נושא: שרשור לי, לרין וללן קאגאמינה- בן 10

**בנושא זה יש הצצה למ"ת העתידי שלי**

טופס הרשמה-
שם במשחק:
דרגה כשרברב: גבוהה/ בינונית/ נמוכה (אני אגיד לך את הדרגה המדויקת והשעון)
דרגה מדויקת והמכשיר: אני אגיד לך
סוג: בן אנוש/ אוסמות'י/ אנדוטיין

לבני אנוש-
--------

לאוסמות'ים-
שיוך: חצי אוסמות'י/ אוסמות'י מלא

לאנדוטיינים-
התמחות: לחשים/ קסמי מנה

שלי-

שם במשחק: ג'ייקוב מילטון | Jakeov Milton
דרגה כשרברב: נמוכה
דרגה מדויקת והמכשיר: מתגייס, צ'יפ שרברבים
סוג: בן אנוש

שלי רין-

שם במשחק: רין קאגאמינה || Kagamine Rin

דרגה כשרברב: בינונית 3:
דרגה מדויקת והמכשיר: סמלית, אומניטריקס פרוץ, פתוח.
סוג: בת אנוש D:

של לן-

שם במשחק: לן קאגאמינה

דרגה כשרברב: נמוכה

דרגה מדויקת והמכשיר: מתגייס, צ'יפ שרברבים.

סוג: אוסמות'י


לאוסמות'ים-
שיוך: חצי אוסמות'י

שם במשחק: רין קאגאמינה || Kagamine Rin
דרגה כשרברב: בינונית 3:
דרגה מדויקת והמכשיר: אני אגיד לך.
סוג: בת אנוש D:

שם במשחק: לן קאגאמינה

דרגה כשרברב: נמוכה

דרגה מדויקת והמכשיר:

