הזעם של הזמן והמרחב - סיפור קצר!

**Dia** · 04:47 PM

הזעם של הזמן והמרחב

"שנים של שנות מימדים, היוצאים כסיבוך אינסופי במתמטיקה, מימד הזמן ומימד המרחב עבדו יחד לתוצרת היקום, כמו שני אחים בלתי ניתנים להפרדה. אם הזמן היה משתנה גם המרחב - אם המרחב היה משתנה, כך גם הזמן. אך מה קורה כאשר אחד מהשליטים של המימדים יוצא מדעתו ופותח שער להרס מוחלט?"

הזעם של הזמן והמרחב
פרק ראשון:קרב אלוהי.

מימד הזמן - המימד שאחראי על שעון הזמן, שבו שולט הפוקימון דיאלגה. מימד המרחב - המימד האחראי על שינויי המרחב, שבו שולט הפוקימון פאלקיה. יחד, הם יוצרים את האיזון העולמות של היקום ויוצרים צדק אוניברסלי. אבל עכשיו, כאשר אחד הפוקימונים מאבד את דעתו הנורמאלית, המימדים רועדים ומפירים את האיזון בינהם, מה שיוצר לכאוס מוחלט בעולמות היקום.

מיקום: המימד החלופי

"דאונג"... זהו הצליל של דפיקות פעמוני הגורל האכזרי, אשר מחזק את הזעם שרץ באוויר ופורץ בהודעה אל התוהו ובוהו. המימד החלופי, מקומם של האנונים, מאבד את שלוותו ע''י נוכחותם הזועמת של שניי פוקמונים אגדיים. בחושך, מוארים ע''י ברקי המימדים שלהם, נראים כמו בדו קרב אימתני וחסר מעצורים, כמו אויבים מרים ונצחיים שמחכים לחסל את נשמתו של האחר. תחושת כעס שמאבדת שליטה שלא נראת מעולם. פאלקיה, שליט המרחב, מרחף כולו טעון בכעס ועצבים. דיאלגה, שליט הזמן, מרחף גם הוא ועומד מול פאלקיה במבטו מלא השנאה. השניים זוהרים בצבעם ומאירים את אפלת המימד הזה, יחד עם הברקי הרגשות העזים שמתפרצים.

השניים רוצים מלחמה, מלחמה שתפסיק את התערבות של השני ובמצבם, הם שוכחים שהם אחראים על היקום. הם שואגים בזעם ומתחילים את המלחמה האכזרית בהתנגשות ברוטאלית! כל אחד מהם מנסה להשתלט על השני, אך הדף חזק מרחיק אותם בשל ההתנגשות הכוחנית, אך זה לא נספק כאן. פאלקיה יוצר כדור הילה ורוד ומשגר אותו אל דיאלגה, אשר איטי יחסית כדי לשים לב למהירות שכזו ובכך פוגע ישירות. עשן סמיך מקיף את דיאלגה לאחר הפיצוץ שחטף מכדור ההילה, אך זה לא מפריע לו לזנק על פאלקיה ולנשוך אותו בצאוורו. פאלקיה שואג מכאב אך גם הוא אינו מתכנן לוותר כל כך מהר ונותן לו מספר נגיחות בראש החזק כפנינת ענק ודיאלגיה לא יכול להתמודד עם הכאב הרב מפאלקיה ועוזב אותו. דיאלגה מרחף לו באוויר ומתרחק מפאלקיה, אך זו הייתה רק תיכנון חכם ונועז שנותן לדיאלגה את הזמן לפוצץ את יריבו הענק במטאורי דרקון פצצתיים. לא מעט מטאורים פגעו בפאלקיה, אך הקרב הזה לא נגמר כאן ופאלקיה משחרר אחוז ממטענו בזנב רעם שמחשמל את יריבו כהוגן. דיאלגה משותק, אך חוזר לתקפוד בקלות ואז, הוא דוהר את הדהירה המוכרת. פאלקיה לידו מניף את ראשו בהנפה האגדית שלו, אשר מסמלת את האסון הבא.

