שלום לכולם.
איזה נהדר, אני שמח מאוד שזכיתי להגיע עד לפרשת בראשית, בעזרת ה' אני גם אמשיך עד שנסיים היקף שלם לפחות על כל הפרשות (צריך להגיע עד חוקת).
אני אתחיל בשאלה שמדריכים מאוד אוהבים להשתמש בסוג הזה של שאלות שנקראות "סיטואציות":
דמיינו לעצמכם שבכיתה שלכם יש מורה מחנך חדש ולמען האמת, הוא די מגניב.
הוא משתלט על הכיתה ומעניש את המפריעים, אבל לא את הסתם אלא את המעצבנים שעושים דווקא, כי למען האמת הוא מצליח להעביר את השיעורים בצורה ממש מעניינת עד שחלק מהתלמידים אפילו מוותרים על ההפסקה בשביל שהוא ימשיך את השיעור עוד טיפה (יש מורים כאלה, תתפלאו. וגם אם אתם לא מאמינים, בכל זאת תתאמצו לדמיין).
הוא גם נותן יחס פרטי לכל אחד ועוזר לו בבעיות שלו, רואים שהוא סומך על הכיתה במאת האחוזים.
הכיתה החליתה לעשות פעילות התנדבותית ועליך הוטלה משימה חשובה של בירור פרטים לגבי זה למחר, אבל בלי ששמת לב, כשהגעת הביתה נזכרת בשיעורי בית ואז הייתה שעה מאוחר ונרדמת לפני ששמת לב, אז לא הספקת לברר.
איך תבוא אל המחנך? האם תתוודא ופשוט תגיד "סליחה פישלתי"? האם תנסה לתרץ? תאשים את כמות שיעורי הבית? מה תעשה?
פרשת השבוע פרשת *בראשית:
הפרשה מאוד ארוכה, והיא גם מאוד מעניינת ומלאת נושאים ולא היה קל להחליט על מה לכתוב. דיפדפתי מעט בחומש ונידלקתי על מקרה שחוזר על עצמו מעט.
אז פרשת בראשית פותחת ביצירת העולם לפי שלבים, ומתארים את כל היופי שבה הדברים קרו ואת השלמות.
דבר מעניין, שאפשר לראות אם תפתחו את החומש או תנכי "קורן", הוא שפרק א' נגמר אחרי היום השישי, וזה משאיר את השבת לבד (בנפרד משאר ימי הבריאה). לעומת זאת, החלוקה היהודית גומרת את הפרק רק אחרי שבת.
זה מעיד על הבדל בתפיסה, החלוקה הרגילה והמוכרת היא חלוקה נוצרית, והנוצרים חילקו את זה לפי ההיגיון שלהם. בהיגיון שלהם לא הגיוני שהקודש והחול הם חלק מדבר אחד, יש את היצירה אבל הדברים הקדושים הם מנותקים משאר העולם.
החלוקה היהודית, שבאה במסורת מהר סיני, אנחנו אומרים שלא רק שהחומר לא מושלם בלי הקדושה שמכניסים בתוכו, אלה שגם הקדושה, היא עצמה לא יכולה לבוא (או שהיא יכולה אבל בצורה לא מושלמת) אלא מתוך החומריות (אם משתמשים בו כראוי).
אחר כך יש שוב תיאור של הבריאה, אבל מזווית שונה, מתואר איך הבריאה נוצרה כהכנה לקראת האדם.
הסיפור הבא הוא חטא עץ הדעת, כולם מכירים אותו, גם אם לא בצורה הכי מדוייקת, אבל זה לא נורא, מכירים אותו מספיק טוב.
האשא ברגע קטן של שטות וחוסר תשומת לב חוטאת, ואוכלת.
ברגע היא מבינה מה היא עשתה, והיא לא רוצה להיות לבד בעסק כי תמיד יותר קל כשיש איתך עוד מישהו שחטא, כמו שכשרוצים להבריז לפעמים הרבה יותר נוח לארגן "הברזה כיתית".
היא נותנת גם לאדם לאכול, וברגע ששניהם אוכלים הם גם מגלים שהם ערומים! גוואעלד!
אבל אולי מעבר לזה, הם מגלים שאין להם שום כיסוי על החטא, בגלל שהם היו כל כך טהורים ראו מיד את החטא, אז הם תפרו חגורות.
עד לכאן זאלו כבר שלוש טעויות, עכשיו יגיעו עוד.
כשהם "שומעים" את ה', הם מיד מתחביאים מבושה (כי הם ערומים או שהם חטאו, זה לא משנה), כשאדם נשאל למה הוא מתחבא הוא משיב שהוא מתבייש כי הוא ערום, דבר ששוב מפליל אותו כי הוא לא היה אמור לדעת שהוא ערום.
ברגע אחרון הוא נדחק למפלט האחרון שלו והוא אומר "האשה אשר נתתה עמדי, היא נתנה לי מן העץ, ואכל." זה אפילו כון, זה מה שמתואר בדיוק, הוא מאשים גם את האשה, אבל גם את ה' "לא היית צריך להביא אותה ככה, אתה אשם שהבאת לי כזאת אשה" במילים אחרות.
והאשה "הנחש" או "אם אתה רוצה שאני לא אחטא, לא היית אמור לתת לי כאלו ניסיונות".
הנחש פשוט שותק.
ה' מעניש את כולם.
לא מזמן ראיתי סרט על מיסטר בין, למי שלא יודע, העלילה תמיד יוצאת מזה שהוא איכשהו עושה משהו לא טוב. איך זה מסתבך? ברגע שהוא עושה משהו לא טוב הוא לא ממש מנסה לתקן את זה, הוא מנסה לכסות את זה כדי שלא יראו שהוא עשה טעות.
בהתחלה זאת תמיד טעות שהיא לא כל כך נוראה אבל כל פעם שהוא מנסה לתקן את זה זה רק מחמיר.
כל פעם שהם ניסו לכסות את החטא, זה רק סיבך אותם, ה' חיכה לזה שהם יקחו את האשמה ויודו.
איך אני יודע את זה? מהסיפור על קיין שגם הופיע בנושא של יום כיפור.
בואתה פרשה ממש, קין הורג את הבל.
ה' שואל אותו איפה הבל, שוב הוא נותן לו אפשרות להתוודות, כל פעם זה יותר קשה.
קין אומר שהוא לא יודע, ה' אומר לו שהוא יודע שהוא הרג את הבל, וה' קילל את קין.
בכזה מצב, מן הסתם לא היית מתווכח או עושה משהו, אבל קין עושה דבר חסר תקדים, הוא מתוודא "ויאמר קין אל ה', גדול עוני מנשוא." בזכות זה ה' מוחל לו.
סוף הפרשה מתארת את הדורות עד נח, וה' מתאר את זה שהוא מצטער על בריאת האדם שזה הקדמה לפרשה הבאה.
אני מאחל לכולנו שנלמד להראות בגרות, ושנזכור שלרוב לא חמור כל כך לטעות ולשקר בשביל להימנע מהעונש על הטעות, לרוב רק תגרור רע גדול יותר ומסבך יותר.
שבת שלום.
~~~~~~~~~~~~
*בראשית- הפסוק הראשון בפרשה (ובתורה):"בראשית- ברא אלוהים, את השמים ואת הארץ;"
אשמח לתגובות.