נושא: עומר ודניס- אנימלנד

*אתה בכוח רוצה שנמות?
הדרקון הלבן התקרב אלינו,הוא הכין כבר את ההתקפה שלו,גופתו של סרקת' שכבה על האדמה בלי ניע,נחשית מוזרה יצאה מהיער במהירות,שתי חרבות בגודל בינוני,מושחזות ברעל קטלני נאחזו בידה,הייתה זו סיק,היא ליחששה:"הדרקון הלבן!אתה תשלם על מה שעשית לאחי!" היא התנפלה עליו,שניהם נלחמו בקרב אימתני,אמרתי לאייס:"תגיד,אכפת לך שננסה לברוח במקום שאחד מהם ימות ומי שישאר בחיים יחסל אותנו,רק חסר לנו שהנחשית תגלה שאנחנו..." אייס הסתכל עליי במבט של 'אנחנו?' ותיקנתי את עצמי:"תגלה שאני חיסלתי את אחיה,היא תחסל את שנינו בלי לחשוב על זה,אם הדרקון ישרוד,הוא יחסל את שנינו".

לא, אבל אי אפשר להמשיך בהתקדמות הכל כך מהירה הזאתי
---
''טכנית, הדרקון הרג אותו, אתה רק עשית את מה שאני מכנה בתור 'לשבור את הקרח', אבל פיזית'' גיחכתי.
''אין סיכוי שהיא תנצח, לדרקון אין חוש ראייה כל כך טוב כדי לראות איזו מכוערת היא'' התגרתי בסיק.
''תבחר את מי אתה רוצה לחסל- סיק או הדרקון, את הדרקון צריך להשאיר חיי ולא פצוע קשה מדי'' מלמלתי לקראש כשהם התחילו להתקדם אלינו.
''לפי מה שראיתי עד עכשיו, לשמור דברים בחיים זה לא הצד החזק שלך'' קרטר אמר ''אבל גם להרוג אותם בלי לטנף אותי לא''.
אתה מוזמן לבחור על מי כל אחד ילך, ותתחיל לעשות קרב [=

*מי זה קראש?
התקרבתי בזהירות רבה אל סיק,אייס הכין את חרב הסמוראי שלו למקרה שמשהו ישתבש,סיק הצליחה לברוח מהדרקון לפני שהיא מתה,במהירות רבה היא הצליחה להפוך לנחש קטן מאוד להיכנס לתוך היער,הדרקון הסתובב אלינו ואמר:"שוב פעם אתם,הפעם אני מוותר לכם,אבל אם עוד פעם אחת אתם תיכנסו לשטח שלי בלי כול האבנים אצלכם אני אחסל אתכם בלי לחשוב פעמיים,לכו" ברחנו במהירות לכיוון יער הצללים,"היה לנו מזל הפעם" מלמלתי אל אייס,שמעתי קול מוזר מאוד,קול חצי חייתי חצי אנושי,היצור המסתורי אמר בקול מחוספס וגס מאוד:"אתם חיסלתם את הלורד של האופל,הוא חיסל את אחותי הקטנה והמסכנה,אני חייב לכם את חיי" יצא מהשיחים חצי אדם חצי דוב קוטב לבן,בעל עיניים ירוקות-כחולות בוהקות,טפריים עבים ושחורים,הרגליים שלו היו רגלי דוב אבל הידיים היו של אדם,הוא המשיך:"שמי יוליוס,הגעתי מכדור הארץ לפני חצי שנה,למדץי לחיות פה ביער הזה,כול החיות פוחדות ממני,אני יודע בדיוק לאן צריך ללכת,אני גם השליח של ראסטם,הוא דואג לכם".

"הוא לא, לי לקח לפחות שנתיים להפוך לשליח של המאסטר, אתה לא יכול לדעת כי אתה לא שליח, השליח תפקידו הוא לגייס חדשים לצוות" מלמלתי לקרטר.
"ודרך אגב, אין דבר כזה שליח של רסטאם" חייכתי, קרטר הבין שיוליוס הסגיר את עצמו.
"אתה בטוח שאתה שליח מר עבד של דינאקס" קרטר חייך אל יוליוס, שהחזיר לו מבט עצבני.
"אתה צודק, ואני עומד לגרום לכך שלא תהיו כאן כדי להיות צודקים יותר!" הוא הסתער עלינו.
---
שהקרב הזה לא ייגמר כל כך מהר..

