נושא: פוקימון - מחוז ג'ונין

פורסם במקור על ידי Balenciaga

Sharpedo
חח תקשיב אם אתה מעוניין להחליף את מגנפליי אולי כדאי שתפסיק להשתמש בו (כאילו, רק אם אתה באמת באמת לא רוצה אותו יותר). כל הקרבות נספרים ומחושבים, ומשפיעים על ההתפתחות והלמידת מתקפות של הפוקימונים שלך, ככה שאם תשקיע בו ובסופו של דבר תחליף אותו (ואתה תחליף אותו אם תרצה בזה, מבטיח לסדר את זה), זה סתם יהיה בזבוז זמן כל ההשקעה הזו.
-----
את זורק את שני הפוקדורים של שני הפוקימונים שלך לאוויר, והם נפתחים.
מגנפליי מעופף סביבך בקלילות פרפרית, ונאודיל נעמד לידך ועיניו נעוצות במטרה.
אתה פוקד על שניהם להשתמש כל אחד בהתקפתו, ומיד הם מצייתים לפקודותיך. כל אחד מהפוקימונים שלך מתבייט על פאבלוק אחר, וכדורי אור קטנטנים מתחילים לצאת מכיוונם של פוקימונים האבן. עוד ועוד כדורים ממשיכים לצאת מהם, עד ששני הפבלוקים מתעלפים קליל מהמתקפה.
"לפבלוקים קשה מאוד לספוג מתקפת עשב," הסביר לך פטר. "זה למה הם התעלפו כ כך בקלות."
הפאבלוק השלישי נראה מפוחד ביותר, אך נזעם. הוא התחיל לרוץ לכיוונו של נאודיל, ודחף אותו בעוצמה עם הקרן שעל ראשו. נאודיל התגלגל מספר מטרים לאחור, אך התייצב במהירות.

אני רק אמרתי שאם אני מחליף אותו שלחפות יהיה חזק שיציעו עליו פוקימונים חזקים יותר.
וסתם כדי להשאיר אותו בכושר חחח,הוא למד שאיבה נכון?

"נאודיל! קדימה חבר יקר החזק מעמד!" אומר לו בנחישות, "תשתמש במהירות במבט חודר,תבהיל את פבלוק,תקפוץ הצידה ואז תשתמש בשאיבת מגה!" אוסיף מיד.

Sharpedo
האמת עם כל הזמן הזה שעבר כבר שכחתי שהוא לא לגמרי למד שאיבה. אבל פסדררר זכית מההפקר (:
----
נאודיל נעמד במקומו בנחישות, ועיניו החלו לנצוץ באכזריות. הוא הבית בפאבלוק, ומבטיהם הצטלבו. פוקימון האבן הקטן נעמד במקומו, קפוא לחלוטין, ונראה היה שהוא לא מסוגל להסית את מבטו מעיניו של פוקי מון העשב שלך. נואדילניצל את ההזדמנות, והחל לתקוף מיד את פאבלוק במתקפת שאיבת מג. עשרות כדורי אור קטנטנים ובוהקים החלו לצאת מגופו של פאבלוק, ונכנסו היישר אל גופו של נאודיל. ככל שהמתקפה המשיכה, כך פאבלוק נראה מותש יותר ויותר, עד שהוא קרס על צד גופו, ונראה שהוא לא מסוגל להמשיך להילחם.

פורסם במקור על ידי Balenciaga

Sharpedo
האמת עם כל הזמן הזה שעבר כבר שכחתי שהוא לא לגמרי למד שאיבה. אבל פסדררר זכית מההפקר (:
----
נאודיל נעמד במקומו בנחישות, ועיניו החלו לנצוץ באכזריות. הוא הבית בפאבלוק, ומבטיהם הצטלבו. פוקימון האבן הקטן נעמד במקומו, קפוא לחלוטין, ונראה היה שהוא לא מסוגל להסית את מבטו מעיניו של פוקי מון העשב שלך. נואדילניצל את ההזדמנות, והחל לתקוף מיד את פאבלוק במתקפת שאיבת מג. עשרות כדורי אור קטנטנים ובוהקים החלו לצאת מגופו של פאבלוק, ונכנסו היישר אל גופו של נאודיל. ככל שהמתקפה המשיכה, כך פאבלוק נראה מותש יותר ויותר, עד שהוא קרס על צד גופו, ונראה שהוא לא מסוגל להמשיך להילחם.

