*חם* בית הספר לכתיבה של פורום ספרות יוצא לדרך!

**Master Po** · 12-08-2011, 09:26 AM

פורסם במקור על ידי The Charmander

שם בפורום: The Charmander
גיל: 23
דעה אישית: תמיד יש מקום לשיפור. אשמח להתקבל לבית הספר, הרעיון מגניב בעיניי.
קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא? ואולי זה בכלל טעות? אולי עלינו להפליג לעבר המגדלור?
ליבו של רב החובל הצעיר וויליאם פעם בהתרגשות, הרוח שבידרה את שיערו הבלונדיני הפתיעה אותו, המשב היה חמים ובוטח. וויליאם נודע בשל החלטותיו החדות כסיפון הספינה אשר מפלג את זרמי המים בדממה. הוא ידע כי עליו דווקא לדחוק את הצער שליווה אותו במשך שנים ולזרום עם שאר הספינות לעבר המגדלור.
הוא ידע כי רק דג מת זורם בנחל, אך כבר נמאס לו להילחם בכולם, הוא רצה לגלות מה מסתתר ביבשה, מהם קריאותיו האפלות של המגדלור, אשר צבעי הענבר מרטיטות את ליבו הצעיר של וויליאם.

יפה מאוד, התלהבתי מהאנרגיות שיש לסיפורים שלך. העלילה שהצבת פה יפה ומתאימה. התקבלת.

מהרו! ההרשמה תסתיים בקרוב!!

**היומן המיומן** · 12-08-2011, 08:28 PM

שם בפורום: יומן המיומן.
גיל:13.
דעה אישית:אני חושב שרמת הכתיבה שלי יחסית גבוהה לגילי,אבל שתמיד יש לי מקום להשתפר.
קטע ראשון:
''אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא? ואולי זה בכלל טעות? אולי עלינו להפליג לעבר המגדלור?''
--------
''הממ.....לא.ההקדמה לסיפור הזה שאני מתכנן קצרה מדי.אני בהחלט צריך להאריך אותה'' אמרתי.
''ליאם,בוא לאכול ארוחת ערב!'' צעקה אימא שלי וקראה לי לאכול.
''אני כבר בא'' אמרתי.
לאחר ארוחת הערב,הלכתי לישון.חשבתי טיפה על הסיפור,ולאט לאט נרדמתי.
--------
מקס,רב החובל של אחד האוניות,ירד מספינתו והתקדם אל עבר המגדלור.הוא התחיל לעלות במדרגותיו,עד שהגיע לפסגת המגדלור.שם הוא ראה אבן ירוקה ומוזרה.הוא נגע באבן,אך נעלם לפתע.
''מה אני עושה כאן?!'' צעק מקס בבהלה,כשהוא מוצא את עצמו בתוך מקום לבן ומוזר.
--------
התעוררתי,והתחלתי לחשוב על החלום שחלמתי על אותו מקס.הבנתי שזה בדיוק מה שהייתי צריך בשביל לצור הקדמה מוצלחת,והלכתי למחשב כדי לכתוב את ההמשך להקדמה שהופיע בחלומי.
--------
--מס' חודשים אחרי--

הסיפור ההוא על מקס,''ספינה שנטרפה למימד אחר'',נחל הצלחה.המון אנשים קראו אותו,וזה הפך אותי למאושר.
''וואו,אני לא מאמין איך הסיפור שלך מצליח!'' אמר בן דודי לני,אשר התפעל מההצלחה של הסיפור.
''מה אני יוכל לומר?הכל אפשרי -אם רק תאמין!''אמרתי.
---------------------

סליחה אם הקטע ארוך מדי.אבל כמו שאומרים,סליחות-רק ביום כיפור!