*אוקיי,בתגובה הזו הקרב לא יגמר,איך אתה תמשיך אותו,אני לא יודע.
הדוב-אדם ששמו כנראה יוליוס חשף את שיניו החדות כתער,אני ואייס הראנו ליוליוס בתגובה את ציפורי התער החדות שלנו,הדוב שאג שאגה רמה מאוד שגרמה לכמה עצים שהיו בסביבה לרעוד.
שלושה דובים חומים כמו האדמה יצאו כדאי לחזק את יוליוס,זה היה קרב של ארבעה על שניים,הייתי בטוח שהפעם אנחנו הולכים להפסיד,שסוג של עורב שחור די גדול לעורב רגיל הגיח מהשמיים,העורב אמר בקול אנושי:"אם אתם לא זוכרים אותי,אני ג'ון,למדתי איתכם בקיק אצל סנסיי אורינוס בשיעור תורת התעופה,בקיק שמעו על זה שחיסלם את הלורד של האופל והאחים המורעלים,סיק וסחמת' יוצאים נגדכם,שלחו אותי לעזור לכם,אם אתם צריכים אותי" הדוב אדם שאג:"מספיק עם שיחות החולין,אתם תוקפים או מדברים?" אמרתי:"ברור שתוקפים" אחד מהדובים שהדוב-אדם זימן יסתער על ג'ון שהצליח לשפד אותו על ציפרוני העורב השחורות שלו.
שני הדובים האחרים הסתערו על אייס והדוב אדם הסתכל עליי במבט מוכן להתקפה.
*הפעם תעשה שג'ון הוא לא סוכן כפול אלא תזרום עם זה שהוא סוג של חבר שלנו,k?

''ג'ון!?'' אגיד בקול ''אני לא הכרתי אותך כל כך, אתה החניך שהפך לעורב?''.
''זה הזמן לשיפודי דובים!'' צעקתי וניסיתי לעקור את עינייו של אחד הדובים.
במקביל, קרטר והאדם דוב התחילו לתקוף אחד את השני בפראות, הדוב ניסה לשסע את קרטר, שכל הזמן חמק לו לאוויר ובצלילה מהירה שיסע את עורו.
לאחר שאגה, הם המשיכו בדרך התקפה זו, לפעמים הדוב הצליח לפגוע ולפעמים קרטר.
ג'ון הסתדר מעולה, והיה באמצע קרב אימתני עם הדוב.
התרוממתי לאוויר והסתחררתי, טפריי מושטים, כדי לפגוע בשני הדובים.

הדוב שנלחם נגד ג'ון איבד את ידו האחורית השמאלית,היד הזו עפה על הרצפה,הדוב שוטט דם וגוסס לאט לאט.
אייס הצליח להבריח את אחד הדובים שיטפל בג'ון שנלחם נגד הדוב השני,אייס נאבק בקושי רב בשביל להפיל את הדוב על הרצפה ולגמור את חייו.
הדוב-אדם יוליוס הצליח להפיל אותי בקלות רבה,הצלחתי לקום ולבעוט בבטנו של הדוב אדם הקטלני,נשמעה שאגה קטלנית ביותר,יוליוס צוחק ואומר:"עכשיו אתם גמורים,לאדון הדיאנקס יש צבאות שלמים,וזהו המפקד של צבא הזאבים וצבא הדובים!תכירו את האיש דוב-זאב האגדי,ברייוולף!" יצור דמוי אדם,עם גוף של דוב,חוטם וניבים של זאב,טפרים קטלניים של דוב,שני הדובים והמפקד שלהם,יוליוס הלכו כמה צעדים אחורה,בשביל לא להפריע לאדונם.
האדם דוב-זאב נתן אגרוף לאיזה עץ והפיל אותו בקלות,ג'ון מלמל:"באסה",אייס שלף את חרב הסמוראי שלו,אני שלפתי את טפריי וג'ון הוציא גם הוא נשקו,חרב ארוכה ודקה שיכולה בשימוש הלא נכון לפצוע עד מוות את מי שנפגע ממנה.

חחח חשבתי שזה איש-דוב-חזיר מסאות'פארק ואז קלטתי שזה זאב בפעם השנייה שקראתי..
---
"לא ידעתי שהוא אסף לצבאות האלו מפלצות כל כך עלובות" התגרתי בהם, המנהיג בחן אותי במבטי.
"אני רוצה לטפל בו, אם לא אכפת לכם" חייכתי אל קרטר וג'ון והתקרבתי אל אותו מנהיג אימתני.
ג'ון וקרטר החלו להלחם נגד יוליוס והדובים, הבטתי בעיניי האדם דוב-זאב התוקפני.
הוא ניסה לשפד אותי בשיסוע, זינקתי ובתנועה חיננית התחמקתי לאוויר, צללתי במטרה לעקור את עינייו.
באותו זמן יוליוס נע בתנועה מסחררת שמתקרבת לקרטר ולג'ון, ויכולה לכרות את רגליהם.

