נושא: *חם* בית הספר לכתיבה של פורום ספרות יוצא לדרך!

*אני רוצה לציין בהתחלה, שהמשתמש Z.j.h הוא זה שהביא לי את הרעיון, אז ישר כח לו.
ההרשמה נסגרה! אין עוד אפשרות להירשם!!
נוהל המתרחש:

מה עומד לקרות פה בעצם?
פה אני(וארווין אם הוא יסכים לכך) נבחן את כישורי הכתיבה שלכם. איך נעשה זאת? בדרך יצירתית ומיוחדת, שתגרום לכם לא רק לפתח ציפיות בקשר לזכיה, אלא גם ליהנות ולשפר את כישרון הכתיבה שלכם. בכל אחד מכם, אלו שרוצים להשתתף בפעילות הזו, קיים פוטנציאל אדיר ולא ניתן לערעור, שאתם יכולים להיות סופרים מדהימים. כל אחד יהנה מהסיפורים שלכם, לא משנה על מה אתם עומדים לעשות אותם.

איך בית הספר ינוהל?
אז ככה, הודות למגל, שהעלה את הרעיון הגאוני הזה, ונתן לי את הכבוד ליישם אותו, פה אני עומד לפרסם בכל פעם קטע קצר, או יותר נכון, עלילה. תהיה לא מסובכת וקלה להבנה. אבל ככל שנתקדם בתחרות, הקטעים שאביא לכם יהיו ארוכים יותר, ענייניים יותר, ומסובכים יותר. בקיצור- שווה לכם להישאר.

מה התפקיד שלכם פה?
בהתחלה תצטרכו להירשם, ע"י טופס שמצורף בהמשך. בכל פעם שאביא לכם קטע, תצטרכו לכתוב לו המשך. אתם בוחרים את האורך של ההמשך, כמובן כדאי לא קצר מדי, אך גם לא ארוך מדי. לאחר שכולם יכתבו את הקטעים שלהם, נקרא את כל הקטעים, ונוציא משתמש אחד מהתחרות. לבסוף, לאחר הרבה קטעים, כשבכל פעם הם יהפכו למאתגרים יותר להמשך ומסובכים יותר, יישארו שלושה משתמשים, שהם יתחרו ראש בראש בראש, על התואר של הזוכה. בקטע הזה, כל מי שעד עכשיו השתתף בתחרות והודח, יוכל להצביע למי שהוא חושב שמגיע לו לזכות(כמובן שבה"פ). לאחר שנספור את הקולות, נכריז על מקום שלישי, שני וראשון. כל מי שהגיע לגמר ייקבל פרס, אך מקום שני יזכה בפרס גדול יותר מהשלישי, וקום ראשון יזכה בפרס גדול יותר מהשני(על הפרסים נחליט אני וארווין בהמשך).

ההרשמה בלתי מוגבלת! אין דבר כזה שכל המקומות תפוסים, אפשר להירשם עד כמות בלתי מוגבלת של משתמשים! כמובן שזאת עד פרק זמן מסוים, לא ארוך מדי, בו נחליט שאי אפשר להירשם עוד. לכן הירשמו מהר, על מנת שתשפרו את יכולת הכתיבה שלכם בצורה ניכרת, ואולי אתם תוכלו להיות הזוכים של בית הספר לכתיבה של פורום ספרות!

הפרסים
בגמר הגדול יישארו שלושה משתמשים. כולם כמובן יקבלו פרסים, והנה הם מוצגים לפניכם:

מקום שלישי- ווינר ליום

מקום שני- ווינר לחמישה ימים

מקום ראשון- ווינר לעשרה ימים!


ההרשמה

בהתחלה תצטרכו למלא טופס הרשמה. פה אני מוכרח לציין, שלא כולם יתקבלו! כמובן שהרוב יתקבלו, אבל אנחנו נחליט את מי לקבל, ואת מי לא. הכל תלוי ברמת האמת והרצינות שלכם בטופס ההרשמה.
הטופס ילך כך:

שם בפורום: אל תתחכמו, מי שיתחכם לא יתקבל!
גיל: הגיל שלכם, חשוב על מנת שנקבע מהי רמת הכתיבה שלכם יחסית לגילכם.
דעה אישית: מה אתם חושבים על רמת הכתיבה שלכם, מדוע אתם חושבים שמגיע לכם להתקבל לתחרות, מה אתם מצפים שהתחרות תתרום לכם וכו'.
קטע ראשון: בשלב הזה של ההרשמה, אני אכתוב לכם קטע קצר, אותו תצטרכו להמשיך. בקטע הזה, עליכם להתאמץ ככל שתוכלו, על מנל לכתוב את הקטע היפה ביותר שתוכלו לכתוב. אל תחששו לאת מהקופסא, אל תחששו שנפסול אתכם בגלל שהקטע לא מתחבר למציאות. אלא להפך, כותבים שיהיו מספיק מוכשרים כדי לכתוב דברים שלא העלנו בדעתנו שיכתבו, הם אלו שיבחרו. כמובן שתוכלו גם להידבק למציאות, וגם אתכם נבחר בהתאם.

טופס הרשמה ריק(להירשם דרכו):

שם בפורום:
גיל:
דעה אישית:
קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא?


כמו שצויין למעלה, זמן ההרשמה נסגר. אין עוד אפשרות להירשם! מה שכן, התחרות התחילה. בהצלחה לכולם, ושבאמת הטוב מבניכם ינצח.

הרשומים

שם בפורום:Amitlv
גיל:14
דעה אישית: לדעתי אני כותב גרוע אבל יש לי הרבה רעיונות לכתיבה
חוות דעת שלי ממנו: רמת הכתיבה שלו נמוכה. למרות זאת הרעיונות שלו נחמדים. דורש שיפור.
בחוץ או בפנים: בפנים.

שם בפורום:accelerator
גיל:14.5
דעה אישית:אני כעיקרון מאמין ברמת הכתיבה שלי, ויודע שאני כותב די טוב אם כי אני בא לתחרות עצמה בשביל לבחון עם הכתיבה שלי מספיק טובה כמו שאני חושב שהיא p:
חוות דעת שלי: כותב מעולה, הרעיונות שלו מעניינים וסוחפים.
בחוץ או בפנים: בפנים.