**Master Po** · 12-08-2011, 09:58 PM

פורסם במקור על ידי היומן המיומן

שם בפורום: יומן המיומן.
גיל:13.
דעה אישית:אני חושב שרמת הכתיבה שלי יחסית גבוהה לגילי,אבל שתמיד יש לי מקום להשתפר.
קטע ראשון:
''אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא? ואולי זה בכלל טעות? אולי עלינו להפליג לעבר המגדלור?''
--------
''הממ.....לא.ההקדמה לסיפור הזה שאני מתכנן קצרה מדי.אני בהחלט צריך להאריך אותה'' אמרתי.
''ליאם,בוא לאכול ארוחת ערב!'' צעקה אימא שלי וקראה לי לאכול.
''אני כבר בא'' אמרתי.
לאחר ארוחת הערב,הלכתי לישון.חשבתי טיפה על הסיפור,ולאט לאט נרדמתי.
--------
מקס,רב החובל של אחד האוניות,ירד מספינתו והתקדם אל עבר המגדלור.הוא התחיל לעלות במדרגותיו,עד שהגיע לפסגת המגדלור.שם הוא ראה אבן ירוקה ומוזרה.הוא נגע באבן,אך נעלם לפתע.
''מה אני עושה כאן?!'' צעק מקס בבהלה,כשהוא מוצא את עצמו בתוך מקום לבן ומוזר.
--------
התעוררתי,והתחלתי לחשוב על החלום שחלמתי על אותו מקס.הבנתי שזה בדיוק מה שהייתי צריך בשביל לצור הקדמה מוצלחת,והלכתי למחשב כדי לכתוב את ההמשך להקדמה שהופיע בחלומי.
--------
--מס' חודשים אחרי--

הסיפור ההוא על מקס,''ספינה שנטרפה למימד אחר'',נחל הצלחה.המון אנשים קראו אותו,וזה הפך אותי למאושר.
''וואו,אני לא מאמין איך הסיפור שלך מצליח!'' אמר בן דודי לני,אשר התפעל מההצלחה של הסיפור.
''מה אני יוכל לומר?הכל אפשרי -אם רק תאמין!''אמרתי.
---------------------

סליחה אם הקטע ארוך מדי.אבל כמו שאומרים,סליחות-רק ביום כיפור!

בחיים לא שמעתי מישהו שאומר שסליחות זה רק ביום כיפור.
הסיפור שלך נחמד, העלילה חוזרת על מה שהיה קודם, אבל אני מעדיף לשפוט לכף זכות ולומר שחשבת על זה לגמרי לבד. אני מקבל אותך.

שימו לב! נקבע תאריך לסיום ההרשמה ולמשימה הראשונה! ההרשמה תסתיים ביום ראשון בשעה שש בערב! מהרו להירשם! אין עוד הרבה זמן!

**YoDude** · 12-08-2011, 10:52 PM

שם בפורום:seviper
גיל: 13.75
דעה אישית:אני חושב שאני די טוב בכתיבה למרות זאת ששפת האם שלי היא לא עברית אלא אנגלית. אני חושב שמגיע לי להתקבל כי לדעתי כל אחד לא משנה מהי רמת הכתיבה שלו צריך להתקבל מכיוון שזה "בית ספר", וכידוע בית ספר הוא מקום בוא מלמדים אנשים ללא שום ידע איך להיות מקצוענים בנושא. ה"בית ספר" הזה יעזור לי לפתח את כישרון הכתיבה שיש לי.
קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא? וברגע שהמלחים היו עוגנים את ספינותיהם, הם היו מרגישים רעד עובר בכל גופם, ומיד אחרי זה ליבם היה מפסיק לפעום.

מלח אחד ששמו היה תומס, אך כולם קראו לו בכינוי "בן רחמים", שם לב למה שקורה לכל המלחים. הוא מהר הוציא דף ונוצת קולמוס מכיסו, והחל לכתוב מכתב אס.או.אס. כשסיים, הרים את ראשו וראה שספינתו מתקרבת במהירות לעבר החוף. הוא בזריזות תחב את הדף לתוך בקבוק וויסקי ישן שהיה מונח על שולחן עץ קטן לימינו. ובדיוק כאשר הגיעה הספינה לחוף, ורגע לפני שהרגיש את הרעד, השליך בחוזקה את הבקבוק אל תוך הים. הוא שמע את ה"ספלאש" של הבקבוק ומיד לאחר מכן הרגיש את הרעד. הוא צעק את מילותיו האחרונות בקול רם:" אלטע זאכן!".
וכך נגמר סיפורו של בן רחמים, אך סיפורו של המגדלור רק התחיל...