חחח

"מצוין נאודיל ומגנפליי!" אריע לשניהם, "זה היה קרב קל מדי,אני אחפש לכם יריבים שקולים יותר" אומר ואחזיר את שניהם לפוכדורים.
"בוא נמשיך" אומר לפטר ואמשיך ללכת בדרכי.

Sharpedo
אתה ממשיך בדרכך, והמדבר מתחיל לסגור עליכם יותר ויותר. האווויר היה חם ולח, וכבר לא היו עצים או צימחיה באופק מלבד שיחים קוצניים. התקדמתם בשביל הסלעי, ועברתם מצוק סלעי גדול שעליו נאלצתם לטפס. תוך שעתיים של הליכה, ראית ממולך מחזה מוזר ביותר. מבנה גדול ומוזר ביותר היה מולך. המבנה היה עשוי כולו אבנים שטוחות, והוא נבנה בצורה משולשת.
"זו אחת הפרמידות של המדבר... ישנן שלוש כאלו הפזורות בכל המדבר, ואף אחד מעולם לא הצליח להבין מניין הן באו או מי בנה אותם." אמר פטר.
ליד הפרמידה יכולתם לאות היטב את דמותם של שני אנשים הלבושים בכפפיות העוטפות את ראשם, וגלביות לגופיהם.

פורסם במקור על ידי Balenciaga

Sharpedo
אתה ממשיך בדרכך, והמדבר מתחיל לסגור עליכם יותר ויותר. האווויר היה חם ולח, וכבר לא היו עצים או צימחיה באופק מלבד שיחים קוצניים. התקדמתם בשביל הסלעי, ועברתם מצוק סלעי גדול שעליו נאלצתם לטפס. תוך שעתיים של הליכה, ראית ממולך מחזה מוזר ביותר. מבנה גדול ומוזר ביותר היה מולך. המבנה היה עשוי כולו אבנים שטוחות, והוא נבנה בצורה משולשת.
"זו אחת הפרמידות של המדבר... ישנן שלוש כאלו הפזורות בכל המדבר, ואף אחד מעולם לא הצליח להבין מניין הן באו או מי בנה אותם." אמר פטר.
ליד הפרמידה יכולתם לאות היטב את דמותם של שני אנשים הלבושים בכפפיות העוטפות את ראשם, וגלביות לגופיהם.

הופהה הבדואים שחטפו את ניב חחח XD

"מי אלו האנשים האלה?" אמלמל, "בוא נתקדם,ננסה להקשיב למה שהם מדברים" אומר לו ונתקדם לכיוון האנשים בזהירות בלי שיזהו אותנו, אנסה לשמוע על מה הם מדברים.

Sharpedo
חחח אני לא חוזר על אותו סיפור פעמיים (;
---
אתה מתקרב לכיוון שני האנשים המשוחחים בינהם. אתה ופטר מסתתרים מאחורי אחד ממצורי הסלע הקטנים, ומקווה שהם לא יצליחו לראות אותך. אתה מנסה להקשיב כמה שיותר לשיחה בין שני האנשים, אך מצליח לקלוט רק כמה מילים בודדות המבוטאות במבטא כבד.
"האגדה מספרת... אין פה... דרך ארוכה מדי... פוקימון... כוח..."
אתה מנסה לשמוע עוד, אך לפתע, אתה קולט שאחד מהאנשים לוחץ על אחד האבנים ודוחף אותו פנימה. פיר מדרגות קטן וצפוף המוביל למעמקי הפרמידה נחשף, ושני האנשים יורדים לתוכו בזה אחר זה.

