נושא: לי ולמגל-יוניוטריקסים

טופס:

שם:
גיל:
מראה:
אופי:
רקע:
הערות:

שם: ג'ייקוב מילטון || Jakob Milton
גיל: 15
מראה: גבוה, 1.85. רזה, 45 ק"ג. שיער חום קצוץ. חולצת טריקו סגולה עם הכיתוב "JM, YOU ROCK!". טייטס כחולים. צלקת ליד העין, כתם לידה בצורת Z על כף היד ונמשים.
אופי: קשוח, לא מראה חולשה, חכם, תמיד יודע מה לעשות, שקול, מופנם.
רקע: אם נגיע לעמ' 8, אני אוסיף ;)
הערות: סיסמת השניצל- שניצל

שם:ג'וני מיילס || Jonny Miles
גיל: 15
מראה: שרירי ושזוף,וגבוה (בערך 190). 55 ק"ג. לובש חולצת טי לבנה ומעליה חולצת כפתורים שחורה פתוחה.לובש גם מכנסי ג'ינס כחולים כהים ונעלי הרים.עיניים כחולות ושיער חום כהה.
אופי: קשוח, חכם, אתלטי. תמיד יודע מה לעשות ולעולם לא יפחד ויעמוד באומץ מול הסכנה.
רקע:כשנגיע לעמ' 8 (כדי שלא תגיד שאני מעתיק ממך P=),אז אני אוסיף.
הערה-השניצלים המעופפים ישתלטו על העולם.

התחלה:

"תודה",אמרתי לנהג,וירדתי מהאוטובוס. הלכתי לכיוון שער בית הספר,מוקף בחבורת אלכוהליסטים ומסוממים. או במילים אחרות-תלמידי תיכון אמריקאים טיפוסיים. הגעתי לשוער בית הספר הגדול בעל שפם הבואו-תראו-יש-לי-סנאי-מתחת-לאף שבדק אותי,לראות שאין לי שום אקדח או סכין, והוא נתן לי להיכנס. הלכתי באדישות אל הבניין הגדול והאפרורי,ובדרך נתקלתי בחברי, ג'ייקוב."היי ג'ייק." אמרתי לו. החלפנו כיפים והלכנו אל עבר מדרגות הבטון,לשבת לדבר קצת.

פורסם במקור על ידי Sire Despair

"תודה",אמרתי לנהג,וירדתי מהאוטובוס. הלכתי לכיוון שער בית הספר,מוקף בחבורת אלכוהליסטים ומסוממים. או במילים אחרות-תלמידי תיכון אמריקאים טיפוסיים. הגעתי לשוער בית הספר הגדול בעל שפם הבואו-תראו-יש-לי-סנאי-מתחת-לאף שבדק אותי,לראות שאין לי שום אקדח או סכין, והוא נתן לי להיכנס. הלכתי באדישות אל הבניין הגדול והאפרורי,ובדרך נתקלתי בחברי, ג'ייקוב."היי ג'ייק." אמרתי לו. החלפנו כיפים והלכנו אל עבר מדרגות הבטון,לשבת לדבר קצת.

"מה קורה, Man?, שאל אותי ג'ייק. "הכול בסדר, Woman" החזרתי לו בצחוק. "ומה קורה איתך, ג'ייק?, שאלתי אותו וחייכתי חיוך נוצץ, "הכול בסדר ג'ייק-וב" הוא אמר וקרץ לי. "גלינג גלינג, גלינג גלינג" צצל הפעמון שמורה על תחילת השעה הראשונה. "קדימה, בוא כבר, אנחנו לא רוצים לאחר לשיעור ביולוגיה ימית עם היצור הזה שקורא לעוצמו מורה" אמר ג'ייק ועיוות את פרצופו. אני צחקתי. חיש מהר נכנסנו לכיתה של גברת צוקרברג (XD). השיעורים הראשון, השני, השלישי, הרביעי, והחמישי- כולם עברו מהר מאוד. השעה השישית והאחרונה ביום הקצר הזה הייתה האהובה עליי ועל ג'ייק- ח.ג. מהר החלפנו בגדים והגענו לשיעור. פתאום הגיחה מהדלת לא אחרת מאשר גב' צוקרברג! "אוי לא... רק לא עכשיו," מלמל המורה לח.ג בכעס "קחו את זה!" הוא השליך לי ולג'ייק שעונים עם סימן שעון חול סגול עליהם. השעונים מיד נדבקו לנו ליידים ונפתח מן שער באוויר, שער אליו נשאבה גברת צוקרברג.
~~~~~~~~~~~
אולי אני קצת מושפע מפרסי ג'קסון.. XD

פורסם במקור על ידי Ash Is A Nub

"מה קורה, Man?, שאל אותי ג'ייק. "הכול בסדר, Woman" החזרתי לו בצחוק. "ומה קורה איתך, ג'ייק?, שאלתי אותו וחייכתי חיוך נוצץ, "הכול בסדר ג'ייק-וב" הוא אמר וקרץ לי. "גלינג גלינג, גלינג גלינג" צצל הפעמון שמורה על תחילת השעה הראשונה. "קדימה, בוא כבר, אנחנו לא רוצים לאחר לשיעור ביולוגיה ימית עם היצור הזה שקורא לעוצמו מורה" אמר ג'ייק ועיוות את פרצופו. אני צחקתי. חיש מהר נכנסנו לכיתה של גברת צוקרברג (XD). השיעורים הראשון, השני, השלישי, הרביעי, והחמישי- כולם עברו מהר מאוד. השעה השישית והאחרונה ביום הקצר הזה הייתה האהובה עליי ועל ג'ייק- ח.ג. מהר החלפנו בגדים והגענו לשיעור. פתאום הגיחה מהדלת לא אחרת מאשר גב' צוקרברג! "אוי לא... רק לא עכשיו," מלמל המורה לח.ג בכעס "קחו את זה!" הוא השליך לי ולג'ייק שעונים עם סימן שעון חול סגול עליהם. השעונים מיד נדבקו לנו ליידים ונפתח מן שער באוויר, שער אליו נשאבה גברת צוקרברג.
~~~~~~~~~~~
אולי אני קצת מושפע מפרסי ג'קסון.. XD

