נושא: *חם* בית הספר לכתיבה של פורום ספרות יוצא לדרך!

אני דוחה את זמן סיום העבודה ליום ראשון הבא.

המשימה כיפית ומדהימה. מקווה שתאהב.

השמים צבעו אפור והירח היה מקור התאורה היחיד. הרחובות היו ריקים מאדם. המשימה של 'בננה' או בשמה החסוי "לינט" היתה ברורה. למנוע מ'אגס' או בשמו החסוי "סטאן" מלחסל את הילד השובב בעל כוחות קסם חזקים מאוד.
היו לילד יכולות מדהימות. אומנם האגס כבר הגיע לפני בננה והילד "נגס" בו.
"נגיסה" זוהי מילה חסויה ביותר שבה משתמשים בעולם המאפיות, מה שאומר שסטאן פגש בילד והחל להתעמת איתו.
בננה ידעה היכן למצוא אותם במפעל ליצור צעצועים במרחק מה מאיזור מגוריה והחליטה לחסל את אגס באמצעות ה'שפם המקודש', הלא הוא נשק רב עוצמה, אקדח דמוי שפם היחיד מסוגו, אשר יריה אחת ממנו חודרת כל דבר שקיים בעולם. בננה נאלצה להשתמש בשפם המקודש כיוון שבידי אגס היה מגן חזק בשם "פלוץ זוהר" אשר היה עשוי יהלום בלתי מלוטש.
בננה התגנבה בזהירות למפעל וחיפשה אותם בדממה כשלפתע...


אני מקווה שהשארתי אותך במתח!
סליחה שלקח לי זמן, דבר כזה דורש מוזה... משימה מגניבה!

פורסם במקור על ידי PizzaBlaster

אני הייתי במתח מתי כבר נתחיל, אז:

בננה אחת בשם מהנה מהנה (manha manha) התעצבנה שדני, ילד קטן ושובב, החליט לאכול אגס במקומה. בעזרת 'השפם המקודש', כלי נשק עתיק ורב עצמה, הבננה יוצאת למבצע לחיסול האגס שדני רוצה לאכול, לפני שיאכל אותו. כל מה מכיוון שהיא לא הייתה אינטיליגנטית במיוחד, כל מה שהיא חשבה זה 'אגס. דני. אוכל. בום בום. שפם.' היא החליטה להשתמש בשפם המקודש, נשק עתיק יומין ורב עוצה, אשר אף אחד חוץ ממנה לא ידע איך הוא עובד. היא החלה להניע את גופה מצד לצד, בכוונה להתגלגל. היא הצליחה... ונפלה. היא נמעכה על השפם המקודש, שמקנה לה כוח של 1000 בננות, אך היא עדיין לא יכלה ללכת. היא צעקה משהו שנשמע כמו "ורוום ורוום" דרך השפם, ומיד הופיע רכב. היא זהרה באור כחול, ועלתה לתוכו. היא נסעה ונסעה, עברה הרבה מיכשולים... והגיע לאגס. הוא היה מאוד מאוד קרוב לפה של דני. היא זהרה שוב באור כחול ועפה היישר אל האגס בכוונה להפעיל את השפם. הוא פעל, אך יותר מידי טוב. אף אחד לא ידע מאז איפה דני, הבננה והאגס. אף אחד לא יודע איך פועל השפם המקודש, עד היום. גיליתי שמה שהשפם עושה זה ל...
_______________________________
_______________________________
קטע זה נלקח מתוך יומן המסע של שמוליק אהרונוביץ', שחלה במחלה הגורמת לו לפנות אנה ואנה. (אתם תבינו למה זה מצחיק אם (ואוהד תעשה משימה כזאת) לבחור ניב מסוים ולעשות עליו סיפור. כבר יש לי סיפור מוכן.)


הערה: זה היה קצת ברמה גבוהה מאוד, תתחיל בנמוך, תשמור משימות כאלה לסוף.

