נושא: Tf:הרפתקאותיו של זורוגו!

הסיפור הבא עומד להתרחש גם הוא באי דייניז'רו,
בו התגלו את כל הסודות, כל האפלות וכל העבר של הכוכב בראשי, זורוגו.
עם זאת, הסיפור עומד להכיל פרקים קצרים ובכל פרק יהיה לוגו משלו.
קריאה נעימה.

דמויות:

ספוילר

זורוגו
זורוגו, הכוכב הראשי של הסיפור.
גורלו של זורגו אינו ידוע, נכון לעכשיו.
הוא עף מהשבט שלו באכזריות רבה וזה
מלווה אותו כל הדרך בתור פצצת רגשות.
לאחר שהכיר חברים חדשים, הם עוזרים
לו למצוא את הצדק בכל זה ולעזור לו בעניין.

סניבי
סניבי, אחד מחבריו של זורוגו מהשלישייה.
קריר ולא מדבר הרבה. בדרך כלל
נקלע לריבים יחד עם חברו אושוואט.
הוא חכם במיוחד ומבין במצבי ריפוי.

טפיג
טפיג, אחד מחבריו של זורוגו מהשלישייה.
הוא החברותי מבין השלושה והוא זה
שהראה הכי הרבה חמלה כלפי זורוגו.
הוא אוהב לעזור ושונא ריבים, הוא מנסה
תמיד להרגיע את אושוואט כאשר הוא מתעצבן
על סניבי.

אושוואט
אושוואט, אחד מחבריו של זורוגו מהשלישייה.
יש לו אגו ענק והוא תמיד אוהב להוביל את החבורה.
הוא גאוותן מאוד ואוהב את עצמו במיוחד. הוא תמיד
מתעצבן מסניבי כאשר הוא מרגיש שהוא מתנשא מעליו.
עם זאת, הוא רוצה ללמד את זורוגו על הדרך שלו, איזו?

זורוזוקין
אביו של זורוגו. הוא זה שהעיף את זורוגו מהשבט באכזריות.
הוא אכזרי נורא והוא שולט על השבט. אוהב את עניין השליטה.
הוא חזק מאוד והוא הראה זו כאשר הוא הכה את זורוגו, בנו,
מול כולם. עכשיו, הוא מחפש את זורוגו כדי להרוג אותו ולהשלים
את המסורת של השבט.

אמבריון
בלש אשר עוזר לזורוגו בכל עינייניו.
הוא הכיר את זורוגו מזמן ומכיר את זורוזוקין, אביו של זורוגו.
הוא מודע לכל מה שהוא עבר והוא מנסה לעצור את זורוזוקין
כדי למנוע מימנו להרוג את זורוגו. עם זאת, הוא שלח את זורוגו
וחבריו אל העיירה סאפולס.

השריף בוויזל
השריף של העיירה סאפולס.

ערים ומקומות:

ספוילר

השבט
המקום בו היו מתגוררים השבט שבו חיי זורוגו.
לא ידוע משהו על המקום, חוץ מזה שהוא יבש.

סולבאר
העיר שבה גרו אושוואט, סניבי וטפיג.
סולבאר מתוארת ככפר הדשא, שם, יש את
הדשא הלבן והיחודי לו. הוא בעיקר "גן העדן"
לפוקימוני היער, בשל האוויר הצח שיש בו.

סאזנסטון
העיר הענקית ביותר שהוראתה עד כה.
היא מלאה מאוד וטכנולוגית בצורה יוצאת דופן
מכל שאר הערים והמקומות. עיר שרק "עשירים"
מרשים לעצמם לגור שם. צפופה מאוד ובעל גורדי
שחקים ענקיים. מתוארת כהעיר ניו יורק.

סאפולס
העיר שאלייה צריכים להגיע החבורה.

מה קרה?:
ברחובות העיר העמוס והקר, היסתובבתי לי ברחוב, הבלש לוקר, במחשבה על היומן שמצאתי.
אמש, מצאתי יומן בבית שחקרתי, הוא היה יומן צהוב, סגנון עתיק, שעליו היה כתוב משהו לא ברור.
אין ספק שזה סיפור מרתק שמסמן על חייו של הפוקימון הזה, יהיה לי תענוג לפגוש אותו.

וואו נשמע אחלה רעיון ומקורי מאד מחכה לראות איך זה יתפתח

פרק ראשון - טריטוריה.
השמש זורחת, הסטארביות מצייצות ועל הבית הסגור שבו אני גר, האירה קרן שמש חמה את חדרי החשוך.
היסתנוורתי נורא מהשמש, אך למרות שהגנתי על פני בעזרת ידי, זה עדיין לא עזב אותי. החלטתי לקום.
היי, שמי זורוגו, פוקימון ממשפחת האופל והלחימה. חברי קוראים לי זורוגי, אך גם אתם תוכלו לקרוא לי כך.
פיאקתי, גירדתי את גבי, שיחררתי את הלשון התפוסה ו"זרמתי" לסלון. שם, פגשתי את אמא, היא ידעה
שאקום בשעה הזו והכינה לי מראש דגני חצץ בחלב.

