נושא: Legendary return-המחודש

פורסם במקור על ידי ttrrtte

ג'ינה-טום מעולף ולכן לא מחזיר לך תשובה (רמז השאר כמעט כולם לכדו את השותפים שלהם אני חושבת שזה ברברי אבל רק טיפ), האיש מתקרב אלייך המטרה להעיף אותך הצידה מטום

"אני יודעת!" אגיד ואזרוק פוכדור על טום, אקח את הפוכדור וארוץ משם
~~~~~~~~~~~~~~~
אני יודע מה אני עושה. אני פשוט אשחרר אותו איך שניהיה במרחק בטוח

יואב-רשום תגיב להתחלה ואנחנו באמצע איוונט עכשיו שאפשר למצא שילובים אז עם אתה מאשר את השתתפותך תכתוב על התגובה שלך

תומאס-
איווי משתמש בכדור צל אשר משתלב עם הלביור של צ'מצ'אר, דירלינגמשתמשת בעלי תער ווימה בניקור, כל המתקפות פוגעות בשני האנשים ולפתע השוטרת ג'ני מגיחה משום מקום ומצווה על ג'יי לעצור אך ג'יי בורחת, השוטרת ג'ני נכניסה לפה של לילך איזושהו נוזל אשר מוציא אותה מהקיפאון והולכת, ''וואוו..זה היה מוזר ומפחיד'' אומרת לילך עדיין רועדת

מרקוס-אספיגלאס משגר קרן קרח עם על חושי ושלג סגול אשר מתנגש בקרן הסולארית, המפגש בין שני המתקפות אדיר, המתקפה של אספיגלאס גוברת על הקרן הסולארית ומאיה עפה לאחור בזעקת כאב אך היא עדיין לא נכנעת ומשתמשת בעלים קסומים משולבים בעלי תער אשר פוגעים באספיגלאס קשות והוא מתעלף, ''ני..ניצחתי!'' אומרת מאיה כלא מאמינה ואז אומרת שוב מעט תשושה ''אני חושבת שאנמנם לי נתראה אחר כך מרקוס אני כבר לא שלך!'' ואז היא נרדמת מתשישות ועייפות מתחת לאחד העצים הקרובים.

ג'ק-שליו יוצאת מן הפוקדור עדיין בצורת אספיאון ונראת מופתעת לנוכח העובדה שלכדת אותה היא מביע הבעה זעופה על פניה ואומרת ''תשבור את הפוקדור הזה בכדי שאהיה חופשיהה'' היא אומרת וכעס

ג'ינה- הפוקדור נעצר את לוקחת אותו ורצה משם בשיא המהירות, בשלב מסויים את מבינה שאיבדת אותם ומתיישבת לנוח, את מביטה בפוןקדור ולא יודעת מה לעשות איתו

פורסם במקור על ידי ttrrtte

תומאס-
איווי משתמש בכדור צל אשר משתלב עם הלביור של צ'מצ'אר, דירלינגמשתמשת בעלי תער ווימה בניקור, כל המתקפות פוגעות בשני האנשים ולפתע השוטרת ג'ני מגיחה משום מקום ומצווה על ג'יי לעצור אך ג'יי בורחת, השוטרת ג'ני נכניסה לפה של לילך איזושהו נוזל אשר מוציא אותה מהקיפאון והולכת, ''וואוו..זה היה מוזר ומפחיד'' אומרת לילך עדיין רועדת

"אמרתי לך שאגן עליך" אני אומר בשמחה

פורסם במקור על ידי ttrrtte

ג'ינה- הפוקדור נעצר את לוקחת אותו ורצה משם בשיא המהירות, בשלב מסויים את מבינה שאיבדת אותם ומתיישבת לנוח, את מביטה בפוןקדור ולא יודעת מה לעשות איתו

אני בודקת בפוקדע איך משחררים פוקימון לגמרי. אם אין מידע נורמלי אני מוציאה את טום, שוברת את הפוכדור ומחכה שהוא יתעורר.

התחלה:
אתם קמים בבוקר מתלבשים ושמחים שהגיע יום הולדתכם העשירי אתם יורדים למטה ורואים את אימכם אביכם ואחותכם מחזיקים עוגה מתנה ומכתב.אחותכם שהחזיקה את המכתב נותנת לכם אותו ואתם קוראים אות
"לכבוד סקוטהיקר מזל טוב ליום הולדתך העשירי!"
היום אתה מתחיל את מסע הפוקימונים שלך.
