נושא: Pokemon- Saving Hoenn again!

תומאס
"חייבים לעזור להם! טיילו, מתקפת מהירות! טורצ'יק, גחלת! לוקאס, אתה וסינדיקוויל תסיחו את דעתו של היטמור!" אתה קורא ומסתכל על לוקאס שמהנהן.
"טרפינצ', פוקימון נמלת הבורות. הוא חופר בורות בתוך מדברות ושם הוא מחכה עד שהאויב שלו נופל לבור"

"טראפינצ'... תתקוף בסופת חול, אם אתה יכול. סינדקוויל, תתקוף במהירות" הוא אומר להם, סינקוויל שולח כוכבים קטנים שעפים במהירות אל שדה הקרב, אחריו באות הלהבות של טורצ'יק, וטיילו שמנסה לתקוף במתקפת מהירות ולהפריד בין הפוקימונים. טראפינצ' מנסה לתקוף במתקפת חול, הוא יוצר סופת חול אדירה שלרגע אחד נראה שכולם לא שמים לב לקרב, ורק מתאמצים שלא לעוף או להיפגע מהחול החזק שמתעופף. חלק מהלהבות נכבות, וזה נותן לכם זמן להתאחד עם לילי. "מה זה?" לילי שואלת ומצביעה על כדור ירוק זוהר באוויר, אתה מסתכל קרוב יותר ורואה בתוכו פוקימון. הפוקימון קורא "סססססלבי!" ומוציא שורשים גדולים מהאדמה, הם צומחים ומתחילים להפריד את הקבוצות הלוחמות להיטמורים בצד אחד, ודוראנט בצד שני. "בי!" הוא קורא, הדוראנט זוהרים בכחול ובמהירות עולים לאוויר, הם נוצצים בכחול שוב פעם ונעלמים, כך קורה גם עם ההיטמור, עד שאתם נשארים לבדכם ביחד עם הפוקימון האגדי. "ביבי" הוא קורא ומעופף במהירות מול העצים הבוערים, מנסה לעזור להם להיכבות.

