נושא: החפצים הקסומים מאוד- לי וללן

שם במשחק:
תיאור מראה/תמונה:
גיל: 15/16/11/9
אופי:
רקע:
החפצים הקסומים שלך:
הכוח שניתן למשתמש:
כוח החפץ:
הערות/הוט קפה XD:

שלי-
שם במשחק: ג'ייקוב מילטון | Jakob Milton
תיאור מראה/תמונה: גבוה, בערך 1.77, שיער חום שגולש עד לכתפיים, כובע צמר עם פונפון כזה שסבתו סרגה לו, חשוב לו מאוד, הלבוש הסטנדרטי לו הוא חולצת טריקו כתומה עם האות M עליה וטייטס סגולים.
גיל: 16
אופי: ציני, מצחיק, כעסן, עם טראומת נטישה.
רקע: יבבבבבבב"ב
החפצים הקסומים שלך: חרב ומגן
הכוח שניתן למשתמש: חרב- כוח פיזי מוגבר, יכולת להפוך את היידים לחרבות. מגן- עור קשיח כטיטניום.
כוח החפץ: חרב- כיווץ דברים והחזרתם לגודלם המקורי. מגן- הגדלת דברים והחזרתם לגודלם המקורי.
הערות/הוט קפה XD: הוט קפה שווה יותר מאייס קפה X:

שם במשחק: לן קאגאמינה || Kagamine Len

תיאור מראה/תמונה: http://i45.beon.ru/43/97/1039743/15/..._bada8d97.jpeg
גיל: 9
אופי: אוהב מאוד חיות, היפראקטיבי, אוהב מאוד לשמוע מוזיקה ושומע מוזיקה כל הזמן, חכם, בעל ADHA, מצחיק, נחמד, מתחבר בקלות עם אנשים, קול יפה, יש לו דיסלקציה, בעל צד מרושע חזק מעוד

רקע: יבבבבבבב"ב

החפצים הקסומים שלך: מיקרופון ואזניות

הכוח שניתן למשתמש: מיקרופון יצירת בום על קולי מהקול של המשתמש
אוזניות שמיעה חדה מעוד ושמיעה למרחקים

כוח החפץ: מיקרופון-זימון כל סוגי העטלפים והכלבים שאתה רוצה כולל ערפדים וכלבי שאול
אוזניות-מאפשר להבין כל ספה שבעולם כולל ספת החיות

הערות/הוט קפה XD:

"אה.. איזה בוקר!" אמרתי באנחה וקמתי מהמיטה. פתאום שמעתי קול "בום!" חזק ליד הבית שלי. התלבשתי מהר ונעלתי נעליים. ירדתי למטה וראיתי את אמא שלי עומדת של ליד מכתש עם חרב ומגן ביד. היא נראתה תשושה מאוד... ברגע שהיא ראתה אותי היא נעשתה חיוורת. התקרבתי אליה. היא אמרה "קח את החרב והמגן הללו ותשמור עליהם, זה מה שאבא שלך היה רוצה שתעשה" ובמילים אלו היא מתה. הייתי בהלם. לא ידעתי הרבה על אבא שלי, רק שהוא היה אסטרונאוט ומת כשאמא שלי הייתה בחודש שביעי. לקחתי את החרב והמגן. פתאום זהרתי באור זהוב והרגשתי כוחות עוברים בעורקים שלי. העור שלי התחיל להתקשח, הרגשתי כוח פיזי והידיים שלי נעשו חדות... הן הפכו לחרבות! ניסיתי להפוך אותן חזרה ליידים והצלחתי! פתאום שמעתי פיצוץ מהגינה של לן, השכן, למרות שהוא קטן ממני ב-7 שנים האמהות שלנו חברות טובות מאוד כי האבות שלנו היו באותה משלחת של אסטרונאוטים. אני כמו אח גדול-אבא שלו. הסיפור על הלידה שלו מסובך מאוד, אפילו אני לא הבנתי. אחרי כמה דקות שניסיתי לעכל את מה שקרה ראיתי את לן מגיע, זוהר בזהב כמו שאני הייתי רק עם מיקרופון ואזניות. קלטתי שקרה לו מה שקרה לי, ונראה לי שגם הוא קלט את את זה...

