NivX10
אתה מודה לטוביאס, והוא לוחץ את ידך.
"זה היה נהדר להילחם מולך..." הוא מודה. "שמע, אם אתה מתכוון לעלות עכשיו לכיוון העיר רימאיה, דע לך שזו הולכת להיות משימה לא קלה בכלל. באתי משם עכשיו, וזה היה אחד הקטעים הקשים ביותר שעברתי במסע, ועוד אני עשיתי את הדרך הזו בירידה... אני רק יכול להמצליץ לך ללכת לבקר במקדש הנמצא על אחת מפסגות ההרים. יש שם נזירים שישמחו לארח כל מאמן פוקימונים, והם גם מיומנים בכמה שיטות לחימה מעניינות במיוחד שאני בטוח שיעזרו לך מאוד." הוא ממליץ לך.
"מקדש רימאיה, ככה קוראים למקדש הזה." אומר גילברט. "שמעתי עליו. אומרים שהנזירים שם הם בלתי מנוצחים."
אתה וגילברט מנופפים לטוביאס לשלום, ומתחילים לעלות לכיוון פסגות ההרים. השביל הצר התפתל דרך סלעים ונקיקים צרים וחצובים בסלע. תוך מספר שעות ארוכות של טיפוס מעייף וקשה, כבר לא יכולתם לראות יותר את האזור המדברי אותו חציתם עד לפני כמה דקות. העניים יצרו ערפל דרכו היה קשה לראות, ובוששתם בדרככם כמעט בעיוורון.
"מוזר..." אומר גילברט. "אני לא חושבתי שניכנס אל תוך העננים בשל כל כך מוקדם של הטיפוס. הם אמורים להיות הרבה יותר גבוהים מהמקום שבו אנחנו נמצאים." הוא מסביר לך. "היי תסתכל לשם!" קורא גילברט ומצביע על קבוצת פוקימונים קוטנים ולבנים אותם לא ראית מעולם. הפוקימונים הציפוריים נחו על האדמה, מקובצים בקבוצה של ארבעה.
