נושא: פרסי ג'קסון-מ''ת!

ג'ון-לא היא לא אלה מיתולוגית היא אמיתית'' המשיך איתן ואמר ''נסביר לך הכל כשנגיע'' הפגסוסים פרשו כנפיים צחורות ועפו אל שמיי הלילה, תוך כמה שעות הגעתה יחד עם איתן אל בית חווה פשוט איתן אמר לך ''בוא נעשה לך סיור'', הוא הוביל אותך והראה לך מגרשי כדורסל וכדורגל , אזור אימונים בחרב ואז הגעתה למקום ובהוא מלא ביתנים, מה שהכי משך אותך היו שלושכ ביתנים בקצה

פורסם במקור על ידי ttrrtte

ג'ון-לא היא לא אלה מיתולוגית היא אמיתית'' המשיך איתן ואמר ''נסביר לך הכל כשנגיע'' הפגסוסים פרשו כנפיים צחורות ועפו אל שמיי הלילה, תוך כמה שעות הגעתה יחד עם איתן אל בית חווה פשוט איתן אמר לך ''בוא נעשה לך סיור'', הוא הוביל אותך והראה לך מגרשי כדורסל וכדורגל , אזור אימונים בחרב ואז הגעתה למקום ובהוא מלא ביתנים, מה שהכי משך אותך היו שלושכ ביתנים בקצה

"מה הביתנים האלו?" אשאל אותו ואתחיל ללכת אליהם

ג'ון-''עצור!'' יזעק איתן אבל אתה לא שומע אותו ונכנס לביתן גדול מלא ברקים, אתה נהדף לאחור כאשר ברק גדול פוגע בך.!

שם משתמש: alonsiro
שם: גווין (שם בדוי, לא יודע מה שמו האמיתי)
רקע: גווין סוג של נולד ברחוב, יום אחד איש זקן ושמו דריל, מצא אותו בסמטה חשוכה. לדריל מעולם לא היו ילדים והוא תמיד רצה, אז הוא החליט לאמץ אותו, הוש שם לב שבשמיכה שמצא את הילד היה מוחבא מן חתיכת עץ מוזרה עם כפתור עליה אך הוא לא ידע מה משמעותה. (מפה אני קצת מעתיק מאוליבר טוויסט סליחה, זה פשוט מתאים לי לדמות XD) דריל גידל את גווין במין "גילדת" גנבים משגשגת באמצע אמריקה, שם חיו להם בכיף צעירים ובוגרים במין משפחה מוזרה ומאד גדולה של גנבים. כל יום כולם היו יוצאים למסע גניבה ענקי, בקבוצות או ביחיד היו יוצאים, גונבים כמה ארנקים או אפילו לפעמים מכונית. לגווין היה חבר אחד מאד טוב שתמיד היה גונב איתו, הוא היה מסיח את דעתם של האנשים עם פעלולי זריזות ידיים בזמן שגווין היה מכניס יד לכיסים, לא לכיסים שלו. לגווין תמיד היה מין מתנה (לא ידעתי איך לתרגם gift) לגניבה, הוא היה מומחה בכל מה שקשור לזריזות ידיים מהירות ותרמית. היום גווין כבר בן 1X. (אני לא בטוח באיזה גיל מתחילים, אני מקווה משהו צעיר אבל לא קטן מדי) יום אחד, (כבר היה לו לא מעט כסף) הוא הלך לבנק להפקיד קצת כסף, וכמו תמיד, הוא השאיר את חתיכת העץ המגולף המוזר שנשאר לו בנעל (מוסתרת). כשהוא נכנס לבנק והייתה את בדיקת המתכות, הוא שם את הנעליים בצד, קיווה שאף אחד לא ישים לב ואז הוא יוכל לקחת אותם מהר אחרי שיעבור את השער (זה שעוברים דרכו והוא בודק אם יש עליך מתכות) ובאותה שניה רץ איש עם מסיכה שחורה לבנה על פניו ולקח את הנעליים של גווין וברח איתם. גווין שידע שה"חתיכת עץ" (שהיא בעצם הדבר היחידי שיש לו מהוריו) נמצאות בנעליים האלה, הוא רץ אחרי האיש המסתורי וראה אותו בסימתה החשוכה ממלמל מילים מוזרות, פתאום הנעליים שלו זהרו בכחול וצמחו מהם כנפיים לבנות מוזרות והאיש המסתורי לחץ על כפתור נסתר בחתיכת עץ, סכין (גדולה יותר מאולר, פגיון) קפצה מחתיכת העץ והעץ נהיה הידית של הפגיון המוזר, האיש זרק את הפגיון אל עבר גווין אך הפגיון עבר ממש לידו, חתך קצת את שערותיו ופגע בקיר שלידו. האיש השאיר שם את הנעליים ואמר לגווין "הם של אביך, תשתמש בהם בחוכמה !" זרק משהו עגול שנראה כמו גולה על הרצפה ונעלם אל מין תוך אבק מוזר. הוא הוציא את הפגיון ולקח את הנעליים (שהכנפיים נעלמו מהם) ושמר אותם עד היום, בלי לדעת מה משמעותם.
אופי: בניגוד למראה, חברותי, עליז, אמיץ, כריזמטי, תחמני, וטקטי.
מראה: נמוך, רזה, שער בלונדיני קצר, עיניים חומות. בגדים : ג'ינס שחורים, חולצה שחורה, ז'קט עור חום, נעלי אולסטרס כחולות.
נשק: פיגיון
הערות/בקשות: אני ממש ממש ממש ממש רוצה ליהיות הבן של אל הגנבים, או הרמס (אותו אחד).