יפה מאוד, אהבתי את הרעיון שלך. יש לך פתיחות ראש ואני אוהב את זה. בגלל שבשלב הזה אני לא הקפדן באדם, אני לא עומד לתת לך הערות חוץ מהרעיון. כל הכבוד!

פורסם במקור על ידי ttrrtte

זה קרה בבית הגדול שבקצה השכונה, בבית הלבן אשר היה מוקף באותה גינה גדולה וירוקה אשר הייתה כל עונות השנה שופעת פרחים ועצים שהיו מניבים פירות בכל עט, באותו הבית גרה משפחה, משפחת דינלוס עם נדייק.
באותו בית גרו שלשה ילדים, רייצ'ל בת השתים עשרה, פוזי בת השמונה, ודני אשר היה הילד הקטן במשפחה, בן שש וסביבו גם הולך סיפורינו.
''דני אתה בא?, ארוחת הבקר מוגשת!'' שמע פתאום דני את קולה של רייצ'ל מן הקומה התחתונה, דני קפץ מפחד, הוא היה מופתע מקולה של רייצ'ל אשר העירה אותו מחולמנותו, כזה היה דני, תמיד חלם בהקיץ.
דני ירד אט אט במדרגות, הוא הסתכל על התקרה ודמיין לעצמו את השמים, כחולים ובמרכזם השמש מאירה, לפתע הרגיש דני תחת רגלו משהו רך, זאת לא הייתה מדרגה, לפני שהספיק לעשות משהו נפל והחליק דני במורד המדרגות רחבות היידים, לבסוף כאשר נחת דני בחוזקה על גבו, הוא זעף פניו בכעס וצעק ''פוזי, עם עוד פעם אחת תשאירי את אחת מבובות הפרווה שלך על הרצפה אני נשבע לך שאני...'' אך דני לא סיים משפטו מפני שנקטע על ידי רייצ'ל שבדיוק נכנסה לחדר ואמרה בקול תקיף ''דני, תתנהג יפה פוזי לא התכוונה נכון?'', פוזי אשר עמדה באמצע החדר הנהנה, לקחה את בובתה ונסתלקה.
רייצ'ל ופוזי יצאו יחדיו אל בית ספרן ודני נשאר לבדו לאכול את ארוחת הבוקר שלו, בננה.
נכנס דני למטבח והרים את הבננה, הוא התכוון לקלפה אך בדיוק הבחין באגס התפוח והנוצץ אשר נח בשלווה על השולחן, דני הניח את הבננה במקום והרים את האגס בכוונה לאוכלו במקום את הבננה, אך לפתע צלצל השעון, הצצול העיד על השעה תשע, דני החזיר במהירות את האגס ויצא אל בית ספרו במהירות בכוונה לאכול את האגס בתום הלימודים.

''אז... החלטת לתפוס את מקומי אה?'' שמע לפתע האגס קול זועם, אגס הרים את מבטו וראה את הבננה מסתכלת עליו במבט חודר עיינים, ''מצטער, לא ידעתי שזה תפקידך'' אמר האגס בהתנצלות, אך זה לא היה מספיק, בננה שלף את השפם המקודש, כלי נשק רב עוצמה אשר נראה כשפם אך הוא בעצם רובה ענק ועתיק, אשר כל ירייה שלו קטלנית כהכשת נחש האנקונדה, אגס, אשר ככל פרי שמע על השפם המקודש בכל פעם שהתנהג לא יפה, התחיל לרעוד, ואז בננה ירה, הירייה הייתה מהירה, ואור אדום ומהיר נורה אל עבר אגס הוא בהק עד כדי כך שהיה כמעט מענג לצפות בוא, אגס נשבה בקסמיו אך לפתע, קול נשמע, קול הדמדומים כפי שקוראים לו הפירות השעה שבין אחד עשרה לשתים עשרה, השעה בא רוחות הפירות יוצאות החוצה, השעה בא ג'ון בן בננה, בננת הפיראטים המפורסמת בעולם יוצאת רק בכדי לקחת איתה פירות חדשים אל העולם שמעבר, הירייה נפסקה וג'ון בן בננה עמד שם, ואמר ''תורכם, בננה ואגס'', ואז נשמעה הצרחה, הצרחה שלו...