הפנינה של פאלקיה זוהרת ויהלום של דיאלגה גם הוא. השניים שואגים את שאגתם הניצחית וטוענים את העתיד. דיאלגה יוצר כדור כחול וזוהר מול פיו ל'שאגת הזמן', ידו של פאלקיה טוענת אנרגיה ורודה ועצמתית במיוחד ל'קריעה מרחבית' ואז, בבום גדול, באותו זמן ובאותו מקום, הם שולחים את נשק יום הדין שלהם אל השני במהירות מופרזת וקטלנית כל כך, שיכולה להשמיד כל דבר שעומד בדרכה, אך רגע לפני שהם מתנגשים אחד עם השני, נפתח שער חדש באותו מימד אל מימד אחר! שניי המתקפות משתגרות אל המימד האחר וזה הדבר שיוצר פיצוץ כל כך חזק וקטלני, שהוא מאיר את כל המימד החשוך הזה ומרעיד אותו בעוצמה רצחנית! פאלקיה ודיאלגה עפים לצדדים מהעצומה ומהפיצוץ שנוצר. הפיצוץ נרגע, אך המימד חטף זעזוע מוחלט! כולו לבן ומלא עשן שחור כזפת. פאלקיה ודיאלגה נראים תשושים, אך זה לא מספיק אותם! הם שואגים שוב את שאגתם הנצחית ומטעינים שוב פעם את התקפותהם אך לפתע, שאגה זרה ומחרישת אוזניים תוקפת את אוזניהם של השניים! פאלקיה ודיאלגה נאבקים על אוזנייהם ובאותו רגע, משמיע השאגה החדשה יוצא מתוך העשן הסמיך ומפתיע אותם כיצור מפלצתי וענק, מעורר חשש ואימה, גיראטינה האכזרי!

**Captain Happy** · 10-03-2011, 08:54 AM

אהבתי אבל די ארוך
מאוד אהבתי שאתה מוסיף תאורים
הרבה מאוד
לא הבנתי את הרעיון אבל עדיין אהבתי

**The BIG BANG** · 10-03-2011, 09:01 AM

סיפור מאוד מושקע וטוב.
ממש אוהב את התיאורים ואת ההשקעה, אבל גם מאוד את העלילה של הפרק.
למרות שאין לי מושג לאן זה יוביל.
אני עוקב.

**Sans** · 10-03-2011, 09:36 AM

כמו כל סיפור שלך הוא פשוט מעולה! (יחסית לפרק ראשון)
קראתי את "אלף הפנטזיות" ופשוט התאהבתי בסיפור, הייתי ממש מבואס שסגרת אותו..
אני מקווה שזה יהיה דומה בכתיבה לאלף הפנטזיות כי אתה כותב מעולה!

**Dia** · 10-03-2011, 09:59 AM

קודם כל, תודה רבה לכם.
אני סיגרתי את הסיפורים הקודמים מכמה סיבות ובינהם מפני שלא היה לי כוח ואיבדתי את החשק, שזה בא גם מהאורך.
אז החלטתי לפתוח סיפור עם פרקים קצרים, סיפור עם רעיון די מקורי שלא מתבסס על מסע, אלא במשהו חדש. קרב טריטורילי בין פאלקיה לדיאלגה מתחיל וזה מתחיל לבלגן את היקום כולו ואז, כשהפוקימונים שמים לב למשהו שונה, הם לא מקבלים את זה ויוצאים איכשהו גם למסע משלהם כדי לעצור את הטירוף. (לא כמו מסע של גיבורים, אלא מסע של מצבים)

**Master Po** · 10-03-2011, 10:17 AM

כל הכבוד! זה סיפור מאוד מעניין ומרתק!
אהבתי במיוחד את הרעיון!

**Dia** · 10-03-2011, 02:48 PM

תודה רבה.
נוסף לוגו!

**ויפוריאון2121** · 10-03-2011, 05:31 PM

אהבתי ( לפני שהיה לי משתמש קראתי את אלף הפנטזיות)

**Dia** · 05:01 PM

הזעם של הזמן והמרחב
פרק שני:התערבות חיצונית.

