
פורסם במקור על ידי
Cool Nick
"אני דווקא בעד." אמרתי במפתיע לעבר האיש. "לא יזיק לי קצת אימון לכוחות שלי.. אחרי הכל." המשכתי בדבריי, ונזכרתי בכל הדברים שקרו לי בגללם.
כמו הפעם הזאת שעצרתי את הזמן בטעות כשכעסתי על המורה שלי, או כשדרסו את שוגי, הכלב שלי מהעולם המודרני, ובכלל, החזרה בזמן הבלתי נשלטת שלי, אל שנות הארבעים.
התקרבתי אליו, "אבל לפחות תוריד משם את הסוס- סליחה.. את הילדה" הבטתי על הסוס שנאנק מכאבים. "ואז נוכל לדון על להישאר לפה", הדגשתי בכוונה את ה'לדון' כדי שלא יחשוב שאנחנו שפוטים שלו ונעשה כל מה שהוא אומר. הזקן חייך, "אני לא רוצה לצאת בפניכם רע, אבל אם אצטרך אעשה את זה.." הוא אמר והביט על איקו. "בכל מקרה, הבחירה בידכם, אני רק רוצה שתעשו החלטה נבונה, ותשמעו את כל הצדדים לפניי שאתם מחליטים", הוא הורה בידו , והרסן וטבעת הברזל שכבלו את הסוס, נפלו על הרצפה כדוממים. איקו התנשפה, "אתה-.. אתה איש משוגע!" היא אמרה, והייתי יכול להישבע שראיתי את הזקן מהנהן בחיוך.
"הזמנים קשים," הוא התחיל לומר, "יפן מתקדמת בקרב על האוקיינוס השקט.. היא כבר כבשה איים רבים, הונג-קונג, סינגפור, הפיליפינים..-"
"למה אתה מספר לנו את זה?" הפסיק אותו ג'וני פתאום, "כאילו..- יש עוד הרבה דברים שקורים במלחמת העולם השנייה.. גרמניה משתלטת על המזרח התיכון, ו-"
"אם היית מקשיב," הוא אמר, וניסה להתאפק ולא לכעוס, "היית מבין, שעוד יומיים ישלחו אותכם לשם. בדיוק אז מרץ מתחיל, דרך אגב.. ויפן מתקרבת אל איי הודו המזרחית, הם רוצים שאתם תעצרו אותם, לבד, אז כדאי לך לסתום ולהקשיב.."
הוא הדריך אותנו משהו כמו חצי שעה, סיפר על הצי של יפן, על כל מה שאנחנו צריכים לדעת עליהם ועוד כל מיני דברים. אותי זה לא עניין. זכרתי, בשיעורי היסטוריה, שיפן השתלטה על איי הודו המזרחית, וגם ההולנדית, וחלק מגיניאה, מה שהקנה לה ניצחון. אז מי אנחנו, שנעצור אותם? ועוד לבדנו?
"ומחר.." המשיך, "יעשו לכם ביקור פתע ויקחו אותכם לאימונים.. כל אחד למגרש המתאים ליכולותיו, ומאתגר אותו.. אחרי הכל הם כבר תכננו ממזמן את המגרשים, הם ידעו על קיומכם ממזמן". ג'וני נראה כאילו הוא מתאפק לא לשאול אותו עוד שאלה- עד שנמאס לו.
"אבל איך אתה יודע על כל זה? מי אתה? שמתי לב שאתה מדבר בגוף שלישי, זה אומר שאתה לא אחד מאנשי הצבא!" הוא אמר, ואיקו ואני הבטנו על ג'וני, לאות הסכמה. ג'וני קמץ את אגרופיו, שיערתי שהוא מתכונן להשתמש בכוחות שלו, למקרה שהזקן יתפרץ עליו שלא חיכה עד הסוף. אבל למרבה הפלא, הוא הביט על ג'וני בשיעשוע.
"קרא לי מאסטר.. כן, זה שם טוב.." אמר לעצמו, והמשיך. "אני כאן, מאותה מטרה כמוכם. אבל לאחרונה, בחרתי להפסיק, כמובן שהם לא היו ממש מאושרים מזה, אז הם פקדו עליי לאמן אתכם. לא כל כך נורא, יחסית למה שעברתי בשלוש השנים האלה".
איקו צחקה, אני וג'וני גיכחנו. "מה? אני נראה לכם מבוגר מדי בשביל זה..?" הוא שאל בעצבנות, ולא העזנו להגיב.
'בן ארבעים? מספיק זקן בשבילי..' חשבתי והתחלתי לצחוק לנוכח העובדה שהפנים של ה'מאסטר' שלנו האדימו.
הבטתי על האחרים, גם הם השתוללו מצחוק. ראיתי את ג'וני. עכשיו הבנתי מאיפה אני מכיר אותו. שתקתי פתאום, זה לא היה יכול להיות הוא..