קצת,בקטנה ככה XDD


אגב,רוצה לטייל קצת למימד של פרסי ג'קסון ?

~~~~

הסתכלתי על השעון בסקרנות. הוא היה עשוי פלדה שחורה ממורקת,והיה חסר שום כפתורים מלבד החוגה. "הוא ממש יפה." אמרתי לג'ייק.הוא הנהן בהסכמה. נגעתי בחוגה,ומדי השעון גדל-יצאו לו מעין שני קרני ברזל מאחורה,כף היד שלי כוסה בכפפת עור,ונוספו שני כפתורים זוהרים באור סגול."יוניטריקס נכנס למצב פעיל",אמר השעון הקול רובוטי-נשי.לחצתי על אחד הכפתורים,והשער שבאוויר נסגר.לחצתי עליו שוב,ונפתח שער חדש,ממש מול ג'ייק."יעד-המימד ה400." אמר השעון בקולו המוזר שוב."אוקיי,נכנסים.." אמרתי בקול מעט מפוחד,ואני וג'ייק צעדנו באומץ אל תוך השער. נכנסנו למערבולת של צבעים זוהרים בוהקים,ואחרי דקה בערך נחתנו על שולחן אבן גדול.לידנו היה איזור שהזכיר מעין חדר אוכל יווני יווני-מלא שולחנות אבן גדולים,ועמודים יוונים לבנים גדולים שהקיפו את הרחבה המרוצפת.במרכז הרחבה עמדה מעין מחתת ארד עם המון גחלים לוחשות.בערך כחמישים נערים בהו בנו פעורי פה.לידם עמד איש בטוניקה לבנה שהיה המום לגמרי.לידו עמד יצרו מוזר,מעין שילבו של אדם עם סוס. לאחר מחשבה זיהיתי שהוא..קנטאור."זה לא ייאמן...אלה הם אנשי הנבואה." אמר הקנטאור בהשתאות."שלום לכם,בני אנוש. אני הוא כירון,בטח אינכם מכירים אותי." הוא אמר,מוטרד."אתם מבינים...עכשיו אתם במימד אחר.מימד שבו כל המיתלוגיה היוונית קיימת וחיה." הוא אמר.

"אז...איך כל זה קשור אלינו?" שאלתי אחרי דקה של דממה מביכה.לפתע,אחת הנערות,אחת בוגרת בעל שיער ג'ינג'י בוהק,התקפלה. כשהיא קמה שוב,יצא עשן ירקרק מפיה.היא נשמעה כאילו קולה הוא עתיק מאוד,וכאילו היא משהו הרבה יותר זקן ממה שהיא נראית.בהתחלה היא רק התנשפה,אבל לאחר מכן היא התחילה לדבר.

בחודשי הקיץ החמימים,כאשר ימלאו עשרים לבן שלושת הגדולים,
יגיעו אנשי שעון החול,האנשים המשתנים.
מלחמת המוות תתעורר במהרה,
ותסחוף אחריה את אנשי הסערה.
איחוד כוחות גמור את העולם יציל,ולא,
כל היקומים יושמדו כליל.

פורסם במקור על ידי Sire Despair

קצת,בקטנה ככה XDD


אגב,רוצה לטייל קצת למימד של פרסי ג'קסון ?