שם בפורום: yovav
גיל: 15
דעה אישית: אני יודע שאני אוהב להמציא ולכתוב, ואני מקווה שהתחרות תשפר את הרמה ותתן לי אומץ לכתוב ספר\סיפור משלי
חוות דעת שלי: כותב סבבה, הרעיונות שלו מעולים ויוצאים מהקופסא.
בחוץ או בפנים: בפנים.

שם בפורום: ttrrtte
גיל: 13
דעה אישית:אני חושבת שרמת הכתיבה שלי די גבוהה, לא לגמרי ולכן אני רוצה ללמוד עוד ולהשתפר מפני שחשוב לי להגיעה להישגים גבוהים בעזרת הסיפור שלי מפני שאני אוהבת לכתוב.
חוות דעת שלי: רמת כתיבה סבירה, הרעיונות שלה די צפויים, אבל מעניינים.
בחוץ או בפנים: בפנים.


שם בפורום:coca cola
גיל:14
דעה אישית:אני אוהב לכתוב,אני כותב בבית ספר,אני כותב בבית ואני מקווה להמשיך עם זה ולשפר את יכולות הכתיבה שלי ולכן אני נרשם.
חוות דעת שלי: כותב טוב, מרחיב אופקים ברעיונות שלו.
בחוץ או בפנים: בפנים.

שם בפורום: PizzaBlaster
גיל: 13
דעה אישית: אני לא כותב הרבה, אבל יש לי סיפור שיכול מאוד להיות שאני אפרסם בפורום. לדעתי הרמה שלי היא בינונית.
חוות דעת שלי: כותב טוב, הרעיונות שלו מעולים.
בחוץ או בפנים: בפנים.

שם בפורום: Z.j.h
גיל: 9
דעה אישית: אני מאמין שהכתיבה שלי היא ברמה ממוצעת....
חוות דעת שלי: רמת הכתיבה דורשת כמה שיפורים, למרות זאת הרעיונות שלו טובים.
בחוץ או בפנים: בפנים.

שם בפורום: The Charmander
גיל: 23
דעה אישית: תמיד יש מקום לשיפור. אשמח להתקבל לבית הספר, הרעיון מגניב בעיניי.
חוות דעת שלי: כותב ברמה גבוהה מאוד, הרעיונות שלו מעולים.
בחוץ או בפנים: בפנים.

שם בפורום: יומן המיומן.
גיל:13.
דעה אישית:אני חושב שרמת הכתיבה שלי יחסית גבוהה לגילי,אבל שתמיד יש לי מקום להשתפר.
חוות דעת שלי: כותב טוב, הרעיונות שלו טובים.
בחוץ או בפנים: בפנים.

שם בפורום:seviper
גיל: 13.75
דעה אישית:אני חושב שאני די טוב בכתיבה למרות זאת ששפת האם שלי היא לא עברית אלא אנגלית. אני חושב שמגיע לי להתקבל כי לדעתי כל אחד לא משנה מהי רמת הכתיבה שלו צריך להתקבל מכיוון שזה "בית ספר", וכידוע בית ספר הוא מקום בוא מלמדים אנשים ללא שום ידע איך להיות מקצוענים בנושא. ה"בית ספר" הזה יעזור לי לפתח את כישרון הכתיבה שיש לי.
חוות דעת שלי: רמת כתיבה טובה, הרעיונות שלו מותאמים בדיוק למקור.
בחוץ או בפנים: בפנים.

שם בפורום: pokemon13
גיל: 14
דעה אישית: אני חושב שזה בינוני עד בסדר
חוות דעת שלי: רמת כתיבה נחמדה, למרות זאת הרעיונות שלו הם ללא דמיון ומבוססות על דברים שהוא מכיר ואוהב.
בחוץ או בפנים: בפנים.


שם בפורום:scizor-x
גיל:12
דעה אישית:סבירה. אני צריך להשקיע יותר מחשבה בפרקים למרות שיש לי הרבה רעיונות.
חוות דעת שלי: רמת כתיבה טובה, רעיונות יפים.
בחוץ או בפנים: בפנים.
המשימה הנוכחית:

משימה ראשונה! למרות שהמשימה תשמע לכם מגוחכת, פתאטית ועלובה, מה שאני מבקש מכם יפתיע אתכם.
המשימה שלכם היא: עליכם לכתוב קטע מותח מה הכוונה? אני מצפה שהקטע שתכתבו ימתח אותי. שאני ירצה שתכתבו המשך(כמובן שלא תעשו המשך). אבל יש בעיה קטנה. הקטע המותח עומד להיות על המקרה הבא:
בננה אחת התעצבנה שדני, ילד קטן ושובב, החליט לאכול אגס במקומה. בעזרת 'השפם המקודש', כלי נשק עתיק ורב עצמה, הבננה יוצאת למבצע לחיסול האגס שדני רוצה לאכול, לפני שיאכל אותו. אתם צריכים לחשוב לבד, מה זה השפם המקודש? איך הבננה משתמשת בו בכלל? איך היא יכולה להחזיק או ללכת, הרי אין לה ידיים או רגליים! תשקלו את כל הפרטים הקטנים בכתיבת הקטע. ואל תשכחו, שהסיפור ימתח אותי.
מותר להגיש את המשימה עד התאריך 18/12 כלומר יש לכם שבוע.

שם בפורום:Amitlv

גיל:14

דעה אישית: לדעתי אני כותב גרוע אבל יש לי הרבה רעיונות לכתיבה

קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא?

לפתע פתעום אחד מהמלחים שספינתו עגנה לה לבדה הוזה היה נראה כיאילו הוא יבחין בצל מוזר ליד האור הירוק (אני לא יודע מה זה ענבר אז רשמתי אור ירוק) שיוצא מין המגדלור הצל היה של יצור בעל 2 רגליים 2 ידיים וראש אחד אז מה מוזר בו אתם חושבים טוב היה לו גם 2 זנבות מתפתלים מאחור ולרגה היה נראה כיאילו הוא עושה משהו לאור

מה זה הצל הזה?? מה הוא עושה?? ומה המלח המשכן יעשה??