אני מתה על אוליבר טוויסט, בכיתי כשננסי מתה

רשוםאופק תרשום אותו

תגיב להתחלה

אתם קמים בבוקר ליום שטוף שמש ושמחים שעוד כמה ימים יתחיל החופש הגדול.
בדרך לבית הספר אתם פוגשים את חברכם הטוב ביותר ומתכוננים לטיול המשעמם שלכם במוזיאון יחד עם בני כיתתכם.
באמצע יום הלימודים כאשר אתם הולכים למוזיאון אתם רואים מאחוריכם מפלצת מוזרה בעלת כנפי עור וציפרניים מעוקלות.
המנהל מגיח מאחוריכם ונותן לכם נשק (יהיו אפשרויות בטופס הרשמה)
אתם צריכים לנצח את המפלצת
--------------------------------------------
הוא נותן לי פגיון אחר אבל בקרבות הבאים אני אשתמש בפגיון המוזר שקיבלתי, מקווה שזה בסדר
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"מפלצת ?! אני לא מדמיין אותה ? התגעתי ? השתגענו ?" אני לא תוקף כי אני (הדמות שלי) עדיין לא מאמינה שהיא רואה מפלצת, אך אני מוכן להתחמק אם משהו באמת קורה.

פורסם במקור על ידי ttrrtte

ג'ון-''עצור!'' יזעק איתן אבל אתה לא שומע אותו ונכנס לביתן גדול מלא ברקים, אתה נהדף לאחור כאשר ברק גדול פוגע בך.!

'וואו, מה זה היה?' אשאל את עצמי ואלך לביתן אחר

גווין- המפלצת מתקרבת אלייך בהליכה ורעשים אמיתיים בהחלט, אתה מסובב למנהל אבל הוא לא שם!, המפלצת מתקרבת אלייך בפה פעור במטרה להרוג

ג'ון- איתן עוצר אותך ואומר ''אתה לא יכול להיכנס סתם ככה לביתני אלים! בטח לא לביתם של מלך האלים!''

פורסם במקור על ידי ttrrtte

ג'ון- איתן עוצר אותך ואומר ''אתה לא יכול להיכנס סתם ככה לביתני אלים! בטח לא לביתם של מלך האלים!''

"ביתני אלים? על מה אתה מדבר? האלים הם מיתולוגים!" אמר לו בכעס ובצחוק באותו הזמן ואחכה לתגובתו

ג'ון-''האלים הם לא מיתוס, הם אמיתיים וחיים בהחלט, בדיוק כמו המפלצת שתקפה אותך ואתה חצוי, חצי אל חצי אדם''

קווין-
אתה מנסה לגרום למפלצת להתנגש בקירות עוד כמה פעמים ומצליח אחר כך אתה לוקח את הפטיש ומועך את ראשה
מעליך באה כירכרה רתומה לסוסים מישהו מתוך הכירכרה אומר לך "תיכנס קדימה"
מה תעשה?

פורסם במקור על ידי ttrrtte

גווין- המפלצת מתקרבת אלייך בהליכה ורעשים אמיתיים בהחלט, אתה מסובב למנהל אבל הוא לא שם!, המפלצת מתקרבת אלייך בפה פעור במטרה להרוג

"איפה אתה ?!" אני צועק לשומקום ומנסה לרוץ ותקוע את הפגיון בלב של המפלצת המוזרה.

פורסם במקור על ידי ttrrtte

ג'ון-''האלים הם לא מיתוס, הם אמיתיים וחיים בהחלט, בדיוק כמו המפלצת שתקפה אותך ואתה חצוי, חצי אל חצי אדם''

"אתה סתם עובד עליי" אומר לו ואז אמשיך "תיתן לי הוחכה, תראה לי יצור מיתולוגי או שפשוט תראה לי אל" אומר לו בביטחון

גווין- אתה רץ בטירוף אל עבר המפלצ המוזרה שמתחמקת בקלות רבה אך אה בכל זאת מצליח לשרוט אותה בכתף, מכתפה יוצא דם זהוב ונוצץ, המפלצת מסתכלת עלייך בזעם רב ויוצאת לסיבוב נוסף

ג'ון- איתן קורא לילד שרירי ואומר ''תראה לו'', הילד אומר ''אני ליאו בן הפייטוס'' והוא מראה לך להבה קטנה בכף ידו, הלהבה קופצת לשמים בצורת דרקון ארד מדהים וחוזרת חזרה אל ידו של ליאו, ליאו מסתכל לרגע על הדרקון ודמעה אחת יחדה זולגת על לחייו הוא אומר לך שלום והולך. איתן פונה אלייך ואומר ''עכשיו אתה מאמין?''

פורסם במקור על ידי Totodail

קווין-
אתה מנסה לגרום למפלצת להתנגש בקירות עוד כמה פעמים ומצליח אחר כך אתה לוקח את הפטיש ומועך את ראשה
מעליך באה כירכרה רתומה לסוסים מישהו מתוך הכירכרה אומר לך "תיכנס קדימה"
מה תעשה?

אקח את הפטיש ואקפוץ פנימה "מה קורה פה?" אשאל בפחד והלם ואנסה להדחיק מראשי את מראה המפלצת ואנסה להתמודד עם תחושת התדהמה שיש לי תגובות קרב כאלו.