
פורסם במקור על ידי
sandslash
"וואף!" נשמע לפתע קול שקטע את הדממה. יוקי זינקה ממקומה בחרדה, "מייאווו!!". שיערותיה שמרו, וגבה התקמר, "מי זה?!" שאלה בפחד.
"רק אני" עניתי לה, כשעמדתי מאחוריה, והחזקתי בידי את עמית. "הוא לא נתן לי ללכת!" קרא עמית וניסה להתפתל מאחיזתי. "מה אתה רוצה?!" שאלתי, "הרגשתי שהם בסכנה!". "סכנה?" שאלו יחד יוקי ומגל, שיצא מהמים. "אין כאן שום דבר מסוכן" ענתה יוקי, והתיישבה על שפת הנחל, כשהיא נמנעת מלגעת במים הקרים. שיניתי את גודלי לגודל שלה, והתיישבתי לידה. "אין לך סיבה לפחד" אמרתי והרגעתי אותה, "אלו רק מים". "אולי," אמרה יוקי, אך עוד לפני שהשלימה את המשפט, דחפתי אותה אל תוך המים. "מה אתה עושה?!" שאלה יוקי כשיצאה מהמים. לא עניתי לה, רק הסתכלתי עליה בשקט, וחייכתי חצי חיוך. "זה... זה דווקא נחמד!" קראה יוקי, והחלה לצוף על המים. "אמרתי לך" אמרתי. לפתע, נשמע קול צווחה מתוך המפל. "ידעתי שאנחנו בסכנה" אמרתי, "כולם לצאת מהמים!". ובאותו רגע שהם יצאו, יצורים שנראים כדגי פיראנה גדולים, רק עם זוג רגליים, ידיים וחניתות בידיהם, יצאו מהמים, והם ממש לא נראו שמחים לראות אותנו.