היום תוכל לבחור את הפוקימון ההתחלתי שלך
ניפגש בשעה שלוש וחצי במעבדה שלי
בברכה פרופסור אופק"
בשעה 3:30 אתם נכנסים למעבדה ובוחרים את הפוקימון הראשון שלכם
פתאום נשמעת דפיקה בדלת
"אני מחפשת את..סקוט? אתה אני צריכה לדבר אתך תבחר את הפוקימון הראשון שלך ובוא."

"אוקיי,אני בא." אני אומר בקול שמח,אבל גם קצת עצוב."הלוואי שמייק גם היה יכול לראות את זה." אני אומר לעצמי בקול עצוב מעט.

*אני אל רוצה להיות באיוונט,אני לא כל כך לשחק עם שילובים...

פורסם במקור על ידי ttrrtte

יואב-רשום תגיב להתחלה ואנחנו באמצע איוונט עכשיו שאפשר למצא שילובים אז עם אתה מאשר את השתתפותך תכתוב על התגובה שלך

תומאס-
איווי משתמש בכדור צל אשר משתלב עם הלביור של צ'מצ'אר, דירלינגמשתמשת בעלי תער ווימה בניקור, כל המתקפות פוגעות בשני האנשים ולפתע השוטרת ג'ני מגיחה משום מקום ומצווה על ג'יי לעצור אך ג'יי בורחת, השוטרת ג'ני נכניסה לפה של לילך איזושהו נוזל אשר מוציא אותה מהקיפאון והולכת, ''וואוו..זה היה מוזר ומפחיד'' אומרת לילך עדיין רועדת

מרקוס-אספיגלאס משגר קרן קרח עם על חושי ושלג סגול אשר מתנגש בקרן הסולארית, המפגש בין שני המתקפות אדיר, המתקפה של אספיגלאס גוברת על הקרן הסולארית ומאיה עפה לאחור בזעקת כאב אך היא עדיין לא נכנעת ומשתמשת בעלים קסומים משולבים בעלי תער אשר פוגעים באספיגלאס קשות והוא מתעלף, ''ני..ניצחתי!'' אומרת מאיה כלא מאמינה ואז אומרת שוב מעט תשושה ''אני חושבת שאנמנם לי נתראה אחר כך מרקוס אני כבר לא שלך!'' ואז היא נרדמת מתשישות ועייפות מתחת לאחד העצים הקרובים.

ג'ק-שליו יוצאת מן הפוקדור עדיין בצורת אספיאון ונראת מופתעת לנוכח העובדה שלכדת אותה היא מביע הבעה זעופה על פניה ואומרת ''תשבור את הפוקדור הזה בכדי שאהיה חופשיהה'' היא אומרת וכעס

ג'ינה- הפוקדור נעצר את לוקחת אותו ורצה משם בשיא המהירות, בשלב מסויים את מבינה שאיבדת אותם ומתיישבת לנוח, את מביטה בפוןקדור ולא יודעת מה לעשות איתו

"ביי את נהדרת רציתי לתפוס אותך כדי שראה אותך תמיד" אומר בעצב.

תומאס-''תודה רבה'' אומרת לילך באושר, ואז אומרת שוב ''אתה יודע... ממש אבל ממש בא לי לצאת מהיער הזה'' היא אומרת מעט בלחץ כאילו גילתה לך את אמריקה כעט, אתם מתקדמים אל מחוץ ליער כאשר לילך צמודה אלייך מפחד, לפתע אתה מריח עשן ורואה שקצה מכנסך עולה באש בגלל הלהבות שבזנבה של לילך, ''אוי לא! שאני פוחדת הלהבות שלי נהיות דליקות!''

ג'גינה-את לא מוצאת בפוקדע שום מידע נורמאלי למרות שאת מאוד מנסה למצא.
את מוציאה את טום שמעט מתאושש ושוברת את הפוקדור, טום מסתכל עלייך
עדיין כפאריון במבט מבולבל ושואל אותך מה קרה

סקוט-פרופסור אוק אומר ''קדימה סקוט תבחר את הפוקימון הראשון שלך אתה יכול לבחור כל הפוקימונים ההתחלתיים מדורות 1-5 כולל פיקצ'ו ופיג'יוטו'', אתה מסתכל על הפוקימונים שלפנייך ומתקשה להחליט הפרופפסור שואל ''אז את מי תיקח?''

מרקוס- אתה שם לב שלא הורדת ממאיה את הקולר, מאיה עדיין שוכבת ישנה בידייך, אתה מגיע בחזרה למרכז הפוקימונים ונכנס לחדר שקיבלת מהאחות ג'וי ושם את מאיה על המיטה, ושוקל איך להוריד את הקולר ממנה או ש..לא להוריד.
לפתע פוקימון ורוד נכנס לחדר ואחריו מאמנת ''אני ממש מצטערת חשבתי שהמונה שלי פה!'', ''היא כן'' אתה עונה לה ומצביע על הפוקימון הורוד שנכנס עב לחדר ונזכר שהוא יכול לעשות משהו שקשור לחלומות, מונה נוגע במאיה ולפתע החלום שלה נגלה לעינך, אתה רואה את מאיה בצורתה האנושית ולידה עוד כמה בנות ובן, לפתע כולם זוהרים באור צהבהב, מאיה נראת לך כדירלינג הבנות האחרות נראות כאיווי, אספיאון, פוניטה והבן נהפך לפלאריון, החלום מסתיים ואתה חוסר למציאות מונה ומאמנת כבר לא שם ואתה רואה שמאיה מתעוררת

פורסם במקור על ידי ttrrtte

ג'ק-שליו יוצאת מן הפוקדור עדיין בצורת אספיאון ונראת מופתעת לנוכח העובדה שלכדת אותה היא מביע הבעה זעופה על פניה ואומרת ''תשבור את הפוקדור הזה בכדי שאהיה חופשיהה'' היא אומרת וכעס

"ממש לא!" אומר לשליו בזעף. "את חייבת לי כמה הסברים..."

פורסם במקור על ידי ttrrtte

ג'גינה-את לא מוצאת בפוקדע שום מידע נורמאלי למרות שאת מאוד מנסה למצא.
את מוציאה את טום שמעט מתאושש ושוברת את הפוקדור, טום מסתכל עלייך
עדיין כפאריון במבט מבולבל ושואל אותך מה קרה

''

"אנשים ניסו לחטוף אותך אבל אני חושבת שאתה צריך להביא לי הסברים" אגיד "אתה פוקימון?!" אגביר את קולי "למה לא סיפרת לי את זה?" ארגע מעט ואקשיב לתשובתו.

פורסם במקור על ידי ttrrtte

תומאס-''תודה רבה'' אומרת לילך באושר, ואז אומרת שוב ''אתה יודע... ממש אבל ממש בא לי לצאת מהיער הזה'' היא אומרת מעט בלחץ כאילו גילתה לך את אמריקה כעט, אתם מתקדמים אל מחוץ ליער כאשר לילך צמודה אלייך מפחד, לפתע אתה מריח עשן ורואה שקצה מכנסך עולה באש בגלל הלהבות שבזנבה של לילך, ''אוי לא! שאני פוחדת הלהבות שלי נהיות דליקות!''
'

"טוב בואי נתקדם לכיוון העיר השנייה בבקשה."

פורסם במקור על ידי ttrrtte

סקוט-פרופסור אוק אומר ''קדימה סקוט תבחר את הפוקימון הראשון שלך אתה יכול לבחור כל הפוקימונים ההתחלתיים מדורות 1-5 כולל פיקצ'ו ופיג'יוטו'', אתה מסתכל על הפוקימונים שלפנייך ומתקשה להחליט הפרופפסור שואל ''אז את מי תיקח?''

אני מסתכל על כולם,ובוחן אותם טוב טוב. אני שם לב למשהו מיוחד בעיניים של צ'ימצ'אר-מעין ניצוץ קרבי,משהו שמראה לי שהפוקימון הזה קשוח,וילך איתי עד הסוף.'אומנם ההתחלתי של מייק היה טריקו,אבל אני אל מייק.' אני חושב לעצמי,ואז אומר לפרופסור-"פרופסור.אני אקח את צ'ימצ'אר." בביטחון,ואז מחייך אליו קצת בזווית הפה שלי.

פורסם במקור על ידי ttrrtte

תומאס-''תודה רבה'' אומרת לילך באושר, ואז אומרת שוב ''אתה יודע... ממש אבל ממש בא לי לצאת מהיער הזה'' היא אומרת מעט בלחץ כאילו גילתה לך את אמריקה כעט, אתם מתקדמים אל מחוץ ליער כאשר לילך צמודה אלייך מפחד, לפתע אתה מריח עשן ורואה שקצה מכנסך עולה באש בגלל הלהבות שבזנבה של לילך, ''אוי לא! שאני פוחדת הלהבות שלי נהיות דליקות!''

ג'גינה-את לא מוצאת בפוקדע שום מידע נורמאלי למרות שאת מאוד מנסה למצא.
את מוציאה את טום שמעט מתאושש ושוברת את הפוקדור, טום מסתכל עלייך
עדיין כפאריון במבט מבולבל ושואל אותך מה קרה

סקוט-פרופסור אוק אומר ''קדימה סקוט תבחר את הפוקימון הראשון שלך אתה יכול לבחור כל הפוקימונים ההתחלתיים מדורות 1-5 כולל פיקצ'ו ופיג'יוטו'', אתה מסתכל על הפוקימונים שלפנייך ומתקשה להחליט הפרופפסור שואל ''אז את מי תיקח?''

מרקוס- אתה שם לב שלא הורדת ממאיה את הקולר, מאיה עדיין שוכבת ישנה בידייך, אתה מגיע בחזרה למרכז הפוקימונים ונכנס לחדר שקיבלת מהאחות ג'וי ושם את מאיה על המיטה, ושוקל איך להוריד את הקולר ממנה או ש..לא להוריד.
לפתע פוקימון ורוד נכנס לחדר ואחריו מאמנת ''אני ממש מצטערת חשבתי שהמונה שלי פה!'', ''היא כן'' אתה עונה לה ומצביע על הפוקימון הורוד שנכנס עב לחדר ונזכר שהוא יכול לעשות משהו שקשור לחלומות, מונה נוגע במאיה ולפתע החלום שלה נגלה לעינך, אתה רואה את מאיה בצורתה האנושית ולידה עוד כמה בנות ובן, לפתע כולם זוהרים באור צהבהב, מאיה נראת לך כדירלינג הבנות האחרות נראות כאיווי, אספיאון, פוניטה והבן נהפך לפלאריון, החלום מסתיים ואתה חוסר למציאות מונה ומאמנת כבר לא שם ואתה רואה שמאיה מתעוררת

"מאיה זאת בחירה לגמרי שלך אם להיות שותפה שלי או להיתפס או ללכת מה תבחרי?" אומר בנחמדות.

ג'ק-''אמ...טוב..אתה מבין'' היא מתחילה לומר בגמגום ואז נושמת נשימה עמוקה ומתחילה לספר ''שהייתי קטנה, לפני כשלוש שנים למען האמת טיילתי לי ברחוב וכמה אנשים אשר כינו את עצמם בתור צוות טיי אר חשמל חטפו אותי, הם עשו עליי ועל עוד כמה בנות ניסויים אשר נתנו לנו את היכולת להפוך לפוקימון ואת כולנו כינו בשם זואי, הם אילצו אותנו להילחם זו בזו אך למען האמת נעשנו חברות טובות מאוד, יום אחד הצלחנו לברוח ו...התפצלנו וכאן אנו היום העניין הוא שכרגע לא אוכל לחזור לצורתי הרגילה כבת אדם במשך שבוע לפחות, עכשיו אתה מוכן כבר לרסק את הפוקדור הזה בכדי שלא אהיה שלך?''

ג'ינה-''לא הייתי אומר שאני פוקימון..'' אמר טום והסביר ''אמ...טוב..את מבינה'' הוא מתחיל לומר בגמגום ואז נושם נשימה עמוקה ומתחיל לספר ''שהייתי קטן, לפני כשלוש שנים למען האמת טיילתי לי ברחוב וכמה אנשים אשר כינו את עצמם בתור צוות טיי אר חשמל חטפו אותי, הם עשו עליי ועל עוד כמה ילדים ניסויים אשר נתנו לנו את היכולת להפוך לפוקימון ואת כול הבנות כינו בשם זואי ואת הבנים בשם זוהר, הם אילצו אותנו להילחם זה בזה אך למען האמת נעשנו חברים טובים מאוד, יום אחד הצלחנו לברוח ו...התפצלנו וכאן אנו היום העניין הוא שכרגע לא אוכל לחזור לצורתי הרגילה כבן אדם במשך שבוע לפחות, זהו קיבלת את התשובות שלך''

תומאס-''אין בעיה'' אומרת לילך ואתם ממשיכים בדרכם, לא עובר זמן רב ואתם מגלים שלאהייתם רחוקים כל כך מן העיר כבר מההתחלה, העיר נגלת לכם באופק ואתם מתחילים לרוץ אליה במהירות רבה, בכניסה לעיר לילך נצמדת אלייך ומרגיע שהלהבות שלה כבר לא חמות ודליקות ואתם צועדים פנימה, אתה רואה מגדל ענק ועליו השלט ''מועדון הקרב''

סקוט-צ'מצ'אר קופץ באושר והאישה שקראה לך קודם קוראת לך שוב ואתה יוצא
-האישה יוצאת איתך ואומרת ''שלום, לי קוראים סוזי ואני מנהיגת צוות טי מים, אולי שמעת עלינו.
