מתחילים עכשיו!
איקו
את מתעוררת בבית האיגלו שלך. כיוון שהקוטב נמצא כעת בששת חודשי האור, את לא מודעת לשעה.
את מגיעה לחדר האמבטיה ומקלחת את עצמך בעזרת כשפות המים שלך. את יוצאת מהמקלחת ומתלבשת בבגדיך הכחולים. את מצחצחת שיניים ויורדת למטה, להורים שלך.
לפני שהם רואים אותך, את שומעת שהם באמצע ריב, שוב. "היא תילחם בנשקים! היא תגן על השבט הזה בכבוד, כמוני!" אביך צעק, "לא! היא תהיה מרפאת ותרפא את לוחמי השבט שלנו, כמוני!" אמך צעקה והתחילה להזיע, למרות שקר מאוד בביתכם. בהתחלה את חושבת שזה אחד מהריבים הרגילים שלהם, אבל מהר מאוד את מבינה שמשהו בנימת הקול שלהם אומר משהו, שהיום שבו הם ישלחו אותך להילחם באווטאר קרב, לא, רגע, הוא היום, כך את מבינה!
מקס
אתה מתעורר השכם בבוקר בחדרך הגדול באי אושו ורואה את השעה המוקדמת.
אתה מנסה לחזור לישון, אך לא מצליח. לכן, אתה מתחיל להתארגן להתארגן - אתה מתקלח, מצחצח שיניים, מתלבש, ויורד למטה, להורים שלך.
אתם כולכם מתיישבים ליד השולחן החום ואוכלים ארוחת בוקר מזינה ורגילה.
לאחר שאתה מסיים את החביתה ואת הסלט, אמך מתחילה לדבר ולומר "בני, היום-" "אנחנו ניתן לך מתנה, מה אתה רוצה יותר, נשר, או דוב נמלים?" אביך קוטע אותה בעצבנות ומחכה לתשובתך.
טום
אתה מתעורר מוקדם בבוקר, מפהק, ומתמתח. אתה הולך למקלחת, מתקלח, מן הסתם, מתלבש בבגדיך ומצחצח שיניים. אתה משוטט במסדרון הקומה השנייה ורואה בחדר השני את שני אחיך ישנים ונוחרים.
"קדימה פדלאות! תתעוררו מהר!" אתה מאיץ בהם, והם, מיד, כמו רובוטים, קמים ונראים מאוימים. לך זה לא אכפת.
לאחר חמש דקות, הם יוצאים מהחדר והולכים אחריך למטה, שם אתם מתישבים עם אביכם ואוכלים ארוחת בוקר. "בני, היום זהו יום מיוחד ביותר, אתה יודע מה הוא? נכון?" אשואל אותך אביך בצער וביגון, "כן," זה מכה בך "יום חמש-עשרה השנים למות אמא". "אז, אני מרשה לך, היום, לצאת מהאי הזה, אושו, ולנקום את מות אמך, לרצוח את האווטאר!" אומר אביך ועיניו נוצצות מנקמה.
"אז, סבך וסבתך אימצו נחש, במיוחד בשבילך, איך תרצה לקרוא לו?" הוא שואל אותך ומחכה לתשובתך.