נושא: שרשור לי ולאופק-פרסי ג'קסון

פורסם במקור על ידי Percy Jackson

"אני לא הולך כירון יש לי דברים חשובים יותר מלעזור לנורדי" אמרתי לו בקור "כמו מה? לירות חיצים על ביתן ארס" הוא צעק "מגיע לו הוא עצבן אותי" עניתי כתשובה "וביתן ארטמיס?" שאל "זה היה טעות בכיוון רציתי על הביתן של דיוניסוס פשוט היה הרבה רוח" אמרתי משבי רוח הופיעו עם מילתי האחרונה "והביתן המרכזי?" שאל "לא הצלחתי להתרכז הגיע לאוזניי הרבה רעש" אמרתי מוסיקה חזקה הגיעה מביתן אפולו "רוח!" צעקתי כירון וקווין עפו מהמקום "אופק אתה בטוח שזה מה שצריך לעשות?" שאלה טל "לכי איתו את קחי גם את סיידי אני צריך למצוא את החברה שלי" אמרתי לה והלכתי

המעצבן הזה הלך."אם עוד פעם אחת הוא יעשה לי את זה...הואל-וולפרס הזה." סיננתי לעצמי."אוקיי,אני מבין שאופק אל יצטרף." אמרתי."אוקיי,אני יכול להסתדר גם בלי שותפים." אמרתי,והוצאתי שוב את הקוביה ההונגרית שלי."אתה הולך להילחם עם קוביה הונגרית?" שאלה טל,וכמעט התפוצצה מצחוק."לא.הקוביה הזאת היא מרכז רב עוצמה. היא מכילה 6 נשקים-1 לכל צבע. שלושה מהם הם שכפולים של נשקי אלים." אמרתי,וזרקתי את הקוביה באוויר. היא נחתה על הצבע האדום,והתחילה לזהור.ברגע שנגמר הזוהר,הופיעה בידי פטיש קרב (מקבת) גדול. "אני מזהה את הפטיש הזה מהסיפורים העתיקים.." אמר כירון בתימהון."נכון מאוד.זו היא. נשקו של ת'ור,אל הרעם. מחסלת הענקים. מיולניר." אמרתי בחיוך קל."עכשיו,בקשר למסע. אני אצא לבד. אני יכול להגיע למחנה הנורדי ולהביא איתי שותף." אמרתי בטון רציני."לא! אני רוצה לבוא." אמרה טל.

''בסדר'' הוא אמר לי בקול קפוא וחסר הבאה, יצאנו משטח המחנה, שאלתי את קווין גם כה בקול קפוה וחסר רגש ''קווין, למה מסע החיפושים הזה? מה מטרתו?'' הרגשתי סקרנות מהוסה גואה בי 'יש לו חתיכת קובייה הונגרית...' אחשוב לעצמי תוך כדי שאחכה לתשובתו

הלכתי בזעם לעבר הביניין המרכזי דיוניסוס ישב שם "איפה הנורדי?" שאלתי אותו "הוא יצא" אמר דיוניסוס עדיין בעסוקיו זימנתי רוח שתישא אותי מעל טל והנורדי ניסיתי לתקשר אם ארטמיס במחשבותיי "אופק" אמר לי קול שזיהיתי "האדס מי אימי?" שאלתי אותו "אימך היא..." הוא אמר "אפרודיטה" סיים קולו נדם "כמה צפוי" אמרתי עפתי מעל טל וקווין משכתי את טל אליי לספר לה את החדשות קווין הביט למעלה "טל האדס אמר לי מי אימי הנוספת" אמרתי "מי?" שאלה "אפורודיטה ורק שתדעי אני יעקוב אחרייך יש לי כיוון ברור אחרי מי לעקוב בשביל למצוא את רייצ'ל" אמרתי ונקשתי באצבועתיי טל הופיעה ליד קווין

פורסם במקור על ידי Percy Jackson

הלכתי בזעם לעבר הביניין המרכזי דיוניסוס ישב שם "איפה הנורדי?" שאלתי אותו "הוא יצא" אמר דיוניסוס עדיין בעסוקיו זימנתי רוח שתישא אותי מעל טל והנורדי ניסיתי לתקשר אם ארטמיס במחשבותיי "אופק" אמר לי קול שזיהיתי "האדס מי אימי?" שאלתי אותו "אימך היא..." הוא אמר "אפרודיטה" סיים קולו נדם "כמה צפוי" אמרתי עפתי מעל טל וקווין משכתי את טל אליי לספר לה את החדשות קווין הביט למעלה "טל האדס אמר לי מי אימי הנוספת" אמרתי "מי?" שאלה "אפורודיטה ורק שתדעי אני יעקוב אחרייך יש לי כיוון ברור אחרי מי לעקוב בשביל למצוא את רייצ'ל" אמרתי ונקשתי באצבועתיי טל הופיעה ליד קווין