~~~~

הסתכלתי על השעון בסקרנות. הוא היה עשוי פלדה שחורה ממורקת,והיה חסר שום כפתורים מלבד החוגה. "הוא ממש יפה." אמרתי לג'ייק.הוא הנהן בהסכמה. נגעתי בחוגה,ומדי השעון גדל-יצאו לו מעין שני קרני ברזל מאחורה,כף היד שלי כוסה בכפפת עור,ונוספו שני כפתורים זוהרים באור סגול."יוניטריקס נכנס למצב פעיל",אמר השעון הקול רובוטי-נשי.לחצתי על אחד הכפתורים,והשער שבאוויר נסגר.לחצתי עליו שוב,ונפתח שער חדש,ממש מול ג'ייק."יעד-המימד ה400." אמר השעון בקולו המוזר שוב."אוקיי,נכנסים.." אמרתי בקול מעט מפוחד,ואני וג'ייק צעדנו באומץ אל תוך השער. נכנסנו למערבולת של צבעים זוהרים בוהקים,ואחרי דקה בערך נחתנו על שולחן אבן גדול.לידנו היה איזור שהזכיר מעין חדר אוכל יווני יווני-מלא שולחנות אבן גדולים,ועמודים יוונים לבנים גדולים שהקיפו את הרחבה המרוצפת.במרכז הרחבה עמדה מעין מחתת ארד עם המון גחלים לוחשות.בערך כחמישים נערים בהו בנו פעורי פה.לידם עמד איש בטוניקה לבנה שהיה המום לגמרי.לידו עמד יצרו מוזר,מעין שילבו של אדם עם סוס. לאחר מחשבה זיהיתי שהוא..קנטאור."זה לא ייאמן...אלה הם אנשי הנבואה." אמר הקנטאור בהשתאות."שלום לכם,בני אנוש. אני הוא כירון,בטח אינכם מכירים אותי." הוא אמר,מוטרד."אתם מבינים...עכשיו אתם במימד אחר.מימד שבו כל המיתלוגיה היוונית קיימת וחיה." הוא אמר.

"אז...איך כל זה קשור אלינו?" שאלתי אחרי דקה של דממה מביכה.לפתע,אחת הנערות,אחת בוגרת בעל שיער ג'ינג'י בוהק,התקפלה. כשהיא קמה שוב,יצא עשן ירקרק מפיה.היא נשמעה כאילו קולה הוא עתיק מאוד,וכאילו היא משהו הרבה יותר זקן ממה שהיא נראית.בהתחלה היא רק התנשפה,אבל לאחר מכן היא התחילה לדבר.

בחודשי הקיץ החמימים,כאשר ימלאו עשרים לבן שלושת הגדולים,
יגיעו אנשי שעון החול,האנשים המשתנים.
מלחמת המוות תתעורר במהרה,
ותסחוף אחריה את אנשי הסערה.
איחוד כוחות גמור את העולם יציל,ולא,
כל היקומים יושמדו כליל.

"מה?!" שאלתי בהלם, "מה זה הדבר הזה?!" התעלפתי.
כאשר התעוררתי, ראיתי את ג'ייק במיטה לידי, הוא התחיל להתעורר. הקנטאור, כירון, ראה שהתעוררנו ומילמל לעצמו "אז זה נכון... הנבואה מתגשמת... 'בני האנוש שיאכלו מאוכל האלים', הם בנבואה...".
"מה זו הנבואה הזו? איפה אנחנו? מה היה הקטע הזה עם הילדה הזקנה? מה הם השעונים האלה?" ג'ייק הרעיף על כירון שאלות בתקיפות.
"הנבואה הזו היא נבואה עתיקה ביותר שאנו מכנים; 'שעון היקום'. אנחנו, כמו שאמרתי כבר, ביקום שהוא בדיוק כמו שלכם, רק שכל המיתולוגיה היוונית קיימת. הילדה הזקנה הזו היא האורקל שלנו, הנביאה. השעונים האלה... הם בעצם כלים רבי עוצמה שנוצרו לפני מיליארדי שנים, בראשית כל היקומים,כאשר כל היקומים היו יקום אחד ענק. יצרו שני 'שעונים' כאלה, הם בעצם נקראים יוניטריקסים- יש בתוכם דגימות ד.נ.א של מיליארדי חייזרים, ועוד רק מהיקום שלכם. היוניטריקסים מסוגלים לסרוק ד.נ.א, לכן, אני מבקש שתסרקו אותי ואת כל שאר החצויים פה, תגיעו לבניין האמפייר סטייט ותעלו לקומה 600, שם תסרקו את האלים ותשלחו למחנה יופיטר, שם תעשו בדיוק את אותו הדבר" הוא סיים את דבריו הארוכים.