"בוקר טוב, אמא" ברכתי אותה והכנסתי את הכפית אל פי.
"בוקר טוב, אתה מוכן?" שאלה אותי וחרצה את הכלים במהירות, זה היה נראה כאילו היא כועסת.
"למה?" שאלתי אותה בסקרנות.
"הערב אתה הולך עם אבא אל הרי. גדדון." היא אמרה לי כאילו זה היה סתם טיול, שזהו, זה לא.
במשפחה אצלו, בשכונה שלנו ובמקום שלנו, ישנו הר, או יותר נכון, עשרות הרים, הם נקראים "הרי. גדדון".
לפי המסורת, אף פעם לא קורא משהו טוב, אלא אם כן אני יהיה מוכתר למנהיג החדש, אבל אין מצב.
"כן, בטח..." זילזלתי בזה. בטח היא סתם כועסת.
לפתע, נשמע דפיקה חזקה בדלת. זה היה אבי, זורוזוקין. הוא היה מנהיג הקבוצה. הוא בדרך כלל אלים-נחמד שכזה.
"מה העיניים, בן?" שאל אותי וליטף את ראשי באגרסביות.
"היי, אבא..." עניתי לו באי בהתלהבות. אם להגיד לכם את האמת, אני לא מחבב את אבא שלי, בכלל לא. אחרי מה שהוא עשה, הוא מגעיל אותי.
"למה אתה מבואס?" שאל אותי אבי, כאילו הוא לא יודע.
"סתם, כלום..." הרגשתי בעיה עם מצב הרוח המבואס הזה. הלכתי לחדרי וצפתי דרך החלון הקטן והצר.
הבית שלנו הוא כמו כל הבתים. הוא עגול, חום ועתום כמעט, החדר של ההורים גדול והחדר של הילדים קטן.
ראיתי עוד זורוגויים מחוץ לבייתם, עושים את עבודת הפרח שאני מעולם לא עשיתי. סוחבים סלעים במשקל
30 ק''ג לבניית בתים חדשים. האמת, שלי דיי מוצדק, אספר לכם אותו בקצרה מה קרה.

'יום אחד, יצאתי מביתי, בלי חשש, כרגיל. הלכתי ליער, בחושך, אבל אנחנו לא מפחדים מהחושך, עד לאותו
יום. הלכתי להביא למשפחתי עצים בשמחה. ראיתי עצים קרוטים בצורה מושלמת. במקום להתאמץ, למה
לא לקחת את אלה? אז זהו, שהיה עדיף לא להתקרב לשם בכלל. לראשונה, פגשתי סאזנדורה ע-נ-ק-י!
אני מעולם לא ראיתי משהו כל כך גדול, מכוער, אכזרי ואידיוטי. זה היה פשוט סיוט שקיוותי שאבי יעיר אותי
מאחד הסיוטים של דארקראי. הסאזנדורה הזה תקף אותי בלי שום רחמים משני הידים המוזרות שלו. אני ברחתי ופעם ראשונה הרגשתי פחד. רצתי ביער בעודי מעיף את הענפים לאחור, שפתאום בעוצמה אדירה קפץ סאזנדורה באכזריות שאין לתאר ופשוט...התעלפתי.' - לא סתם פחדתי מהסאזנדורה הזה. לפי האגדה,
כשבני האדם לא נתנו לארכאוס את תכשיט החיים, הוא יצר פוקימון כל כך אלים, שהוא מסוגל להרוג מאות בלי להרגיש כלום. 'סאזנדורה יקח אותך לאפלה ויוציא את חותם השבט' זה מה שכתוב באחת האגדות כאן.

