הצללים של חצות-12+

**Master Po** · 10-26-2011, 04:29 PM

אנג'י לא היה ברון סמים, הוא היה שד מסוכן שהורג בשניות.
אני צודק?
פרק מעניין, ישר כח!

**The Stranger** · 10-26-2011, 04:31 PM

פורסם במקור על ידי Sandshrew

אנ-ג'י לא היה ברון סמים, הוא היה שד מסוכן שהורג בשניות.
אני צודק?
פרק מעניין, ישר כח!

לא P= זאת סוג של תעלומה,זה לא יהיה כל כך פשוט D:

ותודה

**The Stranger** · 12-01-2012, 01:59 PM

לאחר הפסקה מאוד ארוכה וסוג של פרישה מהפורום,החלטתי לחזור לסיפור הזה, מכיוון שמכל הסיפורים שכתבתי בפורום-חלקם טובים וחלקם פחות, את הסיפור הזה אני אוהב במיוחד.
ולקוראים החדשים-המלצתי הכנה לכם היא לקרוא את הפרק הראשון וההקדמה לפני הפרק הזה,אחרת יהיה לכם קצת קשה להבין את הסיפור. אז בכל מקרה, קבלו את...

פרק 2.

השיר המוכר של הdoors התנגן ברדיו הישן של הניידת. ג'ים מוריסון שר על אנשים זרים, רחוקים. השיר הזה תמיד הזכיר למורגאן את ילדותו בליברפול הענייה, מתחת לשמיים האפורים והמשמימים של אנגליה. השיר הזה הזכיר לו איך תמיד הרגיש זר ומנוכר, עד שעבר לפה, וסוף סוף יכול היה להרגיש בבית. השיר הזה תמיד הצליח להשכיח מנו את הצרות. אבל היום זה לא עבד-היו למורגאן הרבה יותר מדי צרות על הראש. הוא כיבה את הרדיו והחל לחשוב על זירת הרצח שהיה בה לפני חצי שעה. זירות רצח מוזרות לא היו דבר מאוד נדיר-הוא כבר ראה כמה רציחות מוזרות בימי חייו. אבל זאת הייתה משונה במיוחד- הוא לא הצליח להיזכר בשום ספר או מאמר שבו הופיעה זירת פשע דומה, גם בזירות הקניבליות המזוויעות ביותר. עד כמה שהוא ידע, לאורך ההיסטוריה היו רק כמה רוצחים ספורים שניקו לגמרי את עצמות קרבנותיהם מבשר- והאחרון שבהם מת לפני חמישים שנה בכלא אלקטרז. הוא קיווה שאין רוצח חדש מאותו סוג שמסתובב בעיר. זה הדבר האחרון שהוא קיווה לו- רציחות מוזרות וקניבליות שיפריעו את שלוותו.
מורגאן החליט להתקשר אל סגנו. הוא חייג את המספר לו במהירות בטלפון הנייד שלו, וחיכה מספר שניות. קולו של פפרס נשמע על קו הטלפון."שלום בוס." הוא אמר בקול ענייני." שלום פפרס." הוא אמר בחיוך קל-הוא חיבב את סגן פפרס מאוד."אני מניח ששמעת על המקרה האחרון." הוא אמר."שמעתי." הוא ענה לו, בקולו ניכר שמץ של חשש." העברתי לבלש רנדולף צו מעצר לאנ-ג'י. הם הגיעו לפני כמה דקות." הוא אמר לו."מצוין." אמר סגן מורגאן בחיוך." אני מגיע לתחנה בעוד חמש דקות בערך. תשמרו אותו בפנים-יש מספר שאלות שהייתי מעוניין לשאול אותו." השיב לו מרגאן ופיהק קלות."אין בעיה צ'יף," אמר פפרס וניתק את הטלפון.
כעבור חמש דקות מורגאן חנה בחניית המפקד. הוא יצא מהניידת ונכנס לתחנת המשטרה, ולפתע ראה מולו את הבלש רנדולף."בוקר טוב רנדולף." פנה אליו מורגאן בחיוך."גם לך המפקד." הוא השיב."אנ-ג'י מחכה בחדר התשאולים-סגן פפרס אמר לי שרצית לתשאל אותו בעצמך." הוא דיווח."מצוין." אמר מורגאן בחיוך. אנ-ג'י היה אחד הפושעים הכי חיוניים שהמשטרה תפסה. הוא היה ברון סמים קטן שהיה מעורב בכל העסקים באזור. המשטרה עצרה אותו מדי פעם אם היה מקרה מוזר, כמו למשל הרצח הנוכחי. אנ-ג'י בדרך כלל סיפק למשטרה מידע חיוני. בתמורה, המשטרה העלימה עין מדי פעם מעברות קטנות שהוא ביצע. לא מוסרי? אולי. אבל הוא היה אחד מספקי המידע הגדולים ביותר של המשטרה."אני אכנס לשם בעוד דקה." אמר מורגאן, והלך להכין לעצמו ספל קפה.