**Master Po** · 12-08-2011, 10:57 PM

פורסם במקור על ידי Seviper

שם בפורום:seviper
גיל: 13.75
דעה אישית:אני חושב שאני די טוב בכתיבה למרות זאת ששפת האם שלי היא לא עברית אלא אנגלית. אני חושב שמגיע לי להתקבל כי לדעתי כל אחד לא משנה מהי רמת הכתיבה שלו צריך להתקבל מכיוון שזה "בית ספר", וכידוע בית ספר הוא מקום בוא מלמדים אנשים ללא שום ידע איך להיות מקצוענים בנושא. ה"בית ספר" הזה יעזור לי לפתח את כישרון הכתיבה שיש לי.
קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא? וברגע שהמלחים היו עוגנים את ספינותיהם, הם היו מרגישים רעד עובר בכל גופם, ומיד אחרי זה ליבם היה מפסיק לפעום.

מלח אחד ששמו היה תומס, אך כולם קראו לו בכינוי "בן רחמים", שם לב למה שקורה לכל המלחים. הוא מהר הוציא דף ונוצת קולמוס מכיסו, והחל לכתוב מכתב אס.או.אס. כשסיים, הרים את ראשו וראה שספינתו מתקרבת במהירות לעבר החוף. הוא בזריזות תחב את הדף לתוך בקבוק וויסקי ישן שהיה מונח על שולחן עץ קטן לימינו. ובדיוק כאשר הגיעה הספינה לחוף, ורגע לפני שהרגיש את הרעד, השליך בחוזקה את הבקבוק אל תוך הים. הוא שמע את ה"ספלאש" של הבקבוק ומיד לאחר מכן הרגיש את הרעד. הוא צעק את מילותיו האחרונות בקול רם:" אלטע זאכן!".
וכך נגמר סיפורו של בן רחמים, אך סיפורו של המגדלור רק התחיל...

נחמד מאוד, הסיפור מתאים מאוד למה שכתבתי. כל הכבוד, התקבלת.

**Pokemon13** · 12-08-2011, 11:03 PM

שם בפורום: pokemon13
גיל: 14
דעה אישית: אני חושב שזה בינוני עד בסדר
קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא?

קטע שני: פתאום סופה ענקית פרצה משום מקום, והחלה לפגוע בספינות. המלחים נבהלו וניסו לתפוס מחסה במגדלור, אבל הדלת הייתה נעולה! האנשים נכנסו לפאניקה, הסופה פגעה בהם וכשנעלמה לא היה זכר לאף אחד מהם.... זה היה התיעוד היחיד של האסון, שהוא בא ממני. אני הייתי הניצול היחיד. עד היום איני יודע למה זה קרה ואיך, חוץ מדבר אחד קטנטן... על המגדלור היה אות ענקית, האות R....

**Master Po** · 12-09-2011, 03:07 PM

פורסם במקור על ידי Pokemon13

שם בפורום: pokemon13
גיל: 14
דעה אישית: אני חושב שזה בינוני עד בסדר
קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא?

קטע שני: פתאום סופה ענקית פרצה משום מקום, והחלה לפגוע בספינות. המלחים נבהלו וניסו לתפוס מחסה במגדלור, אבל הדלת הייתה נעולה! האנשים נכנסו לפאניקה, הסופה פגעה בהם וכשנעלמה לא היה זכר לאף אחד מהם.... זה היה התיעוד היחיד של האסון, שהוא בא ממני. אני הייתי הניצול היחיד. עד היום איני יודע למה זה קרה ואיך, חוץ מדבר אחד קטנטן... על המגדלור היה אות ענקית, האות R....

