פוקמון-המסע לעולם החיים

**Dr spin** · 05:53 PM

ברוכים הבאים אל המסע לעולם החיים סיפורו של צ'יני המינצ'ינו שמת בתאונה ומנסה לחזור אל עולם החיים ואל המאמן שלו.
כאן תמצאו קישורים אל כל פרקי הסיפור:
פרק ראשון-החלטה קשה
פרק שני-הוראות אחרונות ופרידה מהאור
פרק שלישי-צדדיה השונים של התהום
פרק רביעי- סיוטים
פרק חמישי-עזרה מפרח ושריטה משועל
פרק שישי-לסלעים יש רגשות
פרק שביעי-יוצר הלבה
פרק שמיני-טופר מושט לעזרה
פרק תשיעי-אופל הלהבה
פרק עשירי- בחירה קשה נוספת
פרק אחד עשר-היום השימיני
אפילוג- צדו השני של השער

הרגישו חופשיים להגיב ולתת ביקורת הסיפור פה כדי שתהנו

קריאה נעימה Dr spin

**Master Po** · 10-21-2011, 05:04 PM

כתוב טוב ויפה. כל הכבוד.
הכתב בהחלט מאיים, כשאתה עושה רווח בין פסקה לפסקה אתה צריך שיהיה שורה ריקה בניהם.
שמתי לב לשגיאת כתיב אחת:
כשאני מתעורר הדבר הראשון שאני רואה הוא עור לבן וציצית כחולה אדומה.
אמורים לרשום "עור" עם האות א' במקום ע'.
חוץ מזה יש עוד כמה שגיאות קטנות, אבל אליהם לא שמתי לב כל כך.
גם חסרים סימני פיסוק פה ושם, כמו סימני שאלה ופסיקים.

חוץ מאלו, הסיפור מצוין, ואתה מקבל ממני ציון של 9.5\10, אני מצפה ממך לשפר את זה ל10!!
אני יעקוב. תשלח לי בה"פ בכל פעם שיוצא פרק חדש.

**Dr spin** · 10-21-2011, 05:44 PM

זאת לא שגיאת כתיב! התכוונתי לעור של טוגיקס שהוא בצבע לבן. ובכל אופן תמיד שכותבים משהו במחשב יש שגיאות כתיב.

**Master Po** · 10-21-2011, 05:46 PM

אהה, טוב, אז הטעות היא אצלי.
בכ"מ סיפור מצוין, כל הכבוד.

**Alice** · 10-21-2011, 09:24 PM

נראה לי שהבנתי יש פוקימון שמת ומגיע לסוג של גן עדן לפוקימונים והא רוצה לחזור לחיים נכון?

רעיון יפה הסיפור מושך ,אבל כמו שאוהד אמר תרווח טיפה זה מאוד מאיים ומציק לעיינים. סך הכל סיפור ממש יפה וטוב,אהבתי את הרעיון שלו מחכה לפרק הבא שיהיה ....?

**The Charmeleon** · 10-22-2011, 10:34 PM

פרק יפה אבל בהתחלה לא מובן שזה פוקימון ועדיין לא יודעים מי זה כלומר לא יודעים איזה פוקימון זה אבל בעיקרון רעיון ופרק טובים מאוד.

**Dr spin** · 11:48 PM

חושך, אני לא רואה כלום. לאט לאט מתחילים לרצד אורות מול העיניים שלי, אני פוקח אותם וחוטף שוק. אני צף בתוך חושך מלא ערפילים וניצוצות עדינים, ומרגיש מוזר כאילו אני לא באמת נמצא באותו המקום. צללית גדולה מתקרבת ונעשית ברורה יותר ויותר. אני מרגיש שאני רועד, והצל הנורא מגיח מתוך הערפל.

אני מבין שזה פוקימון, הוא דומה לנחש גדול ואפור, כולו מכוסה פסים שחורים אדומים, וקוצים זהובים בולטים כמעט מכל חלקי גופו. הפנים שלו, שמוסתרות ע"י מסכה שצבעה כזה של הקוצים, מביטות בי עיניים אדומות רושפות.

