שלום לכולם, ומה שלומכם.
אני צריך להודיע, שמי שלא קרא את הנושא על הפרשה הקודמת, מומלץ לו לקרוא אותו לפני שהוא קורא את זה, זה יתן לו מעט רקע.
וגם, אל תשכחו שאם תשאלו שאלות על דבר התורה ססללאאאש פרשת השבוע, תוכלו לזכות בנקודות לחנות המתנות המאגניבה של הפורום (למרות שאין לי מושג מי יתן לכם הפרסים, אני סמכתי על הפקחים בעיקר לנושא הזה...).
אז נתחיל?
פרשת השבוע פרשת *ויצא:
יעקב הולך לחרן, אבל בדרך השמש שוקעת (אולי גם לא במקרה) ויעקב הולך לישון.
ובחלום, מה הוא רואה? סולם, (כן אני יודע שאתם מכירים את זה, אבל אי פעם חשבתם לעצמכם מה זה אומר?) שראשו מגיע השמימה, ומאכי אלוקים עולים ויורדים בו, וה' ניצב על הסולם והוא מברך את יעקב.
לפי הפשט, יעקב מתעורר לפתע אחרי החלום הזה ומחליט שזה שער השמיים ואחר כך כתוב שהוא השכים בבוקר, אז אולי הוא נרדם שוב, ואולי פשוט כבר נהיה בוקר.
יעקב עושה מצבה מהאבן שהוא שם עליה את הראש, והוא נודר נדר-על-תנאי עם ה', שבמידה וה' יעזור לו, ויהיה לו לאלוקים, אז יעקב יקים בבית-אל את בית ה' והוא יעשר (מלשו, אחד מעשר) מכל שיהיה לו לה'.
תזכרו את החלום הזה, יהיה לנו עוד אחד...
יעקב מגיע לחרן, שם הוא פוגש את רחל ומיד מזהה שהיא מהמשפחה, כך שהיא מי שהוא חיפש, והוא מציג את עצמו שהוא והיא בני דודים (בן אחות אביה).
רחל הולכת ללבן אביה ומספרת לו על האורח הבלתי צפוי.
את לבן אנחנו מכירים כבר מפרשות קודמות, איך שהוא ברגע פינה את הבית מכל האלילים רק כי היה לו סיכוי להרוויח מזה כסף, וזה לא שהפסלים שלו לא היו חשובים לו או משהו.
לבן רץ ליעקב, ויעקב יושב אצל לבן חודש.
מסתבר שבזמן הזה יעקב עבד אצל לבן בלי תמורה מלבד אירוח, ולבן רוצה שיעקב ישאר כי הוא עובד טוב ומכניס לו רווח, לכן לבן אומר לו שיבקש משכורת על העבודה.
יעקב רואה את ההזדמנות הכפולה, ומציע מיד "אעבדך שבע שנים, ברחל בתך הקטנה."
למה זאת הזדמנות כפולה? כי יעקב ממילא צריך להישאר אצל לבן מעט זמן, כמו שאמרה לו אימו, ורש"י מבין שכשאימו אמרה לו "ימים אחדים" זה שבע שנים.
יעקב מחליט שזה מעולה, כי שבע שנים יהיה לו "לחם לאכול, ובגד ללבוש" כמו שהוא ביקש מה', ושהוא ישוב לבית אביו ואפילו עם אישה.
אבל כולנו מכירים את הסיפור, לבן נתן לו את לאה במקום, וגם כולנו זוכרים איך (לפי רש"י) הוא הצליח.
זה לא קשור, אבל שימו לב שיעקב לא מכריז על "מקח טעות" (שאדם מקבל חפץ-סליחה על הביטוי-אחר במקום האחד שהוא קנה, העסק לא מתקיים) הוא פשוט לוקח גם את לאה.
יעקב מבקש את רחל, ולבן מביא לו אותה מיד, אבל בתמורה לעוד שבע שנות עבודה.
כאן יש סיפור ארוך מאוד, על כל מה שקרא לגבי לידת הילדים של יעקב (חוץ מבינימין).
עכשיו נגמרו שבע השנים, ויעקב רוצה להיפרד מלבן.
אבל כאן יש לנו תפנית שלא היינו מצפים לה, לבן אומר ליעקב שהוא יודע שרק בזכותו הוא הרוויח כל כך יפה.
לבן אומר ליעקב (שכבר רוצה ללכת): "נקב שכרך עלי, ואתנה". כמובן שהוא לא מתכוון על העבודה שיעקב כבר עשה, אלא הוא רוצה שיעקב יעבוד אצלו עוד זמן.