אם זה לא מספיק אני יערוך

שם בפורום:accelerator
גיל:14.5
דעה אישית:אני כעיקרון מאמין ברמת הכתיבה שלי, ויודע שאני כותב די טוב אם כי אני בא לתחרות עצמה בשביל לבחון עם הכתיבה שלי מספיק טובה כמו שאני חושב שהיא p:
קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא?
"טיילור!" הוא קרא לפתע בשמי, הבטתי בו, בחברי הטוב ג'ין, שיערו השחור והקוצני כמעט ונעלם בלילה חשוך זה, לעומת זאת עיניו הכחולות נצצו ככוכבים בשמי הלילה הקודרים.
"אתה ראית מה קרה כרגע?!" הוא אמר בתדהמה אם כי אני הייתי פחות מרוכז ולכן התקשיתי להקשיב לו, "כן ג'ין, כולם ראו" מלמלתי חרש בעודי בוהה באדמה, בגרגירי החול הללו ומהרהר לעצמי, הרגשתי תחושה מוזרה כלשהי, כאילו...מישהו קורא לי , ממש יכולתי לשמוע אותו במחשבתי.
"היי!, טיילור!" קרא ג'ין ו"העיר" אותי כביכול ממצבי הרדום והמהורהר, "הכל טוב איתך?" הוא שאל והביט בי בפליאה.
"כן, כן ברור, פשוט...יצאתי לרגע מריכוז, זה הכל" החלתי מגמגם בלחץ מנסה להסתיר את מחשבותיי בעוד ג'ין הביט בי במבט מוזר.
"בכל מקרה, אני מציע שנסרוק את החוף" אמר ג'ין ואני התלוויתי אליו כמובן, בחוסר רצון.
החלנו סורקים באיטיות את החוף בשעת הלילה המאוחרת, הכל היה נראה די נורמלי ורגיל עד שלפתע... זה הגיע.
"טיילור...." שמעתי קול צורם כלשהו בתוך מוחי, זה ממש לא היה קולו של ג'ין, אפילו הבטתי בו בפליאה והוא החזיר לי סוג של מבט זועם, נראה היה שנמאס לו מן המסתוריות שאפפה אותי בדקות האחרונות.
"טיילור, בוא נשחק" אמר הקול הצורם, "מי אתה?!" שאלתי באימה.
"מי אני?...." שאל הקול, "הבט אחורה!!" קרא הקול ומקול צורם וילדותי הוא נהפך לקול מפלצתי ומרעיד.
הסתובבתי בזהירות רבה ובפחד, נדהמתי למראה עיניי, גופתו של ג'ין הייתה על האדמה, מלאת דם ומרוטשת, אם כי בצורה מדהימה, כאילו חיית טרף פגעה בו בדיוק במקומות הנכונים.
"מי אתה?!" שאלתי באימה ותפסתי את ראשי.
"אני אתה טיילור" מלמל הקול הצורם, "ג'ין הזה בהחלט יודע לשחק" הוא המשיך.
"ועכשיו טיילור מה דעתך?" שאל הקול, "מה דעתך ש..." הוא מלמל, "שעכשיו אני ישחק איתך!!".

שם בפורום: yovav
גיל: 15
דעה אישית: אני יודע שאני אוהב להמציא ולכתוב, ואני מקווה שהתחרות תשפר את הרמה ותתן לי אומץ לכתוב ספר\סיפור משלי
קטע ראשון:
"אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא?..."
"הסיפור משעמם!" קראה קים בזעף
"את חושבת שאת יכולה להמציא סיפורים טובים משלי?" עניתי בהתגרות
"אני יכולה"
"נראה אותך"
"אז הנה אני אמשיך מכאן" אמרה, והמשיכה, "נורדי האמיץ..."
"מה זה השם הזה נורדי האמיץ?" אמרתי בלעג,
"אל תפריע" אמרה, והמשיכה לספר, "נורדי, שהיה החוקר הנודע בזמנו, החליט ללכת ולחקור את מסתורי המגדלור. הוא שכר ספינה, ובמשך ימים שט אל המגדלור, וכשהגיע עמד שם מולו, מחכה לכישוף שכולם דיברו עליו, אך הכישוף לא הגיע. לאחר ימים מספר ללא תקריות מיוחדות החליט נורדי לרדת לחוף, הוא הוריד סירה קטנה אל המים, ובליווי שלושה אנשי צוות החלו לחתור אל החוף. לפתע באמצע היום, בעוד המלחים חותרים אל החוף, התעורר המגדלור לחיים. עור זהוב נפל עליהם, חזק מהשמש, ובעקבותיו גלים גבוהים, מגיעים משום-מקום, הסירה הקטנה הטלטלה מעלה מטה. נורדי ישר נאחז בסירה, אך המלחים לא היו חכמים כמוהו ונפלו אל המים.
בעודו נאבק על שמירת יציבותו, יצא מן המים נחש ענק, 3000 מטר אורכו..."
"זה לא הגיוני" קטעתי את קים, "אולי 300 מטר"
"זה לא חייב להיות הגיוני" אמרה אני רק בת 10, מותר לי להמציא מה שאני רוצה, "אבל בשבילך... מן המים יצא נחש 300 מטר אורכו, נורדי הסתכל בעיניו המפלצתיות של הנחש, ובהחלטה נועזת אחת קפץ אל המים ושקע אל אפלתו..."

אי שם, במקום הדומה מאוד לקאריבים שלנו, נסחף אל החוף אדם, ולידו, עמד ניצב מגדלור שיש לבן.

שם בפורום: ttrrtte
גיל: 13

דעה אישית:אני חושבת שרמת הכתיבה שלי די גבוהה, לא לגמרי ולכן אני רוצה ללמוד עוד ולהשתפר מפני שחשוב לי להגיעה להישגים גבוהים בעזרת הסיפור שלי מפני שאני אוהבת לכתוב.

קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא?
''מה קורה פה?!'' שאל המלח המבולבל בזמן שספינתו נמשכה בכח בלתי מוסבר אל המגדלור שאורו בהק בצבע הענבר, כל המלחים עשו ככל יכולתם לעצור את התזוזה הלא טבעית, אך אף אחד לא הצליח.
אבל אז קם מלח צעיר אחד, שרק לא מזמן סיים הכשרתו, הוא היה נער צעיר בעל שיער חום משוך אחור ועיינים חומות בורקות, הוא הסתכל על כל המלחים במבט נטול פחד, המבט שבוא הביט בהם גרם להם לחוש רוגע, שעוד רגע הכל ייגמר, המלח הצעיר אשר נקרא קייטו, רץ במהירות אל עבר הגה הספינה, אך במקום לנסות לשלוט בספינה הוא עלה על ההגה ומשם קפץ קפיצה גדולה, שבדרך כלל רואים רק בסרטים המושקעים והמותחים ביותר, הוא כמעט הצליח להגיע לצוק בוא היה המגדלור, אבל אז... כח משיכה בלתי מוסבר דחף אותו לאחור, קייטו צנח למים והספינה התנפצה למרגלות הצוק, האגדה על קייטו והמגדלור עברה מדור לדור שנים רבות אחר כך, וקייטו נהפך לגיבור גדול, אך הדבר המפתיע ביותר הוא שעם מותו של קייטו, כמה ימים לאחר מכן נעלם המגדלור המופא, יש האומרים שקייטו קח אותו איתו למעלה, יש האומרים שזה קרה בגלל תהליכים כימיים והבניין התפרק, אבל מה שלא תהיה התשובה, זאת האגדה על קייטו.

שם בפורום:אין כינוי
דעה אישית:ניסו פעם ולא הצליח,מקווה שזה לא יהיה כמו פעם קודמת
קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא? לפתע מערבולת כחולה וגדולה נפערה באמצע הים רעמים נשמעו אך הברקים הופיעו מאוחר יותר, כל המלחים פחדו למראה עינם ועוד אחת מהספינות נשאבה למערבולת צעקותיו של הקפטן היו לשווא והוא נשאב למערבלות לאחר כמה זמן הוא חזר הילה כחולה עוטפת אותו ומחזירה אותו לחוף,ההילה הזאת היתה פוסידון,פוסידון
אני ממשיך מחר..

קודם כל אהבתי את הרעיון,אני מקווה שזה יעזור להחיות את הפורום וישפר את רמת הכתיבה של האנשים פה.

שם בפורום:coca cola
גיל:14
דעה אישית:אני אוהב לכתוב,אני כותב בבית ספר,אני כותב בבית ואני מקווה להמשיך עם זה ולשפר את יכולות הכתיבה שלי ולכן אני נרשם.
קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא?

מסמך היסטורי זה נשמר כמעט ללא פגע במשך מאה שנים,
עד שיום אחד החליט המדען אדוארד לחקור את הנושא לעומק.
הוא קנה כרטיס טיסה,מחלקה ראשונה כמובן כל הדרך ללונדון שבאנגליה הרחוקה,
כעבור מס' שעות של טיסה שנמשכו כמו נצח,
מצא את עצמו אדוארד בוהה בשמי הלילה השחורים שקוע עמוק במחשבותיו על מסתוריי המגדלור.
הנחיתה באה כעבור כמה שעות ובמהרה מצא את עצמו אדוארד עומד ביציאת נמל התעופה ליד איש אשר נראה בשנות הארבעים לחייו,לאיש היו זיפים מאפירים, חלוק מעבדה ומשקפי קריאה גדולות הוא הציג את עצמו כקרל,
קרל עשה רושם ידידותי ובמהלך הנסיעה לבית המלון אף הסביר לאדוארד מה יעבור עליהם מחר.
הוא קיבל מפתח לחדר המלון, החדר היה פשוט למראה ומהר מאוד מצא את עצמו אדוארד שקוע בשינה עמוקה.
בבוקר קרני השמש ליטפו את פניו ולאט לאט הוא התעורר מנסה להיזכר מה אמר לו קרל אתמול,
אדוארד לבש את בגדי העבודה שלו ויצא לכיוון הרכבת התחתית,כעבור כמה תחנות הוא גילה את קרל מחכה לו והם יצאו לדרכם.
לאחר עוד כמה תחנות הם הגיעו לרציף ישן ואפרורי אשר רוב אוכלוסייתו הייתה שחפים וכמה דגים קטנים,
השחפים נראו מעוצבנים למראה בני האדם אשר פולשים לטריטוריה שלהם ונעצו מבטים באדוארד וקרל.
למראה הרציף חשב אדוארד שמדובר במגדלור ישן ומעופש שרוב הסיכויים שכל נגיעה מיותרת תגרום לקריסתו,
אדוארד טעה,הוא היה המום שראה את עוצמת המבנה הישן,הוא היה מטופח,נקי ומראהו דמה למגדל ה"ביג בן" הידוע.
קרל הושיט את ידו לכיוון מנעול הדלת ופתח את המגדלור,הדלת השמיעה חריקה איומה שמלווה בהד גדול ועוצמתי,
הם החליטו להתפצל,קרל פנה לכיוון המרתף לבדוק האם מדובר במשהו מוסתר למטה שמשך אליו את הסירות,
בעוד שאדוארד פנה למעלה לכיוון הפנס שאחראי על האור.
קרל שראה שהמרתף ריק החליט לבדוק את החומרים שסביבו בעזרת סדרת ניסויים פשוטים,
אדוארד לעומתו היה המום,בתוך הפנס נחה לה אבן בצבע ענבר בוהק שאדוארד זיהה כחומר הנדיר אמברון.
האבן הייתה כגודל ראשו של אדוארד אך היא הייתה שונה מכל אבני האמברון שאדוארד ראה בחייו,
חוץ מהיותה גדולה פי 3 מאבן אמברון מצוייה אדוארד שם לב שבאמצע האבן יש מעין מקור אור שנראה כאילו הוא חי,
ממבט מקרוב הבין אדוארד שאין מדובר במקור אור אלא שמדובר ב...