הוא מדבר עליי בקול עמוק: "אני הוא גירטינה שומר עולם הרוחות ושופט המתים, כעת אביט אל תוך נשמתך. העיניים ננעצות בי ולרגע אחד אני לא חש דבר מלבד קור משתק שמפלח אותי מבפנים. רגע לאחר מכן גירטינה מדבר עליי שנית:" נשמתך טהורה ועל כן תישלח אל שמי האור" אני לא מבין מה הוא אומר, אך הוא נעלם חזרה אל הצללים ואור לבן בוהק ממלא את עיניי, אני לא רואה דבר ומאבד את ההכרה שוב.

כשאני מתעורר הדבר הראשון שאני רואה הוא עור לבן וציצית כחולה אדומה. אני מביט למעלה ורואה את השמיים, מלאים בענני נוצה רכים, ומוארים בקרני השמש.

אני מסתכל טוב יותר אל המשטח שאני נמצא עליו, אני שומע קול עדין אומר: שלום לך פוקמון קטן אני טוגקיס". אני נבהל ומנסה לעטר את מקור הקול. אני מגלה שהוא מגיע מלפניי, בוקע מתוך פה קטן שממוקם מתחת לעיניים שחורות רגועות. אני מבין שאני נמצא על פוקימון מעופף שנקרא טוגקיס. "שלום" אני אומר בהיסוס, "איפה אני". בקרוב מאד תדע אומר טוגקיס.

אני מרגיש שטוגקיס מתחיל לעוף נמוך יותר, ואני רואה שהוא עף לכיוון אי קטן שנמצא מתחתינו, צף לו בשמיים. האי מלא בשדות ירוקים, אגמים צלולים כבדולח, מגוון בתים נאים ועוד דברים רבים ומדהימים שמקרינים תחושת אושר. אני מצליח להבחין בפוקמונים שמטיילים באי ונראים מאושרים.

טוגקיס יורד נמוך יתור לכיוון ענן חשוף שצמוד לאי. על הענן הזה עומד פוקימון גבוה ורזה שנראה נשי ביותר, אני מזהה שזאת גרדוויר כמו זו שפגשתי בהיכל מחזות הזמר בעיר נימבסה. אבל משהו בה שונה מזו שפגשתי, מתוך הגב שלה, משני צידי הבליטה הורודה בוקעות כנפיים עשויות נוצות צחורות, כמו של סוונה, והיא כולה עטופה במעין הילה זוהרת. אנחנו נוחתים על הענן וטוגקיס אומר:" הגיעה הזמן לרדת". אני יורד מהגב שלו והוא ממריא חזרה אל תוך השמיים הכחולים הבהירים.

תודה טוגקיס אומרת גרדוויר ומנופפת לו לשלום. אני צועד לעברה בהיסוס, היא כל כך יפה וגבוהה. "שלום אני גרדוויר ואני אהיה המלווה שלך בתחילת דרכך כאן בשמי האור, מה שמך בבקשה?".

שמי "צ'יני ואני מינצ'ינו" אני משיב בביטחון. "קודם פגשתי פוקמון גדול ומפחיד בשם גירטינה הוא הזכיר את המקום הזה ואמר משהו על משפט ועל הנשמה שלי. למה הוא התכוון?". אני רואה שאתה מבולבל אז אני אסביר" לך אמרה גרדוויר בלבביות. אתה נפלת אל תוך תהום לפני שפגשת את גירטינה נכון? אז צר לי לבשר לך שמתת במהלך הנפילה הזאת". היא אמרה זאת בעדינות כדי שלא אפגע, אבל הייתי בהלם, מתתי בגלל הבופלנט שתקף אותי ואת הארי.

גרדוויר המשיכה בהסבר שלה:" המקום בו פגשתי את גירטינה הוא עולם הרוחות, ובני האדם מכנים אותו פרוגטוריו. גירטינה הביט אל תוך נשמתך ובדק מה עשיתי במהלך חייך. מכיוון שעשיתי יותר טוב מרע, נשלחת לכאן, שמי האור המכונים בפי בני האדם "גן העדן". אם הרע שעשית היה רב מן הטוב, היית נשלח לתהום האפלה שאותה מכנים בני האדם "גיהינום".
תוכלי לענות לי על עוד שאלה? למה בעולם הרוחות חשתי מנותק כל כך" פניתי עליה. מכיוון שבזמן שהייתך שם נוסף לך סוג רוח, וקיבלת חלק מהמאפיינים שלו כמו הניתוק מהמציאות החומרית" השיבה גרדוויר. "אני עדיין סוג רוח?" שאלתי בחשש.

