הדף הראשי יתעדכן בקרוב וההקדמה קצרה למען מתח
ארמודייג'ר- הקדמה
לוגו:
הוא עמד למחוץ אותי בידיו האפורות-שחורות והמסיביות, ראיתי את כל החיים שלי חולפים מול עיניי (גם כמה רגעים מביכים) האש לא הפריעה לו בכלל כצפוי לגולם ענק,(גם מוחית וגם פיזית) ניסיתי להיאבק אבל הוא רק הידק את אחיזתו האימתנית שהידקה את גופי הצר יחסית בעל השריון, הרגשתי כאילו אני אמות עוד שניה אבל אז זה קרה....
תגיבו בהמוניכם!




דרך אגב טל איך את לעזאזל בחמש יחידות אנגלית? XD





). נכנסתי לחלק הישן של בית הספר ומשם לכיתה העתיקה ביותר שם מצאתי באחד המושבים שזהר בצבעי הקשת(זה לא מה שמוזר) מכשיר אדום ושחור שהזכיר טלפון וטמגוצ'י ולידו אבן חן אדומה(או במונח המקצועי אודם) שנכנסה אל המסך ושם נראתה כמו ביצה מאודם. כשיצאתי מהכיתה ראיתי סמוראי בעל שיריון אדום וחלקים בו זהובים(מזהב אמיתי!) 6 חרבות מוכנות לשיסוע נמצאות בתוך סוג של חגורה, עור סגול, טפרים כסופים וזהובית שיכולים להישלף מידו, מבעד לקסדה מציץ קצת שיער אדום וכחול מאחורי ראשו, תוקף ילדה אחת עם שתי צמות ג'ינג'יות חולצה אפורה עם פסים כתומים, ג'ינס כחול, כפכפים חומים. מרוב כעס רצתי אליו בלי לחשוב והאגרוף שלי בער, ניסיתי לתת אגרוף עם היד הבוערת ישר אל לבו של האיש המוזר שתחק ואמר:" אני סוריאקו ואם תנסה את זה עוד פעם אני אדגים לך מה אני אעשה" אז סוריאקו הוציא חרב ועמד לשסע את גרוני אם לא הייתי מחזיק אותה עד שהיא הותכה יחד עם כל החרבות שלו, החרבות חזרו בתו חרב עתיקה שמצוירים עליה כמה אותיות סיניות או יפניות בצורת דרקון מזהב שמשובצת אבני אודם וכוונה אל ליבי. הייתי יכול למות אבל כל מה שחשבתי עליו הוא הזעקה לעזרה של הילדה ההיא, ואז עברתי למקום הרוס שיש בו רק חלקי אדמה מרחפים וכוכבים הוא הזכיר קצת את החלל החיצון, פתאום ראיתי את האודם הופכת לשריון מוזר השריון נכנס בי מאחורה ומקדימה ואז זהרתי באדום ובערתי. כשהאש ירדה הייתי בתוך שריון אדום צהוב כתום ואדום עם קרניים כתומות בעלות פסים אדומים של שטן מעל ראשי שעוטר בשריון עם איזמרגד וצויר עליו עטלף שחור, על החזה שלי היה שריון אדום כתום צהוב ואדום בצורה שמזכירה שרירים עם אבני חן בצבעי הקשת, ידיי היו אדומות צהובות ושריריות ועטופות בשריון רק מאבני טופז בעלות טפרים אדומים שיכולים להישלף וקשים יותר מיהלום וזהב ביחד, רגליי היו אדומות כתומות ואפורות קצת הנעליים שהיו חלק מהשריון נראו כמו כף רגל של חיה (זאת אומרת טפרים שחורים ועוד אחד מאחור) על ברכיי היו חלקי שריון בצורה של ראשי שטן עם עיניים אדומות, מתוך גבי יצאו כנפי מלאך כתומות בוערות. ללא כל אזהרה המקום שבו הייתי השתנה עוד פעם לחלל וגיהנום (זאת אומרת למקום עם אש שדים עטלפים אבל עם כוכבים ומטאורים) אמרתי בזעם ובאומץ:"דיאבולו!!!!" יריתי מידיי אש בצורת דרקון אל לבו וסוריאקו ירה מחרבו ברק בצורת דרקון אליי.



