לסיפור קוראים: פוקימון המסע של ריי
כותבי הסיפור:
talkadosh
ttrrtte
אבל קרדיט ענק אבל ענק ל-ttrrtte!!
הקדמה:
שלום קוראים לי ריי אני בן 10
והיום אני מתחיל את המסע שלי עם חברה שקוראים לה שלי.
אבל אני מציין שאני חולה אבל חולה על צימצאר והפתחויותיו!
אז זה ההקדמה ואני מקווה שתהנו מהסיפור שלי
קריאה מהנה!
מקווה שתאהבו.
פרק ראשון-
התעוררתי למשמע קול השעון המצלצל, הרמתי את ידי בעייפות ולחצתי על בובת הצ'מצ'אר שבראש השעון, קמתי והסתכלתי על לוח השנה עם ציורי הצ'מצ'אר שתלוי על הקיר, 'היום השלושים לנובמבר' נזכרתי, היום אני בן עשר ויום, היום אקבל צ'מצ'אר!, הלכתי מהר לאמבטיה וציחצחתי את שיניי במברשת ומשחת הצ'ימצ'אר שלי ושטפתי את פי בעזרת כוס הצ'מצ'אר שלי, כמו שבטח כבר הבנתם אני חולה על צ'מצ'אר, פשוט מת עליו, ירדתי למטבח ואכלתי את הפנקיק בצורת פרצוף צמצ'אר כמובן שאמא שלי הכינה לי, היא התיישבה מולי ואמרה ''נו במי תבחר ריי?'', 'לא שוב...' חשבתי אבל אמרתי ''צ'ימצ'אר כמובן, את יודעת את זה'', אמא שלי הסתכלה עליי ואמרה ''אולי פיפלאפ?, הוא פוקימון חזק וחמוד מאוד'', לצד של אמא שלי במשפחה יש מסורת לקחת פיפלאפ בתור מתחיל אבל גם לצד של אבא שלי יש מסורת והיא לקחת טרטוויג, ואני כנראה קיבלתי רצון לצ'מצ'אר, ''לא אמא, אני אקח צ'ימצ'אר'' אמרתי לה והתכוננתי לאת מהבית, לקחתי את התיק הכתום שלי עם פרצוף... טוב אתם יודעים ויצאתי מהבית.
הדבר הראשון שראיתי ברחוב הייתה שלי, ילדה בעלת שיער סגלגל וגולש ועייני לילך מדהימות, הלכתי בדרך עקיפה למעבדה בכדי ששלי לא תראה אותי, לא רציתי דהיא תראה כמה אני מסמיק.
לבסוף הגעתי למעבדה ונכנסתי, איש בעל חלוק ושיער לבן התקרב לעברי ואמר ''שלום לך, אתה בטח ריי קדימה בוא אחריי, בדיוק יש פה עוד מאמנת מתחילה'', 'אוי לא' חשבתי לעצמי , הייתי בטוח ששלי כבר תיקח את הפוקימון הראשון שלה ותלך אבל כנראה שלא היה לי כל כך הרבה מזל.
פרופסור אוק הוביל אותי לחדר קטן ובוא היו שלושה פוקדורים וכמובן שלי, כאשר נכנסתי לחדר שלי אמרה ''היי ריי, אני בחרתי בפיפלאפ ואתה?'', לא עניתי לה הייתי מרוכז יותר מידי בעיני הלילך המדהימות שלה, לבסוף אמרתי ''צ'מצ'אר כמובן!'', הרמתי את הפוקדור שעליו היה הכיתוב ''צ'מצ'אר'', פרופסור אוק נתן לי ולשלי חמישה פוקדורים ופוקדע, כמובן שלקחתי פוקדע כחול וכמובן ששלי העדיפה את הורוד.
יצאנו החוצה מן המעבדה והתחלנו ללכת לכיוון היער, לפתע שלי אמרה לי ''רוצה להיות שותפים למסע?'', לא ידעתי מה לומר וחשבתי 'להיות במשך מסע שלם עם שלי... חלום של כל אחד אבל גם מביך', לבסוף לאחר מחשבה רבה אמרתי לשלי ''כן שלי, אני רוצה'',לרגע חשבתי שאני רואה הבזק אושר בעייניה, אבל אולי דיימנתי כי כאשר הסתכלתי שוב היה להם את גוון הלילך המדהים הרגיל.
פרק שני בקרוב מאוד.