"היי"אומר לג'ייקוב השכן שלי "אתה יודע מה קרה כאן?" אשאל אותו עם פרצוף מפוחד "כל מה שאני זוכר זה שהתעוררתי עכשיו בגלל בום ענק ושהסתקלתי מהחלון ראיתי את אמא שלי מחוסרת הקרה על הרצפה עם אוזניות ומקרופון" אגיד בפרצוף מופתע " אז לכחתי אותם ולבשתי אותם ואז הגוב שלי התכיל לזהור ושמעתי כל מיני רעשים מוזרים אבל לא היה אף אחד לידי חוץ מציפור קטנה אתה יודע למה אנכנו זוהרים ומה קרא כאן??" אשאל "אני מפחד" אומר וארוץ לחבק אותו "אני מפחד" אלחש לו

פורסם במקור על ידי Len Kgamine~

"היי"אומר לג'ייקוב השכן שלי "אתה יודע מה קרה כאן?" אשאל אותו עם פרצוף מפוחד "כל מה שאני זוכר זה שהתעוררתי עכשיו בגלל בום ענק וכשהסתכלתי מהחלון ראיתי את אמא שלי מחוסרת הכרה על הרצפה עם אוזניות ומיקרופון" אגיד בפרצוף מופתע " אז לקחתי אותם ולבשתי אותם ואז הגוף שלי התחיל לזהור ושמעתי כל מיני רעשים מוזרים אבל לא היה אף אחד לידי חוץ מציפור קטנה. אתה יודע למה אנחנו זוהרים ומה קרה כאן?" אשאל "אני מפחד" אומר וארוץ לחבק אותו "אני מפחד" אלחש לו

"אל תפחד, לן," אמרתי לו ברוגע וחיבקתי אותו חזק יותר בזמן שהשתדלתי לא לפגוע בו עם החרב "אנחנו נתגבר".
"נקווה" לן אמר בעצב ותמימות והסתכל עליי בהערצה "אתה תצליח, נכון?".
"קודם נבין מה הכוחות של הדברים האלה, אני כבר מצאתי את הכוחות שלי, הכוח הפיזי שלי מוגבר, העור שלי קשיח כטיטניום ואני יכול להפוך את היידים של לחרבות" אמרתי לן בגאווה "מה הכוחות שלך?".
"לא יודע" הוא אמר בעצב למיקרופון. לפתע נוצר בום על-קולי שהדהד בקולי קולות: "לא יודע", "לא יודע", "לא יודע", "לא יודע"... "וואו!" אמרתי ללן בתדהמה והערצה "יש לך כוח בום על-קולי! זה מדהים!".
"לבריאות" אמר לן. "לבריאות? אבל לא התעטשתי" אמרתי והרמתי גבה. "אז מי התעטש?" לן שאל אותי
"אתה?!" לן אמר ליתוש שעף קרוב. "אתה מדבר מדבר ליתוש?" אמרתי והתרחקתי מעט כי חשבתי שלן השתגע, אבל אז הבנתי שזה חלק מהכוחות של האזניות. "כן," הוא ענה כאילו שזה רגיל, "אני מבין את כל החיות פה, אפילו את הנמלים פה, הן אומרות שאתה דורך עליהן" לן אמר בבושה והסמיק מסיבה כלשהי.
"או... סליחה," אמרתי והסמקתי "אבל הכוחות שלך מדהימים".

"אתה חושב" אשאל אותו באהרצה "אתה באמת חושב שאני מדהים?" אשאל אותו

"ברור שכן!" אמר לי ג'ייקוב "יתה יכול ליצור בום על רקולי וגם לשמוע חיות!!!! זה מדהים!"

