
פורסם במקור על ידי
ShotGun
עומר~לוק קאסטלאן-
''אני לא קשור אליו משפחתית, אבל אני נאלץ לגור איתו'' הוא מהסס, כאילו מתחרט על מה שאמר בשניה שעברה.
''לא קבענו פגישה, אני אודיע לך, אנחנו לומדים באותו בית ספר, שכבה מעליך'' הוא אומר ''תחזור להיות בן אדם זה מעצבן לדבר ככה''.
אתה חוזר להיות בן אדם, אתה מתלבש מהר בביישנות, ג'ייק מניד עפעף.
''אל תדאג, אתה תלמד להשתנות עם בגדים במהלך הזמן הקרוב'' הוא פוצה את פיו ''אבל אני לא מבטיח כלום על להשתנות עם נעליים''.
אתה מביט על רגליו היחפות, ואז בוחן אותו יותר בעיון.
השיער שלו חום קופצני שמזדקר לכל עבר.
יש לו צלקת בצורת פס שאנכית לעינו השמאלית ו'עוברת' עליה.
עיניו בגוון דבש, יש לו ניצוץ שנראה בבירור.
עורו בהיר ושזוף, קעקוע מבצבץ מתחת לשרוול חולצתו הקצרה.
הוא לובש חולצה כחולה שיש עליה הרבה כתמי צבע, ומכנסיים קצרים בגוונים ירוקים צבאיים.