נחמד מאוד, אני מבין לפי הכיתוב שעל המגדלור שחיברת את זה לפוקימון. התקבלת, מזל טוב.

**Master Po** · 12-11-2011, 08:10 PM

ברצוני להודיע לכם, ההרשמה נסגרה הרגע, והמשימה הראשונה פורסמה!
המשימה הראשונה בתגובה הראשונה, איפה שכל המידע והפרטים, בסוף התגובה.
בהצלחה לכולם!!

**Baruna** · 12-11-2011, 08:27 PM

מצטער אבל אני פורש

**סבתא כרמלה** · 08:42 PM

אני הייתי במתח מתי כבר נתחיל, אז:

בננה אחת בשם מהנה מהנה (manha manha) התעצבנה שדני, ילד קטן ושובב, החליט לאכול אגס במקומה. בעזרת 'השפם המקודש', כלי נשק עתיק ורב עצמה, הבננה יוצאת למבצע לחיסול האגס שדני רוצה לאכול, לפני שיאכל אותו. כל מה מכיוון שהיא לא הייתה אינטיליגנטית במיוחד, כל מה שהיא חשבה זה 'אגס. דני. אוכל. בום בום. שפם.' היא החליטה להשתמש בשפם המקודש, נשק עתיק יומין ורב עוצה, אשר אף אחד חוץ ממנה לא ידע איך הוא עובד. היא החלה להניע את גופה מצד לצד, בכוונה להתגלגל. היא הצליחה... ונפלה. היא נמעכה על השפם המקודש, שמקנה לה כוח של 1000 בננות, אך היא עדיין לא יכלה ללכת. היא צעקה משהו שנשמע כמו "ורוום ורוום" דרך השפם, ומיד הופיע רכב. היא זהרה באור כחול, ועלתה לתוכו. היא נסעה ונסעה, עברה הרבה מיכשולים... והגיע לאגס. הוא היה מאוד מאוד קרוב לפה של דני. היא זהרה שוב באור כחול ועפה היישר אל האגס בכוונה להפעיל את השפם. הוא פעל, אך יותר מידי טוב. אף אחד לא ידע מאז איפה דני, הבננה והאגס. אף אחד לא יודע איך פועל השפם המקודש, עד היום. גיליתי שמה שהשפם עושה זה ל...
_______________________________
_______________________________
קטע זה נלקח מתוך יומן המסע של שמוליק אהרונוביץ', שחלה במחלה הגורמת לו לפנות אנה ואנה. (אתם תבינו למה זה מצחיק אם (ואוהד תעשה משימה כזאת) לבחור ניב מסוים ולעשות עליו סיפור. כבר יש לי סיפור מוכן.)

הערה: זה היה קצת ברמה גבוהה מאוד, תתחיל בנמוך, תשמור משימות כאלה לסוף.

**Alice** · 10:02 PM

בננה אחת התעצבנה שדני, ילד קטן ושובב, החליט לאכול אגס במקומה. בעזרת 'השפם המקודש', כלי נשק עתיק ורב עצמה, הבננה יוצאת למבצע לחיסול האגס שדני רוצה לאכול, לפני שיאכל אותו. אתם צריכים לחשוב לבד, מה זה השפם המקודש? איך הבננה משתמשת בו בכלל? איך היא יכולה להחזיק או ללכת, הרי אין לה ידיים או רגליים! תשקלו את כל הפרטים הקטנים בכתיבת הקטע. ואל תשכחו, שהסיפור ימתח אותי.
מותר להגיש את המשימה עד התאריך 18/12 כלומר יש לכם שבוע.