*לא זה מדרגוניקה,זה מיני-בוס מעפן בשלב 14.
יוליוס רץ אלינו ברגלי הדוב הכבדות והקטנות והמגושמות שלו,ג'ון הצליח להתחמק לכיוון העצים,בזמן שאני פרסתי את כנפיי וניסיתי להתחמק,יוליוס כמעט תפס אותי אך בשנייה האחרונה הצלחתי להתחמק.
הדוב-זאב-אדם נלחם באייס צמוד מאוד,ציפורניו שורטות את ידיו של אייס בזמן שטפרייו השלופים פוצעים עמוק מאוד את ידיו של הדוב-זאב,נשמעה סוג של שאגה חייתית רובוטית,כול החיות נאספו ביחד ויוליוס אמר:"המאסטר קורא לנו,עד הפעם הבאה,מכונפים" וכול החיות בורחות אל היער,ג'ון אומר לכם:" היה קרב נחמד,ביער הזה שלט פעם הדרקון הירוק,אחיו של הדרקון הלבן,אם אתם לא יודעים בכול אחד מהאזורים עומד דרקון חבוי,הדינוזאור המתועב כלא את הדרקון השחור וקיבל את כוחותיו,הדרקון הירוק נעלם,והדרקון הלבן נשבע לנקום בכול אחד אשר ינסה לעבור בשטח שלו,אבל אני גולש לדברים אחרים,איפה הייתי,אהה כן,הדרקון הירוק נעלם,אבל בדיוק אז התחיל לשלוט דוב הזאב,הדובים הפכו להיות הצבא של האזור והזאבים היו אוכפי החוק,אם הדוב-אדם הלך,סימן שמשהו גדול ומסוכן מאוד כנראה קרה".

"טוב, נשמע שממש כיף בלעדינו" צחקקתי, ואז הבחנתי בפרצופו הזועם של הדרקון הלבן.
יכולתי לדעת מה הוא אומר, אף על פי שהוא לא מסוגל לדבר, כמוני גם קרטר 'הפעם אני פצוע, תסתלקו, בפעם הבאה, אתם לא תחזרו שלמים אחרי התגרה איתי'.
"טוב, אמא שלנו קוראת לנו" אמרנו לפני שהדרקון יחליט לשנות את דעתו ולהרוג אותנו עכשיו, והתחמקנו משם בטיסה.
התרסקנו בג'ונגל הצללים, כנפינו המותשות לא יכלו לשאת אותנו יותר, מג'ון כבר נפרדנו אחרי 'מילותיו' של הדרקון.
'ראר!!!' נשמע צליל מהדהד ביער, ווש מהיר, עינינו החדות קלטו שזה יצור הדומה מאוד לצ'יטה, ברדלס, דבר שעינייו אנושיות לא היו רואות אלא רק פס צהבהב.
"האטי, גם אחד כזה פגשתי פעם, גור, שהיה דיי חברותי למען האמת" קרטר אמר "אבל לא בוגר, אם זו אמא, אכלנו אותה".
"נכון, אסור לפצוע אותה, אבל לה אין שום חוק שאוסר עליה לעשות ממנו שיפודי עוף" גיחכתי, אך הבעתי הייתה רצינית.
*תמונה יש בדף הראשי של המ"ת שלי, אם היא עדיין פועלת*

*זה דמות טובה או אחד מהמשרתים של הדינוזאור הרובוטי?
עצרתי את אייס מלעשות משהו טיפשי,אמרתי לו:"אולי היא מחפשת אחרי אחד הגורים שלה,אם לא נזיק לה היא לא תזיק לנו" שמעתי קול מלחשש:"נכון,היא לא תפגע בכם אבל אני כן" מהשיחים יוצא סוג של חתול ערבות שחור בעל עיניים אדומות מלמלתי:"סיירונו" אייס אמר לי:"אתה מכיר אותו?" עניתי לו:"באחת המשימות שהיינו לכוד נתקלתי בו,הוא נלחם נגד עשרות דובים לבנים,המשימה שלי הייתה למצוא את אבן הקרח,לא מצאתי אותה בסוף,הוא אמר לי שהפעם הוא מרחם עליי,אבל בפעם הבאה הוא יחסל אותי" סיירונו שלף את ציפורניו החדות כתער והתקרב,האשת ברדלס מזנקת ואומרת לנו:"תברחו,אני אעקב את סיירונו,נסו לברוח כמה שיותר רחוק,אם תמצאו את הילדים שלי תגידו להם שאני מתתי למען שהעולם שלהם יהיה יותר טוב".
*בבקשה אל תעשה שהברדלסית תתקיף אותנו.