נושא: אנימורפס- טל ואיתי

<אוקיי, מוכן?> שאלתי את ג'ייק במחשבותייף <יאפ> הוא השיב, ושנינו קפצנו ונשכנו את ראש הזחל, דם כחול ניקז מראשו, <איוווווווווווווווווווווווווווווווווו> נגעלתי, טיפת דם מוגלתית כחולה-צהבהבה נטפה על כל ראשי, <פחחחחחחחחחחחחח> התחיל ג'ייק להץפקע מיד שגם עליו נפלה טיפת דם מוגלתית שמיד השתיקה אותו <צוחק מי שצוחק אחרון> מלמלתי, הזחל נמס מול עינינו לעיסהכחולה-צהובה

<תראי את זה> הכלב שבי צחקק בעליזות והחל לקפץ סביב רכיכה ירקרקה-אפרפרה שזחלה חסרת אונים על הרצפה. <זה יירק> איקו אמרה והכלב שבה נגע בשרץ ומעך אותו טיפה, הוא התנפח בחזרה אחרי הנגיעה. היה לנו קשה מאוד להשתלט על הכלב, לא הצלחנו הרבה זמן. <תגידי, כמה זמן נשאר לנו?> שאלתי. <אני לא יודעת> איקו נלחצה <אם לא עברו שעתיים כנראה לא נשאר הרבה זמן>. <אם הם לא עברו עדיין>. בדיוק כשהשתלטתי על הכלב ונראה שאיקו מתקדמת, פוקס הנחית את המכה הסופית. היירק היה מעוך על הרצפה, שנינו הלכנו למקומות שנסתרים אחד מהשני והשתנינו חזרה, גנבנו בגדים מחבל כביסה והתלבשנו בהם. הלכנו ונעמדנו אחד ליד השני, בוהים ביירק המשונה. פלטתי אנחת רווחה. השעה הייתה כבר 3 לפנות בוקר.

''אוי לא!'' מלמלתי, ''ג'ייק אנחנו חייבים לחזור הביתה!'' אמרתי בלחץ, ''צודקת!'' הוא השיב ושנינו רצנו, גרנו במרחק שלוש רחובות אחד מהשני.

~בבית שלי~

נכנסתי הביתה, כלהאורות היו דלוקים, אבא ואמא שלי ישבו על הספה בוכים, שנכנסתי אמא שלי הביטה בי לרגע, ואז רצה וחיבקה אותי וכך גם אבא שלי

~בבוקר~
רצתי לבית ספר, כרגיל הגעתי בדקה האחרונה, חיפשתי מיד בעייני את ג'ייק, הוא שיחק כרגיל עם חבריו, לפתע הוא הביט, בי זה היה סתם מבט-כאילו מעולם לא החלפנו מילה, ראיתי לפתע ניצוץ בעיניו, הוא רץ לעברי במהירות וחטף את התיק שלי, לפני שהספקתי להגיב הוא כבר רץ במסדרון

~בבית שלי, לילה קודם+לפני הנקודה שהגעת אליה~
''לעזאזל, הדלת נעולה'' נשפתי בעצבנות, מתאפק לא לבעוט בדלת. פוקס עמד לידי, גשם התחיל לרדת. הוא הביט בי במבט מתחנן. ''אל תדאג, אני אכניס אותנו''. ברגעי טירוף, התחלתי לטפס על הבניין, הגעתי לגובה שלוש קומות ונפלתי, צנחתי באוויר ואיבדתי הכרה. בבוקר התעוררתי מוקדם מאוד, בחצר. הגב שלי היה שרוט וחבול, ידעתי שהיד השמאלית שלי נשברה לפי הכאב החד. פוקס רכן מעליי וליקק את הפצעים המדממים ברגליי. הזזתי אותו, חשבתי מחשבות רעות על הורים-שלא-מתייחסים-לילד-שלהם-ונועלים-אותו-מחוץ-לבית וצלעתי לבית הספר, התיק שלי כבר היה בכיתה מאתמול, ששלחו אותי למנהל. ''פוקס מה הייתי עושה בלעדיך?'' אמרתי, נכנס לבית הספר כשהשומר בדיוק פותח אותו, הוא לא נתן לי לעבור ובדק את היד שלי, היא לא הייתה שבורה, אבל יש נקע בכמה מקומות שיחלוף תוך שבועיים בערך, הוא עטף לי את היד בגבס ונכנסתי לבית הספר, פוקס רץ אחריי, חומק מהשומר שניסה לעצור אותו, רצנו וברחנו, הוא נכנס לתיק שלי כדי לשמור על חשאיות.