פורסם במקור על ידי Ash Is A Nub

"מה?!" שאלתי בהלם, "מה זה הדבר הזה?!" התעלפתי.
כאשר התעוררתי, ראיתי את ג'ייק במיטה לידי, הוא התחיל להתעורר. הקנטאור, כירון, ראה שהתעוררנו ומילמל לעצמו "אז זה נכון... הנבואה מתגשמת... 'בני האנוש שיאכלו מאוכל האלים', הם בנבואה...".
"מה זו הנבואה הזו? איפה אנחנו? מה היה הקטע הזה עם הילדה הזקנה? מה הם השעונים האלה?" ג'ייק הרעיף על כירון שאלות בתקיפות.
"הנבואה הזו היא נבואה עתיקה ביותר שאנו מכנים; 'שעון היקום'. אנחנו, כמו שאמרתי כבר, ביקום שהוא בדיוק כמו שלכם, רק שכל המיתולוגיה היוונית קיימת. הילדה הזקנה הזו היא האורקל שלנו, הנביאה. השעונים האלה... הם בעצם כלים רבי עוצמה שנוצרו לפני מיליארדי שנים, בראשית כל היקומים,כאשר כל היקומים היו יקום אחד ענק. יצרו שני 'שעונים' כאלה, הם בעצם נקראים יוניטריקסים- יש בתוכם דגימות ד.נ.א של מיליארדי חייזרים, ועוד רק מהיקום שלכם. היוניטריקסים מסוגלים לסרוק ד.נ.א, לכן, אני מבקש שתסרקו אותי ואת כל שאר החצויים פה, תגיעו לבניין האמפייר סטייט ותעלו לקומה 600, שם תסרקו את האלים ותשלחו למחנה יופיטר, שם תעשו בדיוק את אותו הדבר" הוא סיים את דבריו הארוכים.

"אוקיי,יש לנו עבודה לעשות.אבל קודם-הייתי רוצה לנסות קצת את השעון הזה." אמרתי בטון עוקצני.לחצתי על החוגה,והפעם היא התרוממה. היא הציגה הולוגרמה של חייזר."אוקיי,על החיים ועל המוות!" אמרתי ולחצתי על השעון.התחושה הייתה משונה מאוד.רגליי הפכו לרגליי זוחל,וכולי התכסיתי קשקשים ירוקים. ידי השמאלית כבר לא הייתה יד רגילה-היא הפכה ליד סייבורגית בצבע כסף. היא הייתה חסרת כף יד-במקום זה,היה ממוקם שם מקלע לייזר רב עוצמה.סמל היוניוטריקס התנוסס על חזי."דראדיגאנז!" צעקתי בקול עבה."שם יצירתי. אני אל כל כך מסוגל להגיד לך מה כוחותיו של היצור,כי אני לא מכיר אותו. בעצם,אני אל מכיר את החייזרים בכלל." אמר כירון,מוטרד."אתם צריכים להיות זהירים מאוד. חלק מן צורות החיים החייזריות בשעון הרבה יותר חזקות מהאלים." הוא אמר בקול רציני. יצאנו כולנו מהביתן,והלכנו אל הרחבה המרכזית. אני כבר השתניתי לצורת אדם.לפתע,שמעתי קול מעברו של ביתן ארס,שעמד בצד."תראו מי אלה,האנשים עם השעון." אמר הקול בזלזול.הסתובבתי וראיתי בחורה שרירית כמו מתאבקת עם חולצה שחורה ובנדנה אדומה."תראה מה זה ג'ייקוב.גורילה עם בנדנה." אמרתי בטון קשוח. הילדה התעצבנה."כדאי שתיזהר,קטנצ'יק." היא נהמה עליי."אף אחד לא מתעסק עם קלאריס בת ארס.הבסתי דרקון לידי לגמרי בעצמי." היא אמרה בגאווה."בואי נראה אם את כל כך טובה. עכשיו בזירה,קרב.אני וג'ייקוב מול כל ביתן ארס שלך." אמרתי בעוז."סגרנו." היא אמרה בנהמה.

כעבור חצי שעה אני וג'ייקוב צעדנו לזירה.כל המחנה כבר היה ביציעים,חוץ מכמה ילדים שעמדו בזירה,מוכנים לקרב."בני ארס." סיננתי בנשיפה.בתיאום,אני וג'ייקוב השתנינו. אני לחצתי על דגימה שנראתה לי טובה.מעין יצור לבן גמדי.נראה הבזק אור בוהק סגול,והשינוי הסתיים."אקו אקו!" צעקתי בקול מכני.לחצתי פעם נוספת על השעון,והפעם כדי להפוך לאולטימאט.נראה הבזק אור בוהק,ואז השינוי הסתיים."אולטימאט אקו אקו!" צעקתי בקול מכני מאוד.