מיקום: המימד ההפוך. רגעים לפני קרב המימדים.
כמו בשגרתו של המימד הזה, הוא נראה אבוד, חסר נפשות ועזוב, אך למעשה, המימד הזה מכיל נפש עצומת מימדים, אשר בתחתית האנסופי הוא כצל בעל עיניים צרובות באדום ולמעלה, הוא נקלט כגירטינה, שליט המימד ההפוך, המשמש חלק בלתי נפרד מהעולם האנושי. בעת תנועתו המרפת של היצור האימתני, גל עשן שחור ומר מקיף את כל גופו הענק של היצור הגדול. בין כל השחור, עיניו בולטות ושאגת הזעם שלו נשמעת מפני שהוא יודע שכאשר מגיע אל עולמו גלים של אותו עשן שחור, התוהו ובוהו חוזר לשלטון המלוכה של המימדים ובכך, מערער את תפקידו על מוות המימד שבו הוא חי. הוא פורץ במהירות מתוך מסך העשן ופותח את הפורטל למימד החלופי כדי לעצור את הגורם לכך.

מיקום: המימד החלופי.
לאחר שגריטינה נכנס והתחיל קרב אימתני ומשולש, הוא פורץ בברוטאליות ותוקף את שנייהם באגרסיביות. הוא מוריד את דיאלגה במהירות מעל פני השטח, אך כשהיה ממוקד בדיאלגה, הוא לא שם לב לשיגור של קרן העל מפאלקיה שפוגעת בו ישירות! גריטינה עף אחורה כתוצאה מהעוצמה וההדף של קרן העל, אך זה לא נותן לו לשכוח את המטרה שלו והוא חוזר אלייהם עם כדור צל תוך כדי שפאלקיה שולח את כדור ההילה שלו אל גרטינה וכשתיי הכדורים מתנגשים, הם יוצרים פיצוץ המשמיע רעש חזק ומעורר עצבים אצל דיאלגה שחוזר אל הקרב עם טפרי דרקון עוצמתיים שמורידים את השניים מפסגת ההיתרונות וכשגירטינה מחזיק מעמד תוך כדי התקפתו של דיאלגה, הוא תופס פיקוד על המצב ונע באוויר המרחב ההרוס ונעלם, כשניצוץ סגול נראה מרחוק.

מיקום: העולם האנושי. רגעים לפני קרב המימדים.
מרחוק העתיד הנורא, משחקים להם הפוקמונים מסוגים שונים בכפרים, הרים, תהומים, נהרים, אוקיינוסים, עצים ועוד. העולם האנושי מחולק לארבעה צדדים; הצפון, הדרום, המזרח והמערב. במספרים וירטואלים, ללא שמץ של מושג על המספר המדויק של הפוקימונים בעולם האנושי, הם נמצאים בעולם, ללא אנוש, אלא רק נפשם, כוחם, נכוחותם ורגשותם. זה יום יפה לעולם האנושי, שמזה שנים לא היה כך בכל העולם. ריח הטוב מסתובב סביב העולם כולו ומראה את הטעם המעולה שאפשר להפיק כאן. פוקמונים עוזרים אחד לשני, משחקים אחד עם השני, רבים ומשלימים. בצפון בוקר, במזרח צהריים, בדרום ערב ובמזרח לילה. אך בכל העולם כולו, באותו הזמן, מתחילה תופעה משונה וקטלנית שהורסת כל דבר שהגורל לא תפס בו חלק שמור.

בין יום אחד, בין שעה אחת, בין מקום אחד בשם העולם האנושי, ניהיה הרס מוחלט של אותם הרים, תהומים, אוקיינוסים, עצים, מקדשים וכל דבר שרק אפשר לחשוב עליו! רקע ההרס, כאילו העולם הזה עבר את מלחמת העולם השלישית, נראה כמו חורבן גדול! ריח ההתפוצצות נוכח, שרפות של אחר ההשמדה, שמיי התוהו ובוהו השולטים עכשיו על השמיים הכחולים והמוכרים לכולם ובכי הפוקימונים שקורע את נשמתוהם של השומעים. מה כבר הם יכולים לעשות עכשיו? זו שאלה טובה.

