נושא: עומר ודניס- אנימלנד

שם:
גיל:
רקע:
ממוזג עם:
נשק:
אופי:
תיאור/תמונה:

אתה יכול לבחור דמויות שהמצאתי למשחק, כמו שאני בחרתי. (למרות שטכנית המצאתי אותו לסיפור בספרות XD)
ושהנשק יהיה קר כי חוץ מלסיא אין לאפחד נשק חם כמו אקדח.

שם: אייס
גיל: 16
רקע: הגיע לאנימלנד בגיל 12, שם פגש בxxx (הדמות של עומר) ואיתן יצא למסעות רבים, להחזיר את האבנים האבודות.
נרדף על ידי דינאקס ומשרתיו מאז שהשיג את האבן הראשונה, הגיע מהמימד הרגיל (שכל השחקנים במשחק מגיעים ממנו), אם כי מוקדם מכולם.
ממוזג עם: ינשוף
נשק: מלבד טפרייו, אייס בעל חרב סמוראים.
אופי: בדחן, ציניקן, פסימיסט, עקשן, לא חושב לפני מעשיו, אמיץ.
תיאור/תמונה: יש אווטר מאנימלנד, במשחק עצמו

שם:קרטר
גיל:16
רקע:הגיע יחד עם אייס,במטרה להשיג את האבנים,נרדף אחרי צבא האופל של דינאקס,הגיע מהמימד הרגיל.
ממוזג עם:בז
נשק:סכין קטנה [חרב קצרה כמו שהשחקן משתמש באסיסין קרייד]
אופי:קר רוח,אדיש,חכם ואמיץ.
תיאור/תמונה:עיניים ירוקות,שיער שחור,גבוה,צנום,חיוור מאוד ובעל צלקת מתחת לעין שמאל.

שם:קרטר
גיל:16
רקע:הגיע יחד עם אייס,במטרה להשיג את האבנים,נרדף אחרי צבא האופל של דינאקס,הגיע מהמימד הרגיל.
ממוזג עם:בז
נשק:סכין קטנה [חרב קצרה כמו שהשחקן משתמש באסיסין קרייד]
אופי:קר רוח,אדיש,חכם ואמיץ.
תיאור/תמונה:עיניים ירוקות,שיער שחור,גבוה,צנום,חיוור מאוד ובעל צלקת מתחת לעין שמאל.

אז אני אתחיל את השרשור:
"זהו, זאת האבן האחרונה" קרטר אמר, אני עמדתי ליד גופתו של טיטאן האופל האיום, שולף את חרב הסמוראים שלי ואת הסכין של קרטר בגועל.
"יש לו דם! איכס!" ניערתי מידיי את דמו הכחול של אותו טיטאן אשר מכנה אותו בשם 'האדון של האופל'.
טיפה אחת ניתזה לתוך עינו של קרטר, שמיד צווח בבהלה "שורף!" ויצא למסע הרג שלי. [xd]
פרצתי בצחוק, נרגעתי לקול סטירה חזקה ועצבנית של קרטר, על הלחי השמאלית שלי.
"טוב, מה עכשיו?" שאלתי, החזקתי את האבן, וקרטר ענה "אמורים לאחד את כל האבנים לא?"
לפתע, יצור בברדס חלף על פנינו במהירות, הוא הביט על הגופה, ואז חטף מידיי את האבן הטיטאנית השחורה.
הוא נעלם מהמקום בריצה, בעוד אנחנו- במעמקיי דארקניה, אשר מלאה בנתינים של דינאקס ושל האדון של האופל.
---
בבקשה שרשורים ארוכים, בוא נראה לפורום מה זה שרשור על רמה [;

*אוקיי,אני צריך לצטט בגלל שזה רק אני ואתה...
אומר לאייס:"נראה לי אכלנו אותה,אבל היי,זו התחלה של הרפתקאה חדשה לא?" אייס עונה לי:"כן אבל בוא נחסל אותם קודם ואז נרדוף אחרי בעל הברדס המסתורי".
אשלוף את טפריי הבז שלי [זה לא הנשק,זה חלק מהגוף שלי] ואת הסכין הקצרה שלי ואתחיל להתקיף את החיילים של הלורד של האופל,אחרי שאני אחסל כמה אנסה לבדוק מה מצבו של אייס.
אייס נלחם בעזרת החרב שלו בחמישה עשר חיילים,הוא מצליח להרוג אותם אך אחד מצליח לברוח.

