נושא: פוקימון - מחוז ג'ונין

פורסם במקור על ידי Balenciaga

NivX10
קייקטוס לוקח ממך את הפרי ואת המים, ונראה אסיר תודה. אתה וגילברט חולפיו על פניו, וממשיכים בדרככם.
אתם הולכים לכיוון רכס ההרים הגבוהים המתנשאים מולכם. ההליכה הייתה מעייפת וקשה, ובליבך שמחת שסוף סוף הצלחתם לחצות את המדבר. המשכתם להתקרב לכיוון ההרים, ומרחוק יכול לראות בנקודה בודדת אחת מבנה אבן קטן וישן, העומד על צלע ההר. המבנה עמד ממש איכן שמתחיל שביל המטפס במעלה ההרים ונכנס בין הפיתולים השונים שלו. השביל היה ארוך והגיע אפילו לאיזורים שהיו מכוסים עננים.
"אני תוהה מה המבנה הזה בתחילת השביל." אומר לך גילברט.

אחשוב על דיברי גילברט ואניח באופטימיות "אולי יש בו ציוד להליכה בשלג כמו בגדים חמים, ציוד מטפסים או משהו.."
"אני חושב שכדי להעיף מבט חבר, מה אתה אומר?" אשאל אותו ואתקדם תוך כדי אל הבית

Sharpedo
נאודיל מיד ציית לפקודותיך בנחישות. הוא צעד מספר צעדים לאחור, ואז החל לתקוף - כדורי אור יקרקרים החלו לצאת מכיוונו של קטוקיין, שטים באוויר ונכנסים במהירות לתוך גופו של נאודיל. זרם הכדורים הבוהקים לא פסק לרגע, אך לא נראה כי הם גורמים לאיזושהי השפעה על פוקימון המים.
"קטוקיין, תשתמש במתקפת פעימת מים." אמר הזקן בפשטות.
כמויות גדולות של מים החלו להיערם סביב איזור פיו של קטוקיין. המים החלו להשתגר לכיוונו של נאודיל בפולסים מעגליים, תוך שהם יוצרים סחף אדיר שהשתלב במי האגם. זרמי המים הענקיים סחפו את נאודיל בפראיות, והטיחו אותו בעץ בעוצמה אדירה.
המים הפסיקו לצאת מכיוונו של קטוקיין, והוא עמד בדממה בתוך מימי האגם שלפתע נראו שקטים.
נאודיל קם על רגליו, המום מהמכה החזקה שספג.

NivX10
גילברט מהנהן בהסכמה, ואתה והוא מתקרבים עוד ועוד אל תוך הבית. כשאתם מתקרבים, אתה יכול להבחין בבירור בשלט גדול עליו כתוב באותיות מתקלפות ושחוקות 'מרכז פוקימונים'.
אתה וגילברט נשמתם לרווחה. מרכז הפוקימונים הקטן היה עשוי כולו אבני מתקלפות וישנות, וחול המדבר הקיף אותו מכל עבר. מאכז הפוקימונים נראה נטוש לגמרי מבחוץ, ותהית אם יש מישהו בפנים.

פורסם במקור על ידי Balenciaga

NivX10
גילברט מהנהן בהסכמה, ואתה והוא מתקרבים עוד ועוד אל תוך הבית. כשאתם מתקרבים, אתה יכול להבחין בבירור בשלט גדול עליו כתוב באותיות מתקלפות ושחוקות 'מרכז פוקימונים'.
אתה וגילברט נשמתם לרווחה. מרכז הפוקימונים הקטן היה עשוי כולו אבני מתקלפות וישנות, וחול המדבר הקיף אותו מכל עבר. מאכז הפוקימונים נראה נטוש לגמרי מבחוץ, ותהית אם יש מישהו בפנים.

אנחנו בתכלס' לא צריכים מרכז כשיש לגילברט פוקימון ריפוי כמו סילנון.. אבל בסדר.
---------------
אעזור אומץ ואכנס בשקט למרכז, בגיחוך מעט מזלזל "אם הוא כזה מאופש מבחוץ בטח מבפנים הוא עוד יותר מעורר רחמים!"
ואצחקק יחד עם גילברט.

פורסם במקור על ידי Balenciaga

[U]
Ritsuka Kun
"לא, הגעתי לכאן לפני יומיים כדי להירשם לליגת הפוקימונים. לקחתי פוקידע ופוקדורים מפרופסור ארין פטרסון. כל המאמנים הצעירים המתחילים את המסע שלהם באים לכאן במיוחד בשביל זה." היא מסבירה לך.
השם ארין פטרסון היה מוכר לך. הוא היה הפרופסור של העיר, והתגורר במרחק לא רב ממך.
"אז..." התחילה להגיד. "אני מניחה שגם אתה מאמן. אתה רשום לליגת הפוקימונים? רק מאמן שיש לו פוקידע יכול להירשם."