כעבור שתי דקות, מורגאן נכנס לחדר התשאולים, ספל קפה שחור בידו הימנית. הוא הניח את הספל על השולחן והביט בעיניו של אנ-ג'י. כמו תמיד, הפושע היה לבוש בכל מיני סמרטוטים- היום, הוא לבש ג'ינס קרוע וחולצת טריקו שחורה עם סמל באטמן, ביחד עם כובע צמר אפור. פניו היו לא מגולחות ומעטרות זיפים שחורים, וסביב עינו השמאלית היה פנס סגול, זכר לקטטות שהשתתף בהם. עורו הכהה הבהיק באור נורת הפלורסנט שעמדה בחדר." צהריים טובים צ'יף." אמר אנ-ג'י בחצי חיוך והחל לצחקק. נשימתו הדיפה ריח של אלכוהול וסיגריות. צהריים טובים גם לך." אמר מורגאן בקול חסר רגש." אל תדאג, אתה לא עצור, אתה פה רק בשביל תשאול." אמר לו מורגאן בקול ענייני. אנ-ג'י צחקק בשנית. "כרגיל," הוא אמר בחיוך." המשטרה עוצרת את אנ-ג'י רק בשביל תשובות לשאלות המזוינות שלכם,נכון?" הוא אמר וצחקק. מורגאן לא ענה לו."לאחרונה היה באזור מקרה רצח מוזר. קניבלי." הוא אמר." מה אתה יודע על זה?" הוא שאל את אנ-ג'י בחומרה. "שום דבר, הוא היתמם."למה שאני אדע משהו על קניבליזם? אני רק אדם קטן ברחוב." הוא אמר." תפסיק לזיין לי את השכל," השיב לו מורגאן בכעס."אתה כן יודע משהו." הוא אמר בבטחה. לפתע, נעשה אנ-ג'י ענייני." אכן קרו כמה מקרים כאלה. לאחרונה,כמה חברים שלי חטפו מכות מאיזה פריק ברחוב שהלך עם מעיל. מאיפה אתה חושב שהפנס הזה?" הוא אמר בגסות והצביע על עינו השמאלית."ולמה לא אמרתם כלום? למה לא הכנסת את החברים שלך לבית חולים?" הוא שאל."לא רציתי להעיק על המערכת." הוא אמר בטון מתחכם. מורגאן התכוון להמשיך לשתאל אותו,אבל לפתע נשמע קול בקשר. זה היה הבלש רנדולף." צ'יף,בוא מהר. מקרה רצח נוסף באזור מפעל הטקסטיל הנטוש. אתה צריך לראות את זה." אמר הבלש רנדולף בקול שאינו מבשר טובות."אני בדרך." הוא אמר בקשר."לא סיימתי איתך," הוא נהם לעבר אנ-ג'י, שחייך אליו. ואז, הוא יצא מהחדר התשאולים בסערה, ומיהר אל עבר הניידת שלו.

**SuperOmer** · 12-01-2012, 03:56 PM

קראתי הכל.
חח כשהתחלת תסיפור היה 2011

**The Stranger** · 12-01-2012, 07:46 PM

פורסם במקור על ידי Bamba Style

קראתי הכל.
חח כשהתחלת תסיפור היה 2011

חפיף,תמיד טוב לחזור.

בכל מקרה, הייתי שמח לדעת מה אתה חושב על הפרק?

**SuperOmer** · 12-01-2012, 08:11 PM

פרק מושקע, ומורחב.
אני די בטוח שאין הרבה אנשים בפורום הזה שיכולים לפרט את זה ככה.
אני יותר מחכה לפרק הבא, נשמע שזה הולך להיות ממש מעניין.

**The Stranger** · 12-01-2012, 11:38 PM

תודה רבה.
פרק 3 לא בעוד המון זמן.

נושא: הצללים של חצות-12+

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות