אני לא מוכן לקבל את צורת התגובה שהראת למעלה, אני עניתי לך בתגובה שלי את הסיבה לזה שניתנה לאדם בחירה חופשית, כדי שהוא יוכל להשתפר, הרי זאת ממילא הסיבה שירדנו לעולם לשפר ולהתקדם.
בתגובה שטרחת לצטט במלואה אבל להדגיש רק מה שנראה לך זה מופיע בצורה מפורטת בהרבה.
הנה חוק שמגיע הישר מחוקי הניהול לגבי דיונים בפורום:
(החלק המודגש רק מסמן שיאת מקלדת+כתיב שלא שמתי לב אליה, אלון, אם תוכל לתקן...)6. אין לפרסם תגובה/דעה בדיונים (גם כאלה שלא נמצאים בנושאים שהם באופן רשמית דיונים) מבלי להתייחס אליה ברצינות ומבלי לבתייחס למה שהגיבו על דעתך. אנה, אל תורידו מרמת וערך הדיונים.
בקיצור, אם רצית דיון, תדאג שהוא רציני.
ועכשיו אני גם אמשיך ברעיון מאוד עמוק ואני מצטער שכנראה לא ממש יהיה מי שיבחן אותו לעומק.
תינוקות לא יודעים להבדיל בין רע ומסוכן לטוב ובטוח, הם עוד לא למדו איך וגם אין איך להסביר להם את זה.
אם תינוק יזחל לעבר סיר חם וינסה ממש לגעת בו, זה כל מה שהוא ירצה באותו הרגע. תארו לעצמכם כמה עצוב הוא יהיה כאשר יצעקו עליו (לא באמת, אלא מפחד, אבל זה מה שהוא מרגיש) וימנעו ממנו את הסיר (או הסכין).
וישנו גיל אחר, בו הילד כבר מתחיל להתבגר ולהבין מסביב, האבא לא יכול למנוע ממנו דברים ורצונות קטנים שלו, זה גם לא חינוכי. אבל, הוא יכול לייעץ לו.
לא, לא כדאי לגעת בסיר הרותח. גם לא כדאי לשתות את התה חם מדי. מאוד לא מומלץ לעשות גאגלינג עם סכיני מטבח בלי שום אימון מוקדם ממומחה. אבל מעבר לעצה, האבא לא ימנע את הילד מלשתות את התה מיד.
הבן אחר כך לא מבין למה כואב לו כל כך וכועס על אביו, אבל הוא עוד לא ממש מבין שזה התוצאות של מה שהוא עושה. מובן שהאבא יתערב אם הבן יחליט לפתוח מטווח לירי מרובים בחצר, או יחליט לבדוק כמה סכין קצבים חדה... אבל אלו עדיין מקרים שוליים.
כאשר הנער כבר מתבגר ומפתח עצמאות, לאבא אין שליטה יותר על חיי הנער לא משנה מה הוא יעשה.
לא מומלץ לאכול בלי לשטוף ידיים, אחר כך הילד מתחנן לאבא שלו שיעזור לו כי הוא חולה ומשלשל.
אל תתקרב לילדים האלא, לך תדע לאן סיפור כזה יגיע.
לפעמים במקרים חריגים בכל אחד מהמצבים האלו גם האבא יחליט שהוא חייב להעניש באופן ישיר את הילד (או הנער), לפעמים זה אפילו יכאב ולפעמים הבן עשוי לחשוב שאם אבא שלו מכה אותו כך זה אומר שהוא לא אוהב אותו. או לחליפין, זה שאבא שלו מכריח אותו לעבור ניתוח כואב ומפחיד על מנת לרפא מחלה מסוכנת עלול להיחשב בעיניו כבגידה נוראית באמון שלו.
אבל האם זה באמת אומר שהאבא לא אוהב את הילד? האם המכה (כבר הרבה פחות מכים ילדים בימינו, אח... היו ימים...) או העונש באים כדי לעשות דווקא כי האבא שונא את בנו? וודאי שלו, הוא אוהב אותו בלי סוף, ורק לכן הוא מנסה לחנך אותו לבחור את דרכו בעצמו, אבל הוא לא נוטש אותו, הוא ממליץ לו, או שהוא מעניש לא בגלל שהוא שונא אותו, אלא כי באמת מסוכן לעשות את הדברים האלו, זה לא נגמר בכוויה קטנה...
מאוד ילדותי להגיד "אם ה' עשה משהו (שנראה לי בתפיסה שלי) רע, או שהוא רע (ואז לא בא לי להקשיב לו) או שהוא לא קיים וזה רק מקרה הכל".