אדוארד נמצא שוכב ללא חיים במרכז המגדלור ורק לאחר שבוע פונה להלוויה מסודרת,
קרל נמצא במעין מצב טראומטי, מאז המקרה במגדלור הוא לא מדבר עם אף אחד אפילו לא מתקשר.
כנראה שלעולם לא נדע מה קרה שם וכנראה שלעולם לא נדע מה יקרה.

סקרתי את מה ששלחתם עד כה, יש עוד זמן להירשם אז בלי לחץ, אבל כדאי לכם לעשות זאת בהקדם.
בקטע הזה, אני אבחן אתכם על הרעיון המרכזי ועל פתיחות הראש, לא על רמת כתיבה וכו', כך שמי שהיה יצירתי יתקבל.

פורסם במקור על ידי Amitlv

שם בפורום:Amitlv

גיל:14

דעה אישית: לדעתי אני כותב גרוע אבל יש לי הרבה רעיונות לכתיבה

קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא?

לפתע פתעום אחד מהמלחים שספינתו עגנה לה לבדה הוזה היה נראה כיאילו הוא יבחין בצל מוזר ליד האור הירוק (אני לא יודע מה זה ענבר אז רשמתי אור ירוק) שיוצא מין המגדלור הצל היה של יצור בעל 2 רגליים 2 ידיים וראש אחד אז מה מוזר בו אתם חושבים טוב היה לו גם 2 זנבות מתפתלים מאחור ולרגה היה נראה כיאילו הוא עושה משהו לאור

מה זה הצל הזה?? מה הוא עושה?? ומה המלח המשכן יעשה??

אם זה לא מספיק אני יערוך

רעיון נחמד, למרות בעיות הכתיבה שלך(שעוד נעבוד עליהם בהמשך), הרעיון שלך עניין אותי. כל הכבוד, התקבלת.

פורסם במקור על ידי accelerator

שם בפורום:accelerator
גיל:14.5
דעה אישית:אני כעיקרון מאמין ברמת הכתיבה שלי, ויודע שאני כותב די טוב אם כי אני בא לתחרות עצמה בשביל לבחון עם הכתיבה שלי מספיק טובה כמו שאני חושב שהיא p:
קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא?
"טיילור!" הוא קרא לפתע בשמי, הבטתי בו, בחברי הטוב ג'ין, שיערו השחור והקוצני כמעט ונעלם בלילה חשוך זה, לעומת זאת עיניו הכחולות נצצו ככוכבים בשמי הלילה הקודרים.
"אתה ראית מה קרה כרגע?!" הוא אמר בתדהמה אם כי אני הייתי פחות מרוכז ולכן התקשיתי להקשיב לו, "כן ג'ין, כולם ראו" מלמלתי חרש בעודי בוהה באדמה, בגרגירי החול הללו ומהרהר לעצמי, הרגשתי תחושה מוזרה כלשהי, כאילו...מישהו קורא לי , ממש יכולתי לשמוע אותו במחשבתי.
"היי!, טיילור!" קרא ג'ין ו"העיר" אותי כביכול ממצבי הרדום והמהורהר, "הכל טוב איתך?" הוא שאל והביט בי בפליאה.
"כן, כן ברור, פשוט...יצאתי לרגע מריכוז, זה הכל" החלתי מגמגם בלחץ מנסה להסתיר את מחשבותיי בעוד ג'ין הביט בי במבט מוזר.
"בכל מקרה, אני מציע שנסרוק את החוף" אמר ג'ין ואני התלוויתי אליו כמובן, בחוסר רצון.
החלנו סורקים באיטיות את החוף בשעת הלילה המאוחרת, הכל היה נראה די נורמלי ורגיל עד שלפתע... זה הגיע.
"טיילור...." שמעתי קול צורם כלשהו בתוך מוחי, זה ממש לא היה קולו של ג'ין, אפילו הבטתי בו בפליאה והוא החזיר לי סוג של מבט זועם, נראה היה שנמאס לו מן המסתוריות שאפפה אותי בדקות האחרונות.
"טיילור, בוא נשחק" אמר הקול הצורם, "מי אתה?!" שאלתי באימה.
"מי אני?...." שאל הקול, "הבט אחורה!!" קרא הקול ומקול צורם וילדותי הוא נהפך לקול מפלצתי ומרעיד.
הסתובבתי בזהירות רבה ובפחד, נדהמתי למראה עיניי, גופתו של ג'ין הייתה על האדמה, מלאת דם ומרוטשת, אם כי בצורה מדהימה, כאילו חיית טרף פגעה בו בדיוק במקומות הנכונים.
"מי אתה?!" שאלתי באימה ותפסתי את ראשי.
"אני אתה טיילור" מלמל הקול הצורם, "ג'ין הזה בהחלט יודע לשחק" הוא המשיך.
"ועכשיו טיילור מה דעתך?" שאל הקול, "מה דעתך ש..." הוא מלמל, "שעכשיו אני ישחק איתך!!".

רמת כתיבה ראוייה לשבח. הרעיון שלך מקורי, הצלחת להביא את הקטע הזה לסיפור טראגי שבהחלט גרר אותי לתוכו. התקבלת.