סוג: אוסמות'י


לאוסמות'ים-
שיוך: חצי אוסמות'י

אני מתחיל-
"הגיע הזמן לן" אמרתי ללן וחייכתי חצי חיוך "היום סוף סוף נרשם לשרברבים". אחרי כמה דקות של הליכה עמדנו מול בניין גדול והרוס למראה שעליו היה כתוב 'אין כניסה' ושעון חול ירוק לידו. סמל ידוע של השרברבים. נכנסנו. הבניין נראה הרבה יותר טוב מבפנים, קודם כל, הוא היה גדול פי 2 מבחוץ, היו בו עמודים ארוכים ושטיחים ירוקים, והיו מלא איברים של חייזרים. הלכנו לפקידה, אישה שמנה, מכוערת למראה, שומה גדולה על הלחי הימנית שלה ומבט משועמם על פניה. "אנחנו רוצים להרשם לשרברבים" לן אמר בפחד מהפקידה המשונה. "הנה, קחו את הטופס הזה" אמרה הפקידה ונתנה לנו שני טפסים. בכל טופס היו 2 שאלות:
"מהו שמך?"
"מה הם שורשיך עם השרברבים?"
אני עניתי מיד, אך נראה שלן התקשה קצת עם השאלה השנייה
~~~~~~~~
עמית, תגיב אתה
מאי, אני אודיע לך מתי תוכלי להגיב, אחרי שנגיע אלייך

'ממ..' אחשוב לעצמי "מה רשמתה בשורשים?" אשאל את ג'ייקוב "אסור לי לגלות לך" הוא אומר ומגיש את התופס "נו.." אומרת הפקידה בקול כמו של עורב "אתה מגיש אותו?" היא שואלת אותי "אה... ש..שניה" אומר בפחד 'טוב אני לא ארשום כלום' אלחש לעצמי "הנה" אומר לה ואגש את הטופס בלי להסתקל על השומה "בסדר גמור בוא מכאן" היא אומרת ודלת נפתחת

'אני לא מאמין!' אחשוב בהתרגשות ואתחיל להזיע. אני ולן נכנסנו לחדר הרגשנו בחילה וראינו שלט שאומר מעבר מרחב. הבנו שזה אומר שעברנו במכונת שיגור חלקיקים. הגענו למקום עם הרבה דשא ומבנים. חלק מהמבנים היו גדולים ומחוברים, לכן שיערתי שזה בית ספר. אך היו גם מבנים קטנים, לן אמר שאלה כנראה בתי מגורים. פתאום השתגר לידנו מייג'ור טונוגר ואמר: "זהו מחנה האימונים לשרברבים, כאן תשהו עד שתגיעו לדרגת טירון,", "זהו הבית ספר" אמר טונוגר והצביע על המבנים הגדולים והמחוברים. מה שאישש את השערותיי. "ואלו ביתני המגורים" הוא אמר והצביע על המבנים הקטנים, מה שאישש את השערותיו של לן. הוא סימן לנו ללכת אחריו ונכנסנו לבית הספר. "זו הכיתה שלכם" הוא אמר והצביע על דלת. נכנסנו וראינו ילדה בלונדינית וגבוהה, יפה למראה. היה לה על היד משהו דמוי שעון שנראה כמו הסמל של השרברבים. לן קצת נראה בהלם מהילדה. "מה זה?" שאלתי את הילדה והצבעתי על השעון. לן אשר היה בהלם לפתע הוציא מילים מפיו: "בת דודה רין?!"

פורסם במקור על ידי חמין זה נאדים

'אני לא מאמין!' אחשוב בהתרגשות ואתחיל להזיע. אני ולן נכנסנו לחדר הרגשנו בחילה וראינו שלט שאומר מעבר מרחב. הבנו שזה אומר שעברנו במכונת שיגור חלקיקים. הגענו למקום עם הרבה דשא ומבנים. חלק מהמבנים היו גדולים ומחוברים, לכן שיערתי שזה בית ספר. אך היו גם מבנים קטנים, עמית אמר שאלה כנראה בתי מגורים. פתאום השתגר לידנו מייג'ור טונוגר ואמר: "זהו מחנה האימונים לשרברבים, כאן תשהו עד שתגיעו לדרגת טירון,", "זהו הבית ספר" אמר טונוגר והצביע על המבנים הגדולים והמחוברים. מה שאישש את השערותיי. "ואלו ביתני המגורים" הוא אמר והצביע על המבנים הקטנים, מה שאישש את השערותיו של עמית. הוא סימן לנו ללכת אחריו ונכנסנו לבית הספר. "זו הכיתה שלכם" הוא אמר והצביע על דלת. נכנסנו וראינו ילדה בלונדינית וגבוהה, יפה למראה. היה לה על היד משהו דמוי שעון שנראה כמו הסמל של השרברבים. לן קצת נראה בהלם מהילדה. "מה זה?" שאלתי את הילדה והצבעתי על השעון. לן אשר היה בהלם לפתע הוציא מילים מפיו: "בת דודה רין?!"

" אה, היי לן. מה אתה עושה פה? ם: " שאלה רין את לן, ומיד פנתה אל ג'ייקוב. " זהו אומינטריקס, " אמרה לו בחיוך קטנטן. " הוא יכול להפוך אותי למגוון חייזרים בכל מיני צורות, " אמרה, " הנה דוגמא. " היא אמרה, והחלה לסובב את המכשיר ההוא, שנראה כמו שעון, מעל המכשיר נראו הולוגרמות בצורות שונות, היא בחרה אחת, ולחצה על המכשיר. ולפתע גופה זהר באור צהבהב-כתמתם, והחל לבעור באש. " רואים? " היא אומרת לכם בחיוך, ומביטה עליכם. " אז, אתה חבר של לן, הא? ומה אתם עושים פה? באתם להיבחן? " היא שאלה ובאה להתיישב על הכסא שהיה לידה, אך היא נזכרה שהיא במצב חייזר עדיין, והשתנתה חזרה לצורת האדם שלה, ולאחר מכן התיישבה.

"מה אכפת לי מהאומינטריקס," אומר לה. "רין! כמה זמן לא ראיתי אותך, מה את עושה פה?! " אשאל בהתרגשות.
"אני סמלית" עונה לי רין, ומראה לנו את התג שלה, שעליו מסומן סמל המפקדה. "אתם המבחן שלי, עם אני יאמן אתכם כמו שצריך, אני יעלה דרגה! " רין אומרת בהתרגשות. "כן המפקדת." אומר ואצדיע.
"אז, כמה זמן אתם חברים? " היא שואלת את ג'ייקוב.
"נראה לי ש... מאז ומתמיד," אומר ג'ייקוב מובך.
"איך הכרתם?" היא שואלת בנחמדות.

פורסם במקור על ידי Len Kgamine~

"מה אכפת לי מהאומינטריקס," אומר לה. "רין! כמה זמן לא ראיתי אותך, מה את עושה פה?! " אשאל בהתרגשות.
"אני סמלית" עונה לי רין, ומראה לנו את התג שלה, שעליו מסומן סמל המפקדה. "אתם המבחן שלי, עם אני יאמן אתכם כמו שצריך, אני יעלה דרגה! " רין אומרת בהתרגשות. "כן המפקדת." אומר ואצדיע.
"אז, כמה זמן אתם חברים? " היא שואלת את ג'ייקוב.
"נראה לי ש... מאז ומתמיד," אומר ג'ייקוב מובך.
"איך הכרתם?" היא שואלת בנחמדות.

"ממ... אני לא זוכר" אמרתי בבושה. "הזמן עובר מהר כשנהנים..." אוסיף ואחייך.
"אז תני לי להבין, אם אנחנו נעלה דרגה אז תעלי דרגה? נשמע הוגן..." אמרתי לרין בתמימות.
"לא בדיוק... אם אתם תעלו 2 דרגות, לדרגת טירון, אז אני אעלה דרגה לדרגת 'סמלית אלפא' " רין הסבירה לנו.
"איך מגיעם לדרגת טירון?" לן שאל את בת-דודתו. "אז כרכה, קודם כל תצטרכו לעבור את המבחן הראשוני, שיוכחי שאתם ראויים לשרברבים, אח"כ תצטרכו לעבור חמש משימות בהצלחה," רין אמרה "להיכשל במשימה זה 0 נקודות, בקושי זה 1/2, בהצלחה זה 1 ובהצטיינות זה 1 3/4, אתם צריכים להגיע ל5." רין הוסיפה.
"ממש קלי-קלות" נאנח לן בציניות.