פורסם במקור על ידי Balenciaga

Sharpedo
חחח אני לא חוזר על אותו סיפור פעמיים (;
---
אתה מתקרב לכיוון שני האנשים המשוחחים בינהם. אתה ופטר מסתתרים מאחורי אחד ממצורי הסלע הקטנים, ומקווה שהם לא יצליחו לראות אותך. אתה מנסה להקשיב כמה שיותר לשיחה בין שני האנשים, אך מצליח לקלוט רק כמה מילים בודדות המבוטאות במבטא כבד.
"האגדה מספרת... אין פה... דרך ארוכה מדי... פוקימון... כוח..."
אתה מנסה לשמוע עוד, אך לפתע, אתה קולט שאחד מהאנשים לוחץ על אחד האבנים ודוחף אותו פנימה. פיר מדרגות קטן וצפוף המוביל למעמקי הפרמידה נחשף, ושני האנשים יורדים לתוכו בזה אחר זה.

"זה נשמע מעניין!! פטר בוא ניכנס!" אדחיק בו בהתלהבות, "מאמנים כמונו לא יפסידו לאף אחד!" אומר לו ואקרוץ לו, "קדימה! אם אתה רוצה לחכות לי בחוץ,זאת גם אפשרות" אומר לו ואתקרב לפירמידה בחשאיות,אם יבוא איתי ואם לא,אלחץ על אותה הקובייה שלחץ האיש ואיכנס לפירמידה כשנאודיל בחוץ, "תתכונן להרפתקאה חבר!" אומר לו בחיוך, "תהיה דרוך" אוסיף.

Sharpedo
"אני לא בטוח לגבי זה שמאמנים כמונו לא יכולים להפסיד..." אומר לך פטר בחשש. "אבל אם אתה כל כך נחוש להיכנס, אין ספק שאני לא משאיר אותך לבד." הוא מוסיף.
אתה ופטר מתקדמים לכיוון הפרמידה, ולוחצחם על אותה לבנה עליה לחצו שני האנשים המוזרים. פיר המדרגות נפתח, ואתם נכנסים פנימה. אתה צועד בראש, והקירות האפלים והמאובקים לוחצים עליך. אתם מנסים ללכת כמה שיותר בשקט, דבר שמתברר כקשה במיוחד כשפטר ממלמל לעצמו בפחד. נאודיל יורד גם הוא במדרגות, נצמד לעקבך.
תוק שתי דקות של רידה במדרגות, אתם מגיעים לחדר ריק כמעט לגמרי. לפידים בוערים האירו אותו, ויכולת לראות בבירור ציור קיר של מה שנראה כשלושה פוקימונים. אחד הפוקימונים היה אדם, השני צהוב, והשלישי כחול. שלושתם השיטו את ידם למעלה, וניסו לגעת בכדור לבן שבתוכו כתובים מילים בשפה שאותה לא היכרת.
פטר התקדם קדימה, ונראה מהופנט מציור הקיר שמולו. "מעולם לא ראיתי פוקימונים כאלה." הוא אמר בהתפלאות.
"אפשר לדעת איך בדיוק הגעתם לכאן?" שואל אתכם לפתע קול צרוד במבטא כבד.
הסתובבתם בבהלה, וממולכם ראיתם את אחד האנשים מוזרים שראיתם בחוץ.