"טוב!" אומר בביתחון "צריך לגלות מה קרה אני אשאל את החיות"

אחפס מסביבי חיה שניראת שאפשר לסמוך עלי ואז ראיתי כלב קטן מפוחד בפינה

"מה קרה אתה בסדר??" אשאל את הכלב "לא אני מפחד הוא ענה "איך קוראים לך?" אשאל אותו "רוקי" ענה לי הכלב והיתכיל להתכרב עלי "רוקי!!" אצהל "ג'ייקוב אני יכול לעמץ אותו?? בבקשה" אשאל את ג'ייקוב בפרצוף כלב מתוק

פורסם במקור על ידי Len Kgamine~

"אתה חושב?" אשאל אותו בהערצה "אתה באמת חושב שאני מדהים?" שאלתי אותו, "ברור שכן!" אמר לי ג'ייקוב "אתה יכול ליצור בום על קולי וגם לשמוע חיות!!!! זה מדהים!" "טוב!" אמרתי בביטחון "צריך לגלות מה קרה אני אשאל את החיות".
חיפשתי מסביבי חיה שניראת שאפשר לסמוך עלי ואז ראיתי כלב קטן מפוחד בפינה
"מה קרה אתה בסדר??" שאלתי את הכלב "לא, אני מפחד" הוא ענה. "איך קוראים לך?" שאלתי אותו. "רוקי" ענה לי הכלב והתחיל להתקרב אלי "רוקי!!" צהלתי "ג'ייקוב אני יכול לאמץ אותו?? בבקשה..." שאלתי את ג'ייקוב בפרצוף כלב מתוק

"יודע מה? כן!" עניתי ללן והרמתי את רוקי החמוד. "אני רוצה לבדוק משהו" אמרתי ללן במבט חושב. "מה? מה אתה רוצה לבדוק?" לן שאל אותי במבט תמוה. "משהו. אתה יכול לשמוע חיות ולשמוע טוב ולמרחקים בכלל עם האזניות האלו? נכון?" שאלתי את לן ובחנתי אותו מכל הכיוונים. "נכון" ענה לן שהתחיל להלחץ מכל הבחינו שלי. "עכשיו תנסה להוריד האזניות" אמרתי ללן. הוא הוריד אותן. "עכשיו אתה יכול לדבר עם רוקי?" שאלתי אותו במבט חשדני, "האמתי, לא" הוא ענה לי בפרצוף מוזר. "ידעתי! זה בגלל האזניות! החפצים האלה גם נותנים לנו כוחות וגם להם יש כוחות! נכון שזהרת בזהב הרגשת כוח עובר בפה ובאזניים שלך?" שאלתי את לן שהיה, בדיוק כמוני, בהלם מה'תגלית' שלי. "כן" הוא אמר בשקט אחרי שהוא התנער מההלם.
"הכוחות שקיבלת מהם הם יצירת בום על-קולי ושמיעה חדה ולמרחקים! זה מגניב!" צהלתי וקפצתי מסביבו.
"ומה הכוחות של האזניות והמיקרופון?" לן שאל אותי ובחן את האזניות והמיקרופון, כאילו שיקפוץ מהם איזה שדון ויגיד את הכוחות שלהם.
~~~~~~~~~
בציטוט, תיקנתי לך שגיעוט קטיו, העברתי לזמן עבר וחיברתי את השורות

"אממ.... את האוזניו תאנכנו יודעים זה לשמוע חיות" אומר לג'ייקוב "אבל מה המיקרופון עושה?" אשאל אותו7
"תנסה לקרוא לרוקי מהמיקרופון" אמר לי ג'ייקוב "אוקי" אומר ואתכיל לדבר למיקרופון "רוקי בו חמודי" לפתע מגיע כלב תלת-ראשי "הצילו!!!!!!!!!!!!" אצעק ואחזיק את ג'ייקוב חזק "תעיף אותו תעיף אותו!!" אומר לו בפחד

פורסם במקור על ידי Len Kgamine~

"אממ.... את האוזניות אנחנו יודעים. זה לשמוע חיות" אמרתי לג'ייקוב, "אבל מה המיקרופון עושה?" שאלתי אותו."תנסה לקרוא לרוקי מהמיקרופון" אמר לי ג'ייקוב "אוקי" אמרתי והתחלתי לדבר למיקרופון "רוקי בוא חמודי" לפתע הגיע כלב תלת-ראשי "הצילו!!!!!!!!!!!!" צעקתי והחזקתי את ג'ייקוב חזק "תעיף אותו תעיף אותו!!" אמרתי לו בפחד

'אני בטוח שהוא זימן אותו והוא שולט עליו...' חשבתי לעצמי, 'אך בכל זאת, אני צריך למצוא את כוחות החרב והמגן...'. זינקתי על הכלב ופגעתי בו עם החרב, לפתע הוא התכווץ והפך לכלב קטן וחמוד בעל ראש אחד. הוא היה ממש שונה מרוקי, הוא היה שחור, עם אזניים זקופות, פרווה חלקה וקולר קוצני. "לך מפה, לך מפה" לן ייבב, ולמרבה הפתע, הוא הקשיב לו. לפני שהוא ברח דקרתי אותו עוד פעם עם החרב והוא חזר להיות כלב תלת-ראשי, כמו שהוא בא.
~~~~~~~~~~
עשיתי שהוא יכול גם לכווץ מבחינה ביולוגית.