פורסם במקור על ידי yovav

שם בפורום: yovav
גיל: 15
דעה אישית: אני יודע שאני אוהב להמציא ולכתוב, ואני מקווה שהתחרות תשפר את הרמה ותתן לי אומץ לכתוב ספר\סיפור משלי
קטע ראשון:
"אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא?..."
"הסיפור משעמם!" קראה קים בזעף
"את חושבת שאת יכולה להמציא סיפורים טובים משלי?" עניתי בהתגרות
"אני יכולה"
"נראה אותך"
"אז הנה אני אמשיך מכאן" אמרה, והמשיכה, "נורדי האמיץ..."
"מה זה השם הזה נורדי האמיץ?" אמרתי בלעג,
"אל תפריע" אמרה, והמשיכה לספר, "נורדי, שהיה החוקר הנודע בזמנו, החליט ללכת ולחקור את מסתורי המגדלור. הוא שכר ספינה, ובמשך ימים שט אל המגדלור, וכשהגיע עמד שם מולו, מחכה לכישוף שכולם דיברו עליו, אך הכישוף לא הגיע. לאחר ימים מספר ללא תקריות מיוחדות החליט נורדי לרדת לחוף, הוא הוריד סירה קטנה אל המים, ובליווי שלושה אנשי צוות החלו לחתור אל החוף. לפתע באמצע היום, בעוד המלחים חותרים אל החוף, התעורר המגדלור לחיים. עור זהוב נפל עליהם, חזק מהשמש, ובעקבותיו גלים גבוהים, מגיעים משום-מקום, הסירה הקטנה הטלטלה מעלה מטה. נורדי ישר נאחז בסירה, אך המלחים לא היו חכמים כמוהו ונפלו אל המים.
בעודו נאבק על שמירת יציבותו, יצא מן המים נחש ענק, 3000 מטר אורכו..."
"זה לא הגיוני" קטעתי את קים, "אולי 300 מטר"
"זה לא חייב להיות הגיוני" אמרה אני רק בת 10, מותר לי להמציא מה שאני רוצה, "אבל בשבילך... מן המים יצא נחש 300 מטר אורכו, נורדי הסתכל בעיניו המפלצתיות של הנחש, ובהחלטה נועזת אחת קפץ אל המים ושקע אל אפלתו..."

אי שם, במקום הדומה מאוד לקאריבים שלנו, נסחף אל החוף אדם, ולידו, עמד ניצב מגדלור שיש לבן.

וואו! רעיון מעולה! יפיתי שכולם יעשו אשכרה המשך לקטע, אבל אתה לקחת אותו לנקודת מבט שונה לחלוטין! ממש התרשמתי, התקבלת.

פורסם במקור על ידי ttrrtte

שם בפורום: ttrrtte
גיל: 13

דעה אישית:אני חושבת שרמת הכתיבה שלי די גבוהה, לא לגמרי ולכן אני רוצה ללמוד עוד ולהשתפר מפני שחשוב לי להגיעה להישגים גבוהים בעזרת הסיפור שלי מפני שאני אוהבת לכתוב.

קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא?
''מה קורה פה?!'' שאל המלח המבולבל בזמן שספינתו נמשכה בכח בלתי מוסבר אל המגדלור שאורו בהק בצבע הענבר, כל המלחים עשו ככל יכולתם לעצור את התזוזה הלא טבעית, אך אף אחד לא הצליח.
אבל אז קם מלח צעיר אחד, שרק לא מזמן סיים הכשרתו, הוא היה נער צעיר בעל שיער חום משוך אחור ועיינים חומות בורקות, הוא הסתכל על כל המלחים במבט נטול פחד, המבט שבוא הביט בהם גרם להם לחוש רוגע, שעוד רגע הכל ייגמר, המלח הצעיר אשר נקרא קייטו, רץ במהירות אל עבר הגה הספינה, אך במקום לנסות לשלוט בספינה הוא עלה על ההגה ומשם קפץ קפיצה גדולה, שבדרך כלל רואים רק בסרטים המושקעים והמותחים ביותר, הוא כמעט הצליח להגיע לצוק בוא היה המגדלור, אבל אז... כח משיכה בלתי מוסבר דחף אותו לאחור, קייטו צנח למים והספינה התנפצה למרגלות הצוק, האגדה על קייטו והמגדלור עברה מדור לדור שנים רבות אחר כך, וקייטו נהפך לגיבור גדול, אך הדבר המפתיע ביותר הוא שעם מותו של קייטו, כמה ימים לאחר מכן נעלם המגדלור המופא, יש האומרים שקייטו קח אותו איתו למעלה, יש האומרים שזה קרה בגלל תהליכים כימיים והבניין התפרק, אבל מה שלא תהיה התשובה, זאת האגדה על קייטו.

נחמד מאוד, רעיון טוב. אני בטוח בהחלט שדמיינת את המתרחש במוחך, לפי הרעיון. ישר כח, התקבלת.

פורסם במקור על ידי אין כינוי

שם בפורום:אין כינוי
דעה אישית:ניסו פעם ולא הצליח,מקווה שזה לא יהיה כמו פעם קודמת
קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא? לפתע מערבולת כחולה וגדולה נפערה באמצע הים רעמים נשמעו אך הברקים הופיעו מאוחר יותר, כל המלחים פחדו למראה עינם ועוד אחת מהספינות נשאבה למערבולת צעקותיו של הקפטן היו לשווא והוא נשאב למערבלות לאחר כמה זמן הוא חזר הילה כחולה עוטפת אותו ומחזירה אותו לחוף,ההילה הזאת היתה פוסידון,פוסידון
אני ממשיך מחר..

לצערי, מכיוון שעדיין לא המשכת את הקטע שלך, אני נאלץ לא לקבל אותך(לבינתיים), תגיש עוד פעם טופס(מצידי תעשה העתק הדבק) והפעם עם כל הקטע, מכיוון שאני לא בטוח לגבי הרעיון שלך, אני עדיין לא אקבל אותך.

פורסם במקור על ידי coca cola

קודם כל אהבתי את הרעיון,אני מקווה שזה יעזור להחיות את הפורום וישפר את רמת הכתיבה של האנשים פה.

שם בפורום:coca cola
גיל:14
דעה אישית:אני אוהב לכתוב,אני כותב בבית ספר,אני כותב בבית ואני מקווה להמשיך עם זה ולשפר את יכולות הכתיבה שלי ולכן אני נרשם.
קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא?