תומאס
אה XD
אבל נניח שיצאתם עכשיו מהמערה כי הקרב היה בחוץ, קיי? ><
~~~~~~~
אתה מוציא את הפוקידע:
(סלבי, פוקימון הבצל המעופף והסמל של סרבי)
"סלבי, פוקימון המטייל בזמן. יש לו את הכוח לנסוע בזמן, הוא שומר על היערות ומחובר מאוד לצמחייה"

אתה יושב כשרוב משקלך על הברך (סוג של כורע, רק בלי עניין הכבוד) בפני טראפינצ' וטופח על ראשו. "טראפינץ', סופת החול שלך יכולה לעזור לכבות את השריפה. אתה יכול להשתמש בה שוב? אתה שואל אותו, אתה רואה שהוא חבול מהדוראנט, ההיטמור וכל השאר. סלבי מתבונן במה שקורה ושולח כדור אנרגיה ירוק, הפצעים של טראפינצ' מתאחים, "סלבי?", "טראפ טראפינצ'!" הם קוראים. טראפינצ' מתחיל להסתחרר וליצור סופת חול חזקה שגורמת לעצים להפסיק לבעור, בינתיים לוקאס ולילי מדברים בינהם על מה שעבר עליכם פה. "סלבי" סלבי מודה לכם, הוא מתבונן בטראפינצ', שלפתע זוהר באור לבן, הוא מתחיל לגדול ושתי בליטות צומחות לו מהגב והופכות לכנפיים. "ויבראבה!" הוא מזמזם בשמחה. "סלבי סל" הוא מצחקק, ומנופף לכם לשלום, הואי וצר חור בשמיים ונעלם בתוכו.
"אוקיי, אז עכשיו כשכל זה נפסק, אפשר להמשיך בדרך?" שואלת אותך לילי, אתה מהנהן. לוקאס מסתכל עליכם "לאן אתם ממשיכים?" הוא שואל ועיניו נוצצות, "תנו לי להמשיך איתכם, אני שואף להיות בעיקר מגדל פוקימונים" הוא אומר לכם.

פורסם במקור על ידי ~Donphan~

טאי
מאדקיפ מסתכל על המקור בבהלה, הוא מצליח להתכופף ולהתחמק מהמתקפה, שבאה לעוד סיבוב. "מאדד!" הוא נפגע וזועק, הסטארביה עומד על רגליו ברצון. אתה רואה שמאדקיפ שלך מעט מעוצבן על הסטארביה, הוא קופץ לעברו ודוחף אותו, הסטארביה מועף אחורה בכוח, "סטאר" הוא מתנשף.
מאדקיפ משפשף את רגליו באדמה ומעיף בוץ לכיוון סטארביה שמעופף לו באוויר, זה לא משפיע עליו. (מתקפות אדמה לא פוגעות במעופפים)

'לא פראייר הסטארביה הזה' אחשוב
"מדקיפ אקדח מים עכשיו"
"ואחרי זה תעמוד לפני עץ או אבן גדולה"
"וכאשר הוא תוקף אותך תתחמק"

פורסם במקור על ידי ~Donphan~

לורן
אלחם*
ורשמת זיגזגון במקום סאנדייל
~~~~~~~
"סאנדייל, זה עכשיו."
אתה זורק את הפוכדור של סאנדייל, שיוצא וקורע "סאננננ!", הוא מסתכל עליך ואז על החדר עצמו, נראה שהוא לא מאושר מעצם זה שאין אדמה.
'אני אלחם הכי טוב שאני יכול כדי שאדע איך להילחם נגדו בפעם הבאה' אתה חושב לעצמך.
"סאנדייל תשתמש בפזילה ,לאחר מכן בזעם ואחר כך בנשיכה" אתה קורא לעברו, סאנדייל פוזל, דבר שמעט מרתיע את ויגורוט', אך הוא לא זז לאחור ועדיין להוט להילחם.
"שיסוע, ויגורוט'!" קורא נורמן ומצביע על סאנדייל, שנלחץ ורץ אך לא מספיק להתחמק מההתקפה, סאנדייל עף אחורה ונפצע קשה. העיניים של סאנדייל רושפות והוא נתקל בויגורוט' בחוזקה כשגופו שוב אדום. הוא נרגע
סאנדייל פוער את פיו וקופץ על הויגורוט', הוא נושך אותו בידו. "זריקה סייסמית"
ויגורוט' "מחבק" את סאנדייל שעוד נושך אותו ביד, ומעט בכאב קופץ אל עבר התקרה, הוא עושה סלטה באוויר ומתרסק במהירות אדירה על הרצפה. ברצפה נפער "מכתש" קטן, ועליו עומדים ויגורוט', וסאנדייל מעולף.

"וואו , זה היה מהיר , עכשיו סאנדייל חזור." אומר בפליאה ואחזיר את זיגזגון לפוקדור , לאחר מכן אצא מן המכון מבואס ואלך לדרך 104 כדי לאמן את הפוקימונים ואולי ללמד אותם מתקפות חדשות .