כמו שזה נראה, יעקב לפתע נעצר. פתאום, אפילו שנראה שיעקב לא רק יוצא צדיק בעבודה הזאת אלא אפילו פראייר, מה שאנחנו שומעים שיעקב בעצם אומר זה "מה יצא לי מזה?"
יעקב מסביר את התנאים שהם לגמרי לרעתו (תקראו בפסוקים, אין לי כוח לפרט), שהוא ירעה צאן שכולו לבן, וכל מי שיוולד משם לא לבן (עם דוגמאות), יהיה של יעקב.
הוא מגדל את הצאן במרחק של שלושה ימים בינו לבין לבן.
יעקב עושה כל מיני שיטות כדי שיצאו הנולדים עם דוגמאות בצבעים שלהם, ויעקב מתעשר מאוד מהעיסקה הלא ריווחית שלו.
טוב, אבל לא הכל יפה. יעקב שומע שבני לבן לא כל כך מרוצים מכך שיעקב יותר עשיר מהם ואפילו חושדים בו שהוא גנב מאביהם (מה שלא היה אפשרי). גם לבן לא נראה כבר כל כך חברותי...
וגם ה' אומר ליעקב ללכת כבר.
ויעקב מגיע אל המשפחה שלו, ומספר להם על העסקה שהוא עשה עם לבן מזמן, ועל חלום שהיה לו (שבחלום ה' אמר לו לחזור לארץ).
ובחלום הוא רואה את כל הצאן שלו, עם הדוגמאות על הצמר. ואז מלאך ה' אומר לו בחלום: "תראה את כל הצאן שיש לך, כולם עם דוגמאות. כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך (שרצה לרמות אותו)." ואז הוא מזכיר לו את בית אל והמצבה ואומר לו ללחזור לארץ.
הם מחליטים לחזור לארץ בלי להודיע ללבן, ופשוט בורחים.
שם יש סיפור שלם ומעניין, וגם רואים כמה שהפסלים של לבן חשובים לו. ויש גם ברית בין לבן ויעקב.
ובסוף יעקב חוזר לארץ.
אז אני רוצה להביא מדרש לגבי הסיפור עם החתונה של רחל ולאה.
כשיעקב רצה להתחתן על רחל, רחל הזהירה אותו מהרמאיות של אביו. אבל יעקב אמר לה לא לדאוג, כי "אחיו אני לו ברמאות". ורחל שואלת אותו האם לצדיק מותר לרמות רשע, ויעקב עונה לה במפתיע ש...כן!
לכן הם עושים את הקטע עם הסימנים.
עכשיו אני רוצה להסביר את המשך הקשר.
מה היו השאיפות של יעקב כשהוא הגיע ללבן? לחיות ולחזור עם אישה.
לפתע אחרי אברע עשרה שנים עם לבן, יעקב שחוכ את זה, וחושב "מה אני ארוויח מזה?" כך שאנחנו רואים שיעקב עובר מעיין "קורס" במעשיות מהמומחה לבן.
אבל, פתאום אנחנו שומעים על החלום השני. והחלום ההוא נראה שהמלאך צופה יחד עם יעקב בחלום, והוא אומר לו "תראה מה זה, פעם החלומות שלך היו על שער השמיים, היום אתה חולם על הצאן שלך. בוא, תחזור עכשיו לארץ. להיות אצל לבן לא עושה לך כל כך טוב".
וכך שאנחנו רואים שוב שיכשיעב מבין את זה, הוא מחליט לברוח מזה כמה שיותר מהר, שלא להיות כמו לבן, אפילו שיש דברים שטוב ללמוד ממנו, לבן הוא אדם מסכן, שכל כולו מסובב בגלל הכסף, ויעקב לא רוצה להשתגע כמוהו, יעקב רוצה להישאר תם.
רק אל תשכחו ש"תם" זה לא "נאיבים" אלא מלשון "שלם" כך שאדם "תמים" לא חי באשליות, אלא הוא פשוט לא מעוות מתפיסות שמוציאות מפורופורציה והיגיון. ואפשר לראות את זה בצורה נהדרת בפרשה בדמותו של לבן.
אני מאחל לכולנו שבת שלום.
ואם המסר לא היה מספיק ברור אני אוסיף אותו בפירוש אחר כך, אבל אני לא חושב שיש צורך.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
*ויצא- הפסוק הראשון בפרשה: ""ויצא יעקב מבאר שבע, וילך חרנה."
אשמח לתגובות![]()