זה קרה בבית הגדול שבקצה השכונה, בבית הלבן אשר היה מוקף באותה גינה גדולה וירוקה אשר הייתה כל עונות השנה שופעת פרחים ועצים שהיו מניבים פירות בכל עט, באותו הבית גרה משפחה, משפחת דינלוס עם נדייק.
באותו בית גרו שלשה ילדים, רייצ'ל בת השתים עשרה, פוזי בת השמונה, ודני אשר היה הילד הקטן במשפחה, בן שש וסביבו גם הולך סיפורינו.
''דני אתה בא?, ארוחת הבקר מוגשת!'' שמע פתאום דני את קולה של רייצ'ל מן הקומה התחתונה, דני קפץ מפחד, הוא היה מופתע מקולה של רייצ'ל אשר העירה אותו מחולמנותו, כזה היה דני, תמיד חלם בהקיץ.
דני ירד אט אט במדרגות, הוא הסתכל על התקרה ודמיין לעצמו את השמים, כחולים ובמרכזם השמש מאירה, לפתע הרגיש דני תחת רגלו משהו רך, זאת לא הייתה מדרגה, לפני שהספיק לעשות משהו נפל והחליק דני במורד המדרגות רחבות היידים, לבסוף כאשר נחת דני בחוזקה על גבו, הוא זעף פניו בכעס וצעק ''פוזי, עם עוד פעם אחת תשאירי את אחת מבובות הפרווה שלך על הרצפה אני נשבע לך שאני...'' אך דני לא סיים משפטו מפני שנקטע על ידי רייצ'ל שבדיוק נכנסה לחדר ואמרה בקול תקיף ''דני, תתנהג יפה פוזי לא התכוונה נכון?'', פוזי אשר עמדה באמצע החדר הנהנה, לקחה את בובתה ונסתלקה.
רייצ'ל ופוזי יצאו יחדיו אל בית ספרן ודני נשאר לבדו לאכול את ארוחת הבוקר שלו, בננה.
נכנס דני למטבח והרים את הבננה, הוא התכוון לקלפה אך בדיוק הבחין באגס התפוח והנוצץ אשר נח בשלווה על השולחן, דני הניח את הבננה במקום והרים את האגס בכוונה לאוכלו במקום את הבננה, אך לפתע צלצל השעון, הצצול העיד על השעה תשע, דני החזיר במהירות את האגס ויצא אל בית ספרו במהירות בכוונה לאכול את האגס בתום הלימודים.

''אז... החלטת לתפוס את מקומי אה?'' שמע לפתע האגס קול זועם, אגס הרים את מבטו וראה את הבננה מסתכלת עליו במבט חודר עיינים, ''מצטער, לא ידעתי שזה תפקידך'' אמר האגס בהתנצלות, אך זה לא היה מספיק, בננה שלף את השפם המקודש, כלי נשק רב עוצמה אשר נראה כשפם אך הוא בעצם רובה ענק ועתיק, אשר כל ירייה שלו קטלנית כהכשת נחש האנקונדה, אגס, אשר ככל פרי שמע על השפם המקודש בכל פעם שהתנהג לא יפה, התחיל לרעוד, ואז בננה ירה, הירייה הייתה מהירה, ואור אדום ומהיר נורה אל עבר אגס הוא בהק עד כדי כך שהיה כמעט מענג לצפות בוא, אגס נשבה בקסמיו אך לפתע, קול נשמע, קול הדמדומים כפי שקוראים לו הפירות השעה שבין אחד עשרה לשתים עשרה, השעה בא רוחות הפירות יוצאות החוצה, השעה בא ג'ון בן בננה, בננת הפיראטים המפורסמת בעולם יוצאת רק בכדי לקחת איתה פירות חדשים אל העולם שמעבר, הירייה נפסקה וג'ון בן בננה עמד שם, ואמר ''תורכם, בננה ואגס'', ואז נשמעה הצרחה, הצרחה שלו...

