Wake of the elves

**BleedingEdge** · 01-09-2012, 10:26 PM

הדבר הראשון שאתה שומע זה קול פיצוח. אתה מרגיש את גופך הרפוי נחבט באדמה רכה. אתה פוקח את עיניך באיטיות, ונושם את האוויר הצח של היער. "מ...מה...אני עושה כאן?" אתה ממלמל לעצמך. לפתע תוקף אותך זיכרון ישן, מלפני אלפי שנים לפחות, בו יצורה אפורה שנראתה חסרת חיים(לבנות זה יצור) נשקה לשפתיך. יצורה בדיוק כמוך. אלפית, ליתר דיוק. אלפית מושכת ויפהפייה, אשר גרמה לך ליפול במלכודתה, ולשקוע בתרדמת נצח. אך משהו קרה, ואתה ער עכשיו. אתה מסתכל סביבך, ורואה שאתה נמצא ביער גדול, שנראה חסר חיים. אתה שם לב לעוד דבר חריג, אלפים מסביבך, אלפים שמוכרים לך מהזמנים לפני שהיית קפוא, שקועים בתרדמה בתוך גושי קרח. אתה מנסה לשבור את הקרח, אך ללא הועיל. שום דבר לא חודר דרכו. "מה קורה כאן?" אתה שואל את עצמך בקול, "למה כולם קפואים??". ולפתע תוקף אותך זיכרון נוסף, הזיכרון שלאחר הנשיקה. קרח התחיל לכסות את גופך, קרח שלא ירד. הקרח התפשט במהירות, ותוך כמה שניות כיסה את כל גופך. עיניך נעצמו בעל כורחם, ושקעת בתרדמה. ואתה היחיד שהתעורר. אתה ממשיך להתקדם, מבולבל, ולפתע רואה נציב קרח גדול ומדהים ביופיו, "הנסיכה!" היא המילה שנפלטת מפיך. בתוך הקרח, נסיכת האלפים, קפואה ולא יכולה לזוז. אתה מחפש רמזים למה שקורה, אך לא מוצא דבר. כעבור כמה שעות חיפוש, אתה מרגיש זרם חזק של אנרגיה בפניך. אתה מתרחק במהירות אחורה, ונוגע באוויר באצבעך. האצבע רוטטת, ואתה מרגיש זרם סטטי חזק מקיף אותה. אתה לוקח מקל שנמצא על האדמה, וזורק אל האוויר. המקל עובר ללא פגע. אתה גם מזנק לעבר האוויר, ולאחר כמה עשיריות שנייה בהם אתה חש בכאב עז, אתה מתרומם, ומגלה שעברת בשלום את איזור האנרגיה. 'מוזר...' אתה חושב לעצמך, אך לפתע שם לב שכל האלפים הקפואים נעלמו. אתה מזנק שוב, ועובר את האנרגיה. אתה שוב רואה את כל האלפים. כעבור כמה קפיצות אתה מבין שאתה בתוך שדה כוח, שמחוצה לו אתה לא רואה את האלפים, ובתוכו אתה רואה. אתה יוצא שוב החוצה, ומחפש רמזים למה שקורה. לפתע, אתה מבחין ביצור שדומה לך, אך מעט יותר נמוך, ולגבו מוצמדות ארבעה כנפיים שקופות וקטנות. הוא מסתכל עליך, ולפתע פוקח את עיניו לרווחה. הוא תופס את ידך בחזקה, "השם שלי הוא אלבי, אני פיה, ואתה חייב לבוא איתי, עכשיו!". הוא רץ לשדה פתוח, במקום לא רחוק מהכפר שלך. בשדה מקפצים יצורים קטנים, שנראים בדיוק כמו ראשי ארנבים, אך ללא גוף. "אני מבקש ממך להרוג אחד מהם!" קורא היצור בנימה מתלהבת, ונותן לך קשת וחבילת חיצים, "תהרוג אותו בעזרת זה!".

"מצוין!כבר הרבה זמן שלא השתמשתי במוחי!"אני אומר."מהירות פלוס זמן שווה כוח..."אני ממלמל לעצמי."ראשי ארנב..מחוסלים."אני אומר בעודי רואה את החץ האחרון פוגע בדיוק מדהים ומחכה לתגובתו של הפיה.

**Alice** · 01-09-2012, 10:53 PM

עלילה(הכתובה בלשון זכר אך מיועדת לשני המינים)

