נושא: מיינקראפט-לנצח את הדרקון

דבר הכותב
טוב אולי חלכם זוכרים אותי ואולי לא. אבל אני יונתן.
אני עומד לכתוב סיפור על מיינקראפט.
אני אכתוב עוד פרקים רק אם יהיו 5 גולשים לפחות שירצו.

פרק 1-מי אתה?
הראש שלי איים להתפקע. הכאב היה כה עז. לקח לי כמה זמן להתעשת ולפתוח את עיני. שכבתי על עשב רך, ירוק ורענן. אני לא ידעתי למה אני שם, אני לא ידעתי אפילו מי אני. להיזכר באותה שנייה הייתה משימה קשה מנשוא, משימה שנראתה כבלתי אפשרית. ניסיתי לגרום למחשבות שלי להסתדר, להפוך לצלולות אך הכאב היה חזק והסיח את דעתי. איך קוראים לי? למה אני פה? השאלות האלו חזרו שוב ושוב בלי מענה. לאחר כמה דקות הכאב התחיל להחלש. התיישבתי וניסיתי לסדר את כל מה שזכרתי אבל לא הצלחתי אפילו לגבש זיכרון אחד. קמתי, זו הייתה התחלה.

הסתכלתי מסביב. כבשים, פרות וחזירים היו בכל מקום. המקום היה נראה כמין גן עדן טבעי. גווני הירוק הכו בכל מקום בשליטה מוחלטת. עצים, שיחים, פרחים, חיות. המראה היה כל-כך מדהים ששמץ של עצב עלה בי כשסובבתי את ראשי בשביל לחפש משהו, משהו שיוכל לעזור לי.

השמש החלה לשקוע. היא נשקה לים והרקיע החל להצבע בגווני כתום עזים. אפילו לנוכח היופי השמש השוקעת בשרה רעות, 'זה לא טוב' חשבתי לעצמי בלחץ ואז פתאום מצאתי את מה שהיה עתיד להיות התחלת ההרפתקה שלי. ראיתי בית.
הבית היה עשוי קרשי עץ חתוכים היטב בצבע חום בהיר. בפינות הבית היו מונחים בולי עץ, לא חתוכים, מה ששיפר את מראה הבית. דלת, גם היא מעץ הייתה בחזית וחלונות זכוכית היו מכל צד. אור בקע מתוכו. שלושה ריבועי גדרות היו ליד הבית. באחד היו פרות, בשני חזירים ובשלישי תרנגולים. חיטה צמחה על מול הבית בסדר מופתי. היה ברור שמישהו גר שם.
'יופי' חשבתי לעצמי והלכתי לכיוון הבית.

לא הספקתי לדפוק וכבר נפתחה הדלת. בחזיתה עמד בנאדם בעל שיער חום, חולצת טי-שירט כחולה ומכנסי ג'ינס כחולים ומשופשפים. לפני שהספקתי לפתוח את פי האיש תפס אותי, זרק אותי על רצפת ביתו, שלפ חרב וכיוון אותה לגרוני. האיש הסתכל עלי במבט בוחן ואז שאל בתוקפנות "מי אתה?"
הגעתי לחזית

ממש מעיין אבל זה יותר מתאים להתחלה מאשר פרק כי זה קצר מידי.

תודה.
אני אנסה להאריך בפעם הבאה.

נראה נחמד בינתיים
בהצלחה

אני יודע מי זה!
herobrine!!!
חחח סתם אחלה פרק ואחלה רעיון

מדהים!!

לא חשבתי שאפשר להפך את זה לסיפור

פרק 2-סטיב
אני שכבתי שם. על רצפת העץ הזאת כשמעליי עומד אדם ומכוון חרב לגרוני ושואל אותי את השאלה שאני בעצמי מנסה לגלות "מי אתה?"
"אני לא יודע" עניתי והאדם קירב עוד יותר את החרב, כל כך קרוב שהרגשתי את חוד הלהב נעוץ בגרוני. תנועה אחת לא נכונה, וזה יהיה הסוף. "דבר אמת" אמר האדם. "אני דובר אמת!" אמרתי בפחד "אני התעוררתי פה ואין לי מושג מי אני או איך הגעתי לפה!".
"אתה מפלצת, נכון?" הוא צרח "אתה לא תצליח לעבוד עליי! אין בעולם הזה אף אחד יש אותי ויש את הכפריים ותאמין לי אתה לא נראה כמו אחד מהם!".
'הבנאדם הזה משוגע!' חשבתי לעצמי ואספתי את כל הרוגע שאני יכול, כדי לא להיראות תוקפני. "אין לי מושג על מה אתה מדבר" אמרתי "אין לי מושג אפילו מי אני" הבנאדם נעץ בי מבט חוקר ולבסוף הסיט את חרבו.
"אתה דובר אמת" אמר האדם "או שאתה..." רעד חלף בגופו "לא משנה".
החלטתי לא לשאול שאלות בנקודה הזאת.
"בכל מקרה, אני סטיב".