אופק הלך."אוקיי,מעולה. הוא הלך,צריך שכמה פחות אנשים ידעו את המשימה שלנו." אמרתי בטון רציני."רגע,מה אנחנו עושים בכלל?" היא שאלה בתימהון."אוקיי,אני אספר לך את המשימה. את מכירה קצת את המיתולוגיה הנורדית?" שאלתי.היא הנידה בראשה לשלילה."אוקיי.במיתולוגיה הנורדית יש נבואה שניבאו הנורניות. נבואת סוף העולם-הראגנארוק." אמרתי,והתחלתי לספר לה על הראגנארוק.אחרי שסיימתי לספר,היא שאלה:"אוקיי,אבל מה זה קשור אלינו?" בחשש קל."הראגאנרוק מתקרב. משימתנו היא לעצור את הראגאנרוק." אמרתי בחיוך."נשמע קצת בלתי אפשרי..." אמר אופק,שהופיע פתאום."מעולה,הוא גם שמע הכול.." אמרתי לעצמי באנחה.

''מה חשבת?'' שאל אופק בתימהון ציני, ''חה חה..'' מלמל קווין.
ידעתי שזאת הזדמנות מושלמת לשאול את אופק את השאלה אשר הטרידה אותי מאז הגיע קווין למחנה, ''אופק?'' שאלתי אותו בחשש, הוא הביט עליי, באותו מבט כמו שהיה מביט עליי לפני שהכל התחיל להסבך, ''כע?'' הוא שאל, ''בנוגע לנבואה, מהמחנה, אז אתה יודע מי...זה קווין? כי...אני לא בטוחה כי אוכל לעשות זאת עם זה הוא...'', קווין לא הבין על מה דיברתי, וזה לא גרם לו להיות מרוצה יותר.

"אני מקווה שזה לא הוא אני לא אוכל לסבול אותו במסע אני עדיין מעדיף את פרסי" אמרתי בחשיקת שיניים "קווין לא נראה מרוצה הוא זרק את הקוביה ההונגרית באוויר והופיע הנשק של ת'ור פתיש ענק הוא הרים אותו שלפתי את חרבי ושיניתי צורה ליתר דיוק רק הוספתי לי זנב נדנדתי את זנבי מצד לצד ושלפתי את חרבי "אופק קווין לא" צעקה טל היא הבינה שהולך להתחולל כאן קרב חשבתי על יוון על הר האולימפוס המקורי והופעתי שם הלכתי לפנה חשוכה והתחלתי לבכות

פורסם במקור על ידי Percy Jackson

"אני מקווה שזה לא הוא אני לא אוכל לסבול אותו במסע אני עדיין מעדיף את פרסי" אמרתי בחשיקת שיניים "קווין לא נראה מרוצה הוא זרק את הקוביה ההונגרית באוויר והופיע הנשק של ת'ור פתיש ענק הוא הרים אותו שלפתי את חרבי ושיניתי צורה ליתר דיוק רק הוספתי לי זנב נדנדתי את זנבי מצד לצד ושלפתי את חרבי "אופק קווין לא" צעקה טל היא הבינה שהולך להתחולל כאן קרב חשבתי על יוון על הר האולימפוס המקורי והופעתי שם הלכתי לפנה חשוכה והתחלתי לבכות

"שיהיה.לא אכפת לי שהוא הלך." אמרתי בטון מנותק מרגש.טל נראתה כועסת,אלב אל אמרה דבר."אוקיי,כנראה שהשמש עומדת לשקוע. כדאי שנקים מחנה." אמרתי בטון ענייני,והפכתי את מיולניר למטה."אומנם המטה הוא לא של אחד האלים,אבל הוא שימושי." אמרתי בחיוך עקום."הארן דל וולט,האבן וויר זלט!" צעקתי בקול,ורונות זוהרות הופיעו מעליי.אז,קרחת היער שהיינו בו התחילה לזרוח באור זהוב. כעבור דקה הזוהר התפוגג,ונגלה לעינינו מחנה עם שני אוהלים שבתוכם היה הרבה מזון וציוד מחנאות,ומחוץ לאוהלים בערה מדורה גדולה.טל נראתה מתפעלת."מרשים." היא אמרה בחיוך.התיישבתי ליד המדורה,ואמרתי:"בתרו בנו של אודין,כדאי שתהיה לי מיומנות מסוימת בכשפים.אחרי הוכל,אבי הוא זה שהמציא אותם."

