Meganium
אתה ופטר אוכלים בזריזות, וכך גם הפוקימונים שלך. תוך דקות בודדות, אתם מוכנים לצאת שוב לדרך, ונפרדים מהזקן.
"שימרו על עצמכם, ונסו להגיע כמה שיותר מהר לכפר רוג'ין. יהיה שם הרבה יותר בטוח מאש ביער הזה." הוא מזהיר אתכם בדאגה. "האיש הזה עוד עשוי לחזור."
אתם יוצאים מהביקתה הקטנה שלו, וממשיכים בדרככם. הבוקר היה יפה ופסטורלי, והאוויר היה צונן ונעים. ענני כבשה נמוכים שייטו בשמים, והסתירו מדי פעם את השמש.
הלכתם מספר שעות בקצב מהיר, כשלפתע ראיתם מולכם מחזה מעניין במיוחד. שלושה פוקימוני תולעת קטנים ואדומים הלכו זה ליד זה, מתרוצצים ונרגשים. הם הלכו במהירות על רגליהם הקטנות, מחזה שהיה מוזר ביותר.