הדבר הראשון שאתה שומע זה קול פיצוח. אתה מרגיש את גופך הרפוי נחבט באדמה רכה. אתה פוקח את עיניך באיטיות, ונושם את האוויר הצח של היער. "מ...מה...אני עושה כאן?" אתה ממלמל לעצמך. לפתע תוקף אותך זיכרון ישן, מלפני אלפי שנים לפחות, בו יצורה אפורה שנראתה חסרת חיים(לבנות זה יצור) נשקה לשפתיך. יצורה בדיוק כמוך. אלפית, ליתר דיוק. אלפית מושכת ויפהפייה, אשר גרמה לך ליפול במלכודתה, ולשקוע בתרדמת נצח. אך משהו קרה, ואתה ער עכשיו. אתה מסתכל סביבך, ורואה שאתה נמצא ביער גדול, שנראה חסר חיים. אתה שם לב לעוד דבר חריג, אלפים מסביבך, אלפים שמוכרים לך מהזמנים לפני שהיית קפוא, שקועים בתרדמה בתוך גושי קרח. אתה מנסה לשבור את הקרח, אך ללא הועיל. שום דבר לא חודר דרכו. "מה קורה כאן?" אתה שואל את עצמך בקול, "למה כולם קפואים??". ולפתע תוקף אותך זיכרון נוסף, הזיכרון שלאחר הנשיקה. קרח התחיל לכסות את גופך, קרח שלא ירד. הקרח התפשט במהירות, ותוך כמה שניות כיסה את כל גופך. עיניך נעצמו בעל כורחם, ושקעת בתרדמה. ואתה היחיד שהתעורר. אתה ממשיך להתקדם, מבולבל, ולפתע רואה נציב קרח גדול ומדהים ביופיו, "הנסיכה!" היא המילה שנפלטת מפיך. בתוך הקרח, נסיכת האלפים, קפואה ולא יכולה לזוז. אתה מחפש רמזים למה שקורה, אך לא מוצא דבר. כעבור כמה שעות חיפוש, אתה מרגיש זרם חזק של אנרגיה בפניך. אתה מתרחק במהירות אחורה, ונוגע באוויר באצבעך. האצבע רוטטת, ואתה מרגיש זרם סטטי חזק מקיף אותה. אתה לוקח מקל שנמצא על האדמה, וזורק אל האוויר. המקל עובר ללא פגע. אתה גם מזנק לעבר האוויר, ולאחר כמה עשיריות שנייה בהם אתה חש בכאב עז, אתה מתרומם, ומגלה שעברת בשלום את איזור האנרגיה. 'מוזר...' אתה חושב לעצמך, אך לפתע שם לב שכל האלפים הקפואים נעלמו. אתה מזנק שוב, ועובר את האנרגיה. אתה שוב רואה את כל האלפים. כעבור כמה קפיצות אתה מבין שאתה בתוך שדה כוח, שמחוצה לו אתה לא רואה את האלפים, ובתוכו אתה רואה. אתה יוצא שוב החוצה, ומחפש רמזים למה שקורה. לפתע, אתה מבחין ביצור שדומה לך, אך מעט יותר נמוך, ולגבו מוצמדות ארבעה כנפיים שקופות וקטנות. הוא מסתכל עליך, ולפתע פוקח את עיניו לרווחה. הוא תופס את ידך בחזקה, "השם שלי הוא אלבי, אני פיה, ואתה חייב לבוא איתי, עכשיו!". הוא רץ לשדה פתוח, במקום לא רחוק מהכפר שלך. בשדה מקפצים יצורים קטנים, שנראים בדיוק כמו ראשי ארנבים, אך ללא גוף. "אני מבקש ממך להרוג אחד מהם!" קורא היצור בנימה מתלהבת, ונותן לך קשת וחבילת חיצים, "תהרוג אותו בעזרת זה!".

סורי שלקח לי כל כל הרבה זמן-החלמתי!

אקח בעדינות את הקשת מידיו של אלבי ואומר ''תודה רבה'' בנימוס, ארים את הקשת ואמתח בא חץ, אשאיר את שתי העיניים פקוחות ולא אסגור אחת מפני שישנה אמרה שגוייה אשר אומרת שכאשר עוצמים עין אחת מכוונים יותר טוב, אך בזמן אמת כאשר שתי העיניים פקוחות, קל יותר לפגוע במטרה.
אתמקד באחד מראשי הארנב המקפצים, אכוון את הקשת שלי אל ראש הארנב המקפץ הנבחר וארה, אסתכל על החץ בתקווה, ארגיש שהזמן נעצר ואסתכל כאשר תקווה להצלחה נשקפת מעייני

**alonsiro** · 11:42 PM

שם בפורום: alonsiro
שם במשחק: קורין
מראה: חיוור במיוחד, שער ארוך עם גוונים בלונדינים וחומים, אוזניים ארוכות ודקות, מבנה קטן, נמוך ורזה, עיניים ירוקות קטנות אישונים קטנים, עור חסר חבולות. (עור נקי במיוחד וחסר שריטות,בוץ וכו)
אופי: חברותי, לא סבלני, ילדותי, סקרן, חכם. אוהב חיות ופרחים, הרפתקן (מטייל הרבה),
גיל במשחק:. 15 שנות אלף (לא ידעתי כמה לעשות בארך, אני רוצה לשחק דמות צעירה, עם זה צעיר מדי אני אעלה)
רקע: קורין נולד למשפחה קטנה, אמא, אבא, קורין ואח גדול. אמו הייתה אלכימאית (שיקויים וכו) אביו היה צייד ואחיו היה שוליית אביו. קורין תמיד רצה לצאת לצייד (אני לא לגמרי הבנתי עם אלפים צמחונים או שהם סתם אוהבים חיות) עם אביו ואחיו אבל הוא תמיד היה צעיר מדי ולא כשיר, במקום זה הוא היה עוזר לאימו בחנות השיקויים. הוא ירש את הידיים המוכשרות שלו מאמו, הוא אהב לגלף צורות שונות של חיות מענפי עצים ולשמור אותם בכל מיני דרכים כמו שרשרת, סיכת שער, או צמיד. (הוא מחזיק כרגע בסיכת נשר, שרשרת דוב ~אחי הדוב~ וצמיד נמר/חתול) הוא החליט לבנות לעצמו קשת, הוא עבד עליה הרבה, הוא יצא ליער לחפש עץ טוב וחזק אבל קל, והתחיל לגלף אותו בלי הפסקה עד שיצר את הקשת האהובה עליו, גמישה חזקה וקלה. משם הוא גם התחיל להכין חצים והתחיל להתאמן ביער על מטרות שפילח מאביו. הוא נהיה קשת מוכשר אבל לא אמר זאת לאביו, הוא רצה להפתיע אותו ביום בו הוא יהפוך לשולייתו.לאחר כמה עשרות שנים (חודשי אלפים נראלי) אביו החליט לקחת אותו במום אחיו שנקע את הרגל ולא היה כשיר למסע, קורין שמח מאד והיה קוצפני במיוחד כל הדרך, פתום הם ראו צבי תמים שותה מים, אביו החליט שזה הולך ליהיות המטרה הראשונה של קורין, קורין מאד התרגש אבל חיכה וכיוון כמה שניות טובות, כשהיה בטוח שיפגע, ירה. החץ טס במהירות ודיוק וכמה סנטימטרים לפני הפגיעה הוא פשוט שינה את כיוונו ופיספס. לאחר כמה שניות של אכזה מצד קורין הצבי הסתכל עליהם, עיניו נהיו אדומות, קרניו גדלו והוא עמד על שתי רגליים, הוא הפך למינוטאור ! הוא הסתער לכיוונם וכמה מטרים לפני פגיעה פתאום הפך המינוטאור לאלפית גבוהה ומושכת במיוחד, אביו איבד את שפיותו והלך לכיוונה אם מבט חולמני, היא נישקה אותו וגושי קרח החלו לעלות מרגליו עד שהקיפו את כולו, קורין החל לרוץ אבל ללא הצלחה, האלפית הופיע מלפניו ונישקה אותו. הוא לא הבין מה קורה, למה רגליו כל כך קרות הוא הסתכל למטה, קרחון החל להקיף את רגליו, הוא ניסה לצאת אך שום דבר לא קרה, כשהוא בא לקלל את האלפית היא לא הייתה שם והוא נכלא בקרח.
ציפיות להמשך: אני מצפה להשיג חייה נאמנה שתלווה אותי במשך המסע (שתיהיה חמודה !!! בבקשה...) אני חושב שיהיה מגניב שבהמשך קורין ימצא את הקשת שהכין במקום את הקשת שמתאימה לרמה שלו באותו רגע (אבל שיהיו באותו רמה כמובן) שניפגש עם שחקנים אחרים ושיהיה לי שותף ננס/פיה (ננס !!! הלוואי שיכולתי לשחק אחד... אני אוהב גזעים קטנים...) ושיהיה כף ומגניב
כוח: העצמה שלכם, לא לגעת.
מהירות: המהירות שלכם, לא לגעת.
דיוק: הדיוק שלכם, לא לגעת.
סיבולת: הסיבולת שלכם(העמידות), לא לגעת.
מיומנות: החכמה והמיומנות שלכם, לא לגעת.
חפצים: לא לגעת.
כסף: לא לגעת.
קשת: הקשת שיש לכם במשחק, לא לגעת.
רמה: הרמה שלכם במשחק, משפיע על הכוחות שלכם ועל הקשת שתהיה לכם. לא לגעת.
חיה: החיה שלכם במשחק, לא לגעת.
מיקום: המיקום שלכם במפה, לא לגעת.
בקשות\הערות: חבל שחייבים להיות אלפים וקשתים... הייתי מאד רוצה לנסות משהו כמו ננס נוכל או משהו... בהצלחה לכולנו !!! ושיהיה כיף אגב, ראשי ארנבים מקפצים, what the ? אגב, יש אפשרות להגיד סטאטים מועדפים ?

תגובה :
"מי אתה בכלל ? מה קורה פה ?! למה אבא שלי תקוע בגוש קרח ?! לא משנה, אני לא חייב לך כלום, אבל רק לפרוטוקול :" אני לוקח את הקשת, שם את אשפת החצים על כתפי, מכוון ~מנסה להתרכז בטפים שנתנו לי אחי ואבי~ יורה את החץ בראש הארנב ומשחרר

**scizor-x** · 11:07 PM

שם בפורום:scizor-x
שם במשחק: אריליון
מראה: גבוה, בעל שיער בלונדיני ארוך אסוף בקוקו שיורד עד הגב ונוגע בעדינות לקשת שקשורה בחגורה עבה וחומה באלכסון אל הגוף החסון והשרירי יחסית. שתי אשפות חיצים תלויות על מותניו, ככה נח לו לשלוף אותם (אשמח אם תאפשר לי שככה תיהיה השליפה שלי בלי שום מחסרים, כי כשהיה קטן התאמן על כך).
אופי: חכם, מהיר מחשבה, אוהב חיות, אוהב צמחים, עקשן, חוצפן, אוהב קרבות.
גיל במשחק: 1600
רקע: אריליון נולד בבקת הוריו, באמצע היער. אריליון גדל ביער וכל חייו הסכל על צמחים וחיות ובחן אותם (אשמח אם יהיה לי טיפה ידע אליהם בעקבות כך, אבל יהיה לי פחות ידע על סלנג או ערים כי הדמות שלי לא הייתה בהם הרבה). אביו לימד את אריליון לירות בקשת ועזר לארילון להתאמן לשלוף חיצים כשאשפו החיצים תלויות משני צידיו מותניו. כשהיה בן 1200, אמו קפאה. הרוח התקרבה אליו אבל הוא ברח, יחד עם אביו. אביו זרק מפה של היער לעבר אריליון, שתפס אותה. "ברח אל הכפר, אני אעקב את הרוח!" צעק. אריליון הנהנן, מפוחד ורץ אל הכפר לפי המפה. הכפר היה כפר אלפים קטן של 15 משפחות אלפים, שהיה מחובר מאוד לטבע לכן אריליון לא הרגיש שם לא בנוח. כשהגיע לכפר משפחת אלפים חביבה שהייתה חברה של הוריו נתנו לו בית חם, שם פגש את סיסיליה. סיסיליה היתה אלפית גבוהה בעלת שיער שחור ארוך וחלק שלא היה אסוף אף פעם, היא היתה בגיל המדויק של אריליון כי הם נולדו באותו היום. אריליון וסיסיליה היו צמד בלתי נפרד מאז שהגיע על הכפר, הם כל הזמן היו ביחד וככה עברו להם 400 שנה. אך, אז הגיעה הרוח השחורה אל הכפר והתחפשה לסיסיליה. אריליון, שחשב שזו חברתו הלך אחריה. הרוח הובילה אותו לקרחת יער קטנה ואמרה "אריליון, אני רוצה שתתקרב אליי". אריליון התקרב קצת ופתאום קלט את סיסיליה בזווית עינו, רצה מהכפר וצועקת "אריליון, זו מלכודת!" אך זה היה מאוחר מדי, ואריליון קפא.
ציפיות להמשך: ללמוד להשתלב בערים, שיתפתח רומן ביני לבין סיסיליה.
כוח: העצמה שלכם, לא לגעת.
מהירות: המהירות שלכם, לא לגעת.
דיוק: הדיוק שלכם, לא לגעת.
סיבולת: הסיבולת שלכם(העמידות), לא לגעת.
מיומנות: החכמה והמיומנות שלכם, לא לגעת.
חפצים: לא לגעת.
כסף: לא לגעת.
קשת: הקשת שיש לכם במשחק, לא לגעת.
רמה: הרמה שלכם במשחק, משפיע על הכוחות שלכם ועל הקשת שתהיה לכם. לא לגעת.
חיה: החיה שלכם במשחק, לא לגעת.
מיקום: המיקום שלכם במפה, לא לגעת.
בקשות\הערות: אני אשתדל להגיב הכי הרבה שאני יכול, אני מאמין שאצליח.

הדבר הראשון שאתה שומע זה קול פיצוח. אתה מרגיש את גופך הרפוי נחבט באדמה רכה. אתה פוקח את עיניך באיטיות, ונושם את האוויר הצח של היער. "מ...מה...אני עושה כאן?" אתה ממלמל לעצמך. לפתע תוקף אותך זיכרון ישן, מלפני אלפי שנים לפחות, בו יצורה אפורה שנראתה חסרת חיים(לבנות זה יצור) נשקה לשפתיך. יצורה בדיוק כמוך. אלפית, ליתר דיוק. אלפית מושכת ויפהפייה, אשר גרמה לך ליפול במלכודתה, ולשקוע בתרדמת נצח. אך משהו קרה, ואתה ער עכשיו. אתה מסתכל סביבך, ורואה שאתה נמצא ביער גדול, שנראה חסר חיים. אתה שם לב לעוד דבר חריג, אלפים מסביבך, אלפים שמוכרים לך מהזמנים לפני שהיית קפוא, שקועים בתרדמה בתוך גושי קרח. אתה מנסה לשבור את הקרח, אך ללא הועיל. שום דבר לא חודר דרכו. "מה קורה כאן?" אתה שואל את עצמך בקול, "למה כולם קפואים??". ולפתע תוקף אותך זיכרון נוסף, הזיכרון שלאחר הנשיקה. קרח התחיל לכסות את גופך, קרח שלא ירד. הקרח התפשט במהירות, ותוך כמה שניות כיסה את כל גופך. עיניך נעצמו בעל כורחם, ושקעת בתרדמה. ואתה היחיד שהתעורר. אתה ממשיך להתקדם, מבולבל, ולפתע רואה נציב קרח גדול ומדהים ביופיו, "הנסיכה!" היא המילה שנפלטת מפיך. בתוך הקרח, נסיכת האלפים, קפואה ולא יכולה לזוז. אתה מחפש רמזים למה שקורה, אך לא מוצא דבר. כעבור כמה שעות חיפוש, אתה מרגיש זרם חזק של אנרגיה בפניך. אתה מתרחק במהירות אחורה, ונוגע באוויר באצבעך. האצבע רוטטת, ואתה מרגיש זרם סטטי חזק מקיף אותה. אתה לוקח מקל שנמצא על האדמה, וזורק אל האוויר. המקל עובר ללא פגע. אתה גם מזנק לעבר האוויר, ולאחר כמה עשיריות שנייה בהם אתה חש בכאב עז, אתה מתרומם, ומגלה שעברת בשלום את איזור האנרגיה. 'מוזר...' אתה חושב לעצמך, אך לפתע שם לב שכל האלפים הקפואים נעלמו. אתה מזנק שוב, ועובר את האנרגיה. אתה שוב רואה את כל האלפים. כעבור כמה קפיצות אתה מבין שאתה בתוך שדה כוח, שמחוצה לו אתה לא רואה את האלפים, ובתוכו אתה רואה. אתה יוצא שוב החוצה, ומחפש רמזים למה שקורה. לפתע, אתה מבחין ביצור שדומה לך, אך מעט יותר נמוך, ולגבו מוצמדות ארבעה כנפיים שקופות וקטנות. הוא מסתכל עליך, ולפתע פוקח את עיניו לרווחה. הוא תופס את ידך בחזקה, "השם שלי הוא אלבי, אני פיה, ואתה חייב לבוא איתי, עכשיו!". הוא רץ לשדה פתוח, במקום לא רחוק מהכפר שלך. בשדה מקפצים יצורים קטנים, שנראים בדיוק כמו ראשי ארנבים, אך ללא גוף. "אני מבקש ממך להרוג אחד מהם!" קורא היצור בנימה מתלהבת, ונותן לך קשת וחבילת חיצים, "תהרוג אותו בעזרת זה!".

תגובה:
"תגיד לי יא זבוב מעופף עם כנפיים, למה אתה חושב שאני אהרוג חבורה של ראשי ארנבים רק כי אמרת לי לעשות ככה? אני דורש שתסביר לי מה קורה פה, למה אני התעוררתי ראשון ולמה אתה דורש ממני להרוג ראשי ארנבים מקפצים, אין להם שום אינטרס תוקפני" אגיד בקול חוצפני ומזלזל. אשלח יד אחת על הקשת ויד אחת על אשפת החיצים. אמתח חץ בקשת ואכוון אותו, על אלבי. "אני ממליץ לך לספר לי, אני יודע בהחלט את המגבלות שלי אבל כדאי לך לדעת שאני לא מהסס במקרים כאלה וחוץ מזה כדאי לך להיזהר ממני, התאמנתי הרבה ביריה בקשת" אגיד ואחייך חיוך קטן. אנסה לבלבל אותו בדיבורים על צמחים וחיות בזמן שאנסה לתפוס קצת מאבקת הקסמים הנופלת ממנו ולפזר אותה עלי.

**Master Po** · 01-10-2012, 11:48 PM

פורסם במקור על ידי alonsiro

שם בפורום: alonsiro
שם במשחק: קורין
מראה: חיוור במיוחד, שער ארוך עם גוונים בלונדינים וחומים, אוזניים ארוכות ודקות, מבנה קטן, נמוך ורזה, עיניים ירוקות קטנות אישונים קטנים, עור חסר חבולות. (עור נקי במיוחד וחסר שריטות,בוץ וכו)
אופי: חברותי, לא סבלני, ילדותי, סקרן, חכם. אוהב חיות ופרחים, הרפתקן (מטייל הרבה),
גיל במשחק:. 15 שנות אלף (לא ידעתי כמה לעשות בארך, אני רוצה לשחק דמות צעירה, עם זה צעיר מדי אני אעלה)
רקע: קורין נולד למשפחה קטנה, אמא, אבא, קורין ואח גדול. אמו הייתה אלכימאית (שיקויים וכו) אביו היה צייד ואחיו היה שוליית אביו. קורין תמיד רצה לצאת לצייד (אני לא לגמרי הבנתי עם אלפים צמחונים או שהם סתם אוהבים חיות) עם אביו ואחיו אבל הוא תמיד היה צעיר מדי ולא כשיר, במקום זה הוא היה עוזר לאימו בחנות השיקויים. הוא ירש את הידיים המוכשרות שלו מאמו, הוא אהב לגלף צורות שונות של חיות מענפי עצים ולשמור אותם בכל מיני דרכים כמו שרשרת, סיכת שער, או צמיד. (הוא מחזיק כרגע בסיכת נשר, שרשרת דוב ~אחי הדוב~ וצמיד נמר/חתול) הוא החליט לבנות לעצמו קשת, הוא עבד עליה הרבה, הוא יצא ליער לחפש עץ טוב וחזק אבל קל, והתחיל לגלף אותו בלי הפסקה עד שיצר את הקשת האהובה עליו, גמישה חזקה וקלה. משם הוא גם התחיל להכין חצים והתחיל להתאמן ביער על מטרות שפילח מאביו. הוא נהיה קשת מוכשר אבל לא אמר זאת לאביו, הוא רצה להפתיע אותו ביום בו הוא יהפוך לשולייתו.לאחר כמה עשרות שנים (חודשי אלפים נראלי) אביו החליט לקחת אותו במום אחיו שנקע את הרגל ולא היה כשיר למסע, קורין שמח מאד והיה קוצפני במיוחד כל הדרך, פתום הם ראו צבי תמים שותה מים, אביו החליט שזה הולך ליהיות המטרה הראשונה של קורין, קורין מאד התרגש אבל חיכה וכיוון כמה שניות טובות, כשהיה בטוח שיפגע, ירה. החץ טס במהירות ודיוק וכמה סנטימטרים לפני הפגיעה הוא פשוט שינה את כיוונו ופיספס. לאחר כמה שניות של אכזה מצד קורין הצבי הסתכל עליהם, עיניו נהיו אדומות, קרניו גדלו והוא עמד על שתי רגליים, הוא הפך למינוטאור ! הוא הסתער לכיוונם וכמה מטרים לפני פגיעה פתאום הפך המינוטאור לאלפית גבוהה ומושכת במיוחד, אביו איבד את שפיותו והלך לכיוונה אם מבט חולמני, היא נישקה אותו וגושי קרח החלו לעלות מרגליו עד שהקיפו את כולו, קורין החל לרוץ אבל ללא הצלחה, האלפית הופיע מלפניו ונישקה אותו. הוא לא הבין מה קורה, למה רגליו כל כך קרות הוא הסתכל למטה, קרחון החל להקיף את רגליו, הוא ניסה לצאת אך שום דבר לא קרה, כשהוא בא לקלל את האלפית היא לא הייתה שם והוא נכלא בקרח.
ציפיות להמשך: אני מצפה להשיג חייה נאמנה שתלווה אותי במשך המסע (שתיהיה חמודה !!! בבקשה...) אני חושב שיהיה מגניב שבהמשך קורין ימצא את הקשת שהכין במקום את הקשת שמתאימה לרמה שלו באותו רגע (אבל שיהיו באותו רמה כמובן) שניפגש עם שחקנים אחרים ושיהיה לי שותף ננס/פיה (ננס !!! הלוואי שיכולתי לשחק אחד... אני אוהב גזעים קטנים...) ושיהיה כף ומגניב
כוח: העצמה שלכם, לא לגעת.
מהירות: המהירות שלכם, לא לגעת.
דיוק: הדיוק שלכם, לא לגעת.
סיבולת: הסיבולת שלכם(העמידות), לא לגעת.
מיומנות: החכמה והמיומנות שלכם, לא לגעת.
חפצים: לא לגעת.
כסף: לא לגעת.
קשת: הקשת שיש לכם במשחק, לא לגעת.
רמה: הרמה שלכם במשחק, משפיע על הכוחות שלכם ועל הקשת שתהיה לכם. לא לגעת.
חיה: החיה שלכם במשחק, לא לגעת.
מיקום: המיקום שלכם במפה, לא לגעת.
בקשות\הערות: חבל שחייבים להיות אלפים וקשתים... הייתי מאד רוצה לנסות משהו כמו ננס נוכל או משהו... בהצלחה לכולנו !!! ושיהיה כיף אגב, ראשי ארנבים מקפצים, what the ? אגב, יש אפשרות להגיד סטאטים מועדפים ?

תגובה :
"מי אתה בכלל ? מה קורה פה ?! למה אבא שלי תקוע בגוש קרח ?! לא משנה, אני לא חייב לך כלום, אבל רק לפרוטוקול :" אני לוקח את הקשת, שם את אשפת החצים על כתפי, מכוון ~מנסה להתרכז בטפים שנתנו לי אחי ואבי~ יורה את החץ בראש הארנב ומשחרר

פורסם במקור על ידי scizor-x

שם בפורום:scizor-x
שם במשחק: אריליון
מראה: גבוה, בעל שיער בלונדיני ארוך אסוף בקוקו שיורד עד הגב ונוגע בעדינות לקשת שקשורה בחגורה עבה וחומה באלכסון אל הגוף החסון והשרירי יחסית. שתי אשפות חיצים תלויות על מותניו, ככה נח לו לשלוף אותם (אשמח אם תאפשר לי שככה תיהיה השליפה שלי בלי שום מחסרים, כי כשהיה קטן התאמן על כך).
אופי: חכם, מהיר מחשבה, אוהב חיות, אוהב צמחים, עקשן, חוצפן, אוהב קרבות.
גיל במשחק: 1600
רקע: אריליון נולד בבקת הוריו, באמצע היער. אריליון גדל ביער וכל חייו הסכל על צמחים וחיות ובחן אותם (אשמח אם יהיה לי טיפה ידע אליהם בעקבות כך, אבל יהיה לי פחות ידע על סלנג או ערים כי הדמות שלי לא הייתה בהם הרבה). אביו לימד את אריליון לירות בקשת ועזר לארילון להתאמן לשלוף חיצים כשאשפו החיצים תלויות משני צידיו מותניו. כשהיה בן 1200, אמו קפאה. הרוח התקרבה אליו אבל הוא ברח, יחד עם אביו. אביו זרק מפה של היער לעבר אריליון, שתפס אותה. "ברח אל הכפר, אני אעקב את הרוח!" צעק. אריליון הנהנן, מפוחד ורץ אל הכפר לפי המפה. הכפר היה כפר אלפים קטן של 15 משפחות אלפים, שהיה מחובר מאוד לטבע לכן אריליון לא הרגיש שם לא בנוח. כשהגיע לכפר משפחת אלפים חביבה שהייתה חברה של הוריו נתנו לו בית חם, שם פגש את סיסיליה. סיסיליה היתה אלפית גבוהה בעלת שיער שחור ארוך וחלק שלא היה אסוף אף פעם, היא היתה בגיל המדויק של אריליון כי הם נולדו באותו היום. אריליון וסיסיליה היו צמד בלתי נפרד מאז שהגיע על הכפר, הם כל הזמן היו ביחד וככה עברו להם 400 שנה. אך, אז הגיעה הרוח השחורה אל הכפר והתחפשה לסיסיליה. אריליון, שחשב שזו חברתו הלך אחריה. הרוח הובילה אותו לקרחת יער קטנה ואמרה "אריליון, אני רוצה שתתקרב אליי". אריליון התקרב קצת ופתאום קלט את סיסיליה בזווית עינו, רצה מהכפר וצועקת "אריליון, זו מלכודת!" אך זה היה מאוחר מדי, ואריליון קפא.
ציפיות להמשך: ללמוד להשתלב בערים, שיתפתח רומן ביני לבין סיסיליה.
כוח: העצמה שלכם, לא לגעת.
מהירות: המהירות שלכם, לא לגעת.
דיוק: הדיוק שלכם, לא לגעת.
סיבולת: הסיבולת שלכם(העמידות), לא לגעת.
מיומנות: החכמה והמיומנות שלכם, לא לגעת.
חפצים: לא לגעת.
כסף: לא לגעת.
קשת: הקשת שיש לכם במשחק, לא לגעת.
רמה: הרמה שלכם במשחק, משפיע על הכוחות שלכם ועל הקשת שתהיה לכם. לא לגעת.
חיה: החיה שלכם במשחק, לא לגעת.
מיקום: המיקום שלכם במפה, לא לגעת.
בקשות\הערות: אני אשתדל להגיב הכי הרבה שאני יכול, אני מאמין שאצליח.

הדבר הראשון שאתה שומע זה קול פיצוח. אתה מרגיש את גופך הרפוי נחבט באדמה רכה. אתה פוקח את עיניך באיטיות, ונושם את האוויר הצח של היער. "מ...מה...אני עושה כאן?" אתה ממלמל לעצמך. לפתע תוקף אותך זיכרון ישן, מלפני אלפי שנים לפחות, בו יצורה אפורה שנראתה חסרת חיים(לבנות זה יצור) נשקה לשפתיך. יצורה בדיוק כמוך. אלפית, ליתר דיוק. אלפית מושכת ויפהפייה, אשר גרמה לך ליפול במלכודתה, ולשקוע בתרדמת נצח. אך משהו קרה, ואתה ער עכשיו. אתה מסתכל סביבך, ורואה שאתה נמצא ביער גדול, שנראה חסר חיים. אתה שם לב לעוד דבר חריג, אלפים מסביבך, אלפים שמוכרים לך מהזמנים לפני שהיית קפוא, שקועים בתרדמה בתוך גושי קרח. אתה מנסה לשבור את הקרח, אך ללא הועיל. שום דבר לא חודר דרכו. "מה קורה כאן?" אתה שואל את עצמך בקול, "למה כולם קפואים??". ולפתע תוקף אותך זיכרון נוסף, הזיכרון שלאחר הנשיקה. קרח התחיל לכסות את גופך, קרח שלא ירד. הקרח התפשט במהירות, ותוך כמה שניות כיסה את כל גופך. עיניך נעצמו בעל כורחם, ושקעת בתרדמה. ואתה היחיד שהתעורר. אתה ממשיך להתקדם, מבולבל, ולפתע רואה נציב קרח גדול ומדהים ביופיו, "הנסיכה!" היא המילה שנפלטת מפיך. בתוך הקרח, נסיכת האלפים, קפואה ולא יכולה לזוז. אתה מחפש רמזים למה שקורה, אך לא מוצא דבר. כעבור כמה שעות חיפוש, אתה מרגיש זרם חזק של אנרגיה בפניך. אתה מתרחק במהירות אחורה, ונוגע באוויר באצבעך. האצבע רוטטת, ואתה מרגיש זרם סטטי חזק מקיף אותה. אתה לוקח מקל שנמצא על האדמה, וזורק אל האוויר. המקל עובר ללא פגע. אתה גם מזנק לעבר האוויר, ולאחר כמה עשיריות שנייה בהם אתה חש בכאב עז, אתה מתרומם, ומגלה שעברת בשלום את איזור האנרגיה. 'מוזר...' אתה חושב לעצמך, אך לפתע שם לב שכל האלפים הקפואים נעלמו. אתה מזנק שוב, ועובר את האנרגיה. אתה שוב רואה את כל האלפים. כעבור כמה קפיצות אתה מבין שאתה בתוך שדה כוח, שמחוצה לו אתה לא רואה את האלפים, ובתוכו אתה רואה. אתה יוצא שוב החוצה, ומחפש רמזים למה שקורה. לפתע, אתה מבחין ביצור שדומה לך, אך מעט יותר נמוך, ולגבו מוצמדות ארבעה כנפיים שקופות וקטנות. הוא מסתכל עליך, ולפתע פוקח את עיניו לרווחה. הוא תופס את ידך בחזקה, "השם שלי הוא אלבי, אני פיה, ואתה חייב לבוא איתי, עכשיו!". הוא רץ לשדה פתוח, במקום לא רחוק מהכפר שלך. בשדה מקפצים יצורים קטנים, שנראים בדיוק כמו ראשי ארנבים, אך ללא גוף. "אני מבקש ממך להרוג אחד מהם!" קורא היצור בנימה מתלהבת, ונותן לך קשת וחבילת חיצים, "תהרוג אותו בעזרת זה!".