**Dia** · 10-04-2011, 10:54 PM

הקפצה -
חבר'ס, כל תגובה תתקבל בברכה.

**LordAbizi** · 10-05-2011, 09:00 PM

עברתי על הפרק הראשון. קודם כל הערות לשוניות:
טקסט אדום מסמל טקטס שאני ממליץ למחוק, וטקסט כחול מסמל טקסט שאני רוצה להוסיף.

שתפסיק את ההתערבות של השני ובמצבם

אך זה לא נספסק כאן.

למהירות שכזו ובכך פוגע ישירות

קצת לא ברור מי זה "פוגע" כי שניהם ממין זכר. אם היית מוסיף פסיק אחרי "למהירות שכזו", אז זה אכן נכון. אבל מכיוון שלא שמת לב זה מתייחס לנפגע (אני לא מבדיל בין הפוקימונים האלה) ולכן זה צריך להיות נפגע ולא פוגע.

אך זוה הייתה רק תיכנון חכם ונועז שנותן לדיאלגה

וכעת להערות אחרות:
הקרב מפורט היטב ובצורה טובה. קשה קצת לראות לאן זה מוביל, ולכן יש סיבה להמשיך לקרוא את זה.
אני רוצה להעיר עם זאת שאין היגיון רב בקרב (אם כי כנראה אין לך מה לעשות עם פיסת המידע הזו שכן כל הסיפור מבוסס על זה כנראה). שליטים של הזמן והמרחב צריכים להיות יצורים רציונליים לחלוטין שמבינים הכל, ולכן מבינים גם את חוסר התועלת בקרב שלהם, וקרוב לוודאי שהיו יכולים לפתור כל סכסכוך ביניהם מבלי להרוס את העולם.

**Dia** · 10-05-2011, 09:28 PM

לא מדויק. אם נביא את הסרטים והמשחקים, נשים לב שבכלל כל הקבוצה של "יוצרי היקום" היא טריטורילית מאוד בקשר לשטח שלה וכן משליחה רגשות (זעם, שנאה) בכל הנוגע לזה. כלומר, במילים יותר פשוטות "לכל דבר יש גבול, זה הגבול שלי", זה מה שאמור להביע. כמו שכתוב בהקדמה; "מה קורה כשאחד מהם יוצא מדעתו?". חוץ מזה, זה סיפור, לא אמור להיות רציני (לפי תפסתך) אך בדיוק כמו שאמרת, הכל פתוח. הסיבה לקרב שלהם כרגע לא ידועה במפורש. אני ממליץ לך להמשיך לקרוא אם תרצה לדעת.

**Uzumaki Naruto** · 10-05-2011, 09:43 PM

קראתי את הפרק הראשון ואהבתי

יש סיבה לזה שאהבתי כי אני לא רואה לאן הסיפור יכול להתקדם מהנקודה ההיא וזה הופך את זה ללא צפוי

משהו לא מובן:
״כולו לבן ומלא עשן שחור כזפת״ איך זה יכול להיות גם לבן וגם שחור?

**Master Po** · 10-05-2011, 09:44 PM

נחמד מאוד.

**Dia** · 10-05-2011, 09:50 PM

פורסם במקור על ידי buizel שולט

קראתי את הפרק הראשון ואהבתי

יש סיבה לזה שאהבתי כי אני לא רואה לאן הסיפור יכול להתקדם מהנקודה ההיא וזה הופך את זה ללא צפוי

משהו לא מובן:
״כולו לבן ומלא עשן שחור כזפת״ איך זה יכול להיות גם לבן וגם שחור?

המימד עצמו הפך ללבן כתוצאה מזעזוע, אך הוא מלא בעשן שחור כתוצאה מהפיצוץ.
אני מתחיל עם הפרק ותצפו לפרק השלישי.

נושא: הזעם של הזמן והמרחב - סיפור קצר!

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות