קייזר ריו:
אתה הולך אל העיגול ופתאום מוצא את עצמך בחלל גדול, נראה כאילו רובו ממוחשב אבל אתה לא בדיוק מבין את מה שהוא אמר לך באותו הרגע ומתחיל לשאול שאלות, קצת בפחד אבל אתה מתגבר ומתחיל לחשוב לעצמך איך זה יכול להיות שאף אחד אחר לא מכיר את העולם הזה שלך, נראה מוחשי לגמרי וקיים כמו העולם שאתה מכיר. "כן, זה נכון, יש גם דיג'ימונים רעים בעולם הזה, המטרה הסופית שלנו היא להגן על העולם מדיג'ימונים שכאלה כמעט בכל מחיר שקיים" הוא אומר לך ברצינות וממשיך ללכת, עולה במדרגות ופונה כמה פעמים, אתה עדיין אחריו. "מאלף זה מישהו כמו עצמך, בן אדם, שמתחבר עם דיג'ימון ועוזר לו לגדול ולהתחזק כמה שיותר כדי שבסוף נוכל להשיג את המטרה שלנו, אפשר להגיד שאתה נבחרת לזה. וכן, יש עוד נערים במקום, עוד די הרבה, הייתי ממליץ שאולי תרכוש קצת חברים על הדרך, זה לא יזיק אלא להפך. אה כן, אם תהית למה אף אחד לא מכיר את העולם הזה, זה בגלל שאנחנו לא רוצים שהם ידעו, למרות הקרבה בין העולמות, עדיף לכולנו אם העולם הדיגיטלי לא יהפוך לאתר תיירות, ועדיף לכם לא למות על ידי דיג'ימון כועס" הוא אומר לך ונשמע רציני. "הגענו" הוא אומר די חלש אחרי משהו כמו 10 דקות בהן הלכת אחריו, אתה רואה מסביבך אולם די גדול, בו כמה מסדרונים צרים יחסית ומחשבים ענקיים בכל פינה. אתם ממשיכים ללכת עוד עד שלבסוף אתם נעצרים, הוא אומר לך: "לך תתדבר עם הבן אדם ההוא ששם, הוא יעזור לך עוד טיפה בהמשך ובקרוב נפגש שוב" מצביע על אחד הנערים בצד.