חמוד! אפשר לומר שזה בהחלט מתח אותי, כל הכבוד.

פורסם במקור על ידי Amitlv

ואוו זה נורא קשה אבל ננסה

סיפורינו מתרחש בשכונת יוקרה באנגליה היפיפיה אולם היום לא היה יפה כול כך זה היה יום גשום מעוד היו ברקים ורעמים ואפילו ברד! באמצע השכונה הייתה האחוזה הגדולה ביותר אשר ניראה בידיוק כמו בנק אנגליה המפורסם (האגדה אומרת שאת הבנק בנו ליפני הבנק ובנו אותו כמו האחוזה כי אהבו את צורתה) באחוזה זו גרה משפחה עשירה מעוד אבל צנועה שמותם של דירי הבית הוא לאבא קרו ג'ונסון לאם קרו אות'ם והיו עוד 3 אחים לואיס ווילארד ודמפסי אבל דמפסי דרש שכולם יקראו לו דני אז אחרי ההקדמה נחזור לסיפור כמו שאמרנו היה זה יום גשום מעוד ודני חלה הוא היה שבועות במיטה ללא נועה כתוצאה מכך דני היה חלש מעוד ואמו אמרה לו לאכול פרי עם הרבה ויטמינים הוא יכל ליבכור בין האגס הגדול והיפה לבננה הארוכה והמכוארת דני הכלית לאכול את האגס אבל מה שלא ידה שהבננה היתה מכושפת לפתע פיתעום כליפתה של הבננה ניפתחה והבננה הלכה בעזרתה הי מילמלה משהו בספת הבננות הכסומות זה היה נישמע כך @#%$..@$&)^...%^$*&.$^&$.&^$(# ואז היא הושיתה שתי חתיכות קליפה קדימה מתוך ה4 של ומי מחשיר מוזר שוגר אליהם הוא ניקרה השפם המקודש אמרה הבננה והוא יחסל את כול האגסים בעולם המכשיר הוציא מיליוני ליזרים לכול הכיבונים הבית עמד להיתפוצץ ואז דני היתעורר מהחולם רץ למדבח ואכל את כול הבננות

זה היה נורא קשה מכבה שתהנו הכותב ;)

רעיון נחמד, הבעיה היא שלא כל כך הבנת על מה עושים את זה. זה היה אמור להיות מותח. אתה סיפרת סתם סיפור, וחבל שכך. אם היית קורא הכל כמה פעמים, היית מסתדר יותר טוב.

פורסם במקור על ידי yovav

במעבדה השתוללה מהומה נוראה, "נושא המחקר, הנבדק, הכל נעלם! נגנב!" חשב, "דקות אחדות לפני כן הוא העביר סיור רגיל לתלמידי תיכון ועכשיו כלום, האם ייתכן שהם גנבו זאת? לא ייתכן, הכל היה שמור, צריך לנהל חקירה". המדען עלה לקומת הקרקע, הוא השתמש בטלפון היחיד בבניין להתקשר למשטרה. "המשטרה חייבת לעשות משהו" חשב, "אם לא כל העולם יכול להיות בסכנה נוראית, אסון שהעולם פשוט לא יוכל להתמודד איתו".

