
פורסם במקור על ידי
Cool Nick
שהבטתי באיקו רציתי לסמן לה מאיפה לי?, אבל לא יכולתי, במקום זה הבטתי בג'וני, אולי הוא היה יכול לייעץ לה מה להגיד. "אני מחכה.." אמר האיש, ואיקו הביטה עליו בכניעה. "טוב, אז ככה..."
האיש בחן אותה בזמן שהיא דיברה, נראה כאילו יש לו מעבד מידע בתוך הראש, או איזה עדשת מגע שבה הוא יכול להבין ממה היא קיבלה את החבלות. איקו סיפרה לו את כל הסיפור, אפילו איך היא נחטפה, ואיך היא השתנתה לסוס מתי שהיא רצתה לברוח. שמתי לב שאת הקטע שבו עצרתי את הזמן ונכנסתי לחדר שלה, היא לא סיפרה לו.
אחרי שהיא גמרה את הסיפור, הוא הביט על הבקע שנוצר ברצפה. "קצת כבוד לרכוש שלנו.." הוא אמר במבט רציני, אבל לא יכל שלא לגחך, "זה לא עסק זול הדבר הזה.."
חשבתי לעצמי, שבטח עכשיו הוא ימחא כף או משהו ורצפת הפרקט תחזור למקומה, שלמה ונקייה.
"אני לא יכול לגרום לה לחזור למקומה.." הוא אמר פתאום, והביט עליי, "אבל אני יכול לקרוא מחשבות, זה גם משהו, לא?"
הבטתי עליו דומם, ג'וני ואיקו נראו מבולבלים. "וכן איקו.. רוב הסיכויים שאני לא ילכוד אותכם כמוהו.." הוא פנה לאיקו, שהסמיקה.
אחרי שתיקה מביכה, לאנס פתח את פיו. "טוב, אני מצטער על המאורעות הלא-נעימות.. איקו, את מוזמנת לבוא איתי, ונטפל בידיים שלך. ושניכם-"
הוא השפיל את מבטו אליי ואל ג'וני, "תישנו, מחר מצפה לנו יום ארוך.." הוא הביט עלינו כאילו סורק גם אותנו בעדשת המגע שלו, "למרות, שעד שאיקו תחזור, אין ממש טעם לכיבוי אורות.. אז קבלו ביטול. ג'וני, אני פוקד עליך להתאמן הערב ביצירת רצפה חדשה בשבילך."
ג'וני הנהן ולפני שהספיק לומר משהו לאנס כבר אמר לו, "ארוחת ערב מוגשות ב7 וחצי.. עוד עשרים דקות."
"ולוק," המשיך בדבריו הקודמים, "אני חושב שתתאמן הלילה במה להגיד לו, חשוב שהוא ידע." הוא הביט במבט נסתר על ג'וני ויצא מהחדר, איקו בעקבותיו.
רעדתי קצת, הלילה. הלילה אני יהיה חייב לספר לו. ברור שלאנס קרא את המחשבות שלי, וידע מה אני יודע על ג'וני.
"הוא דיבר עליי, נכון? מה אתה יודע עליי שאתה לא מגלה לי?" דבריו של ג'וני קטעו לי את חוט המחשבה.
במקום להגיב יצאתי מהמקום בשקט. "אני יבוא אלייך עוד עשר דקות, אני צריך לחשוב איך בדיוק להגיד לך.. תתאמן בינתיים על הרצפת פרקט הזאת.." אמרתי לו כשיצאתי.