"כלל וכלל לא, כעת נוסף לך סוג אל-חושי" הרגיעה אותי גרדוויר. "באמת!" צעקתי בפליאה. "כן" השיבה גרדוויר והושיטה לעברי את כף ידה שעליה התגשם גרגר צ'סטו קטן. "נסה להרימו בעזרת תנועת אל-חושי" הפצירה גרדוויר. הבטתי בגרגר והתמקדי בו. להפתעתי הרבה הוא הוקף בזוהר כחול וריחף מעל ידה של גרדוויר.

" תודה לך על ההסברים" אמרתי לגרדוויר באדיבות. "אבל אני רוצה לחזור אל עולם החיים ואל הארי המאמן שלי" הסברת במעט יותר תקיפות. "אתה בטוח שאתה לא רוצה להישאר כאן אם כל שאר הפוקמונים במקום הנפלא הזה. "לא", הודעתי בנחרצות "אני רוצה לחזור לחיים".

"אם כך" השיבה גרדוויר בטון חביב לא פחות מזה שהשתמשה בו קודם לכן, נצטרך לעבור לחדר אחר.

***sherlock*** · 10-23-2011, 08:47 PM

אתה כותב בצורה מדהימה. באמת כל הכבוד.
רק כמו שנאמר קודם, צור פסקאות עם שורה רווח ביניהם, אחרת הסיפור די מאיים. שראיתי את הסיפור פעם ראשונה לא רציתי לקרוא אותו בגלל זה, וכמעט הייתי מפסיד אותו אם לא הייתי מתעקש (מה שאולי חלק עשו). דבר נוסף יש לך שגיאות בין א' לע' למשל אתה כותב "דיבר עליי" במקום "דיבר אליי" וכדומה . . .

**סת' קינגלר** · 10-23-2011, 08:58 PM

תסביר מה זה מינצ'ינו, כי אני לא מכיר דור רביעי (לא אוהב אותם).
יש לך המון שגיאות הקלדה ובהרבה מקומות אין " שיסבירו ויסדו את הדיבור. במיוחד בקטעים שגרדוויר מדברת.
אבל הסיפור נשמע מאוד יפה ומעניין.

**Dr spin** · 10-23-2011, 10:21 PM

תודה על כל התגובות המפרגנות והערות

רק חשוב לי לציין שאני מהאנשים שמעדיפים כתיבה ביד על פני הקלדה, וכשאני כותב הכל יוצא די מושלם ובלי שגיאות. אבל כשאני מקליד אני גם קצת מתרגש ויוצאות לי פה ושם טעויות. ואני עושה הגהה לפרק לפני שאני מפרסם אותו.
בכל אופן אני צריך לסיים משהו במתמטיקה (מבחן ביום ראשון) אז אחרי שאני אסיים אני העלה את פרק 2 אחרי הגהה וריווח.

**dvirbs** · 10-23-2011, 10:31 PM

בתור פוקימון לא הייתי אומר שיהיה לך שם, פשוט שם הפוקימון
כמו שלגרוודיור וטוגקיס אין שם פרטי
בכל מקרה הסיפור יפה, אני לא מתייחס לכל השגיאות כי אני מבין אותם לפי הקשר המשפט
האמת שחשבתי שזה ימשיך שונה אחרי הקטע של גיראטיניה, משהו באמת אפל כמו גיהינום
אבל באמת סיפור יפה ואחלה כתיבה אבל תעשה רווח בין השורות כי זה מאיים ולפעמים אני מתבלבל בין השורות
9.5\10, אני יגיד לך בה"פ מה היה חסר לי ולתת לך איזה הצעה

**Dr spin** · 11:41 PM

מיד לאחר שגרדוויר אמרה מילים אלו הכל מסביב השתנה. העננים פשוט התמוססו מתחתינו וקירות עץ חומים הופיעו סביבנו. בתוך החדר שנוצר לנגד עיניי הופיעו שולחן עץ ישן ולידו שני כסאות מאותו העץ, הופיעו גם אח וכמה מדפי ספרים. בעוד חלקי העננים האחרונים נמסים אל הרצפה, היא סימנה לי להתיישב על הכסא הרחוק מן הקיר. שנינו התיישבנו וצפיתי בכיסאות, מתאימים את עצמם לגופה הגבוה של גרדוויר ולגוף הקטן והשמנמן שלי.