דני חזר לביתו, הוא הרגיש תשוש, היה לו יום מעייף מאוד, הוא התכוננן להשתרע על מיטתו כאשר נשמעה דפיקה בדלת "תפתח, משטרה!", "*@*" סינן דני משיניו, הוא הרים את תיקו מגבו וקפץ מהחלון קומה שנייה שביתו אל הרחוב שמאחור והתחיל לרוץ. "איך הם יודעים? לעזאזל", דני פנה לסמטה אחרת, מזגזג בין רחובות, הוא החל להתנשף, הוא יכל לשמוע את המשטרה מאחוריו, "טוב, עכשיו חייבים להיעלם" חשב, הוא פנה לתוך מחסן זנוח, סגר את הדלת מאחוריו ונרגע מעט רק כאשר שמע את הניידת עוברת ומתרחקת. הוא התיישב בגבו אל הקיר, מקשיב שאין משטרה, ולאחר מכן כשהיה בטוח שאפשר לזוז ופתח את תיקו. "אז מה נאכל? אגס או בננה?" חשב, אחרי רגע החזיר את הבננה לתיק והשאיר בידו את האגס, אך אז הרגיש סחרחורת קלה והחליט כי יאכל מאוחר יותר את האגס ונרדם כאשר השאיר את תיקו פתוח.

היה זה לילה חשוך וקודר, ערפל כיסה את כל האזור. הצינה ששררה לא עזרה בזמנת אורחים, וזו בדיוק הייתה המטרה. הדמות בברדס השחור חיכתה ליד עץ האלון היחיד. היא נראתה קצרת רוח, למרות שאי אפשר היה לראות את פניה מאחר וברדס גדול הסתיר אותם. לאחר דקות ארוכות הגיחה דמות נוספת, גם היא עם ברדס על הראש, מבין השיחים שממול העץ. הדמויות הסתודדו רגע או שניים ואז כל אחד פנה לדרכו ונעלם לתוך הלילה.
המקרה חזר על עצמו שוב ושוב במשך ימים מספר, כל פעם הדמות מחכה, דמות אחרת מגיחה מן השיחים, הסתודדות קצרה והתפצלות.
לאחר כמה לילות, ישבה לה הדמות בבקתה קטנה, באמצע אפלת היער, האח לא דלקה, אפילו נר לא היה, חשכה גמורה, גם בבקתה. הדמות הורידה את ברדסה בפעם הראשונה זה זמן רב, היא התרגשה נורא. למרות החשכה הדמות סדרה חפצים מספר על השולחן שלפניה.
הדמות החלה להתעסק עם החפצים, לאחר זמן מה תחושת ניצחון הופיעה על שפתיה, היא הלכה אל חדרה האחורי, להביא דבר האחרון, אך כשחזרה, החפץ שעמלה עליו נעלם.
הדמות יצאה אל הלילה, רצה, מחפשת, בודקת בבהלה גוברת את הלילה. לפתע צל גדול הגיח עליה, הצל נראה בצורת הסהר של הירח, הדמות הסתובבה אך הספיקה רק להרגיש חבטה ממשהו רך ומתה, מחשבתה האחרונה הייתה - לפחות השפם המקודש לא הושלם.

-הקלון הכי גדול של הפירות הוא שיציירו עליהם שפם, השונה הוא, שהשפם המקודש, לא יורד לעולם-

האגס היה מתוח מאוד, אם לא יאכלו אותו במהרה, הבננה עלולה להגיע עם השפם והוא לא יוכל להגן על עצמו. "למה הבננה קיבלה מנועים רקטים?" התעצבן האגס, "כל מה שאני קיבלתי זו היכולת לקרוא מחשבות של בני אנוש, וזה לא שווה כי אני יכול לספר זאת רק לפירות אחרים!! מדענים ארורים! אפילו יד בננית היא קיבלה, ואני רק את היכולת לדבר אל ירקות" את המשפט האחרון חשב התפוח בתמרמרות אבל הוא החליט לפעול, הוא ידע שיש לו רק דרך אחת להינצל, וזה יחייב אותו להשתמש בכל הכישורים שלו.