**Amitlv** · 12-11-2011, 10:29 PM

ואוו זה נורא קשה אבל ננסה

סיפורינו מתרחש בשכונת יוקרה באנגליה היפיפיה אולם היום לא היה יפה כול כך זה היה יום גשום מעוד היו ברקים ורעמים ואפילו ברד! באמצע השכונה הייתה האחוזה הגדולה ביותר אשר ניראה בידיוק כמו בנק אנגליה המפורסם (האגדה אומרת שאת הבנק בנו ליפני הבנק ובנו אותו כמו האחוזה כי אהבו את צורתה) באחוזה זו גרה משפחה עשירה מעוד אבל צנועה שמותם של דירי הבית הוא לאבא קרו ג'ונסון לאם קרו אות'ם והיו עוד 3 אחים לואיס ווילארד ודמפסי אבל דמפסי דרש שכולם יקראו לו דני אז אחרי ההקדמה נחזור לסיפור כמו שאמרנו היה זה יום גשום מעוד ודני חלה הוא היה שבועות במיטה ללא נועה כתוצאה מכך דני היה חלש מעוד ואמו אמרה לו לאכול פרי עם הרבה ויטמינים הוא יכל ליבכור בין האגס הגדול והיפה לבננה הארוכה והמכוארת דני הכלית לאכול את האגס אבל מה שלא ידה שהבננה היתה מכושפת לפתע פיתעום כליפתה של הבננה ניפתחה והבננה הלכה בעזרתה הי מילמלה משהו בספת הבננות הכסומות זה היה נישמע כך @#%$..@$&)^...%^$*&.$^&$.&^$(# ואז היא הושיתה שתי חתיכות קליפה קדימה מתוך ה4 של ומי מחשיר מוזר שוגר אליהם הוא ניקרה השפם המקודש אמרה הבננה והוא יחסל את כול האגסים בעולם המכשיר הוציא מיליוני ליזרים לכול הכיבונים הבית עמד להיתפוצץ ואז דני היתעורר מהחולם רץ למדבח ואכל את כול הבננות

זה היה נורא קשה מכבה שתהנו הכותב ;)

**yovav** · 12-12-2011, 09:33 PM

במעבדה השתוללה מהומה נוראה, "נושא המחקר, הנבדק, הכל נעלם! נגנב!" חשב, "דקות אחדות לפני כן הוא העביר סיור רגיל לתלמידי תיכון ועכשיו כלום, האם ייתכן שהם גנבו זאת? לא ייתכן, הכל היה שמור, צריך לנהל חקירה". המדען עלה לקומת הקרקע, הוא השתמש בטלפון היחיד בבניין להתקשר למשטרה. "המשטרה חייבת לעשות משהו" חשב, "אם לא כל העולם יכול להיות בסכנה נוראית, אסון שהעולם פשוט לא יוכל להתמודד איתו".

דני חזר לביתו, הוא הרגיש תשוש, היה לו יום מעייף מאוד, הוא התכוננן להשתרע על מיטתו כאשר נשמעה דפיקה בדלת "תפתח, משטרה!", "*@*" סינן דני משיניו, הוא הרים את תיקו מגבו וקפץ מהחלון קומה שנייה שביתו אל הרחוב שמאחור והתחיל לרוץ. "איך הם יודעים? לעזאזל", דני פנה לסמטה אחרת, מזגזג בין רחובות, הוא החל להתנשף, הוא יכל לשמוע את המשטרה מאחוריו, "טוב, עכשיו חייבים להיעלם" חשב, הוא פנה לתוך מחסן זנוח, סגר את הדלת מאחוריו ונרגע מעט רק כאשר שמע את הניידת עוברת ומתרחקת. הוא התיישב בגבו אל הקיר, מקשיב שאין משטרה, ולאחר מכן כשהיה בטוח שאפשר לזוז ופתח את תיקו. "אז מה נאכל? אגס או בננה?" חשב, אחרי רגע החזיר את הבננה לתיק והשאיר בידו את האגס, אך אז הרגיש סחרחורת קלה והחליט כי יאכל מאוחר יותר את האגס ונרדם כאשר השאיר את תיקו פתוח.