לורן
עומד לפניך אדם, אתה לא יכול סתם לעזוב..
~~~~~~~
אתה מחזיר את סאנדייל ואומר שזה היה מהיר.
"כשיש לך פוקימון, כדאי שיהיו לו מתקפות מסוגים שונים" מסביר לך נורמן.
"בשביל שהם יגדלו ויתחזקו, תצטרך גם להאכיל אותם ולשחק איתם. תוכל להראות לי את הפוקימונים שלך?" שואל נורמן, תוך כדי שאתם הולכים לחדר צדדי עם אווירה טרופית, ומספר עצים. מספר מאמנים נחים שם עם הפוקימונים שלהם

טאי
'לא פראייר הסטארביה הזה' אתה חושב לעצמך ואז מנסה למצוא אסטרטגיה.
"מדקיפ אקדח מים עכשיו, ואחרי זה תעמוד לפני עץ או אבן גדולה, וכאשר הוא תוקף אותך תתחמק" אתה אומר לו, מאדקיפ מהנהן בהבנה. מאדקיפ תוקף באקדח מים, סטארביה מסתחרר הצידה ומתחמק מההתקפה. הוא צולל אל עבר מאדקים בניקור תוך כדי שמאדקיפ מתחיל לרוץ אל אחת האבנים, הוא מצליח להגיע ואז להתכופף, סטארביה נבהל ומנסה לעצור את עצמו, אך נתקע באבן. אתה רואה שהוא חטף מכה חזקה במיוחד. מאדקיפ תוקף באקדח מים, שמנפץ חלק מהאבן ופוגע גם בסטארביה, סטארביה נוחת מעולף ורטוב על האדמה.

תומאס
"ברור!" קוראת לילי בשמחה. "ברוך הבא לצוות לוקאס" היא אומרת בציניות ומושכת את שניכם ל"חיבוק קבוצתי", שניכם מעט נבוכים אבל משתפים איתה פעולה.
"תגידו, אתם רוצמים ללכת בקיצור?" שואל לוקאס, "איזה קיצור?" אתה שואל.
"אני רציתי לעבור דרכו לפני שנתפסנו, בכל מקרה, בואו אחריי" הוא אומר. אתם הולכים אחריו ואחרי ויבראבה, בין עצים שלא נראים שרופים בכלל, למרות שהיו בשטח האש. כעבור כמה דקות נמצאת מולכן העיירה פטאלבורג

פורסם במקור על ידי ~Donphan~

[b]
טאי
'לא פראייר הסטארביה הזה' אתה חושב לעצמך ואז מנסה למצוא אסטרטגיה.
"מדקיפ אקדח מים עכשיו, ואחרי זה תעמוד לפני עץ או אבן גדולה, וכאשר הוא תוקף אותך תתחמק" אתה אומר לו, מאדקיפ מהנהן בהבנה. מאדקיפ תוקף באקדח מים, סטארביה מסתחרר הצידה ומתחמק מההתקפה. הוא צולל אל עבר מאדקים בניקור תוך כדי שמאדקיפ מתחיל לרוץ אל אחת האבנים, הוא מצליח להגיע ואז להתכופף, סטארביה נבהל ומנסה לעצור את עצמו, אך נתקע באבן. אתה רואה שהוא חטף מכה חזקה במיוחד. מאדקיפ תוקף באקדח מים, שמנפץ חלק מהאבן ופוגע גם בסטארביה, סטארביה נוחת מעולף ורטוב על האדמה.

"עכשיו זאת ההזדמנות שלי" אגיד
"פוקדור צא!"אגיד ואזרוק פוקדור לעבר סטארביה
'אני מקווה ללכוד אותו' אחשוב לעצמי

טאי
"עכשיו זו ההזדמנות שלי, פוכדור צא!" אתה קורא ושולף פוכדור מהחגורה, זורק אותו על הסטארביה.
הסטארביה נשאבת לתוך הפוכדור שמתחיל להתנדנד, זואי מסתכלת מהצד בעניין רב.
'אני מקווה ללכוד אותה' אתה חושב לעצמך בזמן הנדנוד, לפתע הפוכדור עוצר, תפסת סטארביה!

פורסם במקור על ידי ~Donphan~

טאי
"עכשיו זו ההזדמנות שלי, פוכדור צא!" אתה קורא ושולף פוכדור מהחגורה, זורק אותו על הסטארביה.
הסטארביה נשאבת לתוך הפוכדור שמתחיל להתנדנד, זואי מסתכלת מהצד בעניין רב.
'אני מקווה ללכוד אותה' אתה חושב לעצמך בזמן הנדנוד, לפתע הפוכדור עוצר, תפסת סטארביה!

"יש!"אקרא באושר ואניף את יד ימני לאויר
"צא סטרביה" אגיד ואזרוק את הפוקדור באוויר, כדי לראות אם סטארביה בסדר
"אז מה לאיפה עכשיו?" אשאל את זואי.

פורסם במקור על ידי ~Donphan~

לורן
עומד לפניך אדם, אתה לא יכול סתם לעזוב..
~~~~~~~
אתה מחזיר את סאנדייל ואומר שזה היה מהיר.
"כשיש לך פוקימון, כדאי שיהיו לו מתקפות מסוגים שונים" מסביר לך נורמן.
"בשביל שהם יגדלו ויתחזקו, תצטרך גם להאכיל אותם ולשחק איתם. תוכל להראות לי את הפוקימונים שלך?" שואל נורמן, תוך כדי שאתם הולכים לחדר צדדי עם אווירה טרופית, ומספר עצים. מספר מאמנים נחים שם עם הפוקימונים שלהם

"אוקיי אני אראה לך אותם , זיגזגון , טריקו צאו עכשיו." אומר ואזרוק את הפוקדורים שלהם , "הינה הם , אני אשב איתם ליד אחד העצים." אומר למנהיג המכון ולאחר מכן אבדוק בפוקדע את הפוקימונים השונים , ואז אשב עם טריקו וזיגזגון ואחפש כמה אבטיחים באזור .