הבננה טסה במהירות המירבית שלה, היא חייבת להשיג את האגס לפני ששדני יתעורר מהתרדמת ויאכל את האגס מרב רעב או שהאגס יוציא לפועל את תוכניתו, היא חייבת לעוף מהר יותר, יותר, יותר. למנועי הבננה נגמר הדלק והיא צנחה. "אולי עוד אגיע בזמן" חשבה וקילפה את עצמה למצב מצנח.

כשהגיעה הבננה היא ידעה שיש לה צאנס אחד לפעול, היא ישר נחתה על האגס, והדביקה לו את השפם. הוא הסתכל עליה ואמר "בזבוז זמן". רגע אח"כ קולפה הבננה והאגס ועוד כמה פירות, כולם הוכנסו לבלנדר, עורבבו ונאכלו כשייק פירות. בבטן אמרה הבננה לאגס "נאכלתי לפניך, רק שתדע!"

נ.ב.
לדני לא קרה כלום, הוא הבהיר למשטרה הכל וסלחו לו.

נחמד, רעיון יפה. ההתחלה בהחלט מותחת, למרות זאת ציפיתי שכך יהיה גם הסוף. אבל אין בעיות, בעיקרון הצלחת ועשית את זה בצורה ממש טובה.

פורסם במקור על ידי coca cola

עקב סיבות אישיות אני מצטער שאני שולח את זה בדקה ה90.


בננה אחת התעצבנה שדני, ילד קטן ושובב, החליט לאכול אגס במקומה. בעזרת 'השפם המקודש', כלי נשק עתיק ורב עצמה, הבננה יוצאת למבצע לחיסול האגס שדני רוצה לאכול, לפני שיאכל אותו. אתם צריכים לחשוב לבד, מה זה השפם המקודש? איך הבננה משתמשת בו בכלל? איך היא יכולה להחזיק או ללכת, הרי אין לה ידיים או רגליים! תשקלו את כל הפרטים הקטנים בכתיבת הקטע. ואל תשכחו, שהסיפור ימתח אותי.
מותר להגיש את המשימה עד התאריך 18/12 כלומר יש לכם שבוע.

הוא עמד לנגוס בו,הוא קירב את פיו אט אט לכיוון האגס שפתאום שפם החל לצמוח על פניו,
השפם היה כל כך גדול שהוא לא יכל לקרב את האגס העסיסי לפיו.
הוא ראה אותה שם,מרחפת באוויר ושטה לכיוונו באיטיות ושקט,
הוא פחד,פחד יותר מכל חייו,הפחד התפשט בכל גופו עד כדי כך שהוא השתתק לגמרי.
הכל התחיל שהוא הושיט ידו לכיוון קערת הפרות עם המבחר הרחב,
הוא בחר בה,היא הייתה כל מה שפרי יכל להיות בשבילו,שלמות פרותית.
אך משהו קרה,הוא פתאום לא רצה אותה יותר ובחר באגס העגלגל,
היא קינאה,היא רצתה שהוא ינגוס בה ולא בפרי הירוק והמוזר שתפס את מקומה.
היא רקמה תכנית,היא תשתמש בשפם,אותו שפם שנותן למשתמש בו את היכולת לגדל שיער פנים על אחרים באופן מפתיע,
כן,כך היא תעשה זאת היא תרצח את האגס בעזרת חניקת השפם הידועה.
הכל היה כבר מתוכנן,האליבי,דרך הביצוע והכי חשוב! השפם!
היא התקרבה אליו לאט לאט,הצמיחה שפם על פניו וכבר עמדה להצמיח שפם לאגס המתועב,
היא עשתה זאת,היא הרגה את השפם ושהכל נראה מושלם הורידה את בגדייה וקפצה לפיו בחוזקה ובאומץ.
אך אם זה לא הספיק נראה היה שהשפם החל לזוז,מהר מאוד הוא השתלט על פני האיש והוציא את הבננה באכזריות מפיו,
השפם דיבר במבטא ספרדי והזדהה כחורחה,הוא גדל וגדל עד שהוא כיסה את כל גוף האיש.
היה ברור שמה שיקרה בסוף זה ש...

