נושא: יומנו של מאלף

פורסם במקור על ידי הנואש לווינר

תקשיב לי.
מעבר לעובדה שיש לך 60 סיפורים שבכולם אתה מנסה להראות כמה זה טוב מהפעם הקודמת, למרות שלא עשית שום שינוי, ומעבר לעובדה שאם מישהו מגיב לסיפור לך, אתה מנסה לשאול אותו שאלות ספאם כדי שלסיפורים שלך יהיו המון עמודים כמו בעמוד הראשון שאיכשהו התחלתם לדבר על המ"ת שלך..-הכל אחלה.
כמובן שיש שגיאות כתיב. והפרקים קצרים ולא מושקעים ממש. והתיאורים מעיקים. והתמונות מפריעות לדמיון. ועצם זה שאתה לא יכול להחליט על שם בעצמך, ואתה מתנהג כאילו אנחנו צריכים לעזור לך בכפיות טובה, כאילו זה מובן מאליו, ("עדיין אין שם אז תציעו שם כבר!!!" ציטוט שלך מהפרק הקודם-קודם) זה מה שגורם לי רצון להגיד לך הכל בפנים.
אז הנה, אמרתי את זה. אני לא יחזור על זה, לא בשום סיפור שלך. ואני מקווה שאולי תנסה להפנים באמת הפעם ולא להגיד "כן אני מבטיח ואני בלה בלה בלה".

הפעם באמת אני אנסה להקשיב לך ומחקתי עכשו את התמונות, גם במ"ת אומר את השינויים אבל עם כמה תמונות כי צריך

קראתי חלק מהפרק הראשון ופשוט פרשתי כי זה ממש נוראי. יש לך איזה מאה סיפורים ואתה כל הזמן אומר שאתה תשתפר ושזה ימשיך עד הסוף ובלה בלה בלה אבל הכל סתם מעפן, אתה לא משתפר ואתה סתם מציף את פורום ספרות. כדאי שתפסיק עם השיגעון הזה ואו שתמשיך את זה באמת עד הסוף, או שאם לא- פשוט אל תפרסם יותר סיפורים. נמאס מהספאם שלך.