"אממ לא" אומר לאחר שתיקה קצרה "תוכלי לקחת אותי אליו?" אשאל ואסמיק

Sharpedo
נאודיל מתחיל לתקוף שוב. כדורי האור הירוקים מתחילים לצאת מכיוון קטוקיין, ונכנסים אל תוך גופו של פוקימון העשב שלך. יכולת להביחן בבירות שנאודיל נראה רענן יותר כשמתקפת השאיבה נכנסה אל תוך גופו וריפאה את פצעיו.
"קטוקיין, מערבולת מים." פקד המאמן שמולך.
המים באגם החלו לזוז במהירות. הם התערבלו עוד ועוד, יוצרים מערבולת גדולה. לפתע, המערבולת התחילה להתרומם מתוך המים, ומולך נעמד טורנדו גדול של מים. הרעש של הטורנדו היה מחריד, ונשמע כמו סופת הוריקן המכה על חלונות. נטזי מים גדולים התפזרו לכל כיוון, ונאלצת לכסות מעת את עיניך כדי להטיב לראות. הטרנדו החל להתקרב לכיוון הפוקימון שלך.
נאודיל הביט בתדהמה במערבולת שמולו, ולא זז.

NivX10
אני לא בטוח כמה סילנון יכול לרפא במהירות את כללל הפוקימונים שלך... עדיף תמיד מרכז פוקימונים. סילנון הוא כזה יותר למקרי חירום.
-----
אתה וגילברט פותחים בציחקוק את מרכז הפוקימונים, ותכולת המקום איננה מפתיעה אתכם. הדלפק שמולכם היה רעוע לחלוטין, ומאחורין עמדה חות זקנה ושמנמנה. המקום היה חשוך מאוד, ומהחלונות בקע אור שהתערבל בתוכו חתיכות אבק רבות וגדולות. נראה היה שלא ניקו את המקום שנים.
באיזור ההמתנה היו מספר שולחנות עץ ישנים. המקום היה כמעט לחלוטין שומם, מלבד שני אנשים שישבו בשולחנות שונים. האחד היה מכוסה כולו גלימה שחורה, וישב בפינת החדר. יכולת לראות שהוא מנסה להסתיר את פניו, והביט אל הקיר. השני היה גבר כבן עשרים וחמש לערך, שרירי וחסון. שיערותיו היו בלונדיניות ועיניו כחולות, ולגופו הוא לבש גופייה בצבע חאקי כהה, ומכנסי ג'ינס קרועים.
"הפוקימונים שלך מוכנים." אמרה האחות בקול צרוד, וכיבתה סיגריה במאפרה מלאה. היא הוציאה מגש של שישה פוקדורים, והגישה אותם אל האיש השרירי שלקח אותם בשתיקה.

Ritsuka Kun
"כן, אני יכולה לקחת אותך אליו," אומרת לך הנערה. "בוא איתי."
אתה מתחיל ללכת אחריה, והיא מובילה אותך בין סימטאות הכפר הריקות. הדרך הייתה מוכרת לך כל כך, ותוך דקות בודדות ניצבתם מול מה שידעת שיהיה המעבדה של הפרופסור. מולך ניצב מבנה גדול ומפואר, וגינה ענקית בה עשרות עצי פרי שכעת היו ריקים מעלים. שלט עץ קטן סימן בבירור את המקום - "מעבדה ראשית".
הבטת במבנה המעבדה בחשש קל. מה תגיד לפרופסור? בדרך כלל נהוג לקבוע מראש פגישה איתו.
"אתה מתכוון להיכנס או שאתה מתכוון לחכות כאן בגשם לנצח?" שואלת אותך לורן.

פורסם במקור על ידי Balenciaga

Sharpedo
נאודיל מתחיל לתקוף שוב. כדורי האור הירוקים מתחילים לצאת מכיוון קטוקיין, ונכנסים אל תוך גופו של פוקימון העשב שלך. יכולת להביחן בבירות שנאודיל נראה רענן יותר כשמתקפת השאיבה נכנסה אל תוך גופו וריפאה את פצעיו.
"קטוקיין, מערבולת מים." פקד המאמן שמולך.
המים באגם החלו לזוז במהירות. הם התערבלו עוד ועוד, יוצרים מערבולת גדולה. לפתע, המערבולת התחילה להתרומם מתוך המים, ומולך נעמד טורנדו גדול של מים. הרעש של הטורנדו היה מחריד, ונשמע כמו סופת הוריקן המכה על חלונות. נטזי מים גדולים התפזרו לכל כיוון, ונאלצת לכסות מעת את עיניך כדי להטיב לראות. הטרנדו החל להתקרב לכיוון הפוקימון שלך.
נאודיל הביט בתדהמה במערבולת שמולו, ולא זז.