"זה מה שהיה כתוב בעיתון הבוקר,לאחר מכן הכתבה טושטשה.


הערה:וואוו,היה ממש קשה לכתוב על זה אבל זאת הסיבה שנרשמתי לכאן,כדי לשפר את הכתיבה שלי ולדעתי לא יצא מי יודע מותח,אני פשוט לא מתחבר לנושאים כאלה,
כן החורחה היה בכוונה חחחח.

יפה מאוד, למרות שאתה לא מתחבר, יצא יפה ומותח. כל הכבוד.

פורסם במקור על ידי The Charmander

המשימה כיפית ומדהימה. מקווה שתאהב.

השמים צבעו אפור והירח היה מקור התאורה היחיד. הרחובות היו ריקים מאדם. המשימה של 'בננה' או בשמה החסוי "לינט" היתה ברורה. למנוע מ'אגס' או בשמו החסוי "סטאן" מלחסל את הילד השובב בעל כוחות קסם חזקים מאוד.
היו לילד יכולות מדהימות. אומנם האגס כבר הגיע לפני בננה והילד "נגס" בו.
"נגיסה" זוהי מילה חסויה ביותר שבה משתמשים בעולם המאפיות, מה שאומר שסטאן פגש בילד והחל להתעמת איתו.
בננה ידעה היכן למצוא אותם במפעל ליצור צעצועים במרחק מה מאיזור מגוריה והחליטה לחסל את אגס באמצעות ה'שפם המקודש', הלא הוא נשק רב עוצמה, אקדח דמוי שפם היחיד מסוגו, אשר יריה אחת ממנו חודרת כל דבר שקיים בעולם. בננה נאלצה להשתמש בשפם המקודש כיוון שבידי אגס היה מגן חזק בשם "פלוץ זוהר" אשר היה עשוי יהלום בלתי מלוטש.
בננה התגנבה בזהירות למפעל וחיפשה אותם בדממה כשלפתע...


אני מקווה שהשארתי אותך במתח!
סליחה שלקח לי זמן, דבר כזה דורש מוזה... משימה מגניבה!

יפה מאוד, מעניין שלקחת את המקור שנתתי ובנית עליו עלילה משלך עם אנשים והכל. כל הכבוד.


אחרי זמן מחשבה רב, וגם מכיוון שרוב המשתמשים לא כתבו שום קטע, אני החלטתי שבשלב זה אף אחד לא יוצא! כל הכבוד לכולכם, אני שמח שכתבתם פסקאות. עכשיו הגיע הזמן למשימה השניה שלכם.

בלילה קודר ואפל, יצור מסתורי בעל שיני ענק ואזניים בגודל לא הגיוני הגיח מן האפילה. אותו יצור החזיק בפיו מין גליל כתום ומאורך, שבער בקצהו. היצור הגדול תר אחר טרף. כעבור כמה שניות, קלטו עיניו יצור אחר, בעל גפיים משונות ומחושים על ראשו. היצור עמד על שתיים, ונראה אכזרי למראה. אבל זה לא הרתיע את היצור המסתורי והגדול. הוא זינק על הטרף, והתחיל איתו במאבק.

המשימה הבאה שלכם תהיה לתאר לי בדיוק את המאבק בין 2 היצורים המשונים. ככל שיהיה יותר אקשן כך יותר טוב.
הדרכה: נסו קודם לצייר במוחכם את שני היצורים. אין לי בעיה שתוסיפו פרטים במקרה הצורך.
תאריך להגשה: יום ראשון בעוד שבוע(יכול להיות שיידחה).