עברתי כמה מסדרונות ועצרתי, איקו הביטה בהיסוס על הגבס שעל היד שלי.
---
לא הבנתי לאן ניסית להוביל. אז אני נותן לך את האופציה, אין לי רעיון

''מה...מה קרה?'' שאלתי את ג'ייק בבהלה, ''סיפור ארוך...'' הוא אמר, ''נו?!'' שאלתי בחוסר סבלנות ודאגה, ג'ייק סימן לי להתקרב אליו והוא לחש לי באוזן את כל הסיפוק ''אני לא מאמינה!'' הזדעקתי, פתחתי מעט את תיקו של ג'ייק בכדי לראות עם פוקס באמת שם,הוא היה שם וליקק את ידי, ליטפתי את ראשו וסגרתי שוב את התיק, ''טוב.....'' התחלתי לומר ואז נשתע הצלצול, המורה נכנסה ואמרה ''ג'ייק, מה קרה ליד שלך?''

''מה לא קרה ליד שלי ביומיים האחרונים?'' שאלתי בעוקצנות את המורה, כל הכיתה צחקה. 'אני חושב שגם היא משתלטת' היה כתוב על הפתק שיידתי בחשאי בראשה של איקו ושהיא לעסה והשמידה כל זכר לקיומו. ''כדאי לך מאוד שהבדיחה הקטנה הזאת תצחיק גם את המנהל'' העיניים שלה רשפו ברשעות ''וגם אתה נשאר היום אחרי הצהריים, לריתוק''. ''מה?! זה לא פייר!'' מחיתי, גם להשלח למנהל וגם ריתוק? אין צדק אצל מורים משתלטים. יצאתי מהכיתה אחרי מספר איומים של המורה ושלחתי באיקו את מבט ה''את-תצאי-מהכיתה-איכשהו-ותפגשי-אותי-בחצר'' הכי מובן שלי. חמקתי מבניין בית הספר ויצאתי לחצר, התחבאתי מאחורי שיח.

''המורה..'' אמרתי ואחזתי בבטני, זייפתי עיוות כאב בפניי, ''אוי ואבוי איקו לכי מיד לאחות!'' אמרה לי המורה בדאגה, כל המורות אוהבות אותי-למזלי, אחזתי בבטני עד שדלת הכיתה נסגרה מאחוריי, ואז רצתי החוצה ''פססס'' נשמע קול מאחוריי וראיתי את ג'ייק מציץ מתוך שיח, ''מה זה היה?'' שאלתי אותו בחיוך, ''זה היה....דבר שנקרא להחצף, שמעת על זה?'' הוא שאל בחיוך מזלזל, ''חה חה חה'' אמרתי לגלגלתי עיינים ''מה נעש?'' שאלתי

''איך יצאת?'' שאלתי, איקו סיפרה על הזיוף של כאב הבטן ועל תגובת המורה. ''פחחח, הדרך הכי חנונית לצאת משיעור ששמעתי עליה אי פעם''. היא שאלה אותי מה נעשה. ''אפשר להתאמן'' ניצוץ בהק בעיניי, איקו נבהלה טיפה מהחיוך המטורף שמרוח על פרצופי. ''בזמן שלא היית כאן הסתכלתי קצת, יש כאן כל מני חיות, כלבים משוטטים, חתולות, סנאים, עכברים, חולדות, עכבישים, חרקים, או שאת רוצה לצאת מכאן?''. ''ללכת לגן חיות למשל'' הוספתי, בוחן את הגדר בעיון, לא נראה שתהווה מכשול לאף אחד מאיתנו.

''אומ.........................תמיד רציתי לדעת איך ההרגשה להיות סוס-גדול ויעיל'' השבתי, ''אז לגן החיות, מוסכם'' הוא השיב, שנינו יצאנו אל גן החיות לפתע שמענו קול מוזר ''שלום רבותיי, התואילו להסתובב אליי?'', הסתובבנו, איש נמוך, בסביבות המטר עמד מולינו, הוא היה קירח לחלוטין ועיניו המימיות ניצנצו ברשעות, ''חשבתי לעצמי, האם תסכימו שאהרוג אתכם?'' הוא אמר, לא השבנו רק הבטנו בוא בזהירות וחשדנות, ''כך חשבתי'' השיב האיש ושרק, מפלצת גדולה נחתה מולינו, היא נראתה כמו אריה אך גופה היה לבן ועליו פסים כחולים, רעמתו הלבנה נצצה באור ירוק מוזר ''יירק!'' הזדעקתי