היה זה לילה חשוך וקודר, ערפל כיסה את כל האזור. הצינה ששררה לא עזרה בזמנת אורחים, וזו בדיוק הייתה המטרה. הדמות בברדס השחור חיכתה ליד עץ האלון היחיד. היא נראתה קצרת רוח, למרות שאי אפשר היה לראות את פניה מאחר וברדס גדול הסתיר אותם. לאחר דקות ארוכות הגיחה דמות נוספת, גם היא עם ברדס על הראש, מבין השיחים שממול העץ. הדמויות הסתודדו רגע או שניים ואז כל אחד פנה לדרכו ונעלם לתוך הלילה.
המקרה חזר על עצמו שוב ושוב במשך ימים מספר, כל פעם הדמות מחכה, דמות אחרת מגיחה מן השיחים, הסתודדות קצרה והתפצלות.
לאחר כמה לילות, ישבה לה הדמות בבקתה קטנה, באמצע אפלת היער, האח לא דלקה, אפילו נר לא היה, חשכה גמורה, גם בבקתה. הדמות הורידה את ברדסה בפעם הראשונה זה זמן רב, היא התרגשה נורא. למרות החשכה הדמות סדרה חפצים מספר על השולחן שלפניה.
הדמות החלה להתעסק עם החפצים, לאחר זמן מה תחושת ניצחון הופיעה על שפתיה, היא הלכה אל חדרה האחורי, להביא דבר האחרון, אך כשחזרה, החפץ שעמלה עליו נעלם.
הדמות יצאה אל הלילה, רצה, מחפשת, בודקת בבהלה גוברת את הלילה. לפתע צל גדול הגיח עליה, הצל נראה בצורת הסהר של הירח, הדמות הסתובבה אך הספיקה רק להרגיש חבטה ממשהו רך ומתה, מחשבתה האחרונה הייתה - לפחות השפם המקודש לא הושלם.

-הקלון הכי גדול של הפירות הוא שיציירו עליהם שפם, השונה הוא, שהשפם המקודש, לא יורד לעולם-

האגס היה מתוח מאוד, אם לא יאכלו אותו במהרה, הבננה עלולה להגיע עם השפם והוא לא יוכל להגן על עצמו. "למה הבננה קיבלה מנועים רקטים?" התעצבן האגס, "כל מה שאני קיבלתי זו היכולת לקרוא מחשבות של בני אנוש, וזה לא שווה כי אני יכול לספר זאת רק לפירות אחרים!! מדענים ארורים! אפילו יד בננית היא קיבלה, ואני רק את היכולת לדבר אל ירקות" את המשפט האחרון חשב התפוח בתמרמרות אבל הוא החליט לפעול, הוא ידע שיש לו רק דרך אחת להינצל, וזה יחייב אותו להשתמש בכל הכישורים שלו.

הבננה טסה במהירות המירבית שלה, היא חייבת להשיג את האגס לפני ששדני יתעורר מהתרדמת ויאכל את האגס מרב רעב או שהאגס יוציא לפועל את תוכניתו, היא חייבת לעוף מהר יותר, יותר, יותר. למנועי הבננה נגמר הדלק והיא צנחה. "אולי עוד אגיע בזמן" חשבה וקילפה את עצמה למצב מצנח.

כשהגיעה הבננה היא ידעה שיש לה צאנס אחד לפעול, היא ישר נחתה על האגס, והדביקה לו את השפם. הוא הסתכל עליה ואמר "בזבוז זמן". רגע אח"כ קולפה הבננה והאגס ועוד כמה פירות, כולם הוכנסו לבלנדר, עורבבו ונאכלו כשייק פירות. בבטן אמרה הבננה לאגס "נאכלתי לפניך, רק שתדע!"

נ.ב.
לדני לא קרה כלום, הוא הבהיר למשטרה הכל וסלחו לו.