תגובה:
"תגיד לי יא זבוב מעופף עם כנפיים, למה אתה חושב שאני אהרוג חבורה של ראשי ארנבים רק כי אמרת לי לעשות ככה? אני דורש שתסביר לי מה קורה פה, למה אני התעוררתי ראשון ולמה אתה דורש ממני להרוג ראשי ארנבים מקפצים, אין להם שום אינטרס תוקפני" אגיד בקול חוצפני ומזלזל. אשלח יד אחת על הקשת ויד אחת על אשפת החיצים. אמתח חץ בקשת ואכוון אותו, על אלבי. "אני ממליץ לך לספר לי, אני יודע בהחלט את המגבלות שלי אבל כדאי לך לדעת שאני לא מהסס במקרים כאלה וחוץ מזה כדאי לך להיזהר ממני, התאמנתי הרבה ביריה בקשת" אגיד ואחייך חיוך קטן. אנסה לבלבל אותו בדיבורים על צמחים וחיות בזמן שאנסה לתפוס קצת מאבקת הקסמים הנופלת ממנו ולפזר אותה עלי.

פורסם במקור על ידי ttrrtte

עלילה(הכתובה בלשון זכר אך מיועדת לשני המינים)

הדבר הראשון שאתה שומע זה קול פיצוח. אתה מרגיש את גופך הרפוי נחבט באדמה רכה. אתה פוקח את עיניך באיטיות, ונושם את האוויר הצח של היער. "מ...מה...אני עושה כאן?" אתה ממלמל לעצמך. לפתע תוקף אותך זיכרון ישן, מלפני אלפי שנים לפחות, בו יצורה אפורה שנראתה חסרת חיים(לבנות זה יצור) נשקה לשפתיך. יצורה בדיוק כמוך. אלפית, ליתר דיוק. אלפית מושכת ויפהפייה, אשר גרמה לך ליפול במלכודתה, ולשקוע בתרדמת נצח. אך משהו קרה, ואתה ער עכשיו. אתה מסתכל סביבך, ורואה שאתה נמצא ביער גדול, שנראה חסר חיים. אתה שם לב לעוד דבר חריג, אלפים מסביבך, אלפים שמוכרים לך מהזמנים לפני שהיית קפוא, שקועים בתרדמה בתוך גושי קרח. אתה מנסה לשבור את הקרח, אך ללא הועיל. שום דבר לא חודר דרכו. "מה קורה כאן?" אתה שואל את עצמך בקול, "למה כולם קפואים??". ולפתע תוקף אותך זיכרון נוסף, הזיכרון שלאחר הנשיקה. קרח התחיל לכסות את גופך, קרח שלא ירד. הקרח התפשט במהירות, ותוך כמה שניות כיסה את כל גופך. עיניך נעצמו בעל כורחם, ושקעת בתרדמה. ואתה היחיד שהתעורר. אתה ממשיך להתקדם, מבולבל, ולפתע רואה נציב קרח גדול ומדהים ביופיו, "הנסיכה!" היא המילה שנפלטת מפיך. בתוך הקרח, נסיכת האלפים, קפואה ולא יכולה לזוז. אתה מחפש רמזים למה שקורה, אך לא מוצא דבר. כעבור כמה שעות חיפוש, אתה מרגיש זרם חזק של אנרגיה בפניך. אתה מתרחק במהירות אחורה, ונוגע באוויר באצבעך. האצבע רוטטת, ואתה מרגיש זרם סטטי חזק מקיף אותה. אתה לוקח מקל שנמצא על האדמה, וזורק אל האוויר. המקל עובר ללא פגע. אתה גם מזנק לעבר האוויר, ולאחר כמה עשיריות שנייה בהם אתה חש בכאב עז, אתה מתרומם, ומגלה שעברת בשלום את איזור האנרגיה. 'מוזר...' אתה חושב לעצמך, אך לפתע שם לב שכל האלפים הקפואים נעלמו. אתה מזנק שוב, ועובר את האנרגיה. אתה שוב רואה את כל האלפים. כעבור כמה קפיצות אתה מבין שאתה בתוך שדה כוח, שמחוצה לו אתה לא רואה את האלפים, ובתוכו אתה רואה. אתה יוצא שוב החוצה, ומחפש רמזים למה שקורה. לפתע, אתה מבחין ביצור שדומה לך, אך מעט יותר נמוך, ולגבו מוצמדות ארבעה כנפיים שקופות וקטנות. הוא מסתכל עליך, ולפתע פוקח את עיניו לרווחה. הוא תופס את ידך בחזקה, "השם שלי הוא אלבי, אני פיה, ואתה חייב לבוא איתי, עכשיו!". הוא רץ לשדה פתוח, במקום לא רחוק מהכפר שלך. בשדה מקפצים יצורים קטנים, שנראים בדיוק כמו ראשי ארנבים, אך ללא גוף. "אני מבקש ממך להרוג אחד מהם!" קורא היצור בנימה מתלהבת, ונותן לך קשת וחבילת חיצים, "תהרוג אותו בעזרת זה!".

סורי שלקח לי כל כל הרבה זמן-החלמתי!

אקח בעדינות את הקשת מידיו של אלבי ואומר ''תודה רבה'' בנימוס, ארים את הקשת ואמתח בא חץ, אשאיר את שתי העיניים פקוחות ולא אסגור אחת מפני שישנה אמרה שגוייה אשר אומרת שכאשר עוצמים עין אחת מכוונים יותר טוב, אך בזמן אמת כאשר שתי העיניים פקוחות, קל יותר לפגוע במטרה.
אתמקד באחד מראשי הארנב המקפצים, אכוון את הקשת שלי אל ראש הארנב המקפץ הנבחר וארה, אסתכל על החץ בתקווה, ארגיש שהזמן נעצר ואסתכל כאשר תקווה להצלחה נשקפת מעייני

פורסם במקור על ידי Seviper

אני מסתכל עליו בפרצוף מתפעל, ואומר: "רגע,איזו שנה זו עכשיו? ולמה אתה רוצה שאהרוג איזה יצור מסכן?"