"ואו זה היה מדהים" אומר לג'ייקוב בהערצה מוגזמת ואכבק אותו בחוזקה. "מענין מה המגן עושה..." ג'ייקוב אמר וקימט את מצחו, "אני אבדוק", הוא כיוון את המגן אל עבר כרצית קטנה. לפתע, הכרצית והמגן זהרו באור כחול. הכרצית גדלה לממדי ענק והיא הייתה עכשיו צמח טורף! "אז זה הכוח..." מלמל ג'ייקוב...

פורסם במקור על ידי Len Kgamine~

"וואו זה היה מדהים" אמרתי לג'ייקוב בהערצה מוגזמת וחיבקתי אותו בחוזקה. "מענין מה המגן עושה..." ג'ייקוב אמר וקימט את מצחו, "אני אבדוק", הוא כיוון את המגן אל עבר חרצית קטנה. לפתע, החרצית והמגן זהרו באור כחול. החרצית גדלה לממדי ענק והיא הייתה עכשיו צמח טורף! "אז זה הכוח..." מלמל ג'ייקוב...

'כוחות מצוינים...' חשבתי לעצמי ברוגע, חייכתי והחזרתי את החרצית למימדיה הרגילים. לפתע, יצאו מהאדמה שתי רוחות שהיו, באופן מפתיע, מאוד דומות לי וללן. "שלום בנים, אנחנו רואים שגיליתם את מה שהורשנו לכם, אנחנו שמחים מאוד בגלל זה" אמרו הרוחות ויצאו מהאדמה עוד שתי רוחות, האמהות שלנו! "אמא!" לן צהל ורץ לחבק את אמו, אך עבר דרכה. "אבא..." מלמלתי בכעס ובמבט נוקב לרוח שכל כך דמתה לי... "כן, כן... אני מצטער..." ענתה לי הרוח שדמתה לי במבט אבהי. "טוב, נעזוב את זה עכשיו, למה באתם?" שאלתי את הורינו הרוחות, "כי אתם צריכים ללכת למסע" ענו כל הרוחות בהרמוניה מושלמת "המסע לאיזון הקוסמוס". "מה זה אומר?" לן שאל בתמיהה. "זהו כוח היקום" הם ענו. "מה? מה? מה?" גימגמתי ורציתי לשאול אותם כל כך הרבה שאלות, אך הם רק אמרו "דברו עם סימסון הזקן" ונעלמו.