אין כינוי
האיש מביט בך מספר שניות, בוחן אותך מלמעלה למטה. "אתה באחד מחדרי הבקרה של הספינה. אבל זהבכלל לא משנה. מה שמשנה זה למי אנחנו הולכים." הוא אומר.
אתם ממשיכים להתקדם, ומעמירים יותר ויותר אל תוך הספינה. אתם מגיעים אל דלת מתכתית וכבדה, והאיש פותח אותה עבורך. "היכנס," הוא אומר לך. אתה חושש מעט, משום שהחדר בפנים חשוך לגמרי, ואינך יודע מה נמצא בפנים. "מחכים לך שם. או שאולי..." אומר האיש וחיוך נמרח על פיו. "אתה מעדיף לברוח?"
גופו הצמידי של דיטו מתחיל לזוז בתנועות זעם. אתה מכיר היטב את הדיטו שלך, וויודע שאם זה היה תלוי בו, הייתם הולכים משם תכף ומיד.