**Master Po** · 12-14-2011, 09:37 PM

תגידו, נראה לכם הגיוני ש-11 משתמשים נרשמו, מתוכם רק 4 פרסמו קטעים??
אם לא יפורסמו מספיק קטעים, אני נועל את האשכול בלי ויכוחים. תתחילו להשקיע בפורום ולא לעשות רק רושם ראשוני, לא יזיק לכם.

**~GOLD~** · 12-19-2011, 12:41 AM

עקב סיבות אישיות אני מצטער שאני שולח את זה בדקה ה90.

בננה אחת התעצבנה שדני, ילד קטן ושובב, החליט לאכול אגס במקומה. בעזרת 'השפם המקודש', כלי נשק עתיק ורב עצמה, הבננה יוצאת למבצע לחיסול האגס שדני רוצה לאכול, לפני שיאכל אותו. אתם צריכים לחשוב לבד, מה זה השפם המקודש? איך הבננה משתמשת בו בכלל? איך היא יכולה להחזיק או ללכת, הרי אין לה ידיים או רגליים! תשקלו את כל הפרטים הקטנים בכתיבת הקטע. ואל תשכחו, שהסיפור ימתח אותי.
מותר להגיש את המשימה עד התאריך 18/12 כלומר יש לכם שבוע.

הוא עמד לנגוס בו,הוא קירב את פיו אט אט לכיוון האגס שפתאום שפם החל לצמוח על פניו,
השפם היה כל כך גדול שהוא לא יכל לקרב את האגס העסיסי לפיו.
הוא ראה אותה שם,מרחפת באוויר ושטה לכיוונו באיטיות ושקט,
הוא פחד,פחד יותר מכל חייו,הפחד התפשט בכל גופו עד כדי כך שהוא השתתק לגמרי.
הכל התחיל שהוא הושיט ידו לכיוון קערת הפרות עם המבחר הרחב,
הוא בחר בה,היא הייתה כל מה שפרי יכל להיות בשבילו,שלמות פרותית.
אך משהו קרה,הוא פתאום לא רצה אותה יותר ובחר באגס העגלגל,
היא קינאה,היא רצתה שהוא ינגוס בה ולא בפרי הירוק והמוזר שתפס את מקומה.
היא רקמה תכנית,היא תשתמש בשפם,אותו שפם שנותן למשתמש בו את היכולת לגדל שיער פנים על אחרים באופן מפתיע,
כן,כך היא תעשה זאת היא תרצח את האגס בעזרת חניקת השפם הידועה.
הכל היה כבר מתוכנן,האליבי,דרך הביצוע והכי חשוב! השפם!
היא התקרבה אליו לאט לאט,הצמיחה שפם על פניו וכבר עמדה להצמיח שפם לאגס המתועב,
היא עשתה זאת,היא הרגה את השפם ושהכל נראה מושלם הורידה את בגדייה וקפצה לפיו בחוזקה ובאומץ.
אך אם זה לא הספיק נראה היה שהשפם החל לזוז,מהר מאוד הוא השתלט על פני האיש והוציא את הבננה באכזריות מפיו,
השפם דיבר במבטא ספרדי והזדהה כחורחה,הוא גדל וגדל עד שהוא כיסה את כל גוף האיש.
היה ברור שמה שיקרה בסוף זה ש...

"זה מה שהיה כתוב בעיתון הבוקר,לאחר מכן הכתבה טושטשה.

הערה:וואוו,היה ממש קשה לכתוב על זה אבל זאת הסיבה שנרשמתי לכאן,כדי לשפר את הכתיבה שלי ולדעתי לא יצא מי יודע מותח,אני פשוט לא מתחבר לנושאים כאלה,
כן החורחה היה בכוונה חחחח.

נושא: חם בית הספר לכתיבה של פורום ספרות יוצא לדרך!

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות

נושא: *חם* בית הספר לכתיבה של פורום ספרות יוצא לדרך!

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות

נושא: חם בית הספר לכתיבה של פורום ספרות יוצא לדרך!