שהוא עצוב, אבל מאוד מאוד שמח. רק אני לא רואה בזה היגיון ממשי? צריך שוב להסביר ולדייק.

אומנם יש עצבות ביום, אבל זה עצבות שהיא צדדית ואין סיבה להתמקד בה. השמחה שביום הזה יותר חשובה.

עכשיו אני אסביר על מה אנחנו שמחים, בשביל זה אני אביא מדרש יפה:
הינה ציטוט ממשנה שמתארת את גדולת השבת:

אמר ר' ברכיה: כיון שראה אדם הראשון שבחו של שבת, שהמביא קרבן מתכפר לו, התחיל משורר עליה להקב"ה שבח ומזמור, הדא הוא דכתיב (=זהו שכתוב) (תהילים צ"ב, א'): "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת.

אמר ר' לוי אדם הראשון אמרו - מזמור זה נאמר על ידי אדם הראשון בעת שלמד את כוחה של התשובה (עי' בראשית רבה פרשה כ"ב, י"ג)."
כידוע, קין היה בעל החטא השני, הרוצח הראשון, הוא רצח את אחיו. עונשו היה להיות נע ונד מכל מקום. אדם הראשון לאחר שחטא היה בעצב גדול על כך שהוא הוריד את העולם ממדרגה כל כך גבוהה לשפל שהוא נמצא בו עכשיו.
יום אחד אדם וקין נפגשו שוב...
והינה ציטוט של המדרש על זה:

ויצא קין מלפני ה', מהיכן יצא... רבי חמא בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר יצא שמח... פגע בו (נפגש איתו במקרה) אדם הראשון אמר לו: מה נעשה בדינך?
אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי.
התחיל אדם הראשון מטפח על פניו (להצטער), אמר כך היא כוחה של תשובה ואני לא הייתי יודע, מיד עמד אדם הראשון ואמר: 'מזמור שיר ליום השבת...' (את פרק התהילים הזה)

קרדיט לאתר ישיבות בני עקיבא. http://www.yba.org.il/show.asp?id=23070))

אדם רואה את קין שמח לשם שינוי, הוא שואל אותו איך יכול להיות שהוא שמח, איך השתנתה הגזרה שלו.
קין עונה לו שהוא עשה תשובה ולכן התכפר לו (והעונש שלו ירד לפחות חלקית).
אדם הראשון כל כך שמח (אחרי שהוא התעצב) על שיש כזה דבר שנקרא "תשובה" עד שהוא אמר את המזמור הנ"ל בתהילים, את המזמור הזה לא דוד המלך חיבר אלא אדם.

אם כך, השמחה הגדולה שלנו ביום כיפור הוא על הקיום האפשרות לתשובה, שזה ממש לא דבר הברור מאילו, זאת מידת הרחמים שה' לא נפרע מיד מכל אדם שחטא, אלא נותן לו הזדמנות לחזור בו עוד הרבה מאוד שנים.
אם יחזור, ימחל לו.

כתבתי את נושא זה כדי שנגיע באווירה הנכונה ליום כיפור, כמו שכתבתי את הנושא על ראש השנה.
אני מאחל לכולנו שנזכור שגם אם לפעמים אנחנו מרגישים ככה, עוד לא מאוחר. או כמו שנאמר במקום אחר: "כל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן".
גמר חתימה טובה וצום מועיל וקל לכולם.

תגובות בבקשה.