מסמך היסטורי זה נשמר כמעט ללא פגע במשך מאה שנים,
עד שיום אחד החליט המדען אדוארד לחקור את הנושא לעומק.
הוא קנה כרטיס טיסה,מחלקה ראשונה כמובן כל הדרך ללונדון שבאנגליה הרחוקה,
כעבור מס' שעות של טיסה שנמשכו כמו נצח,
מצא את עצמו אדוארד בוהה בשמי הלילה השחורים שקוע עמוק במחשבותיו על מסתוריי המגדלור.
הנחיתה באה כעבור כמה שעות ובמהרה מצא את עצמו אדוארד עומד ביציאת נמל התעופה ליד איש אשר נראה בשנות הארבעים לחייו,לאיש היו זיפים מאפירים, חלוק מעבדה ומשקפי קריאה גדולות הוא הציג את עצמו כקרל,
קרל עשה רושם ידידותי ובמהלך הנסיעה לבית המלון אף הסביר לאדוארד מה יעבור עליהם מחר.
הוא קיבל מפתח לחדר המלון, החדר היה פשוט למראה ומהר מאוד מצא את עצמו אדוארד שקוע בשינה עמוקה.
בבוקר קרני השמש ליטפו את פניו ולאט לאט הוא התעורר מנסה להיזכר מה אמר לו קרל אתמול,
אדוארד לבש את בגדי העבודה שלו ויצא לכיוון הרכבת התחתית,כעבור כמה תחנות הוא גילה את קרל מחכה לו והם יצאו לדרכם.
לאחר עוד כמה תחנות הם הגיעו לרציף ישן ואפרורי אשר רוב אוכלוסייתו הייתה שחפים וכמה דגים קטנים,
השחפים נראו מעוצבנים למראה בני האדם אשר פולשים לטריטוריה שלהם ונעצו מבטים באדוארד וקרל.
למראה הרציף חשב אדוארד שמדובר במגדלור ישן ומעופש שרוב הסיכויים שכל נגיעה מיותרת תגרום לקריסתו,
אדוארד טעה,הוא היה המום שראה את עוצמת המבנה הישן,הוא היה מטופח,נקי ומראהו דמה למגדל ה"ביג בן" הידוע.
קרל הושיט את ידו לכיוון מנעול הדלת ופתח את המגדלור,הדלת השמיעה חריקה איומה שמלווה בהד גדול ועוצמתי,
הם החליטו להתפצל,קרל פנה לכיוון המרתף לבדוק האם מדובר במשהו מוסתר למטה שמשך אליו את הסירות,
בעוד שאדוארד פנה למעלה לכיוון הפנס שאחראי על האור.
קרל שראה שהמרתף ריק החליט לבדוק את החומרים שסביבו בעזרת סדרת ניסויים פשוטים,
אדוארד לעומתו היה המום,בתוך הפנס נחה לה אבן בצבע ענבר בוהק שאדוארד זיהה כחומר הנדיר אמברון.
האבן הייתה כגודל ראשו של אדוארד אך היא הייתה שונה מכל אבני האמברון שאדוארד ראה בחייו,
חוץ מהיותה גדולה פי 3 מאבן אמברון מצוייה אדוארד שם לב שבאמצע האבן יש מעין מקור אור שנראה כאילו הוא חי,
ממבט מקרוב הבין אדוארד שאין מדובר במקור אור אלא שמדובר ב...

אדוארד נמצא שוכב ללא חיים במרכז המגדלור ורק לאחר שבוע פונה להלוויה מסודרת,
קרל נמצא במעין מצב טראומטי, מאז המקרה במגדלור הוא לא מדבר עם אף אחד אפילו לא מתקשר.
כנראה שלעולם לא נדע מה קרה שם וכנראה שלעולם לא נדע מה יקרה.

נחמד מאוד, השארת מסתורין בסיפור וגררת אותו לנקודה שונה ממה שמכננתי שיהיה(וזה דבר טוב). התקבלת.

פורסם במקור על ידי PizzaBlaster

שם בפורום: PizzaBlaster
גיל: 13
דעה אישית: אני לא כותב הרבה, אבל יש לי סיפור שיכול מאוד להיות שאני אפרסם בפורום. לדעתי הרמה שלי היא בינונית.
קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא?
"קדימה בחורים!" אמר קפטן ג'ייקובס. הוא כבר שמע על המקום הזה, והביא איתו חוקרים רבים כדי לחקור את המגדלור. "תוציאו את הציוד, ותתחילו לסרוק את האיזור!" הוא צעק. כל המלחים והחוקרים התפזרו באיזור והתחילו לחפש רמזים. ג'ונתן ידע למה הספינות נמשכו. הוא פחד לספר לקפטן, כדי שלא יעניש אותו. "קדימה" הוא אמר, קורא לשני מלחים אחרים. 'אני חייב לשמור על סודיות' הוא חשב. הוא לקח אותם לכיוון השיחים, שם חיכה חברו של ג'ונתן. כשהם נכנסו לשיחים, היה הבזק של אור, ועיני המלחים שבאו עם ג'ונתן הפכו לאטומות ובורקות. "יופי של עבודה, ג'ונתן" לחש קול מסתורי. "עוד שניים, ובקרוב גם כל הצוות..." הקול אמר בנימה רעבה. "כן מאסטר" אמר ג'ונתן. "חברה! היי חברה!" צעק ג'ונתן ורץ אל צוות הספינה 'נסיכת הנילוס'. "נראה לי שמצאתי משהו! בואו!" הוא הוביל אותם לכיוון המגדלור, ועלה לקומה האחרונה. היה עוד הבזק של אור, ועיני כולם, חוץ משל הקפטן וג'ונתן נהפכו אטומות ובורקות. "מה קורה פה!" צעק ג'ייקובס. "זה לא הצליח..." לחש הקול. "צריך להשתמש בנשק הסודי, מה שגם מושך לפה את כל הספינות..." הוא אמר בנימה מפחידה. "כן מאסטר" אמר ג'ונתן שוב. הוא הלך לכיוון ארגז שנחבא בצללים, פתח אותו, ומשם הוא הוציא... בננה. ג'ונתן לקח את הבננה, והתחיל להרביץ לקפטן עד מוות. אחרי שהקפטן מת, אמר הקול: "כל הכבוד, ג'ונתן, הבננה האינטר גלקטית שבתוכה החבאנו מגנט ספינות במשקל שמונים טון הצליח להרוג עוד אנשים... תוכל לאכול בננה לא אינטר גלקטית כפרס." הקול יצא מן הצללים, והאיש נראה כך:
הוא אמר "כל הכבוד ג'ונתן, ההתחלה של ההשתלטות על כדור הארץ החלה!!!!" ואז משהו ניפץ את חלון המגדלור, פגע באיש הלא מוכר, והאיש מת. ג'ונתן ראה, שזרקו עליו בננה אינטר גלקטית שמוחבא בה מגנט ספינות ענקי ששוקל 81 טון!
וזה הסוף
הערה: אני יודע שזה קצת מאוד מאוד מוזר בסוף, אבל זה הרעיון שהיה לי...