''שמעי, סוסים לא יהיו בגן חיות'' אמרתי בגיחוך, ואז האיש הופיע. ''זה לא יירק'' אמרתי ''יירק לא נראה מבחינה חיצונית, בגלל זה המלחמה הזאת כל כך מעצבנת!''. ''זה חייזר'' העיניים של איקו נפערו. ''טוב, הכלב לא יועיל לנו כאן, ואין לנו עוד חיות!'' צרחתי בהיסטריה. ''מה זה הרעש הזה?'' איקו התחילה לברוח. 'מתקפת חזירי בר, פעם ראשונה שאני שמח לראות עדר של החיה הזאת' חשבתי ורצתי כמוה. ''חה, לא יעזור לכם לברוח!'' האיש צחק ברשעות, ונקבר בגל החזירים באומרו ''לא תברחו מהאנקלסור!''. ''יש לי רעיון'' עיניי הבזיקו בטירוף, המפלץ שהאיש כינה אותו אנקלסור התגלה בעל כושר תעופה ונחת למולנו. לפני שאיקו מחתה ואמרה לי לא לעשות משהו מטורף, דחפתי אותה, היא הבינה את הרמז- לחפש חיה ולהשתנות אליה. נגעתי בהיסוס קל באנקלסור והתרכזתי בו, הוא נרגע. איקו הייתה המומה, אבל רצה לחפש חיה. בתוך פחות מדקה הייתי חוצן, שדומה לאריה עם רעמה ירוקה, כושר תעופה, גוף לבן עם פסים כחולים. ואם זה לא מספיק- שני ניבי נחש עצומים בצבצו מפי. הייתי נשק מהלך, מכונה קטלנית שמתוכנתת להרוג. נעטפים בתחושת הביטחון העצומה של הארי המשונה, אבל הוא לא נלחם בי, לא היו בו דחפים, רק סימנתי את המטרה- האנקלסור המקורי וכבר האריה געש והתנפל עליו, התחלנו להלחם.

''מה אתה לא מבין במשהו מטורף!!!!?'' צרחתי לג'ייק אשר השתנה למפלץ, ''אויש...מה אני יעשה איתו'' מלמלתי תוך כדי ריצה, ''יש!'' צעקתי לפתע שראיתי נשר, נגעתי במהירות בנשר ונהפחתי אליו, הבעיה היא, שכאשר צרחתי ''יש'' המפלץ שמע אותי והסתובב אליי, עפתי גבוהה, הצלחתי לשלוט הפעם בדחפים שלי ''או או'' מלמלתי והתרסקתי אל תוך רעמת האריה, ''אני חייבת להשתפר בתעופה'' חשבתי לעצמי, קמתי, עדיין יושבת בתוך שערותיו של האריה והתחלתי לנקר את עורו, המפלץ שאג בכאב בזמן שניקרתי אותו וג'ייק שיסף אותו, צווחתי, המפלץ החדיר את ציפורנו לגרונו של ג'ייק, דם כחול נטף ממנו, ''או...לא אתה לא!'' צווחתי בזעם, וקרעתי את עורו של האריה, ניקרתי את עיניו עד שהוא נפל מדמם ארצה, לא מת, אבל מחוסר הכרה זמנית, התקרבתי אל ג'ייק במטרה לחסום את זרימת הדם שלפתע ''אח!!'' צווחתי בקול הציפוקי שלי כאשר הרגשתי גל חשמל ברגלי, סביב הרגל שלי הייתה קשורה טבעת צהובה, כאשר ניסיתי להאבק היא חישמלה אותי, האיש החזיק את הקצה שלה והחל לגרור אותי לאחור בעודי מתחשמלת

תמיד לא שולטים בחיה כשהופכים אליה לראשונה..
את גם צריכה לתאר את התחושה שלה, אם היא בטוחה בעצמה, לחוצה או כל דבר אחר..
----
<אהה> נאנקתי במחשבותיי, היד של המפלץ עדיין הייתה תקועה בגרון שלי. <ג'ייק!> איקו צרחה במחשבותיי שלפתי את היד של האנקלסור המעולף והשתניתי חזרה, הספקתי גם להשתנות לפוקס לפני שאיקו הגיעה אל האיש.'טוב פוקס, אתה אוהב לשחק? תפוס את הציפור!' חוזר על דברים שביצעתי עם פוקס בעבר, הכלב שבי נהר בטירוף לכיוון הציפור. <איקו אני בא! כשאני מוריד אותך תשתני חזרה!> קפצתי על ההטבעת והתחשמלתי.
----
סורי על האורך, רק התעוררתי