פורסם במקור על ידי Rin Kagamine

אסתכל על הפיה. " אתה פיה? " אשאל אותו, ואתעלם מפקודתו. " אבל אתה בן. לא אומרים 'פיי' או משהו כזה? " אשאל אותו במבט דיי אדיש, ומיד לאחר מכן אסתכל על המפלצות המוזרות, בעלי ראשי הארנב.
" להרוג אותו בעזרת זה?" אומר, ואצביע על חבילת החצים שבידו." בסדר. זוהי.. חץ וקשת, אני צודקת?"
אומר לו, ואקח את הקשת לידי. לאחר מכן, אשלוף חץ אחד מן החיצים שבחבילה, ואכניס אותו לקשת,
ואכוון לכיוון אחר מראשי הארנב האלה. " ככה?" אשאל את היצור המוזר הזה, שנקרא פיה.

פורסם במקור על ידי PizzaBlaster

"המ..." אני אומר ולוקח מידיה את הקשת והחיצים. אני מחפש ראש ארנב קרוב, עוצם עין אחת, מותח את מיתר הקשת ושם בה חץ... ומחכה. אני מחכה עד שהארנב לא מסתכל עליי, ומשחרר את החץ תוך כדי שאני מכוון אל מרכז גבו. אני יורה עוד כמה חיצים במהירות, ואיתן אני קצת פחות מדייק, ומקווה שכולם ייפגעו בארנב. "mission accomplished" אני אומר לו בקולי הצרוד מעט עקב מאות שנים של אי שימוש.

חמשת המשתמשים שהזכרתי אלו המשתמשים שבחרתי שישתתפו במ"ת! כל הכבוד לכם, התרשמתי מהתגובות שלכם ומהרעיונות שלכם, ואיתכם אני בוחר להמשיך את המשחק.

עכשיו, אתן לכם המשכים.

scizor-x

"אתה כנראה לא מכיר אותי" אומר אלבי, ובתנועה חדה ומהירה מכופף לגמרי את החץ שכיוונת. "למה התכוונת בדיוק כשאמרת... שהתעוררת ראשון?" הוא שואל במבט חשדני, "אני רוצה לדעת מה אתה בדיוק. תירה עכשיו בארנב הזה, או שהחץ שכופפתי יפגע בראשך ויצא מהצד השני, עם המוח שלך". אלבי נראה די שליו, למרות התחצפותך, אך דבריו עוררו בך חששות, כוחות הקסם שלו בהחלט גדולים משציפית.

ttrrtte

"אין בעד מה" אומר אלבי, ומסתכל עליך בדריכות בזמן שאת מכוונת את החץ. החץ נורה, הזמן נראה כחולף באיטיות רבה. ראש הארנב, או יותר נכון המטרה, לא שם לב לחץ הנוהר לעברו. לפני שהספקת אפילו לנשום, נשמע קול חד שקותע את מחשבותיך והזיותיך, "טטרררררר!". זהו קול נדנוד החץ, שכרגע פגע בראש הארנב והפיל אותו לרצפה, מדמם. "זה... אני לא מאמין!" קורא אלבי, "זה נכון! את... את אלפית!". הוא מסתכל עליך שוב, ומעופף לעברך בהתלהבות. הוא מוציא סרגל מדידה ארוך, ומודד את מידותיך. "רזה מהרגיל..." הוא ממלמל לעצמו, "למרות זאת בכושר מצוין... נראה שלא השתמשה בקשת הרבה זמן כבר... יש לי שאלה," הוא אומר לבסוף במבט מתעניין, "מה קרה לך? למה את האלפית היחידה שקיימת? ולמה את נראית... צעירה כל כך? האלפים נעלמו לפני המון שנים!".

Seviper

"אתה הרי נראה... שונה... מוכר מספרים ומאגדות... כאילו אתה לא שייך לעולם הזה בכלל" אומר אלבי, וממשיך להסביר, "אני רוצה לוודא משהו שאני חושב עליו כשאני מסתכל עליך. לשם כך אני צריך שתירה בראש הארנב. מוסכם?". הוא מסתכל עליך בדריכות ומחכה לתשובתך, נראה שהוא מקווה להסכמה מצידך.

Rin Kagamine

"לא בדיוק," אומר אלבי ומעופף מאחוריך. הוא תופס את ידייך בעדינות, ומניח על הקשת בצורה נוחה יותר להחזקה ולכיוונון. "מצוין!" קורא אלבי, מעופף אל מול פניך ועושה צורת ריבוע עם אצבעות ידיו, "קדימה! למה את מחכה? תכווני אל אחד היצורים ותשחררי קלות את החץ, זה יעשה את העבודה!". הוא נראה מתרגש לראות איך תצליחי לירות בקשת.

PizzaBlaster

אתה יורה חץ אחד בקלות. החץ עף לעבר הארנב במהירות, ולפני שאתה מתחיל את שלב ב' בתכנית שלך, הארנב נופל על האדמה, פניו שמוטות כלפי מטה. דם נוטף מהם. החץ יצא מהצד השני של הראש. "כישרון מלידה... אני מבין" אומר אלבי, ומעופף לעברך. הוא מוציא סרגל מדידה ארוך, ומודד את מידותיך. "אתה די חסון... לעומת זאת לא גבוה במיוחד... הגוף שלך מתאים לתיאור שלי, אני חושב!". הוא מעופף אל מול פניך, ובוחן אותך עוד קצת. "לפי החישובים שלי, אתה אלף! יצור שנעלם לפני אלפי שנים! איך זה ייתכן? אתה נראה... צעיר!".

alonsiro

"חכה!" קורא אלבי, ועוצר בעדך מלירות את החץ לעבר הארנב. "אמרת משהו על... תקוע בקרח? על מה אתה מדבר?". לאחר כמה שניות של שקט, הוא אומר "אוי, אני בטח שוב נתקף בהזיות כאלו... טוב, לא חשוב". הוא מנער את ראשו, ומתרכז בקשת שלך. "אתה מחזיק אותה לא נכון" הוא אומר, ומכוון את הקשת שלך כך שתהיה בזווית מושלמת. "אוקיי, עכשיו אתה יכול לירות!" הוא קורא בשילוב ידיים ובמבט דרוך בקשת שלך ובך, הדרך בה הוא מסתכל עליך מחשידה במקצת.

**scizor-x** · 01-10-2012, 11:52 PM