"אם נדע איפה הוא" קרטר עונה לי, הוא מרים את חרב הסמוראים שלי אשר הייתה תקועה באדמה.
הוא משליך אותה לכיוון החייל האחרון, מעין יצור קטן ושחור, הוא מתפוגג כאשר החרב משסעת אותו.
"ברור לך שיש לדינאקס עוד חיילים, אלו אפילו לא עשירית מצבאו" הזכרתי והתחפפנו משם.
הגענו למקום אשר ערפל שורר בו, ביצה אשר עצם הידיעה על המקום שאנו נמצאים בו צמררה אותנו.
"זה.." בלעתי את רוקי בחשש "עמק הביצות הנשכחות, אתה יודע.. המקום שבו רצחו את המאסטר".

אסתכל בצער על הביצה ואומר:"אני יודע,ניצחנו בקרב אבל לא במלחמה,בסיבוב הראשון הם רצחו את המאסטר,בסיבוב השני בנס שרדנו,בסיבוב השלישי,אם נפסיד זה 'גיים אובר' אם ננצח העולם יהיה יותר טוב".
נשמע צעד שקט אך שמיעת הינשוף החזקה [לינשוף יש שמיעה טובה חזקה במיוחד נכון?] של אייס הוא מסתובב,אחרי זה אני מסתובב גם ואנחנו רואים יצור מסתורי חצי עקרב חצי אדם הוא אומר:"אני הוא סרקת סגנו של השליט האפל,חצי הדינוזאור וחצי האדם,אני הוא סגנו של דינאקס ומלך העקרבים!".
*במקור סרקת היא אלת העקרבים במיתולוגיה המצרית,ראיתי שיש דמות שהיא חצי נחש חצי אדם אז חשבתי להפוך את סרקת לבחור ולהפוך אותו לרשע.

"אני לא מכיר אותו" מלמלתי אל קרטר "דלטוקוס הוא לא הסגן של דינאקס?"
"טוב, ומה אתה רוצה ממנו?" קרטר צעק על סרקת "אין לנו את האבן! לקחו לנו אותה!"
"לא באתי בשביל האבן" סרקת ענה באותו קול עבה ומצמרר "באתי כי אני רעב, וכי אתם בשטח שלי".
"אולי יש לנו טונה או משהו" התבדחתי, קרטר הביט עליי ברצינות.
"טוב זה הזמן לאכול מרק עקרבים!" קראנו והסתערנו עם טפריינו לכיוון עינייו של סרקת.

*יש לו יותר בכיוון של קול לחששני וצורם כמו של נחש.
"אני לא אוכל לאכול עקרבים,זה עושה לי כאב בטן" אנסה להתבדח עם אייס,אשלוף את צפריי הבז שלי 'אקסלייבר הסכין שלי רק למקרי חירום' אחשוב לעצמי,אנסה להתקרב אל סרקת' המרושע במהירות הבז שלי,סרקת' מצליח לברוח ואומר בקולו הלחששני והאפל:"אני הוא סגנו השני,הסגן שאף אחד לא יודע על קיומו של השליט דינאקס".
סרקת' מוציא שלושה עקרבים שחורים בגודל בינוני [חצי מטר עד מטר {זה די ענק לעקרב}] ובורח משם.
רוח מוזרה בצורת זאב יוצאת מהביצה ומבריחה את העקרבים,הוא מסתובב אלינו ואומר:"התגעגתם?" אני אומר בלא יאומן:"סטן!אתה לא מת?" רוחו של סטן מסבירה:"אחרי שהרגו אותי ואת המאסטר עלינו לשמיים,הוא בחר לנוח בשקט ואני בחרתי לרדוף את המקום בו נרצחתי,במטרה לפגוש אתכם שוב חבריי,תיזהרו!" הוא מצביע על הקצה שני של הביצה ממנה יוצאים חמישה עשר עקרבים שחורים בינוניים ועוד עשרים בגודל רגיל.
*דפקתי עלילה טיפה מוזרה לא?

תכתוב בעבר
נמחק לי מה שכתבתי אז אני כותב את ההתחלה מתומצתת (4 שורות נמחקו לי! אייפוד מטומטם!)
---
עפנו משם כמה קילומטרים כדי לחמוק מהעקרבים, בגלל הערפל התרסקנו בעץ, קרטר ציין שצריך להזהר ובטעות דרך על זרד.
יללה משונה הדהדה בסביבתנו, מלמלתי ''זה מוכר לי, הדבר הזה כמעט הרג אותי פעם! זה הדרקון הלבן, אתה יודע, זה שנושף גל רוח תכול שמקפיא אותך''.
מאחורינו עומד מזדקר דרקון כסוף~לבן מגודל, סוג של מחושים צהובים מעל ראשו, הוא מתעופף למרות שאין לו כנפיים.

*זה די מוזר לי לכתוב בעבר,אי אפשר בהווה יותר פשוט...
הסתכלתי על הדרקון הלבן בחשש ואחרי זה אמרתי לאייס:"זה היה אז שהתפצלנו,אתה אחרי האבן שבהר הגעש ואתה חיפשת את האבן בהר סנוי,כי חוץ מהפעם הזו לא התפצלנו כמעט".
הדרקון נושף לעברנו סוג של אש לבנה-כחולה לכיווני,הצלחתי להתחמק בנס,ואז כול מוכר ושנוא הופיע ואמר:"אני רואה שפגשתם את אחד מבעלי הברית שלנו,בלואייס הדרקון האגדי" אמר סרקת' שעקב אחרינו,הוא נראה כאילו הוא נשרף במשך שעות,פניו מצולקות,עיניו אדומות,בגדיו החומים נראים חרוכים.

''וואק?!'' צעקתי בבהלה ''ממתי אתה לא מתעב את דינאקס?''
''שיט'' סרקת הבין שעלו על שקר שסיפר ''לא חשבתי שפגשתם בו''.
בנשיפה אחת מקפיאה, סרקת הוקפא בידיי אותו דרקון אגדי, שומר הביצות.
''יש לי תחושה שבקרוב גם לנו יהיה גורל דומה'' קרטר אמר בעוד סרקת הקפוא נשבר לרסיסים.
<כן, אתם הבאים בתור, טעיתם טעות מרה כשנכנסתם לטריטוריה שלי!> שמענו קול מהדהד בתוך ראשינו.

שלפתי את סכיני הנאמנה 'אקסלייבר' ובאתי אל סרקת' ודקרתי אותו בגבו,בליבו השחור משחור ואחרי זה ערפתי לו את הראש,מלמלתי אל אייס:"אין לו שום סיכוי לחיות אחרי פגיעה של הסכין הזו,המאסטר נתן לי אותו,הוא אמר לי למרות שהיא קטנה היא חזקה במיוחד ומסוכנת במיוחד,היא הייתה שייכת לו במשך עשרות שנים ואחרי שמצא את מותו רוחו העבירה לי את הסכין הזו" אחרי זה קרטר אמר לי:"שמע הוא הולך להרוג אותנו" אחרי זה שנינו ברחנו מביצת השכיחה במהירות לכיוון ג'ונגל הצללים,דרקון הקרח הפסיק לרדוף אחרינו אך התגלה לפנינו אויב חדש,יצור בעל גוף אדם אך שדומה לנחש,עמד מולנו אחד ממשרתיו של סיק,בידו הייתה סכין מעוגלת נוטפת רעל,הוא לחשש בקול חלקלק וארסי:"שמעתי מה עשיתם לאדון סרקת',אחיו של אדוני סיק,שמעתם על נקמת דם,זה מה שאני הולך לעשות לכם!".

''סיק לא הייתה בת בפעם האחרונה שבדקתי?'' התחלתי לצחקק, הוא הסתער לכיווני.
קרטר ניסה לנעוץ בו את סכינו, אך פספס וכמעט פגע בי.
מרוב שצחקקתי בפראות, השלכתי בטעות את חרבי, בצליל מצמרר ידו הימנית נעקרה ממנו.
הוא עצמו נעלם לתוך הצללים באומרו את המילים 'אני עוד אנקום'.
הרמתי את היד שלו, בוחן אותה.

*עכשיו אתה אומר לי?הייתי בטוח שסיק הוא בחור!
הסתכלתי על אייס ואומר לו:"וואי אתה בסדר?" ראיתי שהפציעה של אייס לא כזו קשה,נשמעה צעקה מוזרה וארסית,אחרי כמה שניות סכינו המורעלת של משרתה של סיק עפה על הרצפה וכמעט ננקבה לי ברגל,אחרי זה זאב רוח יצא דם טרי וירוק נוטף ממנו,מלמלתי אל אייס:"הוא טרף את הנחש,אם הדם שלו מורעל אז..." הזאב פתח את פיו למען התקפה אך בגלל הארס בדמו של הנחש,הזאב מתמוטט ומת.

''יש לנו אבן להשיג, אבל קודם נלך לביקור אצל רסטאם, חייבים לבדוק אם הכל בסדר'' אמרתי ברצינות, קרטר הנהן.
''הבעיה היא שאנחנו לא יכולים לעוף בערפל הזה'' קרטר אמר במרירות.
התקדמנו קצת במעמקיי הסבך של הביצה הרטובה והמעורפלת, שמענו קול <חשבתם שתצליחו להתחמק?>
מאחורינו עמד הדרקון הלבן.