בוקר טוב!p:
________________
<קיי> נאנקתי במחשבתי עדיין מתחשמלת, ג'ייק התחשמל גםכן אך לא נכנע, הוא המשיך להתדם ושחרר את רגלי מן הטבעת נהפחתי בחזרה לצורתתי המקורית, ''אימא..'' מלמלתי, ''ל'ה....'' השלים אותי ג'ייק.
האיש הביט בנו, לרגע חשבתי שראיתי את עיניו זוהרות בירוק ''אני עוד אחזור'' הוא אמר ונעלם בעננת עשן ואיתו גם המפלץ.
הבטתי בג'ייק והוא בי, ''ניצחנו!'' קראנו יחדיו באושר, התחלנו ללכת הביתה שלפתע נזכרתי, ''אמ..ג'ייק?'' שאלתי,''מה קרה איקו?'' הוא השיב, ''לא היינו אמורים ללכת לאנשהו לפני שנתקלנו בנמפלץ?''

''גן חיות'' איקו נזכרה, קולה היה המום וחלול אחרי המפגש, השתניתי גם אני חזרה לאדם. ''טוב, הצלחנו להשתנות עם בגדים, תמיד יש פעם ראשונה''. הבעיה היחידה היא ששנינו היינו יחפים. ''לאיזה חיות את תלכי? אני יודע שאני אלך קודם לטיגריס, אחר כך לזאב תלוא ואז לקרנף הודי!'' אמרתי בהתלהבות. ''כל כך מתאים לך ללכת ישר למכונות ההרג, כמו שהתאים לך לרכוש את האנקלסור הזה!'' איקו גלגלה עיניים. ''היי, אני לא עקרתי באכזריות למפלצת את העיניים'' חייכתי, שנינו צחקנו. ''תראי על מה אנחנו רבים'' אמרתי ''רוצה שאני אוסיף לי חיה לא קטלנית? יש לי אחת מעולה''. רצתי, זינקתי על שיח בפראות והושטתי יד לחיה שנסתרה מאיקו. הפכתי לסנאי קטן מהסוג טמיאס, אחרי המון התרוצצויות ולחץ ופחד השתלטתי עליו ונשכתי את אפה של איקו. השתנתי בחזרה אחרי קצת יותר משעה ששהיתי בחיה. ''טוב, צודקת, יש לי רק קטלניות'' צחקתי למראה האף הנפוח שלה, היא חייכה ודחפה אותי. ''אז מה נעשה עם הנעליים?'' שאלתי ''ולאילו חיות את תלכי?''.
---
אל תעשי 'הלכנו וסרקנו כך וכך', אפשר לעשות התרחשויות בכלובים שחיה תוקפת אותנו או משו, וצריך לעשות גם איך נכנסנו, זה לא מובן מאליו להכנס לכלובים ובטח יש שומרים

''לסוסים כמובן, שמעתי שיש להם בגן החיות סוסים מסוג ''סוס ערבי'''' אומר בהתלהבות לג'ייק, הוא גיחך, ''אתה עוד תודה לי שנצטרך לברוח מהר'' אמרתי לג''יק בעוקצנות, ''אני אלך גם את הלביאות, האיילות, החסידות והתוכים ואולי עוד כמה'' אמשיך לפרט, רציתי לומר עוד משהו אבל קריאת ''או או'' נפלטה מפי, גן החיות היה סגור כמובן, נעול והגדר הייתה גבוהה מאוד.
''אמ....איך נעבור את זה?'' שאל ג'ייק, ''אני יודעת'' השבתי וחיוך שטני עלה על פניי, לשנינו היה אותו רעיון.
תוך מספר דקות היינו בתוך גן החיות, ג'ייק חזר לצורתו הרגילה מצורתו של פוקס, מותש לאחר הזחילה בחור הצר אשר מצאנו בגדר, וכך גם אני מצורת הנשר שלי לאחר תעופה מעל הגדר ''אני באמת חייבית להתאמן בתעופה.'' מלמלתי למראה השריטה שעל זרועי''צודקת'' גילך ג'ייק והביט בחתך שבידי ושנינו התפקענו מצחוק, ''הנה הסוסים!'' קראתי לפתע, סוסה אחת לכדה מיד את מבטי, היא הייתה סוסה מגזע סוס ערבי-מצרי, היא הייתה חומה בעלת ארבע גרביים לבנים, על צחה היה מעויין לבן שמקצהו התחתון נמשך קן ולבן עד מעל העיינים.
''זאת'' אמרתי, ''זה'' מלמ ג'ייק, הבטתי לכיוון אליו ג'ייק הסתכל, טיגריס לבן בעל עיינים כחולות ישב בעצלתיים בתוך כלוב.