עיני מוארות כשאני מבחין בסנדשרו. "זה סנדשרו!!" אני קורא בהתלהבות ורץ אליו יחד עם מיאו, אך במקום לתקוף אותו אני מוציא קצת אוכל מהתיק ומושיט לו בחיוך. "וואו, הפוקימון האהוב עליי!" אני קורא ומלטף בעדינות את ראשו של סנדשרו. "סנדשרו," אני שואל אותו, יש משהו שאני ומיאו נוכל לעשות עבורך? איזשהם בעיות? אנחנו נשמח לעזור לא משנה מה המצב!".