פורסם במקור על ידי Balenciaga

Sharpedo
"אני לא בטוח לגבי זה שמאמנים כמונו לא יכולים להפסיד..." אומר לך פטר בחשש. "אבל אם אתה כל כך נחוש להיכנס, אין ספק שאני לא משאיר אותך לבד." הוא מוסיף.
אתה ופטר מתקדמים לכיוון הפרמידה, ולוחצחם על אותה לבנה עליה לחצו שני האנשים המוזרים. פיר המדרגות נפתח, ואתם נכנסים פנימה. אתה צועד בראש, והקירות האפלים והמאובקים לוחצים עליך. אתם מנסים ללכת כמה שיותר בשקט, דבר שמתברר כקשה במיוחד כשפטר ממלמל לעצמו בפחד. נאודיל יורד גם הוא במדרגות, נצמד לעקבך.
תוק שתי דקות של רידה במדרגות, אתם מגיעים לחדר ריק כמעט לגמרי. לפידים בוערים האירו אותו, ויכולת לראות בבירור ציור קיר של מה שנראה כשלושה פוקימונים. אחד הפוקימונים היה אדם, השני צהוב, והשלישי כחול. שלושתם השיטו את ידם למעלה, וניסו לגעת בכדור לבן שבתוכו כתובים מילים בשפה שאותה לא היכרת.
פטר התקדם קדימה, ונראה מהופנט מציור הקיר שמולו. "מעולם לא ראיתי פוקימונים כאלה." הוא אמר בהתפלאות.
"אפשר לדעת איך בדיוק הגעתם לכאן?" שואל אתכם לפתע קול צרוד במבטא כבד.
הסתובבתם בבהלה, וממולכם ראיתם את אחד האנשים מוזרים שראיתם בחוץ.

" זה מדהים!" אומר לו בהתלהבות,אעלים את תחושת הלחץ שאמורה להיות לי על זה שנתפסנו, "הציור הזה מיוחש במינו! ראינו את הפירמידה ונשענתי עליה ובטעות זה פתח את אחת כניסות ואז חשבנו להיכנס,התקדמנו עד שראינו את הציור המרשים הזה " אומר לו בחיוך,לא אישאר תמים ואסמן לנאודיל להיות מורן לקרב אם צריך

Sharpedo
"נראה לך שתוכל לשטות בי?" שואל אותך האיש. הוא היה אדם בוגר, כבן ארבעים בערך. פניו הו מכוסות זיפים עבותים, ושיערות ראשו היו שחורות וסבוכות. הוא הביט בך בעינים רציניות, ונראה מאיים באפלה השוררת ובאור הלפידים הבוערים. הוא הושיט יד לכיסו, ושלף פוקדור. "אם יש לך שכל, אפילו טיפה, שלוף פוקימון." הוא אמר לך, וזרק את הפוקדור שלו באוויר.
הפוקדור נתח, ופוקימון רוח מוזר הופיע. הפוקימון היה עטוף כולו תכריכים סגלגילם, ויעניו נצצו מתוכם. הוא שייט באוויר בקלילות, חג סביב מאמנו.

פורסם במקור על ידי Balenciaga

NivX10
אתה מודה לטוביאס, והוא לוחץ את ידך.
"זה היה נהדר להילחם מולך..." הוא מודה. "שמע, אם אתה מתכוון לעלות עכשיו לכיוון העיר רימאיה, דע לך שזו הולכת להיות משימה לא קלה בכלל. באתי משם עכשיו, וזה היה אחד הקטעים הקשים ביותר שעברתי במסע, ועוד אני עשיתי את הדרך הזו בירידה... אני רק יכול להמצליץ לך ללכת לבקר במקדש הנמצא על אחת מפסגות ההרים. יש שם נזירים שישמחו לארח כל מאמן פוקימונים, והם גם מיומנים בכמה שיטות לחימה מעניינות במיוחד שאני בטוח שיעזרו לך מאוד." הוא ממליץ לך.
"מקדש רימאיה, ככה קוראים למקדש הזה." אומר גילברט. "שמעתי עליו. אומרים שהנזירים שם הם בלתי מנוצחים."
אתה וגילברט מנופפים לטוביאס לשלום, ומתחילים לעלות לכיוון פסגות ההרים. השביל הצר התפתל דרך סלעים ונקיקים צרים וחצובים בסלע. תוך מספר שעות ארוכות של טיפוס מעייף וקשה, כבר לא יכולתם לראות יותר את האזור המדברי אותו חציתם עד לפני כמה דקות. העניים יצרו ערפל דרכו היה קשה לראות, ובוששתם בדרככם כמעט בעיוורון.
"מוזר..." אומר גילברט. "אני לא חושבתי שניכנס אל תוך העננים בשל כל כך מוקדם של הטיפוס. הם אמורים להיות הרבה יותר גבוהים מהמקום שבו אנחנו נמצאים." הוא מסביר לך. "היי תסתכל לשם!" קורא גילברט ומצביע על קבוצת פוקימונים קוטנים ולבנים אותם לא ראית מעולם. הפוקימונים הציפוריים נחו על האדמה, מקובצים בקבוצה של ארבעה.