הפרק קצר מאותה סיבה והמ"ת עדיין צריך זמן לכן ימשך זמן עם הקצת בפרק
יומנו של מאלף

פרק רביעי- איך הכול התחיל

בן האדם ההוא פחד אבל אז הוציא חבורת סטארים שהפכו לדוב ענק בצבע סגול שזוהר מבפנים ואני נפגעתי מהם. ברחתי אל כיוון שער בסביבה וברגע הבא מצאתי את עצמי בתוך סוג של מנהרה בנויה,עם מים דווקא נקיים בה,ראיתי שם המון עיניים שמציצות עליי ואחת יצאה מהמים וחשפה את גופה:זו הייתה עוד אחת מהיצורים הגבוהים האלה, היה לה שיער חום והיא הייתה לבושה בסוג של בגדי סוכנים בצבעי לבן ואדום ורד. חשבתי שכמו האחרים היא תנסה להצליף בי אבל לא, היא באה בעצם לקחת אותי ואז מהפחד, ברחתי מחוץ למנהרה המוזרה וראיתי מכל מקום מלבנים גבוהים ובהם ריבועים כחולים שקופים,עוד יצורים כאלה בבגדים מוזרים אבל שונים משלה והיו שם מיליוני מאכלים:בשר עטוף בשקיק,בשר תחת שתי לחמניות עם גרעינים, כדורי קרח קפואים בצבעים שונים מעל גביעים מוזרים. זה היה עולם מוזר מאוד וראיתי שיוצא משער שנראה כמו הטחב בביתי וכמו אנרגיה ירוקה זוהרת, כלב כחול בעל סרט כמו של לוחמי קראטה בביתי,ככפות נפוחות כמו לקבוצות שקוראות לעצמן "מתאגרפים" שמעליהן רצועות אדומות מוזרות, עיניים ירוקות,ניבים קטני בפיו,זנב קטן שנראה מתוק יחסית לשאר גופו, מתוך הכפפות המוזרות שלו יצאו טפרים ארוכים כמו של היצורים שהיצורים הגבוהים קוראים להם "דינוזאורים",ברגליו היו 3 טפרים כמו בידיו אבל עם אחד מאחורה. היצור הכלבי ההוא אמר שקוראים לו "דאיו" ורץ אל המקום היפה שהיצורים הגבוהים קוראים לו "פארק" או "חורשה" שם היו המון יצורים גבוהים בחליפות שחור לבן,כולם החזיקו דברים מוזרים שנראה לי שקוראים להן ארגזים או מזוודות או תיקים, וכולם נוצחו אחרי כמה אגרופים של דאיו רק שאז בא עוד גבוה כזה שנראה:שיער שחור כהה שמסתיר עין אחת, ג'קט כחול, חולצה כתומה, נעלי ספורט אדומות, מכנסיים ושרשרת מיוחדת אשר הסתער אל דאיו. הבחור ההוא נלחם בדאיו ואז שניהם התעלפו למרות שהיצור הגבוה ניצח. היצורה הגבוה שראיתי לקחה את הכלב ואז איתרה במכשיר המלבני שלה אותי ואמרה "רפטור 1, תחשוף את עצמך ולא יהיו נפגעים". ברחתי כמובן, עד לאותה מננהרה שהייתי בה וראיתי טיירואים כמוני, הסוג שלהם קורא לעצמו "ננומאק" והם נראים כמו גושי רפש ירוקים וסגולים יחד עם כמה חלקים תכולים,בעלי עיניים אדומות כמו ליצורים שבני האדם קוראים להם חלזונות, הם יכולים להפוך לשלוליות רפש חומות-שחורות ולהתאחד לרפש גדול ביחד. ראיתי דרך פתח אחד אור גדול שכתוב עליו בכתב שבקושי מובן "טוקיו". הננומאקים תקפו אותנו עוד ועוד אבל אז התחברו ביחד ובמקום גוש רפש רגיל יצא ציפור רפש שניערה ממנה את הרפש והתגלתה כמה שבני האדם קוראים לו תרנגולת ענקית, מקור צהוב-כתום,עיניים שכולן אדומות ולא רק האישונים,נוצות אדומות, כחולות ולבנות בכל מקום, רגליה הן עצמות ענקיות ואפורות-לבנות בעלות ציפורניי ענק חדות כתער בצבע ארגמן-אדום רגיל, במקורו היו מיליוני שיניים חדות וענקיות,נוצות הזנב הענקיות שלו היו בצבעי כל גופו ונראו כמו זנב של טווס. היצור המוזר עמד למעוך אותי ואת שני היצורים האלה, אני לא יודע למה אבל הצלתי אותם במהירות וראיתי שברגליו הו גם קרומי שחייה. היצור הגדול הלך ואני הייתי מופל וגמור על הרצפה, היצור הגדול שמינו הוא זכר אמר "אנחנו מתנצלים בשם כל בני האדם שעצבנו אותך, תודה שספגת את המכה הזאת, דרך אגב שמי הוא מרקוס סאסקו". מרקוס הביא אותי כנראה כשהתעלפתי אחרי מה שהוא אמר לבניין מפקדה מוזר וברגע הבא כל מה שראיתי הוא שהציפור הייתה עדיין בחוץ ואני ומרקוס רצנו אליה, מרקוס היכה אותה בכל הכוח ואמר שכדי לעשות את אביו גאה הוא יהיה אלוף קרבות ואז התרנגולת הפגועה מאגרופיו של מרקוס עמדה למעוך המון בניינים והופיע לידנו דייג זקן שזרק למרקוס מכשיר מלבני עם עיגול מתכת בעל חורים מאחור,מסך ירוק,סימן של יד של חיה שמתאים גם לבן אדם וכולו לבן-אפור. החלטתי להסתער אל התרנגולת הזאת והיא ירתה אליי קרן אנרגיה ענקית שעילפה אותי להמון זמן וגרמה לי להרגיש מוות, אבל בכל זאת ראיתי את כל מה שקרה כמו רוח:מרקוס זעם והאגרופים שלו התמלאו להבה שהיה בה אחדים ואפסים, הלהבה התפרצה אל המכשיר ויצרה בו כמון כפתורים, המסך הפך אדום, הסימן שהתאים קצת ליד קטנה הוקף במעגל עם 6 מחוגים שכוונו פתאום כולם אל היד ובמעגל ההוא היו אותיות רומיות וספרות יווניות וגם מספרים רגילים, לחלק התחתון הייתה מחוברת טבעת כסופה,בחלק הימני היה מלבן קטן אדום-כתום-צהוב שסרק את ידו של מרקוס ואז מרקוס הטיח בו מהכעס אגרוף. הוקפתי ספרה ענקית כתומה ואדומה שהתגלמה וגיליתי שמראה מבפנים שונה לגמרי, הייתי במקום נראה שבו רשומים הספרות והאותיות היווניות והרומיות עם מספרים, ראיתי נקדות כתומות של אור הופכות את חלקי הגוף שלי לאנרגיה ובונים אותה מחדש: קודם הרגליים הסגולות בעלי הכתמים האדומים המוזרים שלי הפכו לאנרגיה ונבנו מחדש ככתומות ענקיות, עם פסים כחולים וטפרים כמו שהיו אצל הכלב הזה, הזנב הסגול הקצר שלי עם פטיש עליו שלידו טבעת עתיקה וכל הזנב מלא בכתמים אדומים מוזרים נבנה מחדש כזנב כתום-אדום-סגול ארוך שעליו קלשון שהזכיר שוריקן עתיק, ידיי הפכו לידיים אדומות-צהובות-כתומות חזקות גדולות בעלי שלושה טפרים אדומים, החזה שלי השתנה לחזה כתום-צהוב וחזק באופן מוזר, ראשי הפך לאנרגיה כתומה-צהובה-אדומה וחזר כראש דרקון משוריין בצבע שחור-חום עם 2 קרניים מאחורה, עוד 2 קרניים מקדימה וקרן 1 על האף, כל קרן הייתה עטופה בכתמים אדומים כמו גופי, בפי היו רק ניבים ענקיים, כמה שיניים חדות כתער ומשוננות כמו סכינים שיוצאות ושיניים כאלה בתוך פי אבל הרבה יותר בפנים, העיניים שלי נעשו כתומות בעלי אישונים אדומים, כנפי הדרקון הסגולות והקטנות שלי הפכו לאנרגיה כתומה והשתנו לכנפיים ענקיות סגולות שיכולות להעיף שניים ענקיים כמוני. מאותו רגע אני כבר לא הייתי הטיירו ברמת טירון, פיירו אלא טיירו ברמת גנרל, דסטרורייז!. יצאתי מהספירה כשנשארו ממנה שאריות ויריתי מפי להבה ענקית בצורת דרקון שיכלה לחסל שתי שכונות אם הייתי רוצה, התנגשתי במהירות כשאני יוצר מטאור שפוגע בתרנגולת וקראתי למתקה הזאת "מטאור ג'יגה". התרנגולת כמעט הייתה גמורה ואז כשמרקוס נתן בה אגרוף ראינו זוהר ענק וגילינו שמתוך העשן שנוצר הייתה במקום תרנגולת, ביצה אחתת והבחורה הסבירה לנו "עכשו הטיירו הזה יוכל לחזור לעולמו בבטחה והאמת היא שה6 ננומאקים שהפכו אל היצור הזה התמזגו לאישיות אחת ואולי יום אחד הם יתפזרו בחזרה.