בלילה קודר ואפל, יצור מסתורי בעל שיני ענק ואזניים בגודל לא הגיוני הגיח מן האפילה. אותו יצור החזיק בפיו מין גליל כתום ומאורך, שבער בקצהו. היצור הגדול תר אחר טרף. כעבור כמה שניות, קלטו עיניו יצור אחר, בעל גפיים משונות ומחושים על ראשו. היצור עמד על שתיים, ונראה אכזרי למראה. אבל זה לא הרתיע את היצור המסתורי והגדול. הוא זינק על הטרף, והתחיל איתו במאבק.

היצור המסתורי בעל שיני הענק אשר נקרא סיסילק קפץ במהרה על היצור שמולו אשר נקרא נמלק, סיסליק נעץ את שיניו בגבו של נמלק, נוזל ירקרק, כנראה דם נזל מגופו של נמלק ללא הפסקה, אך הוא לא נכנע.
נמלק נעץ את שיניו בגרונו של סיסליק, דם השפריץ לכל עברו, אך סיסליק היה חזק והוא לא נכנע, לפתע קפץ נמלק לגובה לא ייאמן תוך כדי ניעור סיסליק מעליו, סיסליק איבד את אחיזתו ונפל מטה, אך לפתע בניגוד לכל הציפיות פרש סיסליק זוג כנפיים אדירות שעד עתה היו מוסתרות בצבע שחור חלק, סיסליק עף למעלה במהירות אל עבר נמלק, אך נמלק היה זריז, הוא זז מיד הצידה והחל בצניחה מטה, סיסליק החל לדאות מטה ומטה עד שכמעט השיג את נמלק, אך זה היה מאוחז מדי נמלק נעלם בעמקי היער.

אני קצת מיתעקב אז אם תוכל לידכות את זה בבקשה יש לי הרבה דברים בבית ספר ואין לי הרבה זמן סליחה אני לא פורש אני רק מבקש שתידכה

בלילה קודר ואפל, יצור מסתורי בעל שיני ענק ואזניים בגודל לא הגיוני הגיח מן האפילה. אותו יצור החזיק בפיו מין גליל כתום ומאורך, שבער בקצהו. היצור הגדול תר אחר טרף. כעבור כמה שניות, קלטו עיניו יצור אחר, בעל גפיים משונות ומחושים על ראשו. היצור עמד על שתיים, ונראה אכזרי למראה. אבל זה לא הרתיע את היצור המסתורי והגדול. הוא זינק על הטרף, והתחיל איתו במאבק.

הזינוק הוא השלב החשוב ביותר בציד, ידע היצור בעל שיני הענק - הארכנבון,
הזינוק צריך להיות קצר ומהיר, ובדיוק אל המטרה. הארכנבון זינק, כפותיו הקדמיות מושטות קדימה,
שלשות טפריו שלופים במטרה לנעוץ אותם בטרף.

היצור בעל המחושים, שדמה במראהו לגמל שלמה מפלצתי, חש שצופים בו, הוא נעמד על שתיים, כדי להיראות מפחיד וקלט בדיוק בזמן את תנועת שריריו של הארכנבון. הוא השתטח ארצה והארכנבון עף מעליו מפספס אותו במילימטרים.

