הקדמה
סיפור חדש שלי על יומן של צ'רמנדר שהחליט לנסות לשנות את העולם
-----------------
הראשון בינואר, 2011
יומני היקר,היום,אימא שלי הציעה לי לכתוב יומן,כדי לבטא מה אני מרגיש וכדי להעביר את הזמן בכלא
אז הינה אני,כותב אותך עכשיו. טוב די,אני אספר לך איך הכל התחיל,לפני כ-200 שנה,סבא רבא רבא שלי בלסטויז (כן אני צ'רמנדר מעורב,יש לי גם אח סקרויטל) הוא חי את החיים הטובים,הוא היה נותן מים למילטיניאק בחווה ובתמורה בני האדם נתנו לו ארוחות פאר של בשר מג'יקראפ,פירות סנובר ודברים שפה אני בקושי יכול לחלום עליהם,בכל מקרה אחרי מאה שנה שסבא שחי היה כבר זקו סבא רבא של "פרופסור" אוק שמו ג'ון אוק המציא כלי מתכתי כתום ולבן במקצת בצורת כדור שלו בני האדם קוראים "פוקדור" בעצם הפוקדור מאפשר לכלוא את הפוקימונים בכלוב ואז לאלץ אותם להילחם בקרבות פוקימונים עד המוות,סבא רבא רבא שלי התנגד אל המכשיר המוזר ובסופו של דבר נלכד. בעצם שבלסטויז נלכד הוא הבין למה כל מי שנלכד בפוקדור הזה נלחם עד המוות,בעצם זה לא מרצון יש בפוקדור הזה "קסם מסויים ככה שכל מי שנלכד בו צריך להילחם בכל הפוקימונים של בן האדם שלכד אותו אם הוא יפסיד הוא יתהפנט ויהיה לשליטה המלאה של הבן אדם שכלא אותו ואם ינצח יוכל לנסות לשחרר את הפוקימונים של האדם מהקסם האפל. בקיצור,סבא רבא רבא בלסטויז החזק,היה מהיחידים שניצחו בקרב והוא שיחרר את הפוקימונים של המאמן,כך הוא נלכד שוב ושוב ובסוף תמיד הוא ניצח בקרב ושיחרר את הפוקימונים,לאחר עשרות פעמים המשטרה החליטה שנמאס לה והכניסה את בלסטויז לכלא פלוקימונים בעיתים,בגלל זה גם אני כאן,דור אחרי דור של המשפחה כולנו נשארו בכלא,היום בארוחת הבוקר (אם אפשר לקרוא לחצי ברי ארוחה) אני והחברים שלי בלבאזור,מדקיפ,טריקו,דריטני,ספירו,סניבי ועוד כמה החלטנו לברוח ביחד עם המשפחות שלנו ואנחנו הולכים להצליח,לפחות ככה אני מקווה...
פרק די קצר אבל זה כמו הקדמה כזאת ששבלי שתקראו אותה לא תבינו את הסיפור