מאוד קשה לקרוא. תעבוד על הרווחים וההפסקות. יחד, קשה לקרוא. מאוד.

פורסם במקור על ידי The Charmander

מאוד קשה לקרוא. תעבוד על הרווחים וההפסקות. יחד, קשה לקרוא. מאוד.

בסדר והפרק טוב מבחינת עלילה ודברים אחרים חוץ ממה שאמרת?

העלילה ממש נחמדה, התיאורים שלך מגניבים. ניכר שאתה משתפר המון.

פורסם במקור על ידי The Charmander

העלילה ממש נחמדה, התיאורים שלך מגניבים. ניכר שאתה משתפר המון.

תודה והתרנגולת עדיין לא מתה.... לא צפוי בכלל מה יקרה איתה...

תיארתי לי...

פורסם במקור על ידי The Charmander

תיארתי לי...

רמז קטן, תמיד זה לא צפוי איתי

קראתי בינתיים את ההקדמה ואת הפרק הראשון. הסיפור נחמד, ויפה מאוד שהשתמשת בדמיון כדי להמציא משהו חדש ומקורי, גם אם הוא מושפע מדברים שראית או קראת (למיטב ידיעתי כן, יכול להיות שלא המצאת בכלל ואני פשוט לא מכיר את זה...)
אל תעלב חס וחלילה, קח כביקורת בונה. אולי לאחרים אין בעיה, אני אישית שונא שסיפור או פרק מתואר בגוף ראשון כשמישהו שמספר. זה בסדר, זה סגנון בפני עצמו, אבל אם כבר הלכת על זה, אז אני מציע שתתאר את העלילה כמו שהיא ולא כמישהו שמספר אותה ומפחית בפרטים. כמו שאמרתי, קראתי רק את ההקדמה ואת הפרק הראשון, אז יש מצב שלא ראיתי ובפרקים האחרים זה משתנה.
בכל מקרה, אל תפסיק לכתוב לעולם! :]

פורסם במקור על ידי Eipam

קראתי בינתיים את ההקדמה ואת הפרק הראשון. הסיפור נחמד, ויפה מאוד שהשתמשת בדמיון כדי להמציא משהו חדש ומקורי, גם אם הוא מושפע מדברים שראית או קראת (למיטב ידיעתי כן, יכול להיות שלא המצאת בכלל ואני פשוט לא מכיר את זה...)
אל תעלב חס וחלילה, קח כביקורת בונה. אולי לאחרים אין בעיה, אני אישית שונא שסיפור או פרק מתואר בגוף ראשון כשמישהו שמספר. זה בסדר, זה סגנון בפני עצמו, אבל אם כבר הלכת על זה, אז אני מציע שתתאר את העלילה כמו שהיא ולא כמישהו שמספר אותה ומפחית בפרטים. כמו שאמרתי, קראתי רק את ההקדמה ואת הפרק הראשון, אז יש מצב שלא ראיתי ובפרקים האחרים זה משתנה.
בכל מקרה, אל תפסיק לכתוב לעולם! :]

שמעתי ממישהו על סגנון הכתיבה הזה והחלטתי לנסות, יהיו פרקים בסגנונות שונים והרעיון מקורי, האמת היא שגם אני שנאתי את הסגנון הזה ולכן כבר מעוד כמה פרקים, כשיתגלה אויב עתיק והפתעה גדולה אשנה לכמה פרקים סגנון כתיבה.

פורסם במקור על ידי ~*DeXTeR*~

ממש קשה לקרוא את הפרקים,תחלק את הפרק לפסקאות.

יש משהו טוב לאמר?