ברגע שקלט הארכנבון שהוא עומד לפספס את הגמל שלמה הוא שינה תנוחה בעודו באויר, הוא עבר מעל הגמל שלמה כשרגליו קודם ואיך שנגעו רגליו בקרקע הוא זינק שוב פעם לעבר הגמל שלמה.
הגמל שלמה ידע שהארכנבון ינסה לזנק עליו שוב לכן בכלל קם לאחר הזינוק של הארכנבון, במקום הוא התהפך על גבו וזקר את קצות ידיו שהיו מחודדות כלפי מעלה.
הארכנבון היה מופתע מאוד לגלות שגם בקפיצה השנייה אין טרף לקפוץ עליו, הוא היה מופתע אף יותר כאשר חץ כאב עז בבטן, הוא נחת על האדמה והתגלגל, נעמד במהירות בתנוחת קרב כאשר אוזניו זקורות ועיניו מביטות לפנים, הוא העביר את כפתו על בטנו, הוא הרגיש דם, הגמל שלמה הזה עצבן אותו מאוד, הוא ירק אל העשב את החפץ שהחזיק בפיו והתכוננן לזינוק נוסף...
הגמל שלמה לא בזבז זמן, ברגע שעבר הארכנבון מעליו הוא התרומם וזינק קדימה, הוא ראה שהארכנבון מתכוננן לקפיצה נוספת, אך הגמל שלמה היה מהיר ממנו, הוא זינק, דקר את הארכנבון בעין, עבר מעל הארכנבון ורץ לעבר העשב הגבוהה, אל עבר ההרים.
הארכנבון הרגיש דקירה בעין, הוא העיף את כפתו באויר, מנסה לפגוע בגמל שלמה, אך הוא פספס, הוא הסתובב וראה אותו רץ לתוך העשב, הוא הרים את החפץ שירק קודם, הדליק אותו ורץ גם הוא לתוך העשב.
תוך מהרה השיג הארכנבון את הגמל שלמה, הארכנבון אגרף את כפתו והכה בעוצמה את הגמל שלמה, הגמל שלמה עף אחרוה, הוא נאחץ בידו בגבעול עשב, הסתובב ועם התנופה הוא עף לעבר הארכנבון, ידיו מושטות קדימה, אך כאשר התקרב הגמל שלמה אל הארכנבון, הנ"ל חבט בו שוב, הפעם כלפי מטה. הגמל שלמה נחבט קשה בקרקע ושבר את ידו, אך הוא התייצב במהרה וקפץ, מתחמק בקושי ממכת אגרוף נוספת, הוא השתמש בכנפיו הקטנטנות שבגבו לצבור מעט גובה, התהפך עם ראשו כלפי מטה וצלל אל הארכנבון.
הארכנבון קלט את הגמל שלמה והפנה את החפץ שבפיו כלפי מעלה, להביור דק של אש יצא מקצהו אל עבר הגמל שלמה. הגמל שלמה הצליח לסטות ממסלולו, הוא החליק על גב הארכנבון ודקר אותו בדיוק בנקודת החיבור בין הצוואר והראש, הארכנבון קפא מיד, האש הפסיקה לבעור וכבתה, הח]ץ נפל מידו של הארכנבון.
הגמל שלמה זינק מיד לעבר החפץ, הארכנבון החל לצאת מקפאונו, הגמל שלמה הדליק את החפץ וירה על הארכנבון, אך הארכנבון הספיק להשתחרר ולןהשתטח ארצה. הזרם הראשון של האש עבר מעל הארכנבון, אך בפעם השנייה כיוון הגמל שלמה נמוך יותר, הארכנבון קפץ אך רגלו נשרפה, הוא נחת והתגלגל על הקרקע, מכבה את האש.
בינתיים הגמל שם לב שעשב נדלק, התחילה שריפה, הוא קפץ על הארנב נתן כמה דקירות והחל לחפש מוצא. הארכנבון זינק בעקבות הגמל שלמה והחל לרדוף אחריו. לאחר כמה רגעים הם יצאו לאיזור סלעי למרגלות צוק אחד ההרים. הגמל שלמה זינק על סלע גבוה, הארכנבון חייך והוציא את החפץ יורק האש, הגמל שלמה חשב במהירות, הוא זינק מעלה רגע לפני שלהביור נורה מהחפץ. הארכנבון הספיק ל'קלוט את התנועה וכיוון את הלהביור גבוה יותר, הוא פגע בול.
הארכנבון חייך, הגמל שלמה נחת על ראש הצוק, אך לפתע קם הגמל שלמה, הלך אחורה, נתן מכה חזקה על האדמה והחל לטפס במהירות על הר.
המכה שברה את הסלע, והסלע החל להתגלגל אל הארכנבון, הארכנבון ניסה לברוח אך הסלע השיג אותו ומחץ אותו למוות.