NivX10
אני לא בטוח כמה סילנון יכול לרפא במהירות את כללל הפוקימונים שלך... עדיף תמיד מרכז פוקימונים. סילנון הוא כזה יותר למקרי חירום.
-----
אתה וגילברט פותחים בציחקוק את מרכז הפוקימונים, ותכולת המקום איננה מפתיעה אתכם. הדלפק שמולכם היה רעוע לחלוטין, ומאחורין עמדה חות זקנה ושמנמנה. המקום היה חשוך מאוד, ומהחלונות בקע אור שהתערבל בתוכו חתיכות אבק רבות וגדולות. נראה היה שלא ניקו את המקום שנים.
באיזור ההמתנה היו מספר שולחנות עץ ישנים. המקום היה כמעט לחלוטין שומם, מלבד שני אנשים שישבו בשולחנות שונים. האחד היה מכוסה כולו גלימה שחורה, וישב בפינת החדר. יכולת לראות שהוא מנסה להסתיר את פניו, והביט אל הקיר. השני היה גבר כבן עשרים וחמש לערך, שרירי וחסון. שיערותיו היו בלונדיניות ועיניו כחולות, ולגופו הוא לבש גופייה בצבע חאקי כהה, ומכנסי ג'ינס קרועים.
"הפוקימונים שלך מוכנים." אמרה האחות בקול צרוד, וכיבתה סיגריה במאפרה מלאה. היא הוציאה מגש של שישה פוקדורים, והגישה אותם אל האיש השרירי שלקח אותם בשתיקה.

"כללל"... יש לי שתיים בלחץ XD
--------
"היי, גם אני מעוניין בריפוי לפוקימונים שלי" אומר לה בשקט, ואסתיר את זה שאני דיי נגעל מן המקום.
לאחר מכן אפנה אל האיש בשנינות ואומר "מממ... 6 פוקימונים... אתה וודאי מאמן רציני!"
ואוסיף מיד "תוכל להראות לי אותם אחר-כך? אני מאמן מתחיל וחובב פוקימונים מושבע"

פורסם במקור על ידי Balenciaga

[
Ritsuka Kun
"כן, אני יכולה לקחת אותך אליו," אומרת לך הנערה. "בוא איתי."
אתה מתחיל ללכת אחריה, והיא מובילה אותך בין סימטאות הכפר הריקות. הדרך הייתה מוכרת לך כל כך, ותוך דקות בודדות ניצבתם מול מה שידעת שיהיה המעבדה של הפרופסור. מולך ניצב מבנה גדול ומפואר, וגינה ענקית בה עשרות עצי פרי שכעת היו ריקים מעלים. שלט עץ קטן סימן בבירור את המקום - "מעבדה ראשית".
הבטת במבנה המעבדה בחשש קל. מה תגיד לפרופסור? בדרך כלל נהוג לקבוע מראש פגישה איתו.
"אתה מתכוון להיכנס או שאתה מתכוון לחכות כאן בגשם לנצח?" שואלת אותך לורן.

"נראה לך הוא ייתן לי גם פוקידע?" אשאל ואהסס מול הדלת ולבסוף אתאפס על עצמי ואדפוק על הדלת ואחכה שיפתחו לי.

NivX10
"מאמן פוקימונים אמיתי לא חושף את הפוקימונים שלו סתם ככה. אם אתה רוצה, נוכל לעשות קרב פוקימונים." הוא אומר לך ברצינות, ואז מתיישב בשתיקה.
תוך כדי, אתה מגיש את הפוקימונים שלך לאחות, שלוקחת אותם ממך בגסות. היא הולכת לחדר אחורי, ותוך כמה דקות חוזרת.
"הפוקימונים שלך יהיו בסדר תוך חצי שעה בערך. אם אתה רוצה, בינתיים אתה יכול לשבת ולהזמין משהו לאכול. כמו כן, יש לנו פה חנות קטנה שבה אפשר לקנות ציוד הדרוש לך. אם חסרים לך פוקדורים או שיקויי ריפוי, זה הזמן לקנות, לפני שתעלה להרים. זו דרך רצינית." היא אומרת.

Sharpedo
נאודיל מנער את פניו, ומתעשת במהירות. הוא מתחיל לרוץ לכיוון העץ הקרוב אליו, ומטפס עליו בזריזו. הוא מחזיק באמצעות ציפורניו בענף עבה, ומנסה לא לעוף. טורנדו המים פוגע בעץ, ורולות ריסוק ושבר נשמעים. נאודיל נכנס הישר אל תוך ההתקפה של קטוקיין, והמתנת בציפייה ובחרדה לראות מה מצבו של נאדיל. תוך מספר שניות, המתקפה חלפה על פני המקום בו תפס נאודיל. הבטת על הענף, אך נאודיל לא היה שם.
פעימות לבך הואצו, ופחד עלה בך. מערבולת המים אט אט נחלשה, והמים נפלו לרצפה. במקום בו המערבולת נפסקה, שכב נאודיל, ונראה תשוש ועייף.