שם מלא: עומר סקוורפנטס.
גיל: 13


פוקימונים: מדקיפ
הערות/הארות/משהו אחר: Olowl

לורן
"אוקיי אני אראה לך אותם , זיגזגון , טריקו צאו עכשיו."
אתה מוציא את טריקו וזיגזגון, גם את סאנדייל. שלושתם נראים שמחים, ומתיישבים בצד, אתה מוציא אוכל לפוקימונים (לא, אין כאן אבטיחים Xd)
הם אוכלים בהנאה. לפתע אתה רואה את טום בצד, הוא בדיוק הולך להילחם נגד מאמן אחר.

טאי
אתה מוציא את סטארביה, שקוראת "סטארררר!" ומסתכלת עליכם בעיניה הקטנות.
"אז לאן עכשיו?" אתה שואל, זואי אומרת "אני חושבת ששם" ומצביעה שמאלה.
אתם ממשיכים בדרך ואתה מחזיר את מאדקיפ וסטארביה, כשלפתע מולכם נמצאת העיירה פטאלבורג.

עומר
זה בכלל Omowl לול.
נמממ.. אני אוסיף אותך, אבל על תנאי הגבה.

התחלה~
אתם יורדים מהחדר לאחר שהתארגנתם, יורדים במדרגות, ו..ההורים שלכם מחכים לכם למטה, ביחד עם משפחתכם.
על השולחן מונחת קופסא, עליה עטיפה אדומה-לבנה, בצד יש תיק קטן ונוח, אחד מהאלה שיהיה לכם יותר קל לקחת למסע.
אמא שלכם: "תראו איך גדלת! היום את/ה יוצא/ת למסע!"
אבא שלכם: "אנחנו נתגעגע, תשמרו על קשר ותיזהרו שם בחוץ!"
אתם הולכים להוריכם ומודים להם, וגם לשאר המשפחה.
להסוף מגיע הרגע הגדול, אתם פותחים את הקופסא.
בתוכה יש 6 פוכדורים, אחד מהם בצבע אדום ומעט מנופח, האחרים קטנים יותר, לידם יש פוקידע.
אתם מתרגשים, מכניסים את חמשת הפוכדורים הקטנים לכיס, ואת הגדול מחזיקים היטב ביד. את הפוקידע אתם מכניסים לכיס השני.
אתם לוקחים את התיק ורואים שיש בו ציוד מחנאות (שק שינה,אוכל,מים,כובע), אתם שמים אותו על גביכם ומתחילים להיפרד לאט מהמשפחה.
לאחר מכן, אתם יוצאים לבחוץ, הרוח הקרירה מלטפת את פניכם ואתם מוכנים לצאת למסע!~
מולכם הבית של חבר/ת ילדותכם, הבטחתם שתחכו לו/לה להיפרד, בינתיים מצד שמאל נמצאת המעבדה של הפרופ', אבל היא נעולה.
מה תעשו?

אני לוקח את הכובע מהתיק, שם אותו על ראשי ומתחיל לצעוד לעבר הבית של חברת ילדותי. אני חושב לעצמי 'אולי אני אפתיע אותה אם אראה לך את הפוקימון שלי' וזורק את הפוקדור הגדול וצועק : "פוקימון, צא!"

עומר
אתה לוקח ת'כובע ושם על ראשך. אתה יוצא לבחוץ לאחר פרידה ארוכה מהמשפחה וההורים, ויוצא אל הרוח הקרירה שמלטפת את שיערך.
אתה לוקח את הפוכדור וקורא "צא פוקימון!", מהפוכדור יוצא פוקימון דמוי כלב ים קטן ועגלגל
"ספיל!" הוא קורא וקופץ עליך, אתה כמעט נופל אבל מחייך.
~~~~~~~~~
הפוקימון נבחר ע"י אתר המגריל פוקימונים מכיוון שאתה האחרון.