גרדוייר הביטה בי ברוך והתחילה בהסבר:" כדאי לחזור משמי האור אל עולם החיים עלייך להגיע אל השער שבקצה התהום האפלה. לשם כך יינתנו לך שמונה ימים בלבד. בארבעת הימים הראשונים, תישאר עם הסוג האל-חושי, לאחר מכן תהפוך לסוג רוח, ובסוף היום השמיני, אם לא תעבור את השער, תהפוך לסוג אופל כמו שאר תושבי התהום האפלה ותישאר שם לנצח. ומובן שהסוג הנורמאלי שלך יישאר איתך תמיד.

דבר נוסף שעלייך לדעת עליו הוא פוקימוני העל. גירטינה הוא אחד מהם ובני האדם מכנים אותם "פוקימונים אגדיים". מרבית פוקימוני העל נעים בחופשיות בין עולם החיים, שמי האור והתהום האפלה. פוקמון העל העליון ארקאוס,נמצא מעל כל פוקימוני העל האחרים ומפקח עליהם.

שמי האור נשלטים בידי פוקימונית העל האל-חושית: קרסליה ושני עוזריה הם: לטיאס ולטיאוס דרקונים על חושיים.

התהום האפלה נשלטת בידי פוקימון העל האפל: דארקראי ושני עוזריו: הוונדום וזורוארק, שהאחד הוא מסוגי האופל והאש, ושני מסוג האופל בלבד." הבנתי טוב מאד למה היא התכוונה, ופגשתי בעבר בזורוארק, וידעתי שהוא מסוכן בעיקר משום יכולתו ללבוש כל צורה שיחפוץ. "והפרט הכי חשוב, על מנת לשוב אל עולם החיים אלייך להתמודד מול השומר שלו. פוקימון העל, הדרקון המעופף ריקוואזה. אלו הפרטים הכלליים, הבנת אותם?" שאלה גרדוויר.
"כן, הבנתי הכל" השבתי בביטחון( אף על פי שנחרדתי מהמחשבה על התמודדות מול פוקימון על, שלא הכרתי והשתייך לסוג הדרקון הקטלני).

"אם כך נעבור לציוד המסע שלך" המשיכה גרדוויר. היא פתחה את דלת השידה שמאחוריה והוציאה שקיק קטן ולבן, שסביבו קשור חוט זהוב כמו שרשרת. "הוא אולי נראה קטן, אבל הוא יכול להכיל הרבה יותר מגודלו החיצוני" הסבירה גרדוויר בהתלהבות. היא פתחה את קשרי החוט הזהוב שסגרו את השקיק, ואל תוך חלל החדר ריחפו חפצים רבים ושונים.

גרדוויר החלה בהסבר על חמישה בקבוקוני זכוכית עגולים שבתוכם הסתחררו עננים ורודים וזוהרים, והם עוטרו בחותמת ורודה של ביצה עם זוג כנפיים. "אלו הן פעימות ריפוי שיוצרו ע"י מלאכית הריפוי בליסי והצוות שלה. מכיוון שאינך חי עוד, אינך יכול למות, אך אתה יכול להיפגע קשות ולא להחלים עד סוף המסע. כדאי להשתמש בהם כל שעלייך לעשות הוא לפתוח את הבקבוקון ולתת להם לעטוף אותך, כל מי שיימצא בקרבתך באותו הרגע יירפא גם".

"וזה "הצביעה על זר של שלושה פרחים לבנים וזהובי אבקנים."זר פרחי טוהר, כאשר תותקף ע"י הסלעים או הצמחים האיומים שבתהום האפלה. הנח עליו את אחד הפרחים ותשוחרר. תוכל להשתמש בכל פרח פעם אחת השתמש בהם בחוכמה."

"ולסיום", הצביע גרדוויר על כוכב קריסטל בעל חמש פינות. "בכוכב זה עליך להשתמש רק כאשר תעמוד מול מחסום שלא תוכל לעבור בשום אופן ללא כוחותיך שלך! איני יכולה לגלות לך מה הוא עושה, אך כדאי להפעילו עלייך לומר מילים אלו: אני קורא בזאת לשומרי היקום הקטנים, בואו לעזרתי.