אני משתפת פעולה עם מור, מנהיג צוות אר אש בכדי להביס את צוות טיי אר חשמל ואת התכנית הזדונית שלהם.
גם עם אינך יודע, אתה רשום אצלי בצוות, אך אני זקוקה להסכמתך.
אז האם אתה, סקוט גרין, מוכן לצאת למסע הזה? המסע להצלת העולם?, זכור זאת אחריות גדולה, תעבור הרבה תלאות בדרך, סביר להניח שצוות טיי אר חשמל יתקוף אותך מפעם לפעם, העם אתה מוכן לכך?
לפתע שמת לב שצ'מצ'אר קופץ ומושך במכנסך ומהנהן.

מרקוס-מאיב מפהקת ונראת ממש כמו במבי (ראית שהיית קטן את הסרט?) היא נראת מעט מבולבלת ומעיפה בעזרת פרסתה קורי שינה מעיניה, ''אני...אני...לא בטוחה עדין מה אתה היית רוצה?'' היא שואלת בכדי לדעת מה עמדתך בעניין

פורסם במקור על ידי ttrrtte

תומאס-''אין בעיה'' אומרת לילך ואתם ממשיכים בדרכם, לא עובר זמן רב ואתם מגלים שלאהייתם רחוקים כל כך מן העיר כבר מההתחלה, העיר נגלת לכם באופק ואתם מתחילים לרוץ אליה במהירות רבה, בכניסה לעיר לילך נצמדת אלייך ומרגיע שהלהבות שלה כבר לא חמות ודליקות ואתם צועדים פנימה, אתה רואה מגדל ענק ועליו השלט ''מועדון הקרב''

"טוב לפני מועדון הקרב בואי נלך למכון אולי השתמש בל אפילו עם אני ירצה"

פורסם במקור על ידי ttrrtte

ג'ק-''אמ...טוב..אתה מבין'' היא מתחילה לומר בגמגום ואז נושמת נשימה עמוקה ומתחילה לספר ''שהייתי קטנה, לפני כשלוש שנים למען האמת טיילתי לי ברחוב וכמה אנשים אשר כינו את עצמם בתור צוות טיי אר חשמל חטפו אותי, הם עשו עליי ועל עוד כמה בנות ניסויים אשר נתנו לנו את היכולת להפוך לפוקימון ואת כולנו כינו בשם זואי, הם אילצו אותנו להילחם זו בזו אך למען האמת נעשנו חברות טובות מאוד, יום אחד הצלחנו לברוח ו...התפצלנו וכאן אנו היום העניין הוא שכרגע לא אוכל לחזור לצורתי הרגילה כבת אדם במשך שבוע לפחות, עכשיו אתה מוכן כבר לרסק את הפוקדור הזה בכדי שלא אהיה שלך?''

ג'ינה-''לא הייתי אומר שאני פוקימון..'' אמר טום והסביר ''אמ...טוב..את מבינה'' הוא מתחיל לומר בגמגום ואז נושם נשימה עמוקה ומתחיל לספר ''שהייתי קטן, לפני כשלוש שנים למען האמת טיילתי לי ברחוב וכמה אנשים אשר כינו את עצמם בתור צוות טיי אר חשמל חטפו אותי, הם עשו עליי ועל עוד כמה ילדים ניסויים אשר נתנו לנו את היכולת להפוך לפוקימון ואת כול הבנות כינו בשם זואי ואת הבנים בשם זוהר, הם אילצו אותנו להילחם זה בזה אך למען האמת נעשנו חברים טובים מאוד, יום אחד הצלחנו לברוח ו...התפצלנו וכאן אנו היום העניין הוא שכרגע לא אוכל לחזור לצורתי הרגילה כבן אדם במשך שבוע לפחות, זהו קיבלת את התשובות שלך''

"למה אתה כבד כל כך?" אשאל "ומה, אתה פשוט תטייל לידי מה אתה רוצה שנעשה?"