''אומ...'' השבתי עדיין נרגזת על מה שעשה לאופק, ''אתה יודע... אומ...'' אומר, אקום בכדי לספר לו על הנבואה, אך לפתע שדה נרקיסים נקלט בעייני, וכממובן-לא עמדתי בפיתו י ומלמלתי, ''אחזור בקרוב'' ורצתי ליער בתקווה שאל יעקוב אחריי קווין, שיניתי צורתי לפיה והתחלתי לעוף בין הפרחים באושר, 'אין כמו בבית!'' מלמלתי לעצמי, לפתע, שמעתי רחש, קווין עמד מאחוריי, הוא הביט לצדדים ולא ידע לאן הלכתי, 'אומ..כדאי לי לנצל את זה..'' מלמלתיף ''שלום לך!'' צעקתי אל עבר קווין, הוא הביט בי בתמיהה, כמובן שהוא לא ידע שזאת אני, רציתי לראות איך יגיב למראה פיה מולו-

שמעתי צעדים מישהי נכנס שמתי יד על פי כדי להשתיק את קולות הבכי הנערה נראתה כבת 14 בערך עם שיער כסוף שגלש לה עד הגב התחתון ועיניים חומות נתקפתי בהלה זיהיתי היטב את הילדה הזאת היא הייתה אחת מבניי ובנותיי נשמי עמוק מחיתי את דמעותיי והתכוננתי לפגישה המחודשת עם ביתי ״נועם?״ שאלתי עייניה נפערו ״אבא?״ שאלה בפחד כן ביתי הגיעי למצר לונג איילנד ותיכנסי למחנה החצויים את תיפגשי אותי שם״ אמרתי בניסיון לא להטבלט נועם יצאה מהחדר בריצה חשבתי על טל והופעתי לידה היא הייתה בצורת הפיה שלה קווין עמד מולה ונראה המום משכתי בידה של טל למקום מרוחק מעייני קווין ואמרתי לטל ״בואי איתי למחנה החצויים אני רוצה להכיר לך מישהי״ אמרתי וחשבתי על מחנה החצויים והופעתי בביתן הרה נשכבתי על אחת המיטות ועצמתי את עייני*

פורסם במקור על ידי Percy Jackson

שמעתי צעדים מישהי נכנס שמתי יד על פי כדי להשתיק את קולות הבכי הנערה נראתה כבת 14 בערך עם שיער כסוף שגלש לה עד הגב התחתון ועיניים חומות נתקפתי בהלה זיהיתי היטב את הילדה הזאת היא הייתה אחת מבניי ובנותיי נשמי עמוק מחיתי את דמעותיי והתכוננתי לפגישה המחודשת עם ביתי ״נועם?״ שאלתי עייניה נפערו ״אבא?״ שאלה בפחד כן ביתי הגיעי למצר לונג איילנד ותיכנסי למחנה החצויים את תיפגשי אותי שם״ אמרתי בניסיון לא להטבלט נועם יצאה מהחדר בריצה חשבתי על טל והופעתי לידה היא הייתה בצורת הפיה שלה קווין עמד מולה ונראה המום משכתי בידה של טל למקום מרוחק מעייני קווין ואמרתי לטל ״בואי איתי למחנה החצויים אני רוצה להכיר לך מישהי״ אמרתי וחשבתי על מחנה החצויים והופעתי בביתן הרה נשכבתי על אחת המיטות ועצמתי את עייני*

"יוונים מפגרים." אמרתי לאחר שטל הלכה.חזרתי אל המחנה שלנו ופניתי להטלת עוד לחש.נשבר לי מהיוונים האלה.הרמתי את המטה שלי."האר אודין,ווג ואן מיינם סאהון אולימפוס.הילף מאר, האלטאן סייה וואג, וואר סטקן,סייה די סטנדורט, אונד וויט וג פון מיר." סוף סוף השלמתי את הלחש."עכשיו היוונים האלה בחיים אל יוכלו למצאו אותי.הלחש שהטלתי ימנע מכל חצוי או אל יווני להתקרב אליי,והם לא יוכלו לראות אותי בכלל." אמרתי בסיפוק. פניתי ללבות את האש,שנכבתה לפני שנייה."בראנד." לחשתי,וכדור להבה קטן הופעי בידי. השלכתי אותו על המדורה,והיא נדלקה מיד.

''או או...'' מלמלתי,'' מה קרה טל?'' שאל אותי אופק בדאגה, טוב...אני לא לגמרי חצוייה אתה יודע, אני רוח טבע, וברגע שמטילים לחש הרחקה על חצויים יוונים...זה לא נגמר בטוב'', ''על מה את מדברת?!'' שאל אופק, ''זה קווין, הוא הטיל לחש, מכיוון שאני רוח טבע אני יכולה לאתר אותו, בוא נסכם- עד שהוא יסיר את הכישוף-יהיה לי כאב ראש ענקי- הקאות, בחילות ולאחר זמן ממושך גם אמות'' אומר בנימה שמחה-ממורמרת, ''וואוו'' מלמל אופק. ''שזה לא יטריד אותך'' מלמלתי, ''את מי רצית להכיר לי?'' שאלתי

