נושא: פוקימון - מחוז ג'ונין

Meganium
העייפות מהיום הראשון למסע מכניעה אותך מהר מאוד. אתה נרדם על הרצפה הקשה במהירות, וישן טוב משחשבת.
תוך מספר שעות, אתה מתעורר לבוקר חדש. אתה מביט החוצה מהחלון ורואה שהשמיים בוהקים ובהירים.
האיש הזקן ופטר כבר הספיקו להתעורר, והם ישבו ליד השולחן, אוכלים ארוחת בוקר.
"טוב לראות שהתעוררת." אומר לך הזקן. "לא רציתי להעיר אותך."

NivX10
פלוטובר ששכב על הרצפה פתח את פיו, וזרם אדיר של בועות החל לצאת ממנו. הבועות התנפצו על אינבקס, פגעו בו מטווח מצומצם ביותר, ויצרו הדף אדיר שהעיף אותו באוויר.
אינבקס נחת על הרצפה בחבטה חזקה, מעולף לגמרי.
"אין צורך בלהמשיך לתקוף." אמר גילברט. "אין ספק שאינבקס לא מסוגל להמשיך להילחם."
המאמן שמולך שלף את שני הפוקדורים שלו, והכניס את הפוקימונים שלו לתוכם. "זה בהחלט היה קרב נהדר." הוא אמר. "מזמן לא יצא לי להלחם עם מישהו שמשתמש בטכניקות כאלה." הוא הודה בהכנעה. המאמן פישפש בכיסו, והוציא מעט כסף. "לפי המסורת, זה עבור הניצחון," הוא אמר לך.
ספרת את הכסף - שלוש מאות דולרים. הכנסת אותם לתיק, והודת לו.

פורסם במקור על ידי Balenciaga

Meganium
העייפות מהיום הראשון למסע מכניעה אותך מהר מאוד. אתה נרדם על הרצפה הקשה במהירות, וישן טוב משחשבת.
תוך מספר שעות, אתה מתעורר לבוקר חדש. אתה מביט החוצה מהחלון ורואה שהשמיים בוהקים ובהירים.
האיש הזקן ופטר כבר הספיקו להתעורר, והם ישבו ליד השולחן, אוכלים ארוחת בוקר.
"טוב לראות שהתעוררת." אומר לך הזקן. "לא רציתי להעיר אותך."

NivX10
פלוטובר ששכב על הרצפה פתח את פיו, וזרם אדיר של בועות החל לצאת ממנו. הבועות התנפצו על אינבקס, פגעו בו מטווח מצומצם ביותר, ויצרו הדף אדיר שהעיף אותו באוויר.
אינבקס נחת על הרצפה בחבטה חזקה, מעולף לגמרי.
"אין צורך בלהמשיך לתקוף." אמר גילברט. "אין ספק שאינבקס לא מסוגל להמשיך להילחם."
המאמן שמולך שלף את שני הפוקדורים שלו, והכניס את הפוקימונים שלו לתוכם. "זה בהחלט היה קרב נהדר." הוא אמר. "מזמן לא יצא לי להלחם עם מישהו שמשתמש בטכניקות כאלה." הוא הודה בהכנעה. המאמן פישפש בכיסו, והוציא מעט כסף. "לפי המסורת, זה עבור הניצחון," הוא אמר לך.
ספרת את הכסף - שלוש מאות דולרים. הכנסת אותם לתיק, והודת לו.

וואיי אני מרגיש גנב... אבל לא נורא.
--------
הודה לבחור על קרב נהדר ואלחץ את ידו. מיד לאחר מכן, אכבה את מכשיר מציאת הקרבות ואוסיף לומר לגילברט "ניתן לפוקימונים לנוח... קרב מכון על הבוקר, 5 דלואים עצבניות, ועכשיו המאמן הקשוח הזה יספיקו לכמה שעות הקרובות, או להיום בכלל!"
אחזיר את הפוקימונים לפוקדור ואמשיך אם גילברט, נקשקש על הא ודה ונבדוק מה השעה.

Meganium
אתה ופטר אוכלים בזריזות, וכך גם הפוקימונים שלך. תוך דקות בודדות, אתם מוכנים לצאת שוב לדרך, ונפרדים מהזקן.
"שימרו על עצמכם, ונסו להגיע כמה שיותר מהר לכפר רוג'ין. יהיה שם הרבה יותר בטוח מאש ביער הזה." הוא מזהיר אתכם בדאגה. "האיש הזה עוד עשוי לחזור."
אתם יוצאים מהביקתה הקטנה שלו, וממשיכים בדרככם. הבוקר היה יפה ופסטורלי, והאוויר היה צונן ונעים. ענני כבשה נמוכים שייטו בשמים, והסתירו מדי פעם את השמש.
הלכתם מספר שעות בקצב מהיר, כשלפתע ראיתם מולכם מחזה מעניין במיוחד. שלושה פוקימוני תולעת קטנים ואדומים הלכו זה ליד זה, מתרוצצים ונרגשים. הם הלכו במהירות על רגליהם הקטנות, מחזה שהיה מוזר ביותר.


NivX10
זו הדרך איחידה להרוויח כסף... אגב, קיבלת 1000 דולר על הניצחון בקרב מכון, אני פשוט לא זוכר אם ציינתי את זה.
-----
אתה מחזיר את הפוקימונים שלך לתוך הפוקדור, וממשיך ללכת יחד עם גילברט.
האיזור ניהיה צחיח יותר ויותר. העצים החלו להעלם לחלוטין, ורק מדי פעם ניתן היה להבחין בעצים חסרי עלים. השיחים נהפכו קוצניים, והאדמה קשה ויבשה. מימינך במרחק של קילומטר בודד, ניתן היה לראות רכס גבעות חוליים ויבשים.
הערב מתחיל לרדת. לאחור שעה הליכה, הבטת בשעון וראית שהשעה שמונה . השמש כבר שקעה לגמרי.