אני מציין לטובתך, שהבהחלט הצחקת אותי. הצלחת לשלב רצינות יחד עם הומור, וזה דבר שלא כל אחד יכול לעשות. בפעם הבאה תשתדל בלי תמונות. התקבלת.


יש עוד מקום להירשם.

תודה מחכה לשיעור הראשון המורה ;)

אני מקווה שלא תלמד אנשים לכתוב סיפורים על פוקימון

פורסם במקור על ידי Amitlv

תודה מחכה לשיעור הראשון המורה ;)

בבקשה, אני מבקש שלא תגיב עד שיתחיל באמת השיעור הראשון.

פורסם במקור על ידי Conscript

אני מקווה שלא תלמד אנשים לכתוב סיפורים על פוקימון

אני לא אלמד סוג מסויים של סיפורים, אלא דברים אחרים שישפרו את הכתיבה של כל אחד, החל מפתיחות ראש לרעיונות הפרועים וההזויים ביותר, עד לדקדוק ברמת סימני הפיסוק, לקיבוע רעיונות, וכו'.
אני יודע בוודאות שכתבת את זה בתור מין 'עקיצה', ושאתה רוצהה לרדת על הפורום הזה, ואני יכול לתת לך אזהרה. אבל אני לא אתן, אני במצב רוח מעולה היום. אשמח גם אם תירשם לבית הספר, אתה תלמד ממנו הרבה.

שם בפורום: Z.j.h
גיל: אתה יודע....
דעה אישית: אני מאמין שהכתיבה שלי היא ברמה ממוצעת....
קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא?
"אני מאמין שדודי אלפרדו, החוקר המפורסם מספרד יצליח לפענח את התופעה המוזרה הזו" כך אמרתי לפני חמש שנים. אך דודי לא הצליח לפענח את התופעה המעניינת, להפך, הוא נעלם. "נמשך אל המגדלור". אך לפני חודשים ספורים נמצאה מחברתו המפורסמת "האירוסטו" כך קרא לה. הוא כתב בה הרבה אך לעולם לא הראה אותה לאף אחד. בחודשו האחרון הוא אמר משהו על "השד" שרודף אותו. כולם חשבו שהוא השתגע אך אני חשבתי שיש בזה משהו אמיתי במקצת.
לפני חודש בדיוק יצאתי למסע לחקור את התופעה הזו, למצוא את דודי ולמצוא את "השד" שרדף אותו.
אני מתכוון לספר לכם את סיפורי.

זו מין הקדמה כזו לסיפור או ספר, לא היה לי רעיון ל"פרק" של ממש.
ד"א שאני הצעתי את הרעיון התכוונתי שזו תהיה תחרות....

פורסם במקור על ידי Z.J.H

שם בפורום: Z.j.h
גיל: אתה יודע....
דעה אישית: אני מאמין שהכתיבה שלי היא ברמה ממוצעת....
קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא?
"אני מאמין שדודי אלפרדו, החוקר המפורסם מספרד יצליח לפענח את התופעה המוזרה הזו" כך אמרתי לפני חמש שנים. אך דודי לא הצליח לפענח את התופעה המעניינת, להפך, הוא נעלם. "נמשך אל המגדלור". אך לפני חודשים ספורים נמצאה מחברתו המפורסמת "האירוסטו" כך קרא לה. הוא כתב בה הרבה אך לעולם לא הראה אותה לאף אחד. בחודשו האחרון הוא אמר משהו על "השד" שרודף אותו. כולם חשבו שהוא השתגע אך אני חשבתי שיש בזה משהו אמיתי במקצת.
לפני חודש בדיוק יצאתי למסע לחקור את התופעה הזו, למצוא את דודי ולמצוא את "השד" שרדף אותו.
אני מתכוון לספר לכם את סיפורי.

זו מין הקדמה כזו לסיפור או ספר, לא היה לי רעיון ל"פרק" של ממש.
ד"א שאני הצעתי את הרעיון התכוונתי שזו תהיה תחרות....

אחלה רעיון, למרות שהכתיבה שלך דורשת כמה שיפורים, מצאתי לנכון להעביר אותך.

יש עוד מקום, הזמן הולך ואוזל! מהרו להירשם!

שם בפורום: The Charmander
גיל: 23
דעה אישית: תמיד יש מקום לשיפור. אשמח להתקבל לבית הספר, הרעיון מגניב בעיניי.
קטע ראשון: אורות המגדלור בהקו בצבע הענבר, ומשכו את כל הספינות שהפליגו ברחבי הים אליהם. כוח מסתורי ובלתי נודע הוא שמשך אותם לעבר המגדלור הגבוה והעתיק, העשוי כולו ממקשה אחת של שיש בוהק להפליא, למרות הזמן שעבר מהרגע בו הוקם. כאשר הספינות עגנו על שפת החוף, רבים מהמלחים המבולבלים החלו לשאול שאלות; מדוע הספינות נמשכו עצמם לעבר המגדלור? האם יש תופעה כימית שמושכת אותם אליו? האם כדאי להזמין חוקר, שיבדוק את הנושא? ואולי זה בכלל טעות? אולי עלינו להפליג לעבר המגדלור?
ליבו של רב החובל הצעיר וויליאם פעם בהתרגשות, הרוח שבידרה את שיערו הבלונדיני הפתיעה אותו, המשב היה חמים ובוטח. וויליאם נודע בשל החלטותיו החדות כסיפון הספינה אשר מפלג את זרמי המים בדממה. הוא ידע כי עליו דווקא לדחוק את הצער שליווה אותו במשך שנים ולזרום עם שאר הספינות לעבר המגדלור.
הוא ידע כי רק דג מת זורם בנחל, אך כבר נמאס לו להילחם בכולם, הוא רצה לגלות מה מסתתר ביבשה, מהם קריאותיו האפלות של המגדלור, אשר צבעי הענבר מרטיטות את ליבו הצעיר של וויליאם.