סטיב עדיין לא הסיר ממני את עיניו, הוא לא בטח בי. אני לא מתפלא כי גם אני לא בטחתי בו באותו הרגע. הוא לא הסיר את ידו מניצב החרב שלו אך היה ניתן להבחין שהוא הרבה פחות לחוץ.
"סליחה על התוקפנות שלי, אף פעם לא היה פה מישהו אחר חוץ ממני והכפריים שהוא לא מפלצת" הוא המשיך "חוץ ממנו" ראיתי את הפחד בעיניו שאמר את המילה הזאת, והוא אפילו לא אמר את השם של הדבר, מה שזה לא יהיה. "עכשיו אני אשאל שוב, מי אתה?". נאנחתי "אני אגיד לך שוב, אני לא יודע".

סטיב הושיב אותי ליד שולחן עץ אשר היה בנוי מרגל יחידה וריבוע עץ שהרגיש כאילו הוא נלחץ כל פעם שנשענתי עליו. הלילה כבר ירד. סקרתי את הבית. הבית לא היה גדול במיוחד. היו בו מיטה, שולחן עבודה עמוס כלים, תנור עצים פשוט, תיבה ענקית וכמה תמונות. "אוקיי אז נחזור על זה" אמר סטיב "אתה לא יודע מי אתה, אתה לא יודע מאיפה הגעת, אתה יודע שפשוט הופעת פה והתחלת ללכת עד שמצאת את הבית שלי" הנהנתי וסטיב הביט בי בחוסר אמון. "אנחנו חייבים ללכת לישון, מחר נברר את שאר הדברים הלילה מסוכן". הוא הלך לתיבתו והוציא משם מסה של צמר מכל הצבעים, וקרשים. הוא הניח את כולם בערבוב מוחלט על שולחן העבודה ובין רגע הופיעה שם מיטה. סטיב לקח אותה בקלות למרות משקל המיטה והניח אותה בפינת מרוחקת של הבית. הוא בנה גדר סביבה מגדרות שהופיעו בידו משום מקום ואחרי שנכנסתי לישון הוא סגר את הגדר. "אמצעי בטיחות" הוא הסביר. הוא נתן בי מבט חושד אחרון והלך לישון. 'מוזר' חשבתי לעצמי.

הלילה לא עבר עליי טוב. התגלתי במיטתי ללא הפסק ושמעתי קולות מוזרים, קולות נהמה שבאו מבחוץ. הסתכלתי דרך החלון וראיתי יצור שהזכיר לי את סטיב בלבושו אך הלבוש היה מעט קרוע, חלקי בשר רופפים היו תלויים ממנו וגוון עורו היה ירוק. "זומבי" שמעתי קול לידי ופתאום שמתי לב שסטיב עומד שם, צופה גם הוא מהחלון. "הוא לא יכול לפגוע בנו, כל עוד נשאר בתוך הבית". פתאום ראיתי עננה סגולה ויצור שחור בעל ידיים ארוכות ועיניים סגולות הופיע משום מקום. התבוננתי לתוך עיניו הסגולות והמוזרות. "על תסתכ...!" צעק סטיב אבל לא הספיק לגמור את המשפט כי בדיוק האיש השחור המוזר הופיע בתוך ביתנו, שואג וצורח.

אנדרמןxd
חח תאריך בפרקים

אין לי הרבה מה לכתוב מעבר לזה...
יש לך עצה איך להאריך אותם?

וושוב מדהיםםםם

תמשיך זה זהב מה שאתה כותב!

אין הרבה מה לכתוב על מיינקראפט..
עדיף לעשות סרטון עם סיפור,כי לכתוב זה לא כמו gmaeplay

תודה עמית.
....-הרעיון הוא סיפור ולא גיימפליי...

אוקי,ד"א,אתה מתבלבל בין אל לעל

עמית אני לא מבין מה גאוני.
בכ"מ אתה כותב ממש טוב אבל הפרקים קצרים מידי.
לפני שאתה כותב בפורום תכתוב בוורד. אחרי תחשוב מה יהיה בפרק הבא ותשלב ביחד.