"רציתי להכיר לך את ביתי וגם אם תמותי אני עדיין יכול להחזיר אותך לחיים אני עשיתי זאת כבר לא?" שאלתי "כן עשית את זה ממתי יש לך בת?" שאלה בפליאה "טל את יודעת אני עתיק" אמרתי "וגם אם הוא שם לחש הרחקה אני גם רומאי ומצרי לא רק יווני" אמרתי לטל "ברגע שהוא הגיע רייצ'ל נחטפה אני צריך ללכת למחנה הנורדי" אמרתי לטל נכנסנו למחנה "כמה חוקים לפניי שאת פוגשת אותה את לא מזכירה את השם שלי עד שהיא מזהה אותי וגם היא לא יודעת את שמו שתיים את יכולה לספר לה שאת אלה אבל לא לספר לה שאני בן חמשת ואולי ששת האלים" סיכמתי והלכנו לעבר הביניין המרכזי

פורסם במקור על ידי Percy Jackson

"רציתי להכיר לך את ביתי וגם אם תמותי אני עדיין יכול להחזיר אותך לחיים אני עשיתי זאת כבר לא?" שאלתי "כן עשית את זה ממתי יש לך בת?" שאלה בפליאה "טל את יודעת אני עתיק" אמרתי "וגם אם הוא שם לחש הרחקה אני גם רומאי ומצרי לא רק יווני" אמרתי לטל "ברגע שהוא הגיע רייצ'ל נחטפה אני צריך ללכת למחנה הנורדי" אמרתי לטל נכנסנו למחנה "כמה חוקים לפניי שאת פוגשת אותה את לא מזכירה את השם שלי עד שהיא מזהה אותי וגם היא לא יודעת את שמו שתיים את יכולה לספר לה שאת אלה אבל לא לספר לה שאני בן חמשת ואולי ששת האלים" סיכמתי והלכנו לעבר הביניין המרכזי

"עדיף שאני ארחיק ממני כל חצוי או אל אפשרי. הבנים של האצ'ימן מעצבנים אותי נורא..." אמרתי לעצמי. פניתי אל המהט שלי שוב ושיניתי את הלחש כך שאף אל או חצוי לא יכול להתקרב אליי."זהו.עכשיו אני כיול להמשיך במסע שלי,שקט.הגיע הזמן להוציא את המתנה של אבי.

ניגשתי את התיק שלי,והוצאתי ממנו קופסה שחורה בוהקת."לקווין." היה כתוב בפתק שבפנים."אני חושב שתמצא מתנה זו שימושית מאוד. אביך." וכאן הסתיים הפתק.שלפתי בזהירות את מה שהיה בפנים. זה היה קמע מצרי,ולא הבנתי המ הוא עושה אצל אל נורדי. חבשתי אותו,והרגשתי תחושה מוזרה.כאילו משהו נכנס לי לגוף.כעבור דקה נשמע קול בראשי.'שלום לך קווין. אל תפחד. אני פחות או ירות במתנה מאביך.' אמר הקול.'מה?מי זה?' חשבתי בבהלה. מאז הפעם האחרונה שלוקי נכניס לי לראש, אל אהבתי את זה במיוחד.'אני הוא רע. אל השמש המצרי ומלך האלים' אמר הוקל.

נכנסתי בעקבות אופק אל הבניין המרכזי, עמדה שם נערה, ''שלום'' אמרתי, ''אומ..שלום, מי את ?'' היא השיבה בנימוס, ''לי קוראים טל, אני חצוייה-אלה, נעים להכיר אותך____'' השבתי, ''או כה, לי קוראים נועם' היא השיבה ביישנות, לנועם היה שער ארוך כסוף, היא נראתה כבת 14, ''היי, אתה נראה לי מוכר..'' היא מלמלה אל אופק בתמהון, אופק החל להסמיק, ''נעים מאוד נועם אני אופק'' הוא מלמל, ''אופק.....'' היא גלגלה את השם על לשונה, ''אבא?!'' היא הזדעקה לפתע

חייכתי אלייה היא רצה אליי וחיבקה אותי"חונקת.. קשה... לנשום" אמרתי, נועם ניתקה ממני "סליחה עצמתי את עייני "טל תעשי לה סיור רייצ'ל חזרה" אמרתי ורצתי לעבר הערה של רייצ'ל "נכנסתי פנימה הכל היה מסודר ונקי כאילו שום דבר לא זז מהמקום "רייצ'ל איפה היית?" שאלתי רייצ'ל הביטה בי דמעות עלו בעייניה " אופק אני גיליתי משהו שלא ישמח אותך" אמרה היא ניסתה להגות את המילים אך לא הצליחה היא הנידה בראשה ונשכבה עליי...