שהתעוררתי התלבשתי וסידרתי את התיק שסיימתי שמעתי דפיקות בדלת
"אתה מוכן?" שאלה סאקורה ידעתי שהיא זאת שדפקה אף אחד לא דפק בדלת שלי בבוקר שאני רק התעוררתי הם חשבו שהייתי הורג אותם
"קדימה בוא" אמרה סאקורה "אני בא, רגע" השבתי.
שמתי נעליים ויצאתי החוצה אני וסאקורה דיברנו ידענו שהיום יהיה היום הכי המעצבן בכל השבוע מפני שהיה היום היה טיול למוזיאון המיתולוגיה, סאקורה ואני שמחנו מאד שנינו אהבנו מיתולוגיה ובדיוק ביום הזה הטיול ידעתי שמישהו עשה את זה בשבילי אבל לא ידעתי מי.
שהגענו למוזיאון הסתובבתי לבד ידעתי יותר מכל המדריכים ביחד על מיתולוגיה רגע אחר-כך שמעתי קול מאחוריי הסתובבתי ראיתי את סאקורה היא עמדה והתנשפה .
"אתה לא תיגע בו" היא אמרה
"סאקורה.." אמרתי הסתכלתי על הרצפה ראיתי את מייקל ילד ששנא אותי ואהב את סאקורה.
"אתה בסדר נא-" אמרה
"היא יודעת את השם שלו מה השם?" שאל אותה ילד
"אסור לי לומר" אמרה סאקורה
"או שתאמרי או שנוציא את זה ממך בכוח" אמר הילד
"אסור לי" אמרה
"אז בכוח, קדימה" אמר הילד, קבוצת ילדים הגיחה מאחוריו והקבוצה אתקדמה אליה והתחילה להרביץ לה הרגשתי כאב בידיים תמיד שהתעצבנתי צמחו לי שניים שלושה כדורי אוויר בידיים, הם הקיפו את סאקורה החלטתי שצריך לעשות מעשה יריתי כדור אוויר על ילד אחד ואת השני על מייקל שבדיוק קם.
סאקורה התעלפה ולקחתי אותו לבית שלי השכבתי אותה על השולחן והעברתי מעליה יד 'היא קרה' חשבתי לעצמי
לא טוב, "סאקורה תתעוררי" אמרתי בתקווה שתתעורר היא לא התעוררה לפתע הידיים שלי נעשו ירוקות וסאקורה התעוררה "סאקורה תסתכלי על הידיים שלי" אמרתי
"אין שום דבר חדש ביידים שלך" היא השיבה
"לא נכון, הם ירוקות" אמרתי והסתכלתי על היידים "הא, הם לא" אמרתי בביאוס
"למה חשבת שהם כן ולמה אני פה?" שאלה סאקורה
סיפרתי לה כל מה שקרה ואז אמרתי "לילה טוב סאקורה"