אבדוק בפוקדע לגביהם ואז אומר לגילברט "לדעתי נניח להם, אני רוצה לתת לפוקימונים קצת לנוח בעוד אנחנו מתקדמים" ואעזוב אותם לנפשם

פורסם במקור על ידי Balenciaga

Sharpedo
"נראה לך שתוכל לשטות בי?" שואל אותך האיש. הוא היה אדם בוגר, כבן ארבעים בערך. פניו הו מכוסות זיפים עבותים, ושיערות ראשו היו שחורות וסבוכות. הוא הביט בך בעינים רציניות, ונראה מאיים באפלה השוררת ובאור הלפידים הבוערים. הוא הושיט יד לכיסו, ושלף פוקדור. "אם יש לך שכל, אפילו טיפה, שלוף פוקימון." הוא אמר לך, וזרק את הפוקדור שלו באוויר.
הפוקדור נתח, ופוקימון רוח מוזר הופיע. הפוקימון היה עטוף כולו תכריכים סגלגילם, ויעניו נצצו מתוכם. הוא שייט באוויר בקלילות, חג סביב מאמנו.

"נאודיל! התכונן לקרב!" אומר לו, "תשתמש בשאיבת מגה! אחר כך תנסה להתרחק ולהתחמק ממתקפותיו!" אדריך את נאודיל בנחישות ואחפש מידע על הפוקימון בפוקידע.

NivX10
אתה מכוון את הפוקדע לקבוצת הפוקימונים הקטנים, ומקשיב להסבר.
"דוואנג - פוקימון ציפור הענן. את דוואנג ניתן למצוא בעיקר בהרים גבוהים במיוחד, שהוא נע בלהקות גדולות. בכל מקום בו נמצאת להקה גדולה של דוואנג, ערפל כבד מופיע באותו אזור. דוואנג הוא פוקימון מסוג מעופף." מסביר הפוקידע.
אתה מחזיר את המכשיר לתוך כיסך, ואתה וגילברט ממשיכים בדרככם. העלייה נעשית תלולה יותר ויותר, והאוויר נהיה מועט בחמצן. כבר יכולת לראות מבין העננים את הפסגות הגבוהות והמושלגות, ומראם רק דרבן אותך יותר ויותר להגיע אליהן. החשכה התחילה להגיע, וכבר בקושי יכולתם לראות איכן אתם דורכים.
"אני חושב שיש לנו לפחות עוד יום וחצי של טיפוס." אומר לך גילברט. "כדאי שנצבור כוחות וננוח, אתה לא חושב?" הוא שואל אותך.

Sharpedo
נאודיל מיד יוצא קדימה, ונדרך לתקיפה.
"אילוסנד, תתחמק ממתקפת השאיבה שלו!" פוקד האיש.
פוקימון הרוח הקטן מתרחק במהירות לאחור, ונעלם מבין הצללים. לא הצלחת לראות אותו כלל, וכך גם נאודיל.
"עכשיו, תשתמש בצל לילה!" הוא מקורא לפוקימון שלו.
מתוך הצללים, ממקום שממנו היה נראה כי אין בו דבר, הגיח מהרצפה צל שהתקדם במהירות לכיוון נאודיל. הצל היה מהיר ביותר, ונאודיל למרות ניסיונותיו לא הצליח להתחמק ממנו. הצל פגע בו, והוא הוגף לאחור בחבטה חזקה.
תוך כדי, הוצאת את הפוקידע וסרקת את היריב שלך.
"אילוסנד - פוקימון רוח החולות. גופו של אילוסנד עשוי חול העטופה תכריכים. פוקימון זה משתמש בסופות חול חזקות על מנת לתקוף את יריביו. הוא מסתתר בעיקר במבנים נטושים וחשוכים הנמצאים באזורי מדבר. פוקימון זה הוא מסוג אדמה ורוח."
אילוסנד יוצר מתוך הצללים, ומביט בך בעיניו הנוצצות.