ערב, הצ'רים חוזרים לישון והירח הוא היחידי שמאיר אצלנו.
"כן, בן...." הגיעה אבי, נענח על משקוף חדרי ומתח את חגורתו.
כמובן שהוא לא בא להכות אותי בה, אבל המסורת שלנו היא גרוע.
אם אתה צריך ללכת אל הרי. גדדון, אתה לא יכול לערר. אלה בדרך כלל מי שאף מהשבט.
"אני מניח שאמא סיפרה לך, נכון?"הוא שאל אותי.
"כן, הרי..." לפני שהמשכתי את המשפט, הוא סתם את פי עם ידו הגדולה ואמר "ששש" עם אצבעו.
הוא קשר את פי עם החגורה והוציא אותי מהבית. אני הרגשתי מושפל עד כדי כך שירדו לי דמעות, שמעולם
לא ירדו. התחלתי לרעוד מפחדו ודמעותי התחלו לשטוף את האדמה.
"זה בסדר, בני..." הוא ניחם אותי, אך לא הרגשתי שום נחמה.
הגענו אל הרי. גדדון ועלינו עלייהם וכשהגענו אל הפסגה, ראיתי שם את כל השבט שלנו, כולל אימי לייד
המדורה הגדולה, יחד עם כיסא מלכאותי, הכיסה התורשתי. התחלתי לחייך ולשמוך. ניקיתי את דמעותי
והמשכתי ללכת אחרי אבי. כשירדו במהירות, ראינו את הקוש, הקדוש הזוהר של השבט. הוא קרא בקולי קולות:
'הערב, התכנסנו כאן....' הוא היה נורא כריזמטי בקולו. הוא הישתמש בפעולות גופניות זולות, אבל זה מה
שמשך אותם.
'כדי לעורר אצל אדוננו לשמחה' כן, הרגשתי שזה אני. אבי שיחרר את החגורה מפי וכולם היסתובבו במעגל,
בעוד שאני בתוכו, יחד עם המודרה, כיסא המלאכות, אבי וקוש.
'אדוננו, אנו נשלח לך את המתנה, אך אם היא אינה תגיעה, הוא יהיה מת כל חייו!' אז, הרגשתי את הירידה
בנפשי. מה זאת אומרת? לעולם לא הייתי שם. אבי הגיע אליי. הוא כיוון אותי כשם את ידיו על כתפי אל כיסא
המאלכות. הוא הניח אותי בזהירות בכיסא ועצר.
'וכן, אנחנו לא ניפגש לעולם!' - מה? אני לא הבנתי מה קורה וכבר אבי שלח אלי אגרוף חזק שהעיף אותי על
האדמה.
"אבא..." ראיתי את אביו כפול. הוא הרים אותי על הרגלים והתחיל להשליח לי אגרופים לכל המקומות.
השבט צעק בצורה משונה וקוש דיבר, אבל לא הבנתי כלום, הפגיעה הייתה כל כך חזקה.... ידו של אביו
זהרה והוא שלח את זה מול פני וזה פגע בצורה שאני לא יכולתי להרגיש כלום. ניסיתי לקום, לא שמעתי, לא
ראיתי ולא הצלחתי לדבר מרוב הכאב העצום. אני בחיים לא אבין מה עשיתי. הוא בעט בביטני והעיף אותי מאותה פסגה קטנה שהייתי בא. התגלגלתי במהירות ובכאב לפסגה הנמוכה ביותר. כל פני הנפוחות, עיניי כמעט ודיממו וכשפתחתי את עייני, ראיתי בפעם האחרונה את אבי ששולח לי את ידו אל פניי. מאז, ראיתי רק שחור, שחור המוות, שצייתץ לו שם אור קטנטן....

פרק פתיחה מצוין , כתוב טוב ומרתק .
אני מקווה שתקשיב להצעתי ותביא את הסיומות שלך לקצת יותר מתח ועניין .
כל הכבוד .

פרק מדהים עצוב מאוד גורלו של זורגו
אבל ישלך בעיה גדולה היא שיש לך מלא שגיאות כתיב
פיאקתי-פיהקתי
חרצה-רחצה
קורא-קורה
מוחתר-מוכתר
עתום-אטום
פרח-פרך
תפיקה-דפיקה
הגיעה-הגיע
לערר-לערער

וזה רק חלק לכן אני ממליץ לך לקרוא את הפרקים כמה פעמים לפני שאתה מפרסם, בהצלחה בהמשך הדרך =]

פורסם במקור על ידי mor15

פרק מדהים עצוב מאוד גורלו של זורגו
אבל ישלך בעיה גדולה היא שיש לך מלא שגיאות כתיב
פרח-פרך
<מחקתי כדי שזה לא יקח לי את כל החתימה>

פרח-פרך
לחתימה,
פרק מגניב,סך הכל אתה כותב סבבה.
אבל אני לא אוהב סיפורים על פוקימונים.
אני ממליץ לך לנסות להמציא סיפורי הרפתקאות על בני אדם.
יש לך דמיון מפותח מאוד.
בהצלחה

למה שמת את זה בחתימה Xd

עריכה:בכלל התכוונתי לתקן אותו כי הוא כתב עבודת פרח במקום עבודת פרך

פורסם במקור על ידי mor15

למה שמת את זה בחתימה Xd

עריכה:בכלל התכוונתי לתקן אותו כי הוא כתב עבודת פרח במקום עבודת פרך

אהה
XD
לא שמתי לב.
חשבתי שזה בהקשר של פרח(צמח)
אני אוריד XD

ההתפתחות שלו הוא הפוקימון האהוב עלי עם בוויזל...
אז כנראה שאני אקרא את הסיפור... הפרק הראשון היה מצויין!

הרעיון להיות פוקימון מוצא חן בעיני (אם אני ישחק אותו)
אמ...נתעלם מהשגיאות כתיב ונומר ש..
אהבתי את העלילה! מותחת יחסית לפרק ראשון!
מסכן זורוגו!
צער פוקימונים!

סיפור מצוין השארתי אותי במתח לפרק הבא
היו לך שגיאות כתיב

סאנזדורה= הידריגון
זוזורוגו= סקרגי
זוזורוקין = סקרפטי

תתרגל כבר.....

פרק נחמד בסף הכל