Ritsuka Kun
"אני לא יודעת," אמרה לך לורן. "אני חושבת שהוא יודע מי אתה, כולם כבר יודעים ומחפשים אחריך. אני תוהה מה הוא יגיד."
התקדמת לעבר הדלת, ודפקת עליה מספר פעמים. הדלת נפתחה, ומולך נעמד פרופסור ארין פטרסון, כפי שהכרת אותו. הפרופסור היה איש שמן ומשופם, וחלש למראה. הוא כבר מזמן עבר את גיל שבעים, אך בכל זאת התמיד ‏בעבודתו ונשאר להיות הפרופסור הראשי של מחוז ג'ונין. פשמו היה לבן, עבה וארוך, וראשו היה קרחתי ‏ומבריק. הוא נראה עייף ומיוזע, ונאחז במקל ההליכה שלו.‏
הפרופסור הרים את המקל ההליכה, וחבט בראשך. "ילד אידיוט!" הוא קרא, תפס בחולצתך, והכניס אותך אליו הביתה.
המכה כאבה לך, אך הרגשת שזה מגיע לך.
"מה פשר התייצבותך כאן?" הוא שאל אותך בקול נרגז.

Sharpedo
וואוווו זה מלא פקודות. אני בקושי מצליח לעקוב אחריהן, אז נאודיל? חחח
----
נאודיל מתאמץ לקום על רגליו, אך הן רועדות לגמרי. הוא נראה עייף, וגופו כאב. נאודיל הקשיב לך בדממה, ונראה היה שהוא לא רוצה לאכז אותך. הוא קם על ארבעת רגליו, והחל להשתמש במתקפת שאיבת מגה.
כדורי אור בוהקים החלו לצאת שוב מגופו של קטוקיין, ונכנסו אל גופו של נאודיל. הכדורים נכנסו עוד ועוד לגופו של נאודיל, אך המכה שספג הייתה קשה, והנחת שדרוש זמן רב כדי לרפא את הפצעים ממכה כזו.
"קטוקיין, סיים עם זה. תשתמש שוב בפעימת מים." פקד האיש.
שוב מים החלו להתגבש סביב איזור פיו של קטוקיין. המיים החלו להשתגר בפולסים מעגליים, טסים לכיוונו של נאודיל במהירות אדירה. נאודיל נפגע מכמויות המים שפגעו בו, ונהדף לאחור. הוא נסחף כמה מטרים לאחור, והתעלף.
"הקטוקיין הזה אכזרי." אמר לך פטר. "לא מדובר פה במאמן פוקימונים רגיל, יש לו הרבה מאוד כוח. אני לא אוהב את זה... משהו כאן מוזר." הוא אומר לך בדאגה.

פורסם במקור על ידי Balenciaga

NivX10
"מאמן פוקימונים אמיתי לא חושף את הפוקימונים שלו סתם ככה. אם אתה רוצה, נוכל לעשות קרב פוקימונים." הוא אומר לך ברצינות, ואז מתיישב בשתיקה.
תוך כדי, אתה מגיש את הפוקימונים שלך לאחות, שלוקחת אותם ממך בגסות. היא הולכת לחדר אחורי, ותוך כמה דקות חוזרת.
"הפוקימונים שלך יהיו בסדר תוך חצי שעה בערך. אם אתה רוצה, בינתיים אתה יכול לשבת ולהזמין משהו לאכול. כמו כן, יש לנו פה חנות קטנה שבה אפשר לקנות ציוד הדרוש לך. אם חסרים לך פוקדורים או שיקויי ריפוי, זה הזמן לקנות, לפני שתעלה להרים. זו דרך רצינית." היא אומרת.

אביט בבחור בתמיהה ואומר "בסדר גמור, אבל בתנאי, שלאחר שנילחם תראה לי את כל ששת הפוקימונים שלך!"
ואוסיף בחיוך "אנחנו נערוך קרב של שלוש על שלוש... הראשון שכל פוקימוניו לא יכולו להילחם עוד יפסיד... ניתן להחליף פוקימון בין הקרבות כדי לשמר אותם לאחר-כך, מתאים?"
אושיט יד ללחוץ את ידו כדי לקבל הסכמה, לאחר מכן, אתן כסף לגילברט כדי לקנות מהחנות 2 מרפאים וממתק נדיר אחד.
אשאר לדבר עם הבחור ואבקש שיספר קצת על עצמו...