פורסם במקור על ידי Balenciaga

NivX10
זו הדרך איחידה להרוויח כסף... אגב, קיבלת 1000 דולר על הניצחון בקרב מכון, אני פשוט לא זוכר אם ציינתי את זה.
-----
אתה מחזיר את הפוקימונים שלך לתוך הפוקדור, וממשיך ללכת יחד עם גילברט.
האיזור ניהיה צחיח יותר ויותר. העצים החלו להעלם לחלוטין, ורק מדי פעם ניתן היה להבחין בעצים חסרי עלים. השיחים נהפכו קוצניים, והאדמה קשה ויבשה. מימינך במרחק של קילומטר בודד, ניתן היה לראות רכס גבעות חוליים ויבשים.
הערב מתחיל לרדת. לאחור שעה הליכה, הבטת בשעון וראית שהשעה שמונה . השמש כבר שקעה לגמרי.

"אוקיי אין טעם שנמשיך בלילה יהיה קפוא, ורוח חזקה שתניב סופות חול.. נחנה כאן..."
אחפש עץ או סלע רכס סלעים גדול להשעין בחיקו את המחנה, אקים שם אוהל ואפתח את שקי השינה, אחפש תחתונים נקיים ואתקלח איתם באמצעות אקדח המים של וואטובר. ולאחר מכן אתארגן לשינה.

Meganium
אתה רוצה להמשיך ללכת, עובר עם פטר את הפוקימונים האדומים. אולם הם מביטים בך בתמיהה, ומתחילים לעקוב אחר צעדיכם כמו כלבלבים.
"יצורים מעצבנים," אומר פטר.
אתם מחישים את צעדיכם, אבל התולעים הקטנות היו זריזות, והמשיכו לעקוב אחריכם.

NivX10
אתה וגליברט מוצעים הר סילעי קטן, ומחליטים לחנות במקום. אתם פותחים את האוהלים ואת שקי השינה, ונכנסים לתוכם.
"יש לנו לפחות יומיים של הליכה באיזור הזה. אני מקווה שלא ייקח יותר מזה כדי להגיע לרכס הרי השלג, עליהם נמצאת העיר רימאיה." הוא אומר לך.
אתם נשכבים, והולכים לישון.
הבוקר מגיע במהירות. אתם יוצאים מהאוהל, ותוך שאתם מקפלים את החפצים שלכם, אתם שומעים רעשים מוזרים מאחורי הגבעה הסלעית עליה חניתם. הרעשים נשמעו כמו צעדים לא סדירים. לא היה לך ספק - היו הרבה מאוד צעדים, של הרבה יותר מיצור אחד.

Meganium
"לא," אומר פטר. "זה נראה כמו הקרב שלך." הוא מסביר לך.
אתה פותח את הפוקדורים של שני הפוקימונים שלך, והם נוחתים על הרצפה. הם מקשיבים להוראותיך, ויוצאים מיד למתקפה.
בוקוט תוקף ראשון. הוא יורה מפיו קור דקיק שפוגע באחד הפוקימונים, ומדביר את רגליו. הפוקימון מנסה לזוז, אך לא מצליח להשתחרר מהקורים שיצר בוקוט.
נאודיל מתקרב אל אחד מהם, ונושך אותו בעוצמה. הפוקימון מתפתל מכאב, אבל נאודיל לא משחרר אותו. בו זמנית, הפוקימון השלישי שלא הותקף דוחף את נאודיל על מנת לעזור לחברו, ונאודיל משחרר את הפוקימון שבפיו. הפוקימון ששוחרר מהנשיכה היה מעולף לגמרי.
"שתים מהם נותרו," אמר לך פטר.

Meganium
עיניו של נאודיל מתחילות לזהור באור בוהר, והפוקימון שדחף אותו מביט בעיניו מהופנט לחלוטין. נאודיל מנצל את הרגע בו הפוקימון לא זז ממקומו, ודוחף אותו בעוצמה. הפוקימון עף ממקומו, ולא היה מסוגל להמשיך להילחם.
בוקוט גם הוא מתקרב אל פוקימון התולעת המודבק בקורים שיצר, ודוחף אותו בכוח. הפוקימון נקר ממקומו, והתגלגל כחצי מטר לאחור. הוא אמנם לא התעלך, אך החל לסגת, נכנס לתוך השיחים ונעלם.
"וואו, זה היה טיפול זריז." אמר פטר. "אין ספק שיש לך את זה." חייך אליך.

Meganium
אתם ממשיכים בדרככם, הולכים בין השדות החקלאיים והמטעים. ההליכה נמשכת עוד ועוד, ושעת אחר הצהריים מגיעה.
אתם נכנסים לתוך שדה קטן של עשבים גבוהים, ולפתע, אתם שומעים רעש מוזר ביותר. קול פיצוח של זרדים נשמע מצידכם, הולך ומתקרב יותר ויותר.
"אנחנו צריכים להיזהר," אומר לך פטר בלחש. "זה יכול להיות אותו איש שפגשנו בביקתה של הזקן." הוא אומר.

Meganium
בוקוט משקשיב לך בהבנה, ונכנס לצפות אל תוך השיחים.
אתה ופטר ממתינים בדממה, מחכים לראות אם בוקוט יחזור או שישלח פתיל לאוויר. ההמתנה מורטת את עצביכם.
לפתע, אתה רואה פתיל שנשלח לאוויר במרק של עשרה מטרים ממכם לערך.
פטר מוציא אוויר בהקלה.