פורסם במקור על ידי Balenciaga

Sharpedo
נאודיל מיד יוצא קדימה, ונדרך לתקיפה.
"אילוסנד, תתחמק ממתקפת השאיבה שלו!" פוקד האיש.
פוקימון הרוח הקטן מתרחק במהירות לאחור, ונעלם מבין הצללים. לא הצלחת לראות אותו כלל, וכך גם נאודיל.
"עכשיו, תשתמש בצל לילה!" הוא מקורא לפוקימון שלו.
מתוך הצללים, ממקום שממנו היה נראה כי אין בו דבר, הגיח מהרצפה צל שהתקדם במהירות לכיוון נאודיל. הצל היה מהיר ביותר, ונאודיל למרות ניסיונותיו לא הצליח להתחמק ממנו. הצל פגע בו, והוא הוגף לאחור בחבטה חזקה.
תוך כדי, הוצאת את הפוקידע וסרקת את היריב שלך.
"אילוסנד - פוקימון רוח החולות. גופו של אילוסנד עשוי חול העטופה תכריכים. פוקימון זה משתמש בסופות חול חזקות על מנת לתקוף את יריביו. הוא מסתתר בעיקר במבנים נטושים וחשוכים הנמצאים באזורי מדבר. פוקימון זה הוא מסוג אדמה ורוח."
אילוסנד יוצר מתוך הצללים, ומביט בך בעיניו הנוצצות.

"נאודיל! אל חשש חבר זאת רק ההתחלה!" אומר לו בכדי שלא יתייאש ומיד אחשוב על מתקפת נגד, "אוקיי..הוא אוהב להסתתר בצללים" אמלמל בעודי חושב על רעיון חדש, "נאודיל,תחכה להתחמקות הבאה שלו לצללים ותהיה קשוב לקולות שבאים מצדדך,אם אתה מבחין בצל גדול שמתקרב אליך תעמוד מוכן וברגע המתאים תנשך את אילוסנד בכוח!" אדריך את נאודיל, "אתה יכול חבר! קדימה!" אעודד אותו בכדי שירגיש בטוח.

פורסם במקור על ידי Balenciaga

NivX10
אתה מכוון את הפוקדע לקבוצת הפוקימונים הקטנים, ומקשיב להסבר.
"דוואנג - פוקימון ציפור הענן. את דוואנג ניתן למצוא בעיקר בהרים גבוהים במיוחד, שהוא נע בלהקות גדולות. בכל מקום בו נמצאת להקה גדולה של דוואנג, ערפל כבד מופיע באותו אזור. דוואנג הוא פוקימון מסוג מעופף." מסביר הפוקידע.
אתה מחזיר את המכשיר לתוך כיסך, ואתה וגילברט ממשיכים בדרככם. העלייה נעשית תלולה יותר ויותר, והאוויר נהיה מועט בחמצן. כבר יכולת לראות מבין העננים את הפסגות הגבוהות והמושלגות, ומראם רק דרבן אותך יותר ויותר להגיע אליהן. החשכה התחילה להגיע, וכבר בקושי יכולתם לראות איכן אתם דורכים.
"אני חושב שיש לנו לפחות עוד יום וחצי של טיפוס." אומר לך גילברט. "כדאי שנצבור כוחות וננוח, אתה לא חושב?" הוא שואל אותך.

אוקיי אומר, אוציא את אלביוור ואבקש ממנו לעזור לנו להקים מחנה. לאחר שאקים אותו אלך לישון ואצבור כוחות למחר...