היא קמה מכיסאה וקשרה את השקיק סביב צווארי, הוא היה חמים ורך. "שאלות נוספות" פנתה עליי. "יש לי רק שתי שאלות" פניתי עליה: "האם פוקימוני על יוכלו לתקוף אותי בזמן המסע? ומה את בדיוק? אתה שונה מכל גרדוויר אחרת שראיתי. "ובכן, התשובה לשאלתך הראשונה מעט מסובכת, לפי חוקי המסע אסור לדארקראי לתקוף אותך ואסור לקרסליה לעזור לך. אך כל פוקמון על אחר יכול לתקוף אותך למרות שאין הדבר קורא לעיתים קרובות.

ולשאלתך השנייה, אני מלאך: פוקמון שהיה טוב במיוחד במהלך חייו ולכן במקום לנוח בשלווה, בעולם המופלא של שמי האור, הוא זכה באפשרות לעזור לתושבי עולם האור. אני אחת ממלאכיות הכניסה, אלו שמלוות את המתים החדשים כמוך אל תוך שמי האור, ומדריכות אותם בהתחלה . טוגקיס הוא אחד ממלאכי המעבר, שנושאים מתים מן עולם הרוחות לכאן. ובליסי היא מלאכית הריפוי הראשית שיחד עם מלאכים נוספים דואגת לבריאות תושבי המקום."

"מה עשית שהפכת למלאכית?" שאלתי אותה בעדינות רבה ככל שיכולתי. "הקרבתי את חיי" השיבה בעצב. "עבור מישהו שהיה מקריב את חייו עבורי. המאמן שלי אנטוניו, שאהב אותי לא פחות משאהב את משפחתו. הוא הותקף ע"י קרן על של טירניטר, שהיה שייך למאמן שחור לב וחסר רחמים. הוא הפציר בי להישאר רחוק בזמן האימות כדי שלא אפגע ואוכל לברוח עם הוא ייפגע. הוא הסתיר אותי מאחורי עץ, הניח בידי את הפוקדור שלי ואמר לי:"אם יקרה לי משהו, תוכלי לבחור עם להשתייך למאמן אחר או לחזור לטבע" היא סיפרה בקול חנוק מבכי. "אבל לא יכולתי לתת לקרן לפגוע בו, משום שידעתי שאהובתו מחכה לו בבית, ישנה ולא יודעת על מעשיו, ולי לא חיכה איש.

היום אני יודעת, שלא הוא ולא אהובתו שכחו אותי. הם באים כל שנה לבקר את גופי המת בהר פייר ומודים לי כל יום, ואני מרגישה ויודעת שעשיתי את הדבר הנכון". דמעות שקופות זוהרות זלגו מעיניה והחתימו את השולחן. "אני מצטער לא התכוונתי לפגוע" ניסיתי לנחם אותה מהצד השני של השולחן.
"זה בסדר" היא התעשתה, "בוא ניקח אותך לתהום האפלה".

ובדיוק כמו קודם העננים הופיעו מתוך הרצפה ועטפו את הכל, הקירות נעלמו וכשהעננים התפזרו טיפה עמדנו שוב על ענן הכניסה. "הדרך אל התהום האפלה פשוטה ביותר והיא למעשה המבחן הראשון שלך בדרך אל שער החיים" הסבירה גרדוויר. " אתה פשוט צריך לקפוץ מהענן למטה, וליפול עד אשר תיתפס ע"י שד הכניסה הונצ'קרוו. לתהום יש שדים במקום מלאכים, ותאמין לי הם הרבה פחות נחמדים".

הבטתי אל העננים שמתחתיי ועל קרני השמש מעליי בפעם האחרונה. וקפצתי מהענן. ובאותו רגע שרגליי ניתקו מן הענן נזכרתי במשהו חשוב, צעקתי אל הגרדוויר המלאכית שמעליי:" מה שמך". ומלמעלה שמעתי את קולה כהד: "אדריאנה, שמי אדריאנה".

**סת' קינגלר** · 10-24-2011, 01:01 AM

זה היה נהדר!
איזה רעיון יפיפה, פוקימון שמוכן לעשות מסע מסוכן בלי היסוס כדי לחזור למאמן שלו.
מעניין אם הסיפור ימשיך אל מעבר לחזרה אל החיים או שכולו הוא בתוך העולם המוזר ההוא.

**מייקל100** · 10-24-2011, 09:24 PM

סיפור מאוד יפה

**סת' קינגלר** · 10-25-2011, 02:19 PM

מתי אתה תפרסם את הפרק הבא?

נושא: פוקמון-המסע לעולם החיים

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות