נושא: רוצחי פוקימונים- לי ולמגל

פורסם במקור על ידי scizor-x

"כל הזמן הזה..." אתחיל להגיד "אתה היית מאמן פוקימונים ולא סיפרת לי?"

"כן, כל הזמן הזה הייתי מאמן פוקימונים, אני מצטער?" אמרתי בהשפלה

פורסם במקור על ידי גרסררה

"כן, כל הזמן הזה הייתי מאמן פוקימונים, אני מצטער?" אמרתי בהשפלה

"כל הזמן הזה...." אני אומר "כל הזמן הזה אתה היית מאמן פוקימונים..." אמשיך "זה מסביר הרבה" אבל לפתע זה מכה בי! אני מרים את ראשי אליך ואומר לך "רגע זה אומר שכל הזמן הזה אהבת שניצל ולא סיפרת לי?"

פורסם במקור על ידי scizor-x

"כל הזמן הזה...." אני אומר "כל הזמן הזה אתה היית מאמן פוקימונים..." אמשיך "זה מסביר הרבה" אבל לפתע זה מכה בי! אני מרים את ראשי אליך ואומר לך "רגע זה אומר שכל הזמן הזה אהבת שניצל ולא סיפרת לי?"

"לא! איך הגעת!? כל הזמן הזה הייתי חצי מקסיקני, חצי רוסי ושליש אתיופי!" אמרתי "מה!? אני לא מאמין" אמר יונתן בזעם "זה נכון, לא שמת לב שאני אוהב צ'ילי חריף, אני שחום ויש לי מבטא?" שאלתי את יונתן "אה....לא?" אמר יונתן בתהייה "הגיע הזמן שאני אגלה לך, הפוקימון הראשון שלי היה טריקו והוא היחיד שלא רצחתי אותו, נתתי אותו לפרופסור בירץ' שהוא כבר היה ספטייל גדול" אמרתי לו "אני פשוט לא מאמין" יונתן המשיך לחזור אחרי עצמו

פורסם במקור על ידי גרסררה

"לא! איך הגעת!? כל הזמן הזה הייתי חצי מקסיקני, חצי רוסי ושליש אתיופי!" אמרתי "מה!? אני לא מאמין" אמר יונתן בזעם "זה נכון, לא שמת לב שאני אוהב צ'ילי חריף, אני שחום ויש לי מבטא?" שאלתי את יונתן "אה....לא?" אמר יונתן בתהייה "הגיע הזמן שאני אגלה לך, הפוקימון הראשון שלי היה טריקו והוא היחיד שלא רצחתי אותו, נתתי אותו לפרופסור בירץ' שהוא כבר היה ספטייל גדול" אמרתי לו "אני פשוט לא מאמין" יונתן המשיך לחזור אחרי עצמו

"כל הזמן הזה בגדת בי" אמרתי "חשבתי שאנחנו חברים שרוצחים פוקימונים!" התחלתי לצעוק "אתה שיקרת לי, בגדת בי, מה עוד אתה מסתיר ממני? איך אנחנו יכולים לעשות מסע אם אתה שומר סוד כל-כך גדול!" צעקתי בכל מאוד רם והילד שלידנו התחיל לפחוד "החברות בינינו נגמרה, אני הולך" אמרתי בשקט, הסתובתי והלכתי לאיטי בכיוון ההפוך, עוצר את דמעותיי.

פורסם במקור על ידי scizor-x

"כל הזמן הזה בגדת בי" אמרתי "חשבתי שאנחנו חברים שרוצחים פוקימונים!" התחלתי לצעוק "אתה שיקרת לי, בגדת בי, מה עוד אתה מסתיר ממני? איך אנחנו יכולים לעשות מסע אם אתה שומר סוד כל-כך גדול!" צעקתי בכל מאוד רם והילד שלידנו התחיל לפחוד "החברות בינינו נגמרה, אני הולך" אמרתי בשקט, הסתובתי והלכתי לאיטי בכיוון ההפוך, עוצר את דמעותיי.

"אני אגלה לך את הסוד הכי גדול שלי!" צעקתי לו "מה זה?" הוא הסתובב ושאל אותי "אני יודע שהיית פעם מתאם על עם גרידוס!"אמרתי לו "איך... איך אתה יודע את זה?" אולי כי יש לך קופסת סרטים בתיק?" אמרתי לו בציניות "או... כן" הוא